גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיפן עד איטליה: המדינות שמשקיעות תקציבי ענק בקידום האוכל שלהן. ואיפה ישראל?

מיפן עד איטליה: מדינות רבות משקיעות תקציבי ענק בקידום האוכל המקומי שלהן בעולם בניסיון לרכוש השפעה פוליטית ● אז מי קובע מה טעים? לדברי מומחים, בלוטות הטעם שלנו מעוצבות על ידי אינטרסים, יחסי כוחות ומערכות שיווק אדירות ● ואיפה ישראל בתוך כל זה? כשאין הסכמה על המטבח הלאומי, הייצוג שלו מסתבך

''הסינית האדומה'' המיתולוגית בתל אביב. נסגרה ב־2017 / צילום: אייל פישר
''הסינית האדומה'' המיתולוגית בתל אביב. נסגרה ב־2017 / צילום: אייל פישר

בשנות ה־70, כשהמטבח הישראלי עוד גישש את דרכו בין גפילטע פיש לסלט חצילים, המדינה הצעירה החלה להתאהב בטעמים ממזרח אסיה, ואגרולים שמתפלשים ברוטב אדום זרחני הפכו במהרה לסנסציה. עשרות רבות של מסעדות סיניות שטפו את תל אביב, בעיקר את אזור דיזנגוף, ושימשו באותה תקופה כנציגות המקומית היחידה לאוכל מתת היבשת הרחוקה. כעבור שני עשורים הן פינו את הבכורה למסעדות יפניות שהשתלטו על התחום, ובראשית שנות ה־2000 ישראל כבר הייתה מובילה עולמית במספרן ביחס לאוכלוסיה.

באותה התקופה הסושי קנה את עולמם של המערביים לא רק בגלל שהוא נחשב כמאכל יוקרתי ובריא או כזה שמוגש במנות קטנות, אסתטיות ומוקפדות. הצלחתו היא תולדה של קמפיין אדיר וממוקד במימון ממשלת יפן, והיא לא המדינה היחידה שהבינה שהדרך ללב של הקהילה הבינלאומית עוברת בצלחת. האוכל שאנחנו אוכלים מלא במטען זהותי, כלכלי וחברתי, ומשרדי חוץ משתמשים בו כדי לייצא את התרבות המקומית, למשוך תיירים ולהגדיל את השפעתם בעולם.

ואיפה ישראל בתוך כל זה? כשהמטבח הלאומי עצמו שנוי במחלוקת, גם הייצוג שלו בעולם מסתבך. איך מספרים סיפור קוהרנטי כשאין הסכמה על השאלה - מה נחשב כאוכל ישראלי?

דיפלומטיה אחרת

"הטעם שלנו הוא יצור מאוד חברתי ופוליטי, ואפשר לעשות עליו מניפולציות", אומרת השפית וחוקרת האוכל רותי רוסו. "השימוש באוכל מפתח את העוצמה הרכה של מדינה, זו דרך לייצר השפעה ולהפיץ אותה לא באמצעות סנקציות וכוח, אלא באמצעות מניפולציה שגורמת לצרכן להרגיש שהבחירה בידיים שלו".

כך מסבירה רוסו, "יש בארץ פחות מאלף יפנים, אבל אני יכולה למצוא בכל שעה ביום את כל מה שאני צריכה בשביל להכין סושי. לעומת זאת, הקהילה האתיופית בארץ מונה כ־200 אלף איש, אך יש כאן בורות גדולה לגבי האוכל האתיופי".

צלחת החומוס הגדולה בעולם נכון ל־2012, באבו גוש. השיא נשבר לאחר מכן על ידי לבנון / צילום: ap

לא מדובר בטעם או העדפה אישית, רוסו תולה זאת בתקציבים אסטרונומיים של מיליארדי דולרים שהזרימה יפן לקידום המטבח שלה בעולם, וכאמור, היא לא היחידה. גם תאילנד עשתה חיל בתחום שזכה לשם "גסטרו־דיפלומטיה": שפים נשלחו ללמד טבחים זרים את סודות הווק, הוכנו שרטוטים של מסעדות בכמה רמות מחיר וניתנו הלוואות למהגרים כדי לעודד אותם להקים מסעדות תאילנדיות במדינות שבהן השתקעו. במקרה של קוריאה הדרומית, היא ניצלה את העניין הגובר בתרבות הפופ שלה - מדרמות טלוויזיה ועד מוזיקת קיי-פופ.

