גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנתיים למוניטור בגלובס: מה למדנו מהמעקב אחרי הממשלה?

מה גורם לממשלה להיכשל, ומה גורם לה להצליח? ● יש במגזר הציבורי אנשים שעובדים בשבילנו, אבל אסור להיות שאננים ● המוניטור של גלובס והמרכז להעצמת האזרח מציג: 7 לקחים למדינה בת 77

ממשלת ישראל ה - 37 בראשות בנימין נתניהו בבית הנשיא בירושלים במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: אבי אוחיון - לע''מ
ממשלת ישראל ה - 37 בראשות בנימין נתניהו בבית הנשיא בירושלים במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: אבי אוחיון - לע''מ

לפני שנתיים, אימצנו בגלובס את פרויקט המוניטור של המרכז להעצמת האזרח. "המוניטור" הוא מיזם אזרחי־ציבורי של המרכז להעצמת האזרח, המבצע מעקב וניטור אחר יישום החלטות ממשלה. או במילים פשוטות: לוקחים החלטת ממשלה (או חקיקה), עוברים עליה סעיף־סעיף, בודקים מה בפועל קרה איתם - ומציגים לציבור את המידע.

המוניטור | המזון בישראל כמעט הכי יקר בעולם. איפה הממשלה בעניין?
המוניטור | ארבעה כפרים ב־4 מיליארד שקל: מה קרה לסיוע לדרוזים בגולן?

בשנתיים האחרונות, פרסמנו כאן פעם בשבועיים את הממצאים מאחד המעקבים שלנו - גם בעתות שלום וגם בעתות מלחמה. 53 פרסומים בסך הכל. יוקר המחיה, חיזוק עוטף עזה, משק הגז הטבעי, פגיעות מיניות בקטינים, קידום ההייטק, פיתוח העיר בית שמש - אם יש בזה ערך לציבור, אנחנו שם.

אז לרגל החגיגות למדינה ולמוניטור, החלטנו להעלות על הדף כמה תובנות שקיבלנו ממעקב ממושך ומדוקדק אחרי ממשלת ישראל. להלן 7 לקחים למדינה בת 77.

1יישום הוא לאו דווקא הצלחה

מאוד מפתה להסתכל על אחוזי היישום של החלטה כדי לקבוע אם היא הצליחה או לא. אף שזה נתון בעל חשיבות (ולכן אנחנו מקפידים לפרסם אותו), הוא בהחלט לא חזות הכל.

ניקח כדוגמה את החלטת הממשלה לשיפור התחבורה הציבורית בטווח הקצר מאוגוסט 2021. לא פחות מ־83% מסעיפי ההחלטה יושמו במלואם. האם אתם מרגישים את השיפור בתחבורה הציבורית?

לא? אולי זה מפני שבין היעדים שסימנה לעצמה הממשלה לבין המציאות בשטח - ניצב מרחק רב. למשל, ההחלטה קבעה שיש להסיר את מגבלת המחיר המקסימלי על חניה ב"כחול לבן". אז המגבלה הוסרה - אבל הרשויות המקומיות לא מיהרו לייקר את המחיר. השלטון המרכזי סימן וי, אבל בשטח לא ניכר שיפור.

2הממשלה חייבת לדעת לשחרר

לפי שורה של מדדים בינלאומיים שפרסמו גופים מכובדים כמו הבנק העולמי, האיחוד האירופי וה־OECD, ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות ביותר בעולם מבחינת סמכויות השלטון המרכזי. וזה לא דבר טוב.

ממקום מושבה בירושלים, לממשלה קשה לדעת מה בדיוק צריכה כל קהילה, ומהם הכלים היעילים ביותר להתגבר על מכשולים בכל מקום. מי שיכולים לסייע כאן הם הגורמים ש"חיים את השטח": הרשויות המקומיות, המגזר השלישי ואפילו חברות פרטיות. הדיאגנוזה הזאת משתקפת במוניטור: אנחנו רואים שמעורבות של גופים חוץ־ממשלתיים בגיבוש החלטות ממשלה וביישומן משפרת פלאים את סיכויי הצלחתן.

3הפוליטיקה הקטנה משפיעה בגדול

הריטואל מוכר לעייפה: כשצריך לגייס אצבעות בכנסת לתמיכה בממשלה, פתאום ה"כיבודים" נשלפים: האגף לאזרחים ותיקים יעבור למשרד הנגב והגליל, הרשות לפיתוח הבדואים בנגב תמצא את עצמה במשרד התפוצות וזרוע העבודה שוב תשנה כתובת. המשא ומתן הקואליציוני מרכיב ומפרק יחידות שלטוניות, והופך אותן לאתנן פוליטי שמחליף ידיים כמטבע עובר לסוחר.

חמור מכך שמדובר בעניין לא אסתטי עד מגוחך, הוא גורם לפגיעה ממשית באזרח בקצה. תהליכי שיפור נעצרים, הסנכרון בין הגופים ניזוק, סדרי העדיפויות משתנים בחדות - והתוצאה היא שירות גרוע יותר לתושב.

