גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צה"ל משווק דירות לאנשי קבע: כמה הן עולות ומי יכול לרכוש?

עמותות המגורים החלו לאחרונה לשווק כמעט 500 דירות בשישה פרויקטים ברחבי הארץ עבור אנשי כוחות הביטחון ● מה גובה ההנחות ומי יכול לקנות

''מגדלי הקצינים'' בלוד. ''זה כלי מצוין של צה''ל'' / הדמיה: 3 Dvision
''מגדלי הקצינים'' בלוד. ''זה כלי מצוין של צה''ל'' / הדמיה: 3 Dvision

קמפיין שמושמע בימים אלה ברדיו מבטיח 494 דירות חדשות לאנשי כוחות הביטחון ברחבי הארץ. הקמפיין יצא לדרך לאחרונה על ידי "עמותות המגורים" אשר פועלות תחת מינהלת המגורים של צה"ל, ובשיתוף משרד הביטחון, לטובת שיווק דירות בתנאים טובים עבור משרתים בשירות קבע בצה"ל, משרתים בשלוחות אחרות של מערכת הביטחון ובני הזוג שלהם.

דוח המבקר חושף: אי פינוי מתחמי תע"ש עולה למדינה מיליארדים
ראיון | מבצעי המימון פגעו במכירת דירות יד שנייה. זה הפתרון שמצאו בשוק

"כבר לא מאסה של אלפי יח"ד"

הקמפיין נוגע לשישה פרויקטים שכבר יצאו לשיווק עבור משרתי הקבע וכוחות הביטחון: פרויקט "נאות הגיא" בשכונה החדשה יבנה מזרח, אשר מציע 152 דירות בשישה בניינים בני 6-9 קומות, דירות בנות 3-5 חדרים, דירות גן ופנטהאוזים; פרויקט "נאות תבור" בכפר תבור, עם 50 יחידות דיור צמודות קרקע; פרויקט "ורדים" בשכונת צמרות, עם 60 יח"ד בבניינים בני 4 קומות כל אחד; פרויקט "נעם" בנתיבות, הכולל 97 בתים צמודי קרקע דו־משפחתיים; 60 יח"ד בפרויקט "מגדלי הקצינים" של אאורה בבן שמן בלוד, הכולל שני מגדלים בני 24 קומות ושני בניינים בני 9 קומות; ועוד 75 יחידות דיור צמודות קרקע ביישוב דרור החדש שבנגב המזרחי. פרויקט נוסף שביעי במספר, "נאות רותם" בשכונת רמות בבאר שבע, ייפתח בקרוב לשיווק.

מרבית הפרויקטים מיועדים לאכלוס בעוד ארבע־חמש שנים.

הפרויקטים מוצעים למשרתי הקבע על ידי מינהלת המגורים של צה"ל, אשר משמשת גם כיזמית - לאיתור הקרקע, לתכנון הפרויקט ולייזום שלו בפועל - וגם כמי ש"מסננת" ובוחרת את אנשי הקבע שייכללו בכל פרויקט.

רוב הקרקעות שעליהן בונה מינהלת המגורים את הפרויקטים הן כאלו שניתנים לה בפטור ממכרז על ידי רשות מקרקעי ישראל, והיא מקימה אותם בשיתוף רמ"י ומשרד הביטחון. במקרים אחרים, מדובר בקרקעות פרטיות שבהן הבעלים מקדמים את הפרויקט במשותף עם המינהלת, או מוכרים לה אותן ויוצאים מהתמונה לגמרי. המינהלת מתכננת את הפרויקט בעצמה, ומקדמת אותו לביצוע.

המיזמים מיועדים למשרתי קבע מ"אוכלוסיות הליבה" של צה"ל, קרי לוחמים, משרתים ממקצועות טכנולוגיים או תומכי לחימה, שהם קצינים בני 24-34 או נגדים בני 24-45.

"בעבר המינהלת הייתה מינהלת פרויקט אחד גדול למשך שנים", מספרת סא"ל הילה אקשטיין, ראש מינהלת המגורים של צה"ל.

"בשנים האחרונות, בעקבות סקר בקרב אוכלוסיות הליבה של צה"ל, הבנו שהצרכים שונים, ושהבחירה איפה לגור נשענת על שיקולים שונים. לכן לפני כשנתיים וחצי שונה המודל ובמקום פרויקט אחד גדול אנחנו מייצרים כמה פרויקטים בסגנונות בנייה שונים - צמודי קרקע, בנייה רוויה ואפילו התחדשות עירונית, בפריפריה ובמרכז.

סא''ל הילה אקשטיין, ראש מינהלת המגורים של צה''ל / צילום: דובר צה''ל

"לא תמיד למשרת הקבע מתאים לגור במקום אחד, מבחינת יכולות כלכליות, מבחינת תנאי השירות והמקום שבו נמצא הבסיס שבו הוא משרת. לכן אנחנו כבר לא מייצרים מאסה של אלפי יחידות דיור, אלא כמה פרויקטים שכל אחד מהם הוא סביב 100 יח"ד, כדי ליצור ריבוי פרויקטים וריבוי אפשרויות בחירה.

"באופן הזה כל משרת קבע מאוכלוסיות הליבה יכול לבחור את ביתו ממגוון רחב יחסית של פרויקטים, וכך הם גם נטמעים יותר באוכלוסייה".

הפרויקטים מוצעים לאנשי הקבע באמצעות "עמותות המגורים", המתפקדות כמעין קבוצות רכישה או קבוצות רוכשים שאחראיות בפועל על ההתנהלות סביב הפרויקט. "מינהלת המגורים מארגנת את קבוצת משרתי הקבע תחת מטרייה של עמותה או אגודה שיתופית, כך שלכל פרויקט יש עמותה נפרדת, עם דירקטוריון נפרד חיצוני לצה"ל", מסבירה סא"ל אקשטיין.

"המינהלת היא זו שבוחרת את הקבלן, את חברת הניהול ואת נותני השירותים בפרויקט. אנחנו בוחנים כל פרויקט בקפידה רבה, כדי להבין אם הוא אכן מתאים מבחינת המינהלת - כדי להבטיח שנשמר העיקרון של חיסכון משמעותי בעלויות, כך שהפרויקט ייתפס כאטרקטיבי בעיני משרתי הקבע".

הרעיון שבהעמדת פרויקטים לטובת משרתי הקבע - אשר רוכשים את הדירות בכספם אך נהנים מהנחה משמעותית בהשוואה לשוק החופשי, ומקדימות ברכישה בכל פרויקט ספציפי - הוא הרצון לשמר את אנשי הקבע האיכותיים בצה"ל לאורך זמן: כל משרת קבע אשר חותם על דירה במסגרת הפרויקטים של מינהלת המגורים, מתחייב באותו המעמד גם לחתום על חמש שנות קבע מרגע החתימה, ונאסר עליו למכור את דירתו למשך חמש שנים מיום קבלת המפתח.

"להשאיר את הטובים בשירות"

עד כמה ההנחה לאותם משרתים גדולה? בחנו את הנושא באמצעות אחד הפרויקטים המוצעים כיום למשרתי הקבע - פרויקט "נאות הגיא" בשכונת יבנה מזרח, שם מוצעות דירות 3 חדרים במחיר 1.7 מיליון שקל, דירות 4 חדרים בכ־2.35 מיליון שקל, דירות גן עם 4 חדרים בכ־2.6 מיליון שקל ופנטהאוזים בכ־2.89 מיליון שקל.

לדברי השמאי אופיר פדידה, המתמחה בנדל"ן בעיר יבנה, מדובר במחירים טובים למדי, אם כי המחיר עבור דירת ארבעה חדרים אינו משקף, על פניו, הטבה משמעותית. "יבנה מזרח היא שכונה חדשה באזור מאוד בתולי, שמתחילה לקבל תנופה לאחרונה. המחירים המוצעים בפרויקט הזה נראים טובים: המחיר לדירת 3 חדרים מצוין, שכן בשכונות החדשות של יבנה אפשר למצוא דירות כאלו ב־2.1 מיליון שקל, ובשכונות הוותיקות יותר - ב־1.9 מיליון שקל. גם מחירי הפנטהאוז בפרויקט טובים, בהנחה שמדובר בכאלו עם מרפסות גדולות. דווקא דירות ה־4 חדרים בפרויקט לא מבטאות הנחה משמעותית, לכל היותר 100 אלף שקל ממחיר השוק, בהתחשב בפרק הזמן עד לאכלוס".

"התמריץ שמקבלים אנשי הקבע דרך הטבת המגורים היא הרבה יותר מאשר הענקת ההטבות המפליגות המוכרת כל כך מענף ההיי־טק למשל", מוסיפה פרופ' מירב אהרון־גוטמן, סוציולוגית של המרחב וסוציולוגית אורבנית המכהנת כפרופסור חבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית והיו"ר האקדמי של "החממה החברתית" בטכניון. "כבר יותר מ־20 שנה שהצבא נמצא באתגר מאוד גדול בכל הקשור לשימור כוח אדם איכותי, גם בעולמות הטכנולוגיים אבל גם בעולמות הלחימה. הדיור הפך להיות תמריץ רציני ומשמעותי, מאוד מרכזי עבור משרתי הקבע".

"תמריץ המגורים הוא המשמעותי ביותר"

"תמריץ המגורים הוא התמריץ המשמעותי ביותר כבר שנים ארוכות", אומרת סא"ל אקשטיין. "בבדיקה שערכנו של הנתונים 30 שנה לאחור, 98.1% ממשרתי הקבע נשארו שירות ממושך בקבע גם לאחר החתימה על התמריץ, כלומר לאחר חמש השנים המחייבות".

לכן הצבא מתעקש כבר עשרות שנים להשאיר את עבודת הייזום בידיו?
"זה כלי מצוין שנמצא בידי צה"ל כדי לשמר את טובי בניו. יש לזה חשיבות רבה, בטח בתקופה הזאת שבה המאמץ של משרתי הקבע הוא כפול ומשולש מאשר בימים רגילים. הצבא מסייע למשפחות צעירים להגשים את השאיפה הכי מרחיקת לכת של זוג צעיר, וזה משמעותי בעיניהם, וקושר אותם, את בני ובנות הזוג שלהם ואת המשפחות לצה"ל, בצורה שקשה להסביר במילים".

בעבר, כאשר צה"ל היה מקים שכונות שלמות עבור משרתי הקבע, הן זכו למעמד מיוחד והשפיעו על סביבתן בדרכים רבות - בין אם על ידי יצירת הבידול מהאוכלוסייה הכללית, ובין אם דווקא דרך כניסתה של אוכלוסייה יציבה ואמידה יותר. האם כך המצב גם היום?

"אנחנו לא רגילים לראות את זה ככה, אבל הצבא הוא קבוצה מעמדית", אומרת פרופ' אהרון־גוטמן. "והיא מביאה לתוך העיר את האיכויות שלה. אלא שזה נכון בעיקר לעבר: כשנבנו שכונות צבאיות שלמות, הן השליכו על הערים שבהן הוקמו בקשת רחבה מאוד של סוגיות עירוניות, מהחינוך ועד פערים כלכליים ועוד.

"כך זה היה בשנות ה־80 וה־90, אבל היום נראה שההשפעות חלשות יותר. נשאר האלמנט המעמדי, אבל הדימוי הגבוה - כמו שהיה ל'שכונות טייסים' או ל'שכונות קצינים' - הוא קיים היום במידה פחותה, בעיקר משום שהפרויקטים מעורבים יותר בתוך האוכלוסייה".

סא"ל אקשטיין טוענת כי גם היום נשמרת הקהילתיות באותם פרויקטים, גם אם הם קטנים יותר ומשולבים יותר בתוך האוכלוסייה הכללית. לדבריה, "יש כיום גם דור שני של משתכנים אצלנו - ילדים שגדלו בפרויקטים הראשונים והגדולים של מינהלת המגורים, במודיעין, ברעות, בראש העין, והיום משתכנים בפרויקטים של השנים האחרונות".

