גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיפן עד איטליה: המדינות שמשקיעות תקציבי ענק בקידום האוכל שלהן. ואיפה ישראל?

מיפן עד איטליה: מדינות רבות משקיעות תקציבי ענק בקידום האוכל המקומי שלהן בעולם בניסיון לרכוש השפעה פוליטית ● אז מי קובע מה טעים? לדברי מומחים, בלוטות הטעם שלנו מעוצבות על ידי אינטרסים, יחסי כוחות ומערכות שיווק אדירות ● ואיפה ישראל בתוך כל זה? כשאין הסכמה על המטבח הלאומי, הייצוג שלו מסתבך

''הסינית האדומה'' המיתולוגית בתל אביב. נסגרה ב־2017 / צילום: אייל פישר
''הסינית האדומה'' המיתולוגית בתל אביב. נסגרה ב־2017 / צילום: אייל פישר

בשנות ה־70, כשהמטבח הישראלי עוד גישש את דרכו בין גפילטע פיש לסלט חצילים, המדינה הצעירה החלה להתאהב בטעמים ממזרח אסיה, ואגרולים שמתפלשים ברוטב אדום זרחני הפכו במהרה לסנסציה. עשרות רבות של מסעדות סיניות שטפו את תל אביב, בעיקר את אזור דיזנגוף, ושימשו באותה תקופה כנציגות המקומית היחידה לאוכל מתת היבשת הרחוקה. כעבור שני עשורים הן פינו את הבכורה למסעדות יפניות שהשתלטו על התחום, ובראשית שנות ה־2000 ישראל כבר הייתה מובילה עולמית במספרן ביחס לאוכלוסיה.

באותה התקופה הסושי קנה את עולמם של המערביים לא רק בגלל שהוא נחשב כמאכל יוקרתי ובריא או כזה שמוגש במנות קטנות, אסתטיות ומוקפדות. הצלחתו היא תולדה של קמפיין אדיר וממוקד במימון ממשלת יפן, והיא לא המדינה היחידה שהבינה שהדרך ללב של הקהילה הבינלאומית עוברת בצלחת. האוכל שאנחנו אוכלים מלא במטען זהותי, כלכלי וחברתי, ומשרדי חוץ משתמשים בו כדי לייצא את התרבות המקומית, למשוך תיירים ולהגדיל את השפעתם בעולם.

ואיפה ישראל בתוך כל זה? כשהמטבח הלאומי עצמו שנוי במחלוקת, גם הייצוג שלו בעולם מסתבך. איך מספרים סיפור קוהרנטי כשאין הסכמה על השאלה - מה נחשב כאוכל ישראלי?

דיפלומטיה אחרת

"הטעם שלנו הוא יצור מאוד חברתי ופוליטי, ואפשר לעשות עליו מניפולציות", אומרת השפית וחוקרת האוכל רותי רוסו. "השימוש באוכל מפתח את העוצמה הרכה של מדינה, זו דרך לייצר השפעה ולהפיץ אותה לא באמצעות סנקציות וכוח, אלא באמצעות מניפולציה שגורמת לצרכן להרגיש שהבחירה בידיים שלו".

כך מסבירה רוסו, "יש בארץ פחות מאלף יפנים, אבל אני יכולה למצוא בכל שעה ביום את כל מה שאני צריכה בשביל להכין סושי. לעומת זאת, הקהילה האתיופית בארץ מונה כ־200 אלף איש, אך יש כאן בורות גדולה לגבי האוכל האתיופי".

צלחת החומוס הגדולה בעולם נכון ל־2012, באבו גוש. השיא נשבר לאחר מכן על ידי לבנון / צילום: ap

לא מדובר בטעם או העדפה אישית, רוסו תולה זאת בתקציבים אסטרונומיים של מיליארדי דולרים שהזרימה יפן לקידום המטבח שלה בעולם, וכאמור, היא לא היחידה. גם תאילנד עשתה חיל בתחום שזכה לשם "גסטרו־דיפלומטיה": שפים נשלחו ללמד טבחים זרים את סודות הווק, הוכנו שרטוטים של מסעדות בכמה רמות מחיר וניתנו הלוואות למהגרים כדי לעודד אותם להקים מסעדות תאילנדיות במדינות שבהן השתקעו. במקרה של קוריאה הדרומית, היא ניצלה את העניין הגובר בתרבות הפופ שלה - מדרמות טלוויזיה ועד מוזיקת קיי-פופ.

