שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
התפתחות חדשה בניסיונות הקואליציה לבטל את הלכת אפרופים - כלל שקבע בית המשפט העליון, ואשר מקנה לבתי המשפט שיקול דעת רחב בפרשנות חוזים. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), הציג היום בוועדה נוסח מעודכן שגיבש להצעת החוק בנושא, אשר עברה בשנה שעברה בקריאה הראשונה. הדיון בוועדה התקיים במסגרת ההכנה של הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית.
● פרשנות | כשהפוליטיקה ניצחה: חמש שנים לפסק הדין שאיפשר לנתניהו לנהל מדינה ומשפט במקביל
● זינוק דרמטי בתיקים בהוצאה לפועל. באיזו עיר יש הכי הרבה חייבים?
לפי הנוסח המעודכן שיזם רוטמן, תיקבע ברירת מחדל חדשה ולפיה פרשנות של חוזה, והראיות שיהיו קבילות לצורך פירושו, יהיו נתונים להסכמת הצדדים לחוזה. החריג לכך יהיה אם הצדדים אינם מיוצגים על ידי עורכי דין או אם מדובר בחוזה אחיד. במקרה ובו הצדדים לא הסכימו על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרים שונים לפי סוג החוזה.
בנקודה זו מתפצל הנוסח של רוטמן לסוגים שונים של חוזים. לגבי חוזים עסקיים, רוטמן מציע לאמץ את עמדת משרד המשפטים כך שחוזים כאלה יפורשו על פי לשונם - אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת או מלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.
החידוש של הצעת קבוצת המרצים
לגבי חוזים מסוג אחר, כולל חוזים אחידים (גם אם הם עסקיים), רוטמן מציע לאמץ את ההצעה שגיבשו קבוצת מרצים למשפטים. לפי ההצעה, אשר נועדה במקור לחול על כל סוגי החוזים, אלה יוסיפו להיות מפורשים לפי "אומד דעתם של הצדדים" כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.
החידוש בהצעת המרצים נובע מהמבחנים שהם גיבשו לקביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין. אלה מתייחסים, בין היתר, לקיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים; המידה שבה החוזה מפורט; והניסיון המקצועי של הצדדים ועד כמה זכו לייצוג משפטי במהלך עריכת החוזה. המבחנים מבוססים על פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת ביבי כבישים.
"אנחנו מנסים לרבע כאן את המעגל", אמר רוטמן בדיון שהתקיים היום בוועדת החוקה.
ד"ר אפי צמח ממכללת נתניה, התנגד לנוסח המעודכן של רוטמן. "הייתה לי בעבר ביקורת על הלכת אפרופים אבל הצעת החוק לא תשיג ודאות וכיבוד הכוונה של הצדדים. ההצעה סבוכה, קשה להבין אותה והיא פותחת פתח לאלף פרשנויות. לצדדים לחוזה, לעורכי דין ולשופטים יהיה קשה להבין. אין כיום בעיה של חוסר ודאות בחוזים בישראל".
פרופ' אורי בן אוליאל מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, תמך בהצעה. "זו פשרה שכולם יכולים לחיות איתה. כוונת הצדדים תילמד כמו שהיה, לפי לשון החוזה והנסיבות, אבל יתווספו השיקולים של בית המשפט לבדיקה. גם אוהבי אפרופים וגם מבקרי אפרופים יכולים לחיות עם זה".
ד"ר יובל פרוקצ'יה מאוניברסיטת רייכמן, בירך גם הוא על העקרון המאפשר לצדדים להסכים ביניהם לגבי פרשנות החוזה. עם זאת, פרוקצ'יה התנגד לכך שחוזה עסקי יפורש רק לפי לשונו.
הנסיונות מצד הקואליציה לבטל את הלכת אפרופים, המזוהה עם האקטיביזם השיפוטי שהוביל נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרון ברק, ידעו תמורות רבות בשנים האחרונות. ההלכה שפסק העליון מאפשרת לבתי המשפט בישראל לפרש בעצמם את כוונת הצדדים לחוזה - לכאורה, גם אם הפרשנות הזו עומדת בניגוד ללשון החוזה או נועדה להשלים חוסרים בנוסח הכתוב של החוזה.
הפרשנות התכליתית שנקבעה בהלכת אפרופים עולה על הפרק לנוכח חוק החוזים. חוק זה קובע, כי חוזה יפורש לפי "אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.
הזיגזוגים סביב הצעת החוק
בתחילת העשור הקודם עברה הצעת חוק של יריב לוין, אז חבר כנסת, שביקשה לשנות את יישום אפרופים - אך לא הובילה לשינוי ממשי בפועל. בתחילת 2024 עבר, כאמור, בקריאה ראשונה נוסח שיזם לוין, הפעם בכובעו כשר המשפטים, ביחד עם מערך הייעוץ והחקיקה במשרד, ולפיו הלכת אפרופים תשונה במידת מה רק לגבי חוזים עסקיים - וגם זאת בכפוף לחריגים. צוות שהובילה עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיבש את העמדה בעקבות התייעצות עם עורכי דין מהשוק הפרטי ומהאקדמיה.
אלא, שביולי 2024, כאשר הצעת החוק נדונה בוועדת החוקה, הודיעו לוין ורוטמן על החמרה משמעותית כך שכל חוזה, אשר הצדדים לו קיבלו ייעוץ משפטי לפני כריתתו, "לא יפורש בניגוד ללשונו". נוסח זה נועד לבטל את הלכת אפרופים ולמנוע מבתי המשפט אפשרות לפרשנות מרחיבה החורגת מלשון החוזה.
בכך לא תמו הזיגזוגים סביב הצעת החוק. בדיון שהתקיים בוועדת החוקה באוקטובר 2024, הודיע רוטמן כי הוא נסוג מהנוסח המחמיר ומאמץ "כבסיס לדיון" את הצעתם של המרצים למשפטים. רוטמן הבהיר, עם זאת, כי הוא מבקש להוסיף "דיוקים" לנוסח המרצים - והיום הציג כאמור את העדכון החדש שהוא מקדם. הדיון בנוסח שמציע רוטמן צפוי להימשך בדיונים נוספים שתקיים הוועדה.