צילום: אתר המסעדה, איל יצהר, יח''צ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בשעה שסימני שאלה עדיין מרחפים מעל קיומו של גל ההנפקות הראשוניות לו נערכו השנה בבורסה בתל אביב, עושות מספר חברות הפועלות בתחום המזון צעדים שצפויים לקרב אותן למהלך שכזה בשנים הקרובות.
● בדיקת גלובס | ידענו שיקר בישראל, אבל הנתונים האלה הפתיעו אפילו אותנו
● ניתוח | רגע לפני שהקפיצו את המחירים, שטראוס ושופרסל חילקו דיבידנד ענק
כך, בשבועות האחרונים נרקמו שתי עסקאות השקעה פרטיות בענף, שעשויות להיות שלב מקדים לקראת הנפקה: רכישת השליטה ביצרנית הנקניקים הוותיקה זוגלובק והכנסת שותפים לרשת המסעדות האסייתיות קיסו. בד-בבד מחממות מנועים לקראת הנפקה חברות מבוססות בענף - ובראשן ענקית מוצרי החלב תנובה.
בין מי שעוד עשויות להנפיק את מניותיהן כשהשוק יאפשר זאת, נמנות יצרנית מוצרי המזון הבסיסיים סוגת וחברת הפטריות הוותיקה מרינה, שבחנו מהלך שכזה בעבר. זאת לאחר שבסוף ינואר הנפיקה את מניותיה בתל אביב חברת מוצרי הבשר בלדי (לאחר שגייסה אג"ח כמה חודשים קודם).
"ענף המזון מוערך על-ידינו ברמת סיכון יחסית נמוכה", מסבירה רו"ח ליאת קדיש, סמנכ"ל וראש תחום מימון תאגידי בחברת הדירוג מידרוג. "סביבת הביקושים בענף הזה היא בסך-הכול יציבה, ואנחנו רואים גם שבזמנים קשים, כמו בתקופת הקורונה או במלחמה, הוא דווקא נהנה מביקושים גדלים. ברגע שלא היו יציאות לחו"ל, זה תרם לחברות הפועלות בתחום".
קדיש מוסיפה כי "יש חסמי כניסה משמעותיים לענף. החברות הגדולות שפועלות בו, כמו שטראוס, תנובה ואסם, נדרשו לבצע בעבר השקעות הוניות כבדות כדי להתבסס. סביבת הביקושים היציבה יחד עם ההשקעות שתרמו לחסמי הכניסה, הביאו לסביבת סיכון נמוכה עבור מי שפועל בו. זה ענף ריכוזי יחסית שמובל בידי עשרה ספקי מזון גדולים".
ענף דפנסיבי
גורם בשוק ההון מוסיף כי "ענף המזון הוא אזור דפנסיבי למשקיעים. הם ראו במשברים כמו המלחמה והקורונה סקטור שרק התחזק, שהוא הרבה פחות תנודתי ממגזרים אחרים. בעשור האחרון ענף המזון צומח בארץ בקצב כפול מהצמיחה של התוצר המקומי. אם לפני 30 שנה שתינו קפה בוץ ואכלנו גבינה לבנה פשוטה, היום הילדים לא זזים בלי מוצרלה, פרמז'ן או קפה נספרסו".
אמירות אלה יכולות להסביר סדרה של השקעות שביצעו קרנות השקעה פרטיות בתחום המזון בשנים האחרונות. בין אלה ניתן למנות את קרן פורטיסימו של יובל כהן (שרכשה את הבעלות בסוגת); קרן גרין לנטרן שמוביל ריצ'י האנטר, המתמחה בתחום (השקיעה במחלבות גד, רשת הקונדיטוריות של מיקי שמו, מעדני יחיעם, פטריות מרינה וגלידות פלדמן); וקרן קדמה קפיטל (תבליני מימון, יקבי כרמל).
קרן השקעות נוספת שמעמיקה כעת אחיזה בתחום המזון היא איי.פי. פרטנרס שמובילים שמואל וולודינגר וחגי שטדלר. לאחר השקעה מוצלחת שביצעה ביצרנית תוספי המזון טופ גאם (הנסחרת בשווי 880 מיליון שקל בבורסה), פועלת בימים אלה איי.פי פרטנרס לרכישת השליטה בזוגלובק מידי משפחת המייסדים (אלי זוגלובק). על-פי המתווה שדווח בתקשורת, צפויה הקרן להשקיע 300-320 מיליון שקל עבור 70% ממניות יצרנית הנקניקים, לפי שווי חברה של 420-450 מיליון שקל.
בסביבת הקרן סירבו להתייחס לנתונים, בטענה כי הקלוזינג טרם הושלם. בכיר בענף המזון מספר כי "ממה שהבנתי, המלחמה שיבשה את הנתונים של שנת 2024, משום שהמפעלים שלהם בצפון (בשלומי ובנהריה, ח"ש) הושפעו מאוד מהלחימה. יש כנראה נתונים כספיים חד-פעמיים שצריך לנכות, כדי להבין את השווי שלפיו היא נרכשת".