"כשמדינה משקיעה תקציבי עתק כדי לגרום לך לרצות להזדהות עם המותג המקומי שלה, אתה תלמד לאהוב אותו", אומרת רוסו, "אולי זה לא יהיה לך טעים בהתחלה - אבל זה לא שונה מקפה או מאלכוהול. יש פה עניין של האם יש לך אינטרס לאהוב את זה. לכן, כשמישהו אומר לי 'אוכל אתיופי פשוט לא טעים לי', אני עונה שיש 120 מיליון אתיופים שחושבים שהוא כן טעים. הטעם שלנו הוא נגזרת של למידה, אינטרסים, ושל מערכות שיווק אדירות שמעצבות את בלוטות הטעם שלנו. הביולוגיה שלנו פרימיטיבית: אנחנו אוהבים מתוק, מלוח, שומני ופריך. בסוף, אלו אינטרסים כלכליים שמכתיבים לנו מה אנחנו אוהבים ומה בא לנו לאכול היום".

עדיין מייצרת טרנדים

מי שמכיר מקרוב את מאמצי השיווק של יפן הוא ד"ר רוני בורנשטיין, מנכ"ל חברת ראקוטו קאסיי ויבואן של מוצרים מהמטבח האסייתי. "יפן משקיעה הרבה בלהביא את היצרנים שלה להשתתף בתערוכות מזון בינלאומיות ולהציג את התוצרת המקומית. הם דואגים להיות בכל תערוכה.

"הסוד טמון במיתוג נכון של מוצר בעל אופי מובהק. גבינות מאיטליה, יין מבעבע מחבל שמפאן בצרפת. היפנים מנסים לנכס לעצמם את רוטב הסויה. כל מדינה רוצה לקדם את העסקים שלה ולחזק את היצוא, אבל יש כאן גם ממד תרבותי: כשכולם אוכלים אוכל יפני, הוא הופך לחלק מהתרבות הגלובלית. אותו דבר קורה עם אוכל איטלקי, מקסיקני או צרפתי. זו דרך לייצר השפעה עולמית - מעין 'קולוניאליזם קולינרי'".

בורנשטיין עצמו נחשף לרוטב הסויה היפני במסגרת נסיעת עסקים בשנות ה־90. "כשחזרתי לישראל גיליתי שאנשים מביאים בקבוקים של סויה במזוודות". מאז הוא מייבא את הרוטב של חברת קיקומן לישראל, "במקרה של קיקומן, לא היה צורך לבצע שום שינוי. הבאנו את המוצר כמו שהוא - והוא הגיע בדיוק בזמן שבו החל טרנד עולמי של אוכל יפני. הדור הצעיר, ובעיקר קהילת ההייטק, חיפשו אוכל שנתפס כבריא, אסתטי, היגייני ומודרני. כל המושגים האלה התחברו יחד, וכך נולדה 'מגפת הסושי' העולמית. גם היום אפשר לראות טרנדים עולמיים דומים שמגיעים מיפן - כמו המאצ'ה למשל".

פרופ' ניר אביאלי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון מסביר שיצוא קולינרי הוא רק אפיק אחד לשימוש באוכל, שגם מכתיב יחסי כוחות בין קבוצות פנים־לאומיות, ובכלל. "ההחלטה של מה אנחנו רוצים לאכול, מה נחשק בעינינו ומה אנחנו לא רוצים לאכול - וכתוצאה מכך - גם עבור מה אנחנו מוכנים לשלם יותר או פחות, היא החלטה חברתית ולא כלכלית", הוא אומר.