4יש על מי לסמוך, וחשוב לשמור על זה

הדימוי הרווח של פקיד ממשלתי הוא של בירוקרט משועמם, אדיש ועצל - שעוסק בעבודה טכנית שממררת את חיי האזרח.

אנחנו כמובן לא מבטיחים שאין לזה שום אחיזה במציאות ושהכל מבוסס על אגדות פרי הדמיון, אבל אחרי החשיפה האינטנסיבית שלנו למנגנון הממשלתי, אנחנו בהחלט יכולים להעיד שיש בו הרבה עובדים מסורים, עמוסי כישרון ומקצוענים מהשורה הראשונה. הדבר היחיד שמפרידם בינם לבין השכר המפנק של השוק הפרטי הוא תחושת שליחות ורצון לעשות טוב לעם ישראל. לכו תבינו.

אבל זה לא מספיק. במציאות שבה ה"פקידים" גם זוכים להתקפות פרועות מצד פוליטיקאים וגם רואים שהאפשרויות בחוץ הופכות ליותר ויותר קורצות - למדינה קשה יותר ויותר להשאיר את הטובים בשורותיה. וגם ככה המצב הנוכחי לא מזהיר, בלשון המעטה.

ולא, הפתרון הוא לא פשוט "לשפוך כסף על הבעיה". כפי שאמרנו לא פעם, שיפור ההון האנושי בגופי הממשלה עובר דרך רענון השורות בשירות הציבורי, קיצור ושיפור תהליכי גיוס, הגברת הניידות בתפקידים בכירים, עידוד מצוינות וגמישות תעסוקתית.

5צריך לקצוב לממשלה זמנים

מתברר שאחד הגורמים המכריעים בשאלה האם ההחלטה נידונה להצלחה או לכישלון הוא לוח הזמנים. ברגע שמתווים ליישום ההחלטה אבני דרך, עם דד־ליין ברור לגמר ביצוע ולהתקדמות לשלב הבא - יישום ההחלטה הופך להיות הרבה יותר אפקטיבי.

אחרת, מה שקורה הוא גרירת רגליים, מסמוס ודחייה ל"אחרי החגים". הרי אם אין תאריך יעד, אז אי אפשר לבוא בטענות על כך שהממשלה לא ביצעה את המשימה בזמן, נכון?

6המפתח להצלחה: לקיחת אחריות

ראינו במעקב שלנו החלטות ממשלה שקמות ונופלות על דבר קיומו (או היעדרו) של גורם מרכזי שהוא הכתובת הראשית ליישום ההחלטה. כמובן, הוא לא אמור לבצע בעצמו את כל המשימות, אבל עליו מוטלת האחריות לעקוב אחרי היישום, לסנכרן בין הגופים הרלוונטיים השונים - או בקיצור: לגרום להחלטה לקרות.

כשמוגדר גורם מתכלל כזה, יש מי שמסתכל על הביצוע "מלמעלה" - ויכול לזהות נקודות תורפה, כשלים ומקומות שאפשר לחזק. כשאין גורם כזה - במיוחד בהחלטות מורכבות - כמעט בלתי נמנע שיהיה חוסר תיאום, המחויבות לפרויקט של כלל הגורמים תהיה כנראה קטנה יותר ויהיה הרבה יותר קל "לעגל פינות" ולמסמס משימות. אם כן, המסקנה ברורה: רוצים להצליח? קחו אחריות.

7חובה לפקוח עין

כולנו מכירים את דפיקות הלב המואצות שמגיעות כשמישהו שואל אותנו מה קורה עם מטלה שלגמרי שכחנו ממנה. מה באמת קורה עם זה? אנחנו מתחילים לפשפש בקבצים, להיכנס להיסטוריית השיחות, לשאול קולגה - ואולי אפילו להתחיל להניע את זה. העיקר לא להתבזות ולהיתפס בחוסר המעש שלנו.

אתם בוודאי לא תאמינו, אבל זה קורה גם בממשלה. ולפעמים, הדוא"ל ששולח התחקירן של המרכז להעצמת האזרח - הוא מה שגורם לתזוזות במנגנוני השלטון. אבל ההשפעה לא מסתכמת בפונקציה של שעון מעורר. ברוב המקרים, הממשלה לא מתחקרת באופן עקבי ומפורט את היישום של ההחלטות שלה. לכן, צריך מישהו שינטר את הפעולות, ימפה את החסמים ויציף את הכשלים ואת ההצלחות.

ולא פחות חשוב, כשבממשלה יודעים שיש מי שעוקב אחריהם, זה גורם להם לחשוב מראש איפה הם יכולים להשתפר. לכן אנחנו נמשיך לפקוח עין - ואנחנו מזמינים אתכם להצטרף.

עוד כתבות

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני