גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הסיכוי שתפרוץ מלחמה בין שתי מדינות? לחוקר הזה יש דרך ניתוח מפתיעה

שיחה עם ד"ר ניצן פלדמן, חוקר כלכלה פוליטית ● על הקשר בין סחר בינלאומי לבין מלחמות, מדיניות המכסים והאפשרות שהיא תפגע בתחרותיות של ארה"ב וההשלכות על ישראל ● טראמפ נגד העולם, פרק ראשון בסדרה ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר ניצן פלדמן / צילום: אורי קלאוזנר
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר ניצן פלדמן / צילום: אורי קלאוזנר

ד"ר ניצן פלדמן, בשיחה היום ננסה למצוא היגיון כלכלי וגיאופוליטי במהלכים של דונלד טראמפ בתחום מלחמת הסחר. עוד לפני כן נדמה שטראמפ מערער על כל הכללים הכי בסיסיים ביחסים הבינלאומיים, לא?
"כן, מנהיג המעצמה מספר אחת בעולם יוצא נגד הכללים והמוסדות שהיא עצמה עיצבה ושימרה מאז מלחמת העולם השנייה, כולל נסיגה מהסכמי סחר ותיקים. אבל לא הכול מפתיע".

הצוללת | המשקיע הבכיר שסבור: זו התעשייה שישראל חייבת להמר עליה
הצוללת | המומחית שבטוחה: קטאר עובדת לטובת חמאס, מצרים נמצאת במקום ההפוך
הצוללת | ניר צוק רוצה לשבור את הכללים, ולא רק בהייטק

מה לא מפתיע?
"לריב עם סין למשל - זה היגיוני. אבל למה לריב עם קנדה שהיא חברה בנאט"ו? למה לריב עם מקסיקו ועם האירופאים? תתקשי מאוד למצוא חוקר מהתחום שלי, יחסים בינלאומיים, שיגיד שזה רעיון טוב לריב עם כולם. החשש כעת הוא שמלחמת הסחר תהפוך את העולם למקום הרבה פחות יציב".

זאת אומרת, טראמפ מדאיג את מי שדוגל בתיאוריית השלום הכלכלי, שלפיה מסחר כלכלי מפחית את הסיכוי למלחמה. בשנות התשעים הגישה זכתה לכינוי Make Trade, No War. איך היא התפתחה?
"לאורך השנים חוקרים ביצעו חישובים סטטיסטיים שבדקו מהי ההסתברות למלחמה בין מדינות שסוחרות זו עם זו. הם הראו שככל שיש יותר סחר, כך פוחת הסיכוי. זה לא משנה לכאורה אם הסחר הוא בין מדינות חברות או לא".

כי יש להן מה להפסיד ברמה הכלכלית.
"כן. ההסבר מבוסס על מכניזם של עלויות אלטרנטיביות לפי שלוש הנחות מוצא מרכזיות: מסחר בינלאומי הוא בגדר Win-Win; מלחמה תפגע בסחר הזה; מנהיגים הם רציונלים ודואגים לרווחת המדינה והאזרחים. