עליות מחירי המזון ממשיכות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
רגע לפני יום העצמאות ושריפות הענק שתפסו את תשומת־הלב הציבורית, ספקי המזון הגדולים בישראל הזניקו את המחירים. לא מדובר במגמה חדשה. בשנתיים האחרונות מחירי המזון דהרו קדימה אפילו יותר ממחירי הדירות ומדד המחירים לצרכן. בין מרץ 2023 למרץ 2025 התייקרו מוצרי המזון בישראל (ללא פירות וירקות) ב־8% - יותר מהמדד הכללי (6.2%) ויותר ממחירי הדיור (7.6%). כשמחשיבים גם את הפירות והירקות, מחירי המזון זינקו בקרוב ל־10%.
● ועדות הכלכלה והכספים בדיון על מחירי המזון: "היו מי שניצלו את המשבר"
● גל חדש של עליות מחירים במזון יצא לדרך, ואין מי שיעצור אותו
● המוניטור | המזון בישראל כמעט הכי יקר בעולם. איפה הממשלה בעניין?
● ניתוח | רגע לפני שהקפיצו את המחירים, שטראוס ושופרסל חילקו דיבידנד ענק
היצרנים מצדם מצביעים על עליית תשומות, אבל נתונים מהשטח מראים שחלקן דווקא בירידה. תוסיפו לזה תחרות רופפת, פיקוח מחירים לא אפקטיבי ושוק ריכוזי - ותקבלו מתכון לעליות מחירים.
גל ההתייקרויות האחרון עדיין בעיצומו. בשבוע שעבר, בתוך שעות בודדות הודיעו יוניליוור, שטראוס, החברה המרכזית למשקאות ומחלבות גד על העלאת מחירי עשרות מוצרים - זאת שבוע לאחר שענקית המזון תנובה והיבואנית דיפלומט עשו את אותו צעד. ההתייקרויות נוגעות למגוון מוצרים - מדגני בוקר ומרקים ועד למוצרי חלב ומשקאות קלים - ונעות בין אחוזים בודדים ועד כ־15%, במקרה של דיפלומט.
המזון מתייקר גם כשהתשומות בירידה
כמו בכמעט כל העלאת מחירים, היצרנים מתלוננים על עליות של התשומות שהם משלמים, ונאלצים לגלגל לפחות את חלקן לצרכנים. דניאל ברקת, מנכ"ל ומייסד שותף בשוקולד פנדה, מספר כי "חומר הגלם העיקרי שלנו, הקקאו, זינק". ואכן, מחירי חוזי הקקאו בעולם עלו בשנתיים האחרונות ביותר מפי שלושה. בנוסף, הוא מספר כי גם תשומות אחרות התייקרו, "בהן השילוח האווירי, האנרגיה וכמובן השכר לעובדים".
בשנתיים הללו השילוח האווירי אכן התייקר ב־25%, מחירי החשמל עלו בכמעט 5%, וגם השכר הנומינלי עולה בעקביות, לרבות שכר המינימום שהתעדכן באפריל האחרון. עם זאת, השילוח הימי שרלוונטי ליצרנים ויבואנים אחרים אט־אט חוזר לרמה שקדמה למלחמה. מחירי השילוח קפצו במהלך 2024 עד שהגיעו לכמעט 8,000 דולר לשילוח מכולה מסין לים התיכון בקיץ האחרון, לאחר סגירת באב אל־מנדב בידי החות'ים. נכון לתחילת מאי 2025, כבר עמד המחיר על כ־3,000 דולר בלבד.
גם בעולם הסחורות נרשמו הוזלות, לאחר הזינוק הדרמטי שנרשם החל משנת 2020 בשל פקק הסחורות העולמי. חלק מסחורות היסוד של מזון כמו סוכר ותירס עדיין יקרות בעשרות אחוזים בהשוואה למחיר ב־2019, אך מחירן נחתך משמעותית בשנתיים האחרונות, וכך גם מחיר הסויה.
גם מחירי החיטה ירדו בשנים האחרונות, ולמרות זאת מחירי הלחם בישראל דווקא עלו. יחד עם זאת, מסמך מדיניות של התאחדות התעשיינים מראה שבעוד שמחירי החיטה העולמיים ירדו ב־18% מאז 2021, הרי שמדדי המחירים הסיטונאיים של קמח לבן וקמח מלא דווקא עלו ב־23% וב־38% בהתאמה.
משתמשים בכוח השוק כדי לחסום תחרות
ההתייקרויות במדפי הסופר לא אחידות. לדברי אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון, דווקא המוצרים שמחיריהם תחת פיקוח עלו בקצב ניכר הרבה יותר: "המוצרים המפוקחים ואלה התלויים בתשומות מפוקחות מצד הממשלה התייקרו בקצב גבוה יותר מאשר שאר מוצרי המזון, כי הנוסחה מחייבת את הממשלה לבחון את סל העלויות של היצרניות ולעדכן את המחיר בהתאם".
לדבריו, "ההתייקרות שיש היום בישראל דומה מאוד לזו שרואים במדינות ה־OECD". הפתרון, בעיניו, הוא מעבר לסבסוד ישיר לחקלאים, במקום "מחיר מטרה" הקובע למשל מחיר מינימום שמחויבים לשלם עבור חלב וביצים. אך בעוד שקצב התייקרות המזון דומה לזה שב־OECD, המחירים בישראל גבוהים מלכתחילה ביחס לשאר מדינות הארגון, כאשר ישראל נמצאת כמעט תמיד במקום הראשון או השני ביוקר המחיה בארגון, יחד עם שווייץ העשירה בהרבה.
לדברי לובי 99, "תופעת המשך העלייה במדד מחירי המוצרים, על אף הירידה שנרשמה במחירי הסחורות, נובע מ'דביקות' המחירים בשוק המזון וקשיחותם, המאפיינות שווקים לא תחרותיים". בארגון החברתי־כלכלי מסבירים כי יש במשק הישראלי חוסר תחרותיות ניכר בתחום יצרני המזון, כאשר יצרנים משתמשים בכוח השוק שלהם כדי לחסום מתחרים וכך לשמור על מחירים גבוהים.
כן נעשו מספר רפורמות שנועדו להקל על יוקר המחיה, בעיקר במזון. שינויים כמו "רפורמת הקורנפלקס" לפני מספר שנים ו"קסיס דה דיז'ון" בממשלה הקודמת, שלא הצליחו לחדור את כל משוכות הרגולציה ולאפשר ליבואנים להביא באופן חופשי מוצרים מחו"ל. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שקידמה הממשלה הנוכחית גם שואפת לעשות בדיוק את זה, אך בינתיים ועדת החריגים לה עדיין מתכנסת, ומוקדם מכדי לדעת האם היא תצליח להביא לשינוי משמעותי.
כך או כך, מחירי המזון בישראל עולים בימים אלה בקצב גבוה יותר מאשר בארה"ב, למשל, בה מחירי המזון עלו ב־5.3% בשנתיים האחרונות, לעומת 8% בישראל למזון ללא פירות וירקות או 9.5% כאשר מחשיבים גם את הפירות והירקות, שהם חלק מהמדד האמריקאי.
כוח הקנייה של הישראלים הולך ונשחק
נראה כי בעוד שתשומות רבות אכן עלו, מחירי המזון עולים בצורה דרמטית גם בהשוואה למחירים אחרים. את מדד המחירים לצרכן ממתנים ענפים אחרים כמו ביגוד וריהוט, שמיובאים כמעט במלואם, והתחרותיות בהם ניכרת ובאה לידי ביטוי בירידת מחירים בשנתיים שנבדקו.
התוצאה של המגמה הזו היא שהשכר הריאלי, כלומר שווי השכר בכוח קנייה, כמעט ולא השתנה בשנתיים האחרונות. על־פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע הריאלי בישראל ירד ב־1.4% בפברואר 2025 לעומת פברואר 2024. כלומר, למרות שהשכר הממוצע עולה - המחירים בשנה האחרונה עלו בקצב מהיר עוד יותר, כך שהשכר הממוצע בישראל מסוגל לקנות מעט פחות מאשר בשנה שעברה. בנק ישראל ציין במצגת שפרסם כי "השכר הריאלי גבוה מרמתו ערב המלחמה, אך מוסיף לשהות מתחת למגמה ארוכת־הטווח".
בכל מקרה, כאשר השכר הנומינלי עולה, זו עוד תשומה שיצרני המזון צריכים לקחת בחשבון, והיא לרוב זו שמתדלקת את עליות המחירים בתופעה הנקראת "סחרור שכר־מחירים". בינתיים, כוח הקנייה של הישראלים נשחק - והמחירים ממשיכים לטפס. אלא אם תתרחש מהפכה בתחרות או בתשומות, סחרור המחירים עוד רחוק מסיום.