עם זאת, לא בטוח שבכל המקרים זה אכן מתקיים: אמנם כאמור משרתי הקבע שרוכשים דירה במסגרת מיזמי מינהלת המגורים אינם רשאים למכור את דירתם בשנים הראשונות, אך רבים מהם משכירים את הדירות, כלומר רוכשים אותן למטרות השקעה.

"אין ספק שבשכונות כאלו אמורה להיות אוכלוסייה טובה יותר, אבל ברוב המקרים אנשי הקבע קונים את הדירות להשקעה", אומר גם פדידה. "כך קרה בפרויקט של תדהר ביבנה הירוקה, למשל, שהוקם בתחילת שנות ה־2000, ואפשר להניח שכך יהיה גם בפרויקט החדש ביבנה מזרח. זה מה שקורה בפועל בהרבה מקומות בארץ".

"הפרויקטים למשרתי הקבע וכוחות הביטחון יישארו איתנו", מסכמת פרופ' אהרון־גוטמן, "אבל ימשיכו להשתנות. אנשי המילואים, למשל, הם מאסה קריטית במיוחד בכל הנוגע לשירות הצבאי בשנה וחצי האחרונות, ודאי על רקע התוכניות להרחבת הלחימה בעזה בימים האחרונים. ככל שהמלחמה תימשך, אני מניחה שנראה יותר תמריצים גם עבורם מעולמות הדיור. הצבא הופך להיות של כל העם, והוא צריך לתמרץ באותם 'גזרים' שהוא משתמש בהם כבר שנים, גם את ציבור חיילי המילואים".

עוד כתבות

השבוע בעולם / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Thomas Padilla, Shutterstock, רויטרס, goodgoodgood.com

פקיסטן מאיימת על הודו במלחמה גרעינית, ואיך למצוא ׳חיים מלאים׳ ב-8 חודשים

הימין גואה באירופה, אבל השמאל באוסטרליה והמרכז בקנדה גילו נוסחת ניצחון: אנטי טראמפ ● הצוללות שקוריאה רוצה למכור ב־24 מיליארד דולר ● שר ההגנה הפקיסטני אומר שהודו מתנהגת כמו נתניהו ומאיים במלחמה גרעינית ● דאג "מת לשרת" ● ארבעה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

המפעל של ארית תעשיות בשדרות / צילום: יח''צ

ותודה להודו: מה עומד מאחורי הזינוק של החברה הביטחונית בבורסת ת"א

דווקא לאחר שגייסה הון ממוסדיים בדיסקאונט של 8% על מחיר השוק, זינקה מניית יצרנית המרעומים ארית לשיא חדש ● בשוק מעריכים כי הסיבה היא העימות המתפתח בין פקיסטן להודו, שבה יש לחברה משדרות פעילות משמעותית ● גם לאלביט ותע"א פעילות נרחבת במדינה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

התחזית השלילית של S&P נשארת: "הצמיחה תתאושש אבל המצב הביטחוני מסכן את כלכלת ישראל"

החלטת הדירוג הניטרלית שפירסמה הפעם S&P מגיעה לאחר שתי הורדות דירוג רצופות שרשמה למדינה ● בחברת הדירוג כתבו כי ההחלטה להותיר את התחזית שלילית נובעת מהסיכונים הגיאו פוליטיים ● מדובר בהחלטה שתואמת את הקו שבו בחרו שתי החברות המתחרות מודי'ס ופיץ' בסבב הדירוג הנוכחי

יבקר הפעם רק במדינות המפרץ. נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ חוזר למזרח התיכון - וישראל כבר לא בראש סדרי העדיפויות

נשיא ארה"ב פותח את סבב ביקוריו במדינות האזור - ללא עצירה בישראל ● במוקד הביקור: ערב הסעודית, אם כי המלחמה בעזה מעמידה בספק את הסיכויים לנורמליזציה בינה לבין ישראל שטראמפ שואף לקדם ● האם הוא יקדם את מסדרון הסחר שיכול לשנות את פני המזרח התיכון, ואיך הסכם הגרעין עם איראן עלול להצית מרוץ חימוש אזורי

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

המדינה שנחשבה תומכת של ישראל וכעת יוצאת נגדנו

שר החוץ ההולנדי הודיע במכתב רשמי לאחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי כי הולנד תסרב לקדם את היחסים עם ישראל מעתה והלאה ותדרוש לדון אם היא נשארה מחויבת לעקרונות החוק הבינלאומי ● האיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם סחר שנתי של יותר מ-50 מיליארד אירו

Water Clinic / צילום: דבי סיני

טיפול מרגיע בבריכה ועגלת יין וגבינות: עשר דקות מתל אביב מצאנו שלווה מפתיעה

רכיבה על סוסים בשקיעה למצוק שמשקיף על הים, מתחם מופלא לוואטסו וטבילה בקרח ומיזם קולינרי שמגיש פיצה עם בוראטה ● ביקור בכפר שמריהו ורשפון ● חגית אברון תופרת יום

קמפיין בזק / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

פרסומת ה-AI של בזק היא הזכורה ביותר השבוע, החתונה של הוט - האהובה ביותר

הפרסומת של הוט היא האהובה ביותר בפעם הרביעית, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טורנדו מתברגת במקום השני בזכירות עם "טכנאי תוך יום", הפרסומת השנויה במחלוקת שבה מככב אליהו יוסיאן עלתה לאוויר לאחר ביצוע הסקר ● הפרסומות הזכורות והאהובות

גם זה קרה פה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף

תיקון בשווקים? חלק מהמשקיעים הבינו, וחלק עדיין תופסים את הראש

מה אפשר ללמוד מפסק הדין של חניון הברזל ● בהסתדרות המורים העדיפו את הוותיקים על הצעירים ● והתשואות לא התרגשו מהטלטלה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בעליות; המדדים המרכזיים עלו השבוע ב-4%

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● טבע בלטה בזינוק של כ-6% בעקבות המלצה של לידר באפסייד של 48% ● דלק עתה בעקבות המלצה של בנק אוף אמריקה על חברת הבת איתקה ● עליות בוול סטריט לאחר שטראמפ הודיע על הסכם סחר ראשון מאז תוכנית המכסים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הרפורמה שלא מורגשת: מה קרה להבטחה לחסוך 6,000 שקל למשפחה?

קרוב לחצי שנה חלפה מאז שרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נכנסה לתוקף, אבל בינתיים המחירים כמעט בכל קטגוריה רק מטפסים ● במשרד הבריאות, אחד הגופים האמונים על התוכנית, נשמעים יותר מסויגים לגבי היעד: "אם יהיו השפעות על יוקר המחיה - מבורך"

חדר מיון בקליפורניה, ארה''ב / צילום: ap, Ashley Landis

כך הפכו חוליי מערכת הבריאות בארה"ב לשוק שמושך חברות ישראליות

ב־15 השנים האחרונות גילו סטארט־אפים ישראליים שיש להם יתרון בשוק שמנסה לפתור את חוליי מערכת הבריאות האמריקאית בעזרת ביג דאטה ● איך הם עושים את זה, והאם היתרון הזה הולך ונשחק?

ג'ונתן גריי / צילום: Reuters

חבר של ביל אקמן, האיש הטוב של עולם ההשקעות: הכירו את המיליארדר שמאחורי תרומת הענק

המיליארדר היהודי ג'ונתן גריי, נשיא חברת ההשקעות בלקסטון, עומד מאחורי תרומת העתק בהיקף 125 מיליון דולר לאוניברסיטת ת"א - הגדולה ביותר שקיבלה מעולם ● גריי הצטרף לבלקסטון כשהיה בן 22 בלבד, אחראי במידה גדולה להצלחתה ונחשב ל"איש הטוב" של קרנות ההון סיכון ● וגם: הקשר עם ביל אקמן ומה הוא חושב על מכסי טראמפ ● פרופיל

יונדאי סנטה פה הייבריד 2025 / צילום: יח''צ

הרכב הזה טוב וראוי מכל בחינה, למעט תג המחיר

הדור החדש של יונדאי סנטה פה מציג עיצוב נועז, שמהווה מחווה לשוק האמריקאי ● יש לו תא נוסעים איכותי ומרווח, יכולות דינמיות טובות ומנוע די חסכוני ● אבל המחיר דוחק את גבולות התדמית העממית של המותג ומציב אותו בתחרות קשה

אילוסטרציה: Shutterstock

התחרות של המותגים היא על 6 שעות מדיה ביום. כך הם יוכלו לנצח

צפייה בטלוויזיה, גלישה ברשתות החברתיות ובאינטרנט לצד האזנה למוזיקה - כל אלה מתכנסים כיום לשש שעות בממוצע של צריכת מדיה, שבהן למפרסמים יש הזדמנות להגיע לכיס של הצרכנים ● הדוח השנתי של חברת הייעוץ דלויט מציע כיצד לעשות את זה

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

סטארט-אפ הבינה המלאכותית של אמנון שעשוע מגייס עוד 300 מיליון דולר

לא נמסרו פרטים לגבי זהותם של משקיעים חדשים או שווי החברה בגיוס החדש, ומהחברה לא נמסרה תגובה ● יחד עם הגיוס הנוכחי, מגיעים סך הגיוסים של AI21 ל- 637 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון שנערך בנובמבר 2023 שיקף לחברה שווי של 1.4 מיליארד דולר, כך לפי PitchBook

נראה כי התוכנית תימשך בפריפריה ובמעגל השני והשלישי לאזורי הביקוש / צילום: Shutterstock

הקרב על "דירה בהנחה": התוכנית תימשך, אבל ללא אזורי הביקוש

אחרי מחלוקת ממושכת, משרד הבינוי והשיכון קיבל את מבוקשו - והתוכנית הממשלתית לסבסוד מחירי הדירות תימשך ● בערים שבהן המחיר למ"ר גבוה מ־20 אלף שקל, נראה כי היא לא תתקיים ● עוד סוכם כי הממשלה תקדם "תוכנית להאצת ענף הנדל"ן" ב־3 מיליארד שקל ● ההחלטות הסופיות בעניין יתקבלו ביום חמישי הבא

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המדינה שחותמת עם טראמפ על הסכם סחר ראשון

על פי דיווח שפורסם בניו יורק טיימס, ברטיניה צפויה להיות המדינה הראשונה לחתום על הסכם סחר עם ארה"ב ● אמש פרסם טראמפ כי יקיים היום מסיבת עיתונאים במהלכה יכריז על הסכם סחר משמעותי, אך לא פירט באשר לזהות המדינה עמה נחתם ההסכם או בנוגע לתנאיו

הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij

אי-תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מה שהתחיל ככותרת על עלות אי־ההשתלבות החרדית בשוק העבודה, התלהט לכדי ויכוח על הדרך הנכונה לחשב אותה ● ניסיון ליישב בין העמדות העלה שהרבה תלוי בשאלה ששואלים ● וגם: האם הגיע הזמן לעדכן את התחזית לגבי האוכלוסייה החרדית?

מימין לשמאל: אוטו פון ביסמרק, ולדימיר פוטין והמלכה אליזבת' הראשונה / צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב; AP - Mikhail Klimentyev; ויקיפדיה

מיוון העתיקה ועד פוטין: מדינות חתרו זו תחת זו משחר ההיסטוריה

אליזבת' הראשונה מימנה בחשאי מורדים נגד ספרד וביסמרק שילם לעיתונאים כדי לשנות את דעת הקהל בצרפת: ההיסטוריונית ד"ר ג'יל קסטנר מגלה בספר חדש שפוטין לא המציא את מבצעי ההשפעה ● בראיון לגלובס היא מסבירה למה דמוקרטיות לא צריכות להיבהל אבל כן להגן על עצמן ● ואף מילה על קטאר

אליהו יוסיאן בפרסומת של מזגני טורנדו / צילום: צילום מסך

משרד הפרסום של טורנדו: "שגינו. הטעות נעשתה בתום לב"

לאחר שהבעלים של מזגני טורנדו הגן על הבחירה בהשתתפות אליהו יוסיאן ואמר כי לדעתו אין סיבה להוריד את הפרסומת מהאוויר, מנכ"ל קבוצת מקאן, שאחראית על הפרסומת, הודה שהבחירה הזו דווקא הייתה טעות