בעסקת זוגלובק עשויים לקחת חלק גם גופים מוסדיים, בהם חברות הביטוח מגדל וכלל, לצד דיסקונט קפיטל. לדברי אותו בכיר, זו עשויה להיות עדות לאיכות העסקה: "אם יש כמה גופים מוסדיים שבחנו את העסקה, והם מעוניינים להצטרף, אז היא כנראה מעניינת. לפעמים קרנות השקעה פרטיות טועות ומתלהבות יותר מדי, ואז סוגרות הכול לבד. אבל כשמביאים עוד כסף, צריך להציג את המספרים לעוד ועוד ועדות השקעה, כך שאם יש כמה גופים, זה דווקא חיובי".
אותו בכיר מנתח את האטרקטיביות של זוגלובק: "זו חברה בקטגוריה טובה וצומחת שהיא השחקן הגדול ביותר בענף שלה (כ-40% נתח שוק). מצד אחד לא ברור כמה יוכלו שם לצמוח בתחום הפעילות, אבל להערכתי יש להם מערך משאיות להובלת מזון בצינון, שאיתו יוכלו להתרחב ולהפיץ מוצרים ליצרנים קטנים. אולי יבצעו גם רכישה של חברה נוספת. על כל פנים, אני בטוח שבתוך שנה-שנתיים הבעלים החדשים ירצו להנפיק אותה בבורסה".
"מסעדות שעובדות טוב"
השקעה שונה במקצת היא זו שעשויה להיחתם ברשת המסעדות קיסו, שאותה ייסדו לפני 20 שנה (2005) רותם טחן ונועם גבאי. עם שותפים נוספים הקימו השניים שמונה מסעדות ברחבי הארץ המתמחות במטבח מזרח-אסייתי ונחשבות לרווחיות ומוצלחות (בין אלה: נישי בנתניה, פו סושי בתל אביב וקיסו בקריית אונו).
בכיר בשוק אומר כי "אלה מסעדות לא מאוד יקרות שפשוט עובדות טוב. העסק שלהן התגלה כחסין יחסית בתקופה הקשה של המלחמה, ויש בהן המון הזדמנויות צמיחה".
בשבועות האחרונים מקדמים בעלי קבוצת ההשקעות אורוקום, האחים אורן ואבי חלפון, עסקה שבה תרכוש קבוצת משקיעים פרטיים כרבע ממניות רשת קיסו לפי שווי של 300-350 מיליון שקל. גורם המקורב לעסקה אומר לגלובס כי "תוך שנה השותפים שם יוציאו את קיסו לבורסה להנפקת מניות לציבור. זו חברה בלי חובות, שכל חודש מחלקת רווחים לבעליה".
בין המשקיעים שצפויים להשתלב בעסקה נמנים שמות מוכרים בשוק ההון כמו איתן בר-זאב, יו"ר ביג מרכזי קניות; מנכ"ל ביג, חי גאליס; אורי מקס, ממייסדי רשת החנויות המוזלות מקס סטוק; אדם פרידלר, ממייסדי רשת גוד פארם; ואחרים.
תנובה תונפק הפעם?
הבכיר בתחום ההשקעות אומר כי בשוק ההון המקומי מתקיימת אנומליה: "בעולם רוב ענקיות המזון מונפקות בבורסה - אלה חברות שמתאימות לשוק ההון. בישראל המצב הפוך; אסם נקנתה בעבר על-ידי נסטלה ונמחקה מהבורסה. נשארנו עם שטראוס, בעוד ששחקנית גדולה אחרת, קוקה-קולה ישראל, תמיד הייתה פרטית. זה לא אמור להיות ככה. יש כאן הרבה חברות מזון טובות שאמורות להיות ציבוריות".
מי שעשויה להפוך לאחת מחברות הענק בבורסה בתל אביב, אם השוק יאפשר את הנפקתה, היא תנובה, כיום בשליטת החברה הסינית כמצ'יינה. זאת לאחר שדירקטוריון החברה החליט לאחרונה, ככל הידוע, להתניע שוב את מהלך ההנפקה שלה לפי שווי חברה המוערך ב-9-10 מיליארד שקל.
גם סוגת, יצרנית מבוססת של סוכר, אורז ומלח, הנשלטת כאמור בידי קרן פורטיסימו, עשויה לחדש את תוכנית ההנפקה שזנחה בשנה שעברה - אז דובר על גיוס הון ראשוני לפי שווי של מיליארד שקל.
במקרה של בלדי שבבעלות ארז דהבני, הנחישות השתלמה. החברה, העוסקת ביבוא, ייצור ושיווק של מוצרי בשר ודגים, הנפיקה כאמור את מניותיה בתל אביב בסוף ינואר השנה ונסחרת כיום בשווי של כמיליארד שקל (עלייה של 15% מההנפקה).