היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין אישרה היום (א') לקריאה טרומית את הצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שמשמעותו הוצאת התביעה הפלילית מהתפקיד.
● היסטוריה של עימותים: כך התקבע מעמדם של היועצים המשפטיים לממשלה
● פיטורי היועמ"שית: ממה מורכב תיק הראיות של יריב לוין?
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הגישה היום לשר לוין את עמדתה, ולפיה "מתעורר חשש כבד שההצעה והעיתוי שלה נועדו להשפיע על משפטו של ראש הממשלה ועל הליכים פליליים".
בעמדה, עליה חתום המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, שנכתבה על דעתה של בהרב-מיארה, צוין כי מדובר בשתי הצעות חוק שהן בעלות משמעות פרסונלית - "משום שתוצאתן המעשית היא החלפת זהותה של התובעת הכללית באופן כמעט מיידי ומינויו של תובע כללי תחתיה על-ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה. כל זאת, במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, ובעת ניהולן של חקירות פליליות רגישות בעניינם של נבחרי ציבור, ובמקביל לניסיון הממשלה להביא להחלפתה של היועצת המשפטית לממשלה".
לכן, נטען כי "קיים "חשש כבד לכך שיש בהצעות אלה כדי לקדם אינטרסים אישיים כבדי-משקל של נבחרי ציבור המצויים תחת חקירה או שהועמדו לדין, בהם ראש הממשלה".
שתי הצעות פרטיות
מדובר בשתי הצעות חוק פרטיות - הצעת חוק התובע הכללי של ח"כ חנוך מילביצקי, המבקשת להסדיר את דרך מינויו של התובע הכללי האחראי על ניהול משפטים פליליים; והצעת חוק פיצול תפקיד היועמ"ש של ח"כ מישל בוסקילה, המבקשת להעביר לפרקליט המדינה את הסמכות להחליט בדבר חקירה או העמדה לדין פלילי של שרים, חברי כנסת וראש ממשלה. במסגרת הצעה זו יידרש אישור של ועדת בכירים להעמדה לדין או פתיחה בחקירה. הוועדה תורכב משופט בית המשפט העליון בדימוס שימונה על-ידי נשיא בית המשפט העליון; יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימונה על-ידי שר המשפטים; וסנגור מהמגזר הפרטי שימונה על-ידי הסנגור הציבורי.
לשתי הצעות החוק לא קדמה עבודת מטה, על-פי חוות-הדעת. כיום תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כולל שני חלקים: ייעוץ לשרים לראש הממשלה; וראש התביעה הכללית, הקובע האם תיפתח חקירה פלילית והאם יועמדו לדין שרים וראש ממשלה.
"מהלך חפוז"
לעמדת בהרב-מיארה, מדובר ב"מהלך רחב המכוון להחלשת הערובות לשמירה על העקרונות המשטריים הדמוקרטיים, לשמירה על שלטון החוק ולהסרת מגבלות חוקיות המוטלות על השלטון".
בחוות-הדעת מוסבר החשש להשפעה על משפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו: "המשמעות של החקיקה המוצעת היא החלפת התובעת הכללית ופרקליט המדינה במהלך משפטו הפלילי המתנהל של ראש הממשלה, ובעת שמתנהלים הליכים פליליים רגישות בעניינם של נבחרי ציבור - והכול במהלך חפוז, בהצעות חוק פרטיות שלא קדמה להן עבודת מטה".
באשר להצעה להקים "ועדת בכירים" שתחליט על העמדה לדין של שרים וראש ממשלה, נטען בחוות-הדעת כי "הצעת החוק מבקשת להעביר סמכויות אכיפה פליליות דרמטיות לידי גורמים חיצוניים שאינם נמנים עם שירות המדינה או עם השירות הציבורי".