כך לדבריו, האוכל שיחק תפקיד בהתנגשות בין התרבויות בישראל. "בתקופת העלייה ההמונית מארצות ערב, בשנות ה־50 וה־60, אחד הפרויקטים של המדינה היה 'לתרבת' במרכאות כפולות ומכופלות את העולים, וכביכול ללמד אותם לאכול בצורה מודרנית. לשם כך, צריך שהם יפסיקו לאכול אוכל עם ריח, טעמים וצבעים חזקים מדי, וצריך להרגיל אותם לאוכל אשכנזי. הניסיון הזה לא הצליח אלא ההפך: המטבח הישראלי הוא 'מזרחי'. לכן, גם אם שניצל - מאכל מרכז אירופאי קלאסי, הוא מנת דגל במטבח הישראלי העכשווי, כאשר הוא מוגש בפיתה עם חומוס וחריף (ועשוי מחזה עוף) הוא רחוק מאד מהמקור וטעמיו הם 'מזרחיים'".

דוגמה נוספת לאופן שבו אוכל מעצב היררכיות מצא פרופ' אביאלי גם בוויטנאם. "בצפון המדינה, לשתות כוס בירה לצד בשר כלב צלוי נחשב בילוי יוקרתי, בעוד שבמרכז ודרום המדינה זה ממש לא היה מקובל. מול העיניים שלי ראיתי איך זה נהפך פופולרי מסיבות שהן בעיקר פוליטיות, בגלל שהשלטון היה מרוכז בצפון ואם אתה רוצה יחסים טובים עם השלטון אתה מאמץ גם דפוסי אכילה שקודם אולי חשבת שהם דוחים. כלומר - הטעם של הכלב בכלל לא משנה בסיפור הזה".

רותי רוסו, שפית וחוקרת אוכל / צילום: David Vaaknin

מה מקור הבורשט?
"מה שאתה אוכל מעיד עלייך כאדם - עד כמה אתה קוסמופוליטי ותרבותי, ועד כמה אתה 'איש העולם הגדול'", מוסיפה רוסו. "ככל שהעולם הולך ונעשה יותר ימני אז יש יותר ויותר לחץ על סיווג מאכלים מסוימים עם זהות מסויימת. אנחנו רואים הרבה יותר מלחמות כאלה מול אונסק"ו בניסיון לגרום להם להכיר במאכל מסוים כנכס תרבות שמזוהה עם לאום, אומה ועם".

עימות כזה התרחש בשנים האחרונות סביב המלחמה באוקראינה. "המקור של הבורשט הוא באוקראינה, שמאוד גאה במורשת שלה, והוא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלהם. עוד בראשית המתיחות המחודשת בין רוסיה לאוקראינה, לפני שפרצה המלחמה, הרוסים צייצו באנגלית מהחשבון הרשמי של המדינה שאין דבר יותר טעים מבורשט רוסי, בצירוף מתכון, מה שהיווה ניכוס מוחלט של המאכל האוקראיני לעצמם".

לדבריה של רוסו, "האוקראינים לקחו את זה מאוד קשה ומיד פנו לאונסק"ו שיכירו בבורשט כמאכל אוקראיני. הם פעלו במגוון מישורים, כמו למשל הפקת סרט דוקומנטרי על תולדות הבורשט. האוקראינים טענו, ובצדק, שהמהלך הזה של רוסיה הוא כוחני ואלים. הם ראו בו התחלה של מתקפה, ואכן רוסיה תקפה בסופו של דבר ב־2022. לאחר הפלישה, אונסק"ו באמת הכירו בבורשט כמאכל וכנכס תרבותי אוקראיני, דבר שהתקבל כהחלטה פוליטית המגבה את המדינה המותקפת".

לשווק את ישראל

אז איך מספרים את הסיפור הישראלי דרך אוכל? "לא ניתן להפריד את השאלה מה אוכלים וכיצד, משאלות של עמדה חברתית. עמדות חברתיות מעצבות דפוסי אכילה דרך סדרה של גורמים חומריים וסמליים", כתבה חוקרת התרבות ד"ר דפנה הירש במאמרה "אוכל קדימה אוכל".

לדבריו של פרופ' אביאלי, בישראל "אין קמפיין מסודר כמו שעשו תאילנד ופרו שממשלותיהן פעלו ב־20 שנים האחרונות לקידום המטבח שלהן, קמפיינים ששינו את הדימוי של הארצות. לשתיהן יש מטבחים נהדרים, אבל מה שמשפיע על הצריכה של האוכל הזה היא הדימויים התרבותיים והחברתיים. אם אנשים רוצים אוכל כזה טעים, אז מה זה אומר עליהם? שהם מתוחכמים, ושהם תרבותיים.

"כך פעלו גם ביפן וצרפת, שקיבעו תרבות אוכל בתור מורשת עולמית של אונסק"ו. ישראל מעולם לא הגישה את המטבח שלה, כי אין פה הסכמה על מה זה בכלל המטבח הישראלי".

ואולם, לדבריו ישראל מממנת אירועים שבמסגרתם שפים נוסעים לבשל אוכל ישראלי בחו"ל. "אני לא יודע אם זו הסיבה או התוצאה של ההצלחה של המטבח הישראלי בחו"ל. הייתה לו תקופת פריחה יוצאת דופן עד 7 באוקטובר. מסעדות ישראליות פתאום נהפכו מובילות בלונדון, בניו יורק, בפריז, ובכל מקום. וזה מעניין כי היחס כלפי המדינה, הוא בלשון המעטה אמביוולנטי. אחד ההסברים הוא שישראל במרחב ביניים בין מזרח למערב, אז זה בעצם אוכל מזרחי שאנשים ממוצא אירופי מגישים לאירופים אחרים".

לעומת זאת, רוסו אומרת שבעשרים השנים האחרונות ישראל הקדישה מאמצים רבים בנושא. "אני בעצמי הייתי חלק מזה, עבדתי עם משרדים ממשלתיים כמו משרדי התיירות, הכלכלה, החוץ ומכון היצוא בכדי לקדם את האוכל הישראלי בעולם, מתוך הבנה שזה חלק מהעוצמה הרכה של ישראל, בנוסף לתחום ההייטק. ניסינו למכור תדמית שאנשים ירצו לאהוב. ידעתי כשאני מגיעה לאיזושהי מדינה לקדם את האוכל הישראלי, האוכל הוא רק חלק קטן מהסיפור. אני חייבת למכור איזשהי חוויה. הייתי בבייג'ינג, טוקיו, מנילה, האנוי, סיאול, מילאנו, ניו יורק וטורקיה. בישלתי מטבח ישראלי, דיברתי עליו, הדגמתי אותו, התראיינתי עליו ואף הראיתי אותו בטלוויזיה בהמון תוכניות, בין היתר ב־NBC, CNN ו־ABC. עשיתי את זה כמעט בהתנדבות, כי הבנתי שהחשיבות של הדבר היא אדירה".

לדבריה של רוסו, את האוכל הישראלי דווקא ניתן לזהות די בקלות. "האוכל הישראלי הוא סוג של מפגש מאוד ייחודי שמתרחש רק כאן, בין תרבות של הגירה עם חקלאות מקומית. מצד שני אנחנו מאוד פרוגרסיביים, אנחנו מסתובבים הרבה בעולם ומביאים לפה עוד חומרי גלם, טכניקות וטרנדים. זה מרגיש נורא יהיר להגיד שיש פה מטבח, כי אנחנו מדינה צעירה. אבל חלה עם מטבוחה, שניצל, חצילים וטחינה זו מנה שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם. המטבח הישראלי הוא מפגש. לא המצאנו את החלה ולא המצאנו את השניצל, אבל מה זה משנה? בסוף נוצר על הצלחת משהו שלא קיים במקומות אחרים בעולם. כל ישראלי ידע לזהות את האוכל הזה ברגע שהוא פוגש אותו, הוא ידע להבחין מתי ישראלי הכין לו את האוכל".

רוסו מבהירה כי העוצמה הרכה של ישראל בעולם, שבאה לידי ביטוי גם באוכל, ספגה מכה קשה מפרוץ המלחמה. "מהלכים של חיזוק הכלכלה וחיזוק הטכנולוגיה בישראל תורמים בצורה משמעותית גם לחיזוק המטבח הישראלי בעולם. עם זאת, אני לא חושבת שעכשיו זה הזמן לקדם באינטנסיביות את המטבח הישראלי בחו"ל. כרגע, צריך להתמקד בחיזוק הטכנולוגיה והכלכלה, מתוך הנחה שהם בסיס העוצמה הרכה של ישראל. זה לא הזמן לעשות מהלכים לקידום המטבח הישראלי, כשיש לנו חטופים בעזה".

עוד כתבות

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

מנצל את הזינוק במניית נאוויטס ואת הגיוס הענק: גדעון תדמור רוצה להקפיץ את השכר שלו ל-9 מיליון שקל בשנה

לאחר גיוס המניות המשמעותי של נאוויטס, בהיקף של מעל 1.2 מיליארד שקל, החברה מבקשת לתת לתדמור שכר שנתי של עד 8.8 מיליון שקל, לעומת שכר של פחות מ-2 מיליון שקל שהרוויח בשנים האחרונות ● במקביל, החל משנת 2026, תדמור צפוי לקבל תגמול נוסף של יותר מ-100 מיליון שקל בשנה, כחלק מ"תמלוג העל" שלו בשותפות

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

הכריה בשדה בריר חזרה? נתניהו שלף אקדח ריק מול חסידי גור

בהחלטה בהולה אישרה הממשלה השבוע ל–ICL לכרות פוספטים בשדה בריר, אחרי 20 שנות דיונים ומריחה ● למה דווקא עכשיו? יש מי שבטוח שזו הנקמה המושלמת - מפגן כוח מול המגזר הכי צומח בערד הסמוכה ● נתניהו הזכיר לחרדים שכדאי להם להישאר קרובים לצלחת

מטילי זהב / צילום: ap, Mike Groll

צבי סטפק מעריך: הסיבה שמחיר הזהב ימשיך לעלות

לעליית מחיר הזהב ל־3,700 דולר לאונקיה יש סיבות מגוונות, חלקן אף סותרות את מה שנהוג לחשוב בעולם ההשקעות על יחסי הגומלין שלו עם שוק המניות, המטבעות וגורמי מאקרו ● איך ניתן להיחשף לזהב, במה עדיף שלא להשקיע, ומדוע רבים - כולל אותי - משוכנעים שהוא ימשיך לעלות

הרס בדוחא לאחר המתקפה הישראלית, השבוע / צילום: Reuters, Ibraheem Abu Mustafa

סערה במפרץ לאחר התקיפה הישראלית בדוחא: האם הסכמי אברהם עומדים בפני סכנה

המתקפה בקטאר הציפה גל גינויים חריפים ממרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות - שם אף הדירו את ישראל מתערוכה יוקרתית ● כעת מומחים חוששים מ"שלום קר", בדומה ליחסים עם מצרים ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

VOYAH COURAGE 2025 / צילום: יח''צ

זה רכב אופטימלי למי שמחפש ממדים, אבזור ותחכום ועוד במחיר נמוך

הקרוס-אובר החשמלי קוראז' של וויה, מותג הפרימיום של דונגפנג, מציע ממדים חיצוניים ופנימיים מכובדים ואבזור מקיף ● הטווח רק ממוצע לפלח ונוחות הנסיעה בינונית, אבל תמחור פתיחה אגרסיבי מציב אותו גבוה ברשימת התמורה ● מבחן דרכים

פעילות אירובית תסייע בחידוש תאים במוח, גם בגיל השלישי / צילום: Shutterstock

"זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

הדרדרות המוח בעת זקנה? ד"ר הדס אראל מאוניברסיטת רייכמן בטוחה שזה לא גזירת גורל, וממליצה על פעילות אירובית שעשויה להיות גיים צ'יינג'ר עבור הגיל השלישי ● "כולנו נוטים לקום באוטובוס לאנשים מבוגרים, אולי אנחנו לא צריכים למהר לעשות זאת", היא מסבירה

בנייה / צילום: Shutterstock

ירידה חדה בהיקף העסקאות של זוגות צעירים בשוק הדיור

מעורבות הזוגות הצעירים ברכישת דירות בשוק החופשי ירדה ל־45% בלבד, לעומת 53% אשתקד ● ירידה של כ־10% במכירות לעומת 2024, אף שבחודש יולי נרשם זינוק נקודתי אחרי דעיכת המלחמה ● בשוק המסובסד נמשכת מגמת הביקוש הגבוה להגרלות דירה בהנחה

מייקל או'לירי, מנכ''ל ריינאייר / צילום: Reuters, BELGA

מנכ"ל ריינאייר: ייתכן שלא נחזור לישראל גם אחרי סוף המלחמה

לדברי מייקל או'לירי, חברת הלואו קוסט האירית "נתקלת בקשיים וביחס בעייתי מצד רשות שדות התעופה בישראל" - מה שמעלה סימני שאלה לגבי החזרה של ריינאייר לארץ שתוכננה לסוף אוקטובר

צום דיגיטלי / צילום: Shutterstock

האנשים שנפרדו מהניידים, ובטוחים שזה הדבר הכי טוב שקרה להם

אלעד מאחסן את הנייד לארבע שעות ביום כי הבין שהוא לא מצליח להיות גם אבא, סביון התנתק לשבוע וחווה תסמיני גמילה, צבי עבר לטלפון טיפש, ויעל מרגישה שרק ככה היא מצליחה להתחבר לעצמה ● כשברקע החשש התמידי שלנו מ־FOMO, הכירו את האנשים שהחליטו לעשות צום דיגיטלי, וסבורים: שום דבר מרגש לא קורה במקום אחר

מערכות ההגנה האווירית של ישראל בפעולה / צילום: משרד הביטחון

טיל מתימן יורט הלילה – אזעקות הופעלו במרכז הארץ

מיליונים נכנסו לממ"ד, צה"ל הודיע שיירט טיל בליסטי; לא דווח על נפגעים או נזק ● זוהראן ממדאני, המועמד הדמוקרטי בבחירות לראשות עיריית ניו יורק, אומר: "נתניהו הוא פושע מלחמה. אם הוא יגיע לניו יורק הוא ייעצר" ● 48 חטופים - 708 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Chiang Ying-ying

הכוכבת הגדולה של וול סטריט כבר לא מצליחה להמם את השוק

ענקית שבבי הבינה המלאכותית אנבידיה סיפקה לוול סטריט רצף ארוך של עקיפת תחזיות ההכנסות והרווחים, אך הטיסה שלה נוחתת אל קרקע המציאות - בין היתר בשל אילוצי אספקה ​​ותשתית

הגוש הגדול בשדה דב / צילום: איל יצהר

אחרי 50 שנה: סאגת הנדל"ן הגדולה בשדה דב מתקרבת לסיומה

בית משפט השלום בהרצליה פרסם את טבלת זכויות הבנייה בגוש – המתפרסת על יותר מ־70 עמודים ומחלקת את הזכויות בין כ־1,700 בעלים • השמות ה"עסיסיים" המופיעים בה: הנשיא הרצוג, משפחת רקנאטי והשף שאול אדרת • חמשת המנהלים המיוחדים יקבלו זכויות ל־25 יח"ד כל אחד

מוחים דורכים על דגלי ישראל וארה''ב במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים. בחריין, אוקטובר 2023 / צילום: Reuters, Hamad I Mohammed

ברחוב הערבי מוטרדים משינוי מאזן הכוחות האזורי לטובת ישראל

הסכמי אברהם סייעו לישראל לייצר שורה של קשרים כלכליים, ביטחוניים ותרבותיים עם מדינות ערב - אך ההישגים לא באים ללא אתגר ● המלחמה בעזה והפערים סביב הסוגיה הפלסטינית העמיקו את החשדנות ועיצבו תדמית של ישראל ככוחנית ומתרחקת מהשתלבות אזורית ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