"כשמדינה משקיעה תקציבי עתק כדי לגרום לך לרצות להזדהות עם המותג המקומי שלה, אתה תלמד לאהוב אותו", אומרת רוסו, "אולי זה לא יהיה לך טעים בהתחלה - אבל זה לא שונה מקפה או מאלכוהול. יש פה עניין של האם יש לך אינטרס לאהוב את זה. לכן, כשמישהו אומר לי 'אוכל אתיופי פשוט לא טעים לי', אני עונה שיש 120 מיליון אתיופים שחושבים שהוא כן טעים. הטעם שלנו הוא נגזרת של למידה, אינטרסים, ושל מערכות שיווק אדירות שמעצבות את בלוטות הטעם שלנו. הביולוגיה שלנו פרימיטיבית: אנחנו אוהבים מתוק, מלוח, שומני ופריך. בסוף, אלו אינטרסים כלכליים שמכתיבים לנו מה אנחנו אוהבים ומה בא לנו לאכול היום".

עדיין מייצרת טרנדים

מי שמכיר מקרוב את מאמצי השיווק של יפן הוא ד"ר רוני בורנשטיין, מנכ"ל חברת ראקוטו קאסיי ויבואן של מוצרים מהמטבח האסייתי. "יפן משקיעה הרבה בלהביא את היצרנים שלה להשתתף בתערוכות מזון בינלאומיות ולהציג את התוצרת המקומית. הם דואגים להיות בכל תערוכה.

"הסוד טמון במיתוג נכון של מוצר בעל אופי מובהק. גבינות מאיטליה, יין מבעבע מחבל שמפאן בצרפת. היפנים מנסים לנכס לעצמם את רוטב הסויה. כל מדינה רוצה לקדם את העסקים שלה ולחזק את היצוא, אבל יש כאן גם ממד תרבותי: כשכולם אוכלים אוכל יפני, הוא הופך לחלק מהתרבות הגלובלית. אותו דבר קורה עם אוכל איטלקי, מקסיקני או צרפתי. זו דרך לייצר השפעה עולמית - מעין 'קולוניאליזם קולינרי'".

בורנשטיין עצמו נחשף לרוטב הסויה היפני במסגרת נסיעת עסקים בשנות ה־90. "כשחזרתי לישראל גיליתי שאנשים מביאים בקבוקים של סויה במזוודות". מאז הוא מייבא את הרוטב של חברת קיקומן לישראל, "במקרה של קיקומן, לא היה צורך לבצע שום שינוי. הבאנו את המוצר כמו שהוא - והוא הגיע בדיוק בזמן שבו החל טרנד עולמי של אוכל יפני. הדור הצעיר, ובעיקר קהילת ההייטק, חיפשו אוכל שנתפס כבריא, אסתטי, היגייני ומודרני. כל המושגים האלה התחברו יחד, וכך נולדה 'מגפת הסושי' העולמית. גם היום אפשר לראות טרנדים עולמיים דומים שמגיעים מיפן - כמו המאצ'ה למשל".

פרופ' ניר אביאלי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון מסביר שיצוא קולינרי הוא רק אפיק אחד לשימוש באוכל, שגם מכתיב יחסי כוחות בין קבוצות פנים־לאומיות, ובכלל. "ההחלטה של מה אנחנו רוצים לאכול, מה נחשק בעינינו ומה אנחנו לא רוצים לאכול - וכתוצאה מכך - גם עבור מה אנחנו מוכנים לשלם יותר או פחות, היא החלטה חברתית ולא כלכלית", הוא אומר.

כך לדבריו, האוכל שיחק תפקיד בהתנגשות בין התרבויות בישראל. "בתקופת העלייה ההמונית מארצות ערב, בשנות ה־50 וה־60, אחד הפרויקטים של המדינה היה 'לתרבת' במרכאות כפולות ומכופלות את העולים, וכביכול ללמד אותם לאכול בצורה מודרנית. לשם כך, צריך שהם יפסיקו לאכול אוכל עם ריח, טעמים וצבעים חזקים מדי, וצריך להרגיל אותם לאוכל אשכנזי. הניסיון הזה לא הצליח אלא ההפך: המטבח הישראלי הוא 'מזרחי'. לכן, גם אם שניצל - מאכל מרכז אירופאי קלאסי, הוא מנת דגל במטבח הישראלי העכשווי, כאשר הוא מוגש בפיתה עם חומוס וחריף (ועשוי מחזה עוף) הוא רחוק מאד מהמקור וטעמיו הם 'מזרחיים'".

דוגמה נוספת לאופן שבו אוכל מעצב היררכיות מצא פרופ' אביאלי גם בוויטנאם. "בצפון המדינה, לשתות כוס בירה לצד בשר כלב צלוי נחשב בילוי יוקרתי, בעוד שבמרכז ודרום המדינה זה ממש לא היה מקובל. מול העיניים שלי ראיתי איך זה נהפך פופולרי מסיבות שהן בעיקר פוליטיות, בגלל שהשלטון היה מרוכז בצפון ואם אתה רוצה יחסים טובים עם השלטון אתה מאמץ גם דפוסי אכילה שקודם אולי חשבת שהם דוחים. כלומר - הטעם של הכלב בכלל לא משנה בסיפור הזה".

רותי רוסו, שפית וחוקרת אוכל / צילום: David Vaaknin

מה מקור הבורשט?
"מה שאתה אוכל מעיד עלייך כאדם - עד כמה אתה קוסמופוליטי ותרבותי, ועד כמה אתה 'איש העולם הגדול'", מוסיפה רוסו. "ככל שהעולם הולך ונעשה יותר ימני אז יש יותר ויותר לחץ על סיווג מאכלים מסוימים עם זהות מסויימת. אנחנו רואים הרבה יותר מלחמות כאלה מול אונסק"ו בניסיון לגרום להם להכיר במאכל מסוים כנכס תרבות שמזוהה עם לאום, אומה ועם".

עימות כזה התרחש בשנים האחרונות סביב המלחמה באוקראינה. "המקור של הבורשט הוא באוקראינה, שמאוד גאה במורשת שלה, והוא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלהם. עוד בראשית המתיחות המחודשת בין רוסיה לאוקראינה, לפני שפרצה המלחמה, הרוסים צייצו באנגלית מהחשבון הרשמי של המדינה שאין דבר יותר טעים מבורשט רוסי, בצירוף מתכון, מה שהיווה ניכוס מוחלט של המאכל האוקראיני לעצמם".

לדבריה של רוסו, "האוקראינים לקחו את זה מאוד קשה ומיד פנו לאונסק"ו שיכירו בבורשט כמאכל אוקראיני. הם פעלו במגוון מישורים, כמו למשל הפקת סרט דוקומנטרי על תולדות הבורשט. האוקראינים טענו, ובצדק, שהמהלך הזה של רוסיה הוא כוחני ואלים. הם ראו בו התחלה של מתקפה, ואכן רוסיה תקפה בסופו של דבר ב־2022. לאחר הפלישה, אונסק"ו באמת הכירו בבורשט כמאכל וכנכס תרבותי אוקראיני, דבר שהתקבל כהחלטה פוליטית המגבה את המדינה המותקפת".

לשווק את ישראל

אז איך מספרים את הסיפור הישראלי דרך אוכל? "לא ניתן להפריד את השאלה מה אוכלים וכיצד, משאלות של עמדה חברתית. עמדות חברתיות מעצבות דפוסי אכילה דרך סדרה של גורמים חומריים וסמליים", כתבה חוקרת התרבות ד"ר דפנה הירש במאמרה "אוכל קדימה אוכל".

לדבריו של פרופ' אביאלי, בישראל "אין קמפיין מסודר כמו שעשו תאילנד ופרו שממשלותיהן פעלו ב־20 שנים האחרונות לקידום המטבח שלהן, קמפיינים ששינו את הדימוי של הארצות. לשתיהן יש מטבחים נהדרים, אבל מה שמשפיע על הצריכה של האוכל הזה היא הדימויים התרבותיים והחברתיים. אם אנשים רוצים אוכל כזה טעים, אז מה זה אומר עליהם? שהם מתוחכמים, ושהם תרבותיים.

"כך פעלו גם ביפן וצרפת, שקיבעו תרבות אוכל בתור מורשת עולמית של אונסק"ו. ישראל מעולם לא הגישה את המטבח שלה, כי אין פה הסכמה על מה זה בכלל המטבח הישראלי".

ואולם, לדבריו ישראל מממנת אירועים שבמסגרתם שפים נוסעים לבשל אוכל ישראלי בחו"ל. "אני לא יודע אם זו הסיבה או התוצאה של ההצלחה של המטבח הישראלי בחו"ל. הייתה לו תקופת פריחה יוצאת דופן עד 7 באוקטובר. מסעדות ישראליות פתאום נהפכו מובילות בלונדון, בניו יורק, בפריז, ובכל מקום. וזה מעניין כי היחס כלפי המדינה, הוא בלשון המעטה אמביוולנטי. אחד ההסברים הוא שישראל במרחב ביניים בין מזרח למערב, אז זה בעצם אוכל מזרחי שאנשים ממוצא אירופי מגישים לאירופים אחרים".

לעומת זאת, רוסו אומרת שבעשרים השנים האחרונות ישראל הקדישה מאמצים רבים בנושא. "אני בעצמי הייתי חלק מזה, עבדתי עם משרדים ממשלתיים כמו משרדי התיירות, הכלכלה, החוץ ומכון היצוא בכדי לקדם את האוכל הישראלי בעולם, מתוך הבנה שזה חלק מהעוצמה הרכה של ישראל, בנוסף לתחום ההייטק. ניסינו למכור תדמית שאנשים ירצו לאהוב. ידעתי כשאני מגיעה לאיזושהי מדינה לקדם את האוכל הישראלי, האוכל הוא רק חלק קטן מהסיפור. אני חייבת למכור איזשהי חוויה. הייתי בבייג'ינג, טוקיו, מנילה, האנוי, סיאול, מילאנו, ניו יורק וטורקיה. בישלתי מטבח ישראלי, דיברתי עליו, הדגמתי אותו, התראיינתי עליו ואף הראיתי אותו בטלוויזיה בהמון תוכניות, בין היתר ב־NBC, CNN ו־ABC. עשיתי את זה כמעט בהתנדבות, כי הבנתי שהחשיבות של הדבר היא אדירה".

לדבריה של רוסו, את האוכל הישראלי דווקא ניתן לזהות די בקלות. "האוכל הישראלי הוא סוג של מפגש מאוד ייחודי שמתרחש רק כאן, בין תרבות של הגירה עם חקלאות מקומית. מצד שני אנחנו מאוד פרוגרסיביים, אנחנו מסתובבים הרבה בעולם ומביאים לפה עוד חומרי גלם, טכניקות וטרנדים. זה מרגיש נורא יהיר להגיד שיש פה מטבח, כי אנחנו מדינה צעירה. אבל חלה עם מטבוחה, שניצל, חצילים וטחינה זו מנה שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם. המטבח הישראלי הוא מפגש. לא המצאנו את החלה ולא המצאנו את השניצל, אבל מה זה משנה? בסוף נוצר על הצלחת משהו שלא קיים במקומות אחרים בעולם. כל ישראלי ידע לזהות את האוכל הזה ברגע שהוא פוגש אותו, הוא ידע להבחין מתי ישראלי הכין לו את האוכל".

רוסו מבהירה כי העוצמה הרכה של ישראל בעולם, שבאה לידי ביטוי גם באוכל, ספגה מכה קשה מפרוץ המלחמה. "מהלכים של חיזוק הכלכלה וחיזוק הטכנולוגיה בישראל תורמים בצורה משמעותית גם לחיזוק המטבח הישראלי בעולם. עם זאת, אני לא חושבת שעכשיו זה הזמן לקדם באינטנסיביות את המטבח הישראלי בחו"ל. כרגע, צריך להתמקד בחיזוק הטכנולוגיה והכלכלה, מתוך הנחה שהם בסיס העוצמה הרכה של ישראל. זה לא הזמן לעשות מהלכים לקידום המטבח הישראלי, כשיש לנו חטופים בעזה".

עוד כתבות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

עסקה ייחודית בכרמיאל: בית נמכר ב־5 מיליון שקל

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"