גיא ברקוביץ' / צילום: יונתן בלום
ישראל של שנת 2025 היא מדינה מלאה בפרדוקסים. מצד אחד היא עדיין מלקקת את פצעיה מאירועי 7 באוקטובר ומחכה לחטופיה שטרם חזרו, ומצד שני מככבת במקום השמיני והמכובד ברשימת המדינות המאושרות בעולם של האו"ם; מצד אחד בין המדינות העשירות בעולם במונחי תמ"ג לנפש, ומצד שני סובלת מתשתיות ירודות ומפקקים שרק הולכים ומתארכים.
● הכירו את הסטארט-אפ המבטיח של גלובס לשנת 2025
● החברים מהצבא שהביאו את מהפכת ההייטק לשוק הנדל"ן
● בשווי 1.4 מיליארד דולר: הסטארט־אפ הצעיר ברשימת המבטיחים
זו לא רק תחושת בטן. "אנחנו רואים בבירור מגמת ירידה של 10% במהירות הנסיעה בכבישים בשנה וחצי האחרונות. 10% זה המון. פקקי הבוקר גם נמתחים על פני יותר שעות בהשוואה לעבר", אומר גיא ברקוביץ', מנכ"ל Waze, מי שמנטר יום־יום את תנועת המכוניות על כבישי ישראל ועוד 180 מיליון נהגים בעולם, שמשתמשים באפליקציית הניווט הפופולרית מדי חודש.
יש לו גם דוגמאות קונקרטיות, כמו העובדה שמהירות הנסיעה בדרך שבין תל אביב לראשון לציון ירדה ב־3.5% בשבועיים שלפני פסח בהשוואה לאותה התקופה ב־2024 וב־13% בהשוואה לספטמבר 2023. "יש לנו אלגוריתם נפרד לכל מדינה", ממשיך ברקוביץ', "וישראל יותר קשה לחיזוי לעומת מדינות כמו ארה"ב וצרפת, בגלל הפקקים והשינויים בכבישים, כמו חסימות ותאונות".
יש מדינות גרועות מאיתנו?
"ברזיל. שם הפקקים וההפרעות גרועים משלנו ולכן היא עוד יותר קשה לחיזוי".
בישראל, מתברר, הנהגים גם נאלצים לעבור יותר דרך צמתים שאותם מכנה ברקוביץ' מורכבים, כלומר כאלה שמייצרים גלי הדף של פקקים, כמו צומת השלום בקרבת קניון עזריאלי וצומת שילת ליד מודיעין. כמחצית מהנסיעות בישראל כרוכות בהתמודדות עם צמתים כאלה, לעומת כ־30% בממוצע בעולם.
אילו עוד הבדלים יש בין הישראלים לשאר הלקוחות שלכם בעולם?
"מסתבר שהישראלים מקשיבים לווייז יותר מאשר במדינות כמו צרפת וברזיל. למשל, אם הוספנו דיווח על כביש מסוכן, שיש בו סיכוי גבוה לתאונות, הם ייטו יותר מאחרים להאט במקטע הזה, במיוחד אם הם לא נוסעים שם באופן קבוע.
"אני תמיד שומע שהיחסים בין הישראלים לווייז הם יחסי אהבה־שנאה. זה טוב, כי תמיד יש איזשהו יחס. אני מעדיף שאנשים יכעסו על ווייז מאשר שיכעסו על הנהגים סביבם".
"בדיעבד החלטה כלכלית לא נכונה"
ברקוביץ' (56) יסגור בקרוב עשור בווייז, תחילה כמנהל הפיתוח והחל מלפני שנתיים כמנכ"ל. את שניים ממייסדי החברה, אמיר שנער ואהוד שבתאי, וגם את המנכ"ל המיתולוגי נועם ברדין הוא מכיר מתחנות קודמות בקריירה, ועד היום הם חברים טובים. לפני כ־15 שנה עבד עם שנער בחברת ורינט, שם היה סמנכ"ל פיתוח, ואחר כך ניהל עמו חברה בשם אקסאלנט. שם עבד כמהנדס אהוד שבתאי, שהגה את הרעיון לווייז, שנקראה בתחילת הדרך Free Map, וצירף אליו את שנער כמייסד. ברקוביץ' התפצל מהשניים כשעבר להיות מנהל הפיתוח בחברת אינטרקאסט, שברדין היה המייסד והמנכ"ל. הוא גם זה ששידך בין ברדין לבין ווייז בתחילת הדרך, בדיוק כשחיפשה מנכ"ל.
"החבר'ה ניסו להביא אותי לווייז כמה וכמה פעמים, אבל אני אדם שיותר מתאים לו לעבוד בארגונים שהמוצר שלהם כבר בשל, אז לא הצטרפתי. בדיעבד זו הייתה כמובן החלטה כלכלית פחות נכונה", הוא צוחק, ומכוון לכך שפספס את האקזיט כשווייז נרכשה בידי גוגל תמורת 1.1 מיליארד דולר ב־2013. בשעתו מדובר היה באקזיט מרשים. עם זאת, הסכום מחוויר כיום בהשוואה ל-32 מיליארד הדולרים ששילמה באחרונה גוגל בעבור חברת הסייבר Wiz שמוביל אסף רפפורט.
בסופו של דבר, ב־2016 ברקוביץ' הצטרף לחברה, והיום מכהן גם כמנכ"ל משותף של גוגל ישראל, לצד ברק רגב ואורי פרנק. "אם היית שואלת אותי בעבר אם אני אצטרף לארגון ענק כמו גוגל, התשובה שלי כנראה הייתה לא", הוא מודה. "והסיבה לכך היא שאני רוצה להיות במקום שבו אני מרגיש משפיע. חברות שבהן עבדתי בעבר כמו ורינט וגילת לוויינים אמנם נסחרות בבורסה אבל לא גדולות כמו גוגל".
ומה התברר?
"ווייז עברה הרבה גלגולים וגוגל בעצמה עוברת גלגולים. אני שמח וגאה להגיד שאני חלק מאלה שמשפיעים על השינויים האלה".
בתחילת דרכה של ווייז בגוגל היא נשארה חברה עצמאית, וכפי שברקוביץ' מכנה זאת "חברה בתוך חברה", לרבות מחלקות כמו משאבי אנוש וכספים. זה לא קרה במקרה, אלא בהתאם לתנאי שהציב ברדין לפני המכירה, ולפיו ווייז תישמר כחברה נפרדת הפועלת גם מישראל.
כעבור שבע שנים, ב־2021, ברדין פרש מכס המנכ"ל וכתב על כך פוסט פרובוקטיבי שעוד נדבר בו והסתיים במילים אלה: "אני משוכנע כי רכישת ווייז הייתה הצלחה. הבעיה הייתה אני - האמנתי שאני יכול לשמור את קסם הסטארט־אפ בתוך ארגון, למרות כל העדויות שהראו ההפך".
אחרי ברדין מונתה לחברה מנכ"לית אמריקאית, נהא פאריק, שכיהנה זמן קצר, ורק אחר כך הגיע תורו של ברקוביץ'. נראה כי הוא היה האדם הנכון לקדם את הצעד המתבקש מבחינתה של גוגל והוא הכנסת ווייז לתוך קבוצת Geo, שכוללת פונקציות כמו גוגל מפות ו־Google Earth.
בקיץ 2023 נסגרה במפתיע מערכת הפרסום העצמאית של ווייז, מה שעורר תרעומת בקרב מפרסמים והיה כרוך גם בפיטורי עובדים. המהלך מאותת לכאורה על כוונה לאחד בינה לבין גוגל מפות, שחולקת פונקציות חופפות בתחום הניווט. אך ברקוביץ' טוען שאין כוונה כזו וגם מפתיע ומספר שווייז כבר החלה לשלב בארה"ב פרסומות באפליקציה, והפיילוט יתרחב למדינות נוספות.
"ווייז מכרה פרסומות ובהצלחה, והיה לנו לכן צוות מכירות גדול מאוד שעסק בכך. בחיבור עם Geo הגענו להחלטה שהדרך למקסם את פוטנציאל המכירה של ווייז היא אינטגרציה עם מערכת המכירות של גוגל. עצרנו את ההכנסות ליותר משנה וחצי, ובאחרונה עשינו השקה למערכת הפרסום החדשה".
מתי נראה, אם כך, פרסומות בווייז בישראל?
"אנחנו בונים את תוכנית הפריסה העולמית בימים אלה. זה בהחלט מביא ויביא הכנסות חשובות מאוד. הן חשובות למי שמשתמש בווייז ורוצה שנמשיך לפתח את האפליקציה ולהביא פונקציונליות שתעזור בחיי היומיום שלנו. המצב בכבישים פה נעשה רק יותר גרוע, אבל יכול להיות עוד יותר גרוע, ואנחנו פועלים שהשימוש בכבישים יהיה יותר חכם".
עדיין, אם אפשר לנווט בקלות בנהיגה באמצעות גוגל מפות, מדוע יש צורך בשתי פונקציות נפרדות?
"מדובר בשתי אפליקציות שונות שגם משלימות זו את זו. אנחנו בסינרגיה, משתפים מידע ומקבלים מידע. לצד זאת, אני מרגיש שווייז מביאה לשולחן ההנהלה של Geo ערך רב, במיוחד בתחום הקהילה ויצירת התוכן. חוויית המשתמש בווייז היא שונה".
תסביר.
"אנחנו לדוגמה מחליטים אם להראות דיווח מסוים לפי כל מיני סיגנלים, שנכונים רק לווייז, ואילו גוגל מפות תראה דיווחים רק אם רמת האמון בסיגנל הזה גבוהה יותר. כלומר, אנחנו לוקחים יותר סיכונים, וזאת כחלק מהיחסים שלנו עם הקהילה שאנחנו רוצים לשמר. הקהילה של ווייז תהיה איתנו אם יהיה פידבק מיידי לדיווח שלה והוא יופיע במפה, אחרת אין טעם לדווח על חסימה בכביש בתל אביב".
מהם כיווני העתיד של האפליקציה? באופן טבעי היא תשלב בתוכה יותר ויותר פונקציות של AI, במיוחד בכל הנוגע ליכולת לשוחח איתה בשפה חופשית. "כבר היום אפשר לעשות זאת", אומר ברקוביץ', "אבל הייתי רוצה לראות את ווייז כשחקנית מובילה בתחום ה־AI, במודל שאנחנו מכנים Waze Companion, כך שתוכלי לנצל את הזמן בנסיעה ובנהיגה כדי למשל להתכונן לפגישה הבאה עם ווייז (בעתיד זה עשוי לקרות בשילוב עם כלי AI נוספים - ה"ו)".
הזכרנו קודם לכן את תאונות הדרכים. אני חוששת שככל שניגע בטלפון יותר בזמן הנהיגה, גם אם זה רק כדי לדווח בעל פה, הפוטנציאל לתאונות גדל.
"למדנו שהרבה מאוד מאלה שנוסעים ליד הנהג הם שמשתמשים בווייז. יש הרבה מאוד אנשים שעוצרים בצד כדי לדווח על חסימה".
תלונה נפוצה ששומעים היא - למה ווייז לוקח אותי בדרכים פתלתלות רק כדי לחסוך שתי דקות?
"אנחנו לא עושים זאת בשביל דקה או שתיים, במיוחד לא אם מדובר בנתיב נסיעה שהוא החביב עלייך, מה שאנחנו מכנים נתיב מועדף. הוא מסומן באמצעות לב קטן שמופיע לידו. אם נבחר בנתיב נסיעה אחר, נסביר לך מדוע בחרנו בו, למשל כי יש שם תאונה או פקק. משהו קרה".