האם הניו יורק טיימס המציא כתבה על התקיפה הישראלית באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: הולנד מטילה חרם על מוצרים מההתנחלויות, ראש הממשלה הספרדי מעורר ביקורת בינלאומית, והאם הניו יורק טיימס שיקר כשטען שהתקיפה הישראלית בבית הכלא הידוע לשמצה באיראן פגעה בטרנסג'נדרים? ● כותרות העיתונים בעולם 

סלט בחוות רום / צילום: עמר גואטה

אוסף של מנות מיוחדות מידי שף וקונדיטורית בחווה צפונית שצופה לנוף מרהיב

מסעדה שמגישה קיש חמאתי מביצים אורגניות ופאדג' שמנת מתוקה, מתחם ספא שמזכיר את קופנגן וניחוחות כנאפה שהטריפו גם את העיזים ● ביקור ביישובי המועצה האזורית משגב

מבצע למכירת דירות חדשות. אותה עסקה? / צילום: דרור מרמור

הקבלנים מציגים: הפתרונות היצירתיים לירידה במכירת דירות חדשות

קצב מכירת הדירות החדשות נמצא בשפל, גם בהתבוננות היסטורית, ועל אף שמבצעי המימון המפורסמים של 2024 עדיין כאן - הקבלנים מנסים רעיונות יצירתיים נוספים כדי למשוך רוכשים ● אילו מבצעים מוצעים כיום בשוק, ומתי נראה ירידת מחירים בפועל? "מנסים לעשות הכול לפני שזה יקרה"

טיילור רובינסון, החשוד ברצח צ'ארלי קירק / צילום: Reuters, EYEPRESS

דיווח: טיילור רובינסון, בן 22 מיוטה - הוא החשוד ברצח צ'ארלי קירק

"אני מקווה שהוא יקבל עונש מוות", אמר הנשיא האמריקני לאחר שהודיע כי ככל הנראה נעצר המתנקש, והוסיף כי לא צפה בסרטון הירי: "לא כך רציתי לזכור אותו" • מקור אישר לרויטרס את דברי טראמפ: החשוד נמצא במעצר של כוחות הביטחון ביוטה • בניו יורק פוסט דיווחו: החשוד ברצח קירק - טיילר רובינסון, בן 22 מיוטה

עומר אדם בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

בנק לאומי לא חוזר אחורה, וכובש את פסגת הזכורות יחד עם עומר אדם

הפרסומת האהובה ביותר השבוע שייכת לקופת החולים מכבי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● מכבי גם אחראית להשקעה הגבוהה ביותר, לפי נתוני יפעת ● נהג המונית "אשר" מסיע את הפניקס סמארט למקום השלישי באהדה

טקס החתימה על הסכמי אברהם בוושינגטון / צילום: ap, Alex Brandon

המסחר פרח, הפוליטיקה דרכה במקום: הנורמליזציה במבחן המציאות

הסכמי אברהם שנחתמו בספטמבר 2020 היוו מפץ במזרח התיכון, וסימנו עידן של שלום, השקעות זורמות ונורמליזציה שתתרחב למדינות האזור ● האמירותים הפכו לשותפי סחר מהותיים ומרוקו התחמשה בנשק כחול־לבן, אבל הרחוב הערבי זועם והמלחמה בעזה לצד דיבורים על סיפוח מערערים את יסודות ההסכמים ● החזון תלוי בתחזוקה שקטה וזהירה ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

עינת גז / צילום: יונתן בלום

את מי להרוג ראשון? "משחק חברה" בהשתתפות עינת גז מסעיר את הרשת - "רק סאטירה"

הרשת סוערת לאחר שהיזם והמשקיע דני לשם הפתיע את מנכ"לית חד הקרן פאפאיה גלובל, עינת גז, עם קלפי משחק בשם "Kill Kill Kill", וביקש ממנה לקבוע "את סדר ההריגה", בין אלכס בואזיז, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ המתחרה, דיל, דובי פרנסס וראש הממשלה בנימין נתניהו ● איך הגיבה גז?