תקופה ארוכה במהלך המלחמה היה קשה מאוד להשתמש בווייז בגלל שיבושי GPS. מה המצב היום?
"אנחנו אפליקציה מבוססת מיקום, GPS, וכמו כל אפליקציה מסוג זה נפגענו מהשיבושים שנעשו בידי הצבא והממשלה. המיקום מגיע מהלוויינים. זה לא קשור אלינו ואין לנו כל כך מה לעשות בנידון. בכל פעם שמגיע טיל מתימן, יש שיבושי GPS. לדעתי ההפרעות האלה פחתו".
"ברדין צדק, צריך לזכור שיש עבודה"
כשנועם ברדין, שהיה מנכ"ל ווייז במשך 12 שנה, יצא לדרך חדשה ב־2021, הוא כתב פוסט שהכה גלים וכותרתו "למה עזבתי את גוגל?". הוא טען שהערך של איזון בית־עבודה בחברה יצא מכל פרופורציה, ותיאר למשל כי נתקל בקשיים בתזמון פגישות כי העובדים רצו ללכת לשיעור יוגה. "אני הייתי המוזר שרצה לדחוף דברים מהר וציפה לרמה מסוימת של הקרבה אישית כשצריך", כתב ברדין.
כיצד ברקוביץ' רואה את הפוסט הזה בפרספקטיבה של זמן? "אני מסכים איתו בעניין האיזון. צריך לזכור שיש עבודה ולא רק בית. מנגד, לא צריך וגם אי אפשר לנהל ארגון שבו אנשים עובדים 14 שעות ביום. אם יש משבר או משחררים גרסה חדשה, אפשר וצריך להתגייס.
"אנשים כמו נועם וכמוני יכולים לעבוד לפעמים 24/7, כי לנו אין תחביבים כל כך. אנחנו נהנים ממה שאנחנו עושים. עבורי התחביב הוא העבודה. יש בי את התשוקה הזאת לעשייה, ואני רואה את זה גם אצל הצוות. בשנה וחצי האחרונות הוצאנו יותר גרסאות מאשר בעבר, ואנשים התגייסו לכך כי אני וההנהלה ביקשנו מהם דווקא עכשיו את הדחיפה הזאת".
בקורונה עובדי גוגל עבדו רק מהבית ובאחרונה חזרתם לשלושה ימים מהמשרד. אתה באופן אישי בכלל מאמין בעבודה אך ורק מהמשרד?
"כן, אני מאמין בזה. כמי שרוב העבודה שלו היא פגישות עבודה עם אנשים, אני במשרד חמישה ימים בשבוע. כיום בגוגל חובה להגיע למשרד שלושה ימים בשבוע. לשמחתי אני רואה פה הרבה אנשים שמגיעים יותר. הממוצע הוא קרוב לארבעה ימים במשרד. זה אומר שאנשים נהנים מעבודת הצוות.
"אני מאמין גדול מאוד בעבודת צוות ובעבודה ביחד. החשיבה ביחד, בשיחות מסדרון, ליד מכונת הקפה וארוחות צוהריים, היא בעיניי קריטית. זו גם הסיבה שאנחנו משקיעים כל כך הרבה במפגשים עם הצוותים שנמצאים בחו"ל, כי יש לנו הרבה מאוד פרויקטים משותפים. לצד המשרד בישראל, יש לנו גם משרדים בניו יורק ובסיאטל. כשעושים סיעור מוחות על איך ייראה הפיצ'ר החדש, אני מעדיף שנשב פה פנים אל פנים ולא בווידאו".
"מונופול או לא מונופול, גוגל טובה לציבור"
עוד החלטה לא פשוטה שקיבל ברקוביץ' היא הניסיון לחזור לעסקים כרגיל ולעבודה סדירה כמה שיותר מהר, ואפילו בקצב מוגבר, מיד אחרי 7 באוקטובר. "זה החל מהשבוע הראשון", אומר ברקוביץ'. "הבנתי שאחד הדברים החשובים שאנחנו צריכים לעשות בחברה - בווייז ובגוגל ישראל בכלל - הוא לחזור כמה שיותר מהר לנורמליות כדי לדאוג שיהיה פה גם עתיד. הרגשתי שאם ניכנס למצב של 'הכול פה שבור, אנחנו מסכנים ובואו נהיה רק בבית ונבכה', אז לא יהיה גם בשביל מה לחזור".
מה הייתה האסטרטגיה?
"אמרנו כך: לא כל אחד חווה את המלחמה בצורה שווה, ולכן לא נסתכל על כולם באותה הצורה. יש עובדים שאצלם בן או בת הזוג במילואים והם צריכים להיות יותר בבית עם הילדים. לעומתם, יש צעירים, רווקים או מבוגרים יותר כמוני עם ילדים גדולים, והם יכולים לגבות ולעזור לאחרים מבלי להתחשבן. כך באמת היה. התחלנו לרוץ בספרינטים יותר מהירים, כי אנשים הרגישו שהם עושים את זה כדי להבטיח איזשהו חוסן למדינה גם מבחינה כלכלית".
הייתה על זה ביקורת?
"אני בדרך כלל שומע את הביקורת רק בשיחות מטבחון. לא אומרים לי אותה בפנים. לפעמים מנהלים מקבלים החלטות לא פופולריות, אבל מה שיפה הוא שבהמשך אנשים פנו אליי באופן אישי ואמרו לי תודה. אמרו: אתה הוצאת אותי מהבית בבוקר, נתת לי בשביל מה לקום בבוקר ודרך להתנתק מהחדשות ומהטראומה.
"גם כשעמדתי מול ההנהלה שלי בארה"ב, ניסיתי כמה שפחות לדבר על המצב הקשה והמלחמה ויותר על הביצועים. אני חושב שזה נתן לנו גם אפשרות לקבל פה עוד פרויקטים, להבטיח גם את העתיד ובעצם להראות כמה אנחנו חזקים כגוגל ישראל וכווייז ישראל.
"גוגל היא חברה מאוד מאוד אמפתית שרוצה לעזור", ממשיך ברקוביץ', "בהתחלה ניתנו הטבות לעובדים שעוברות כל דמיון".
למשל?
"לדוגמה, אנשים היו יכולים לנסוע על חשבון החברה לחו"ל לכמה חודשים, אם הם הרגישו לא בטוחים. אם הם גרו בדירה ללא ממ"ד, הם יכלו לשכור דירה אחרת על חשבון גוגל. יש דברים שאני מאוד בעדם ואני מאוד שמח שעזרנו לעובדים, אבל יש דברים שאני חושב שהיו קצת מוגזמים ובהמשך ויתרנו עליהם".
אמנם אתה לא המנכ"ל סונדאר פיצ'אי, אבל בכל זאת אשאל: באחרונה גוגל מתמודדת עם לא מעט תביעות שנוגעות להיותה מונופול בשוק הפרסום, וגם מנייתה בירידה די תלולה מתחילת השנה.
"מונופול או לא מונופול? אני לא יודע איך להגיב על זה. אני רק יודע שאם חברה משקיעה המון כדי שהשירות שלה יהיה הכי טוב בעולם, והטכנולוגיה כל כך טובה עד כדי שכולם רוצים להשתמש בה, זה טוב גם לציבור".
איפה היית רוצה לראות את ווייז ואת המדינה בעוד שנתיים־שלוש מהיום?
"הייתי רוצה לראות את ווייז כשחקנית מובילה בתחום ה־AI. לגבי המדינה והחברה אנחנו צריכים להיות הרבה יותר מלוכדים. הערבות ההדדית צריכה להיראות בכל התחומים, ואני מקווה אישית לתרום ממה שאנחנו יכולים כדי לעזור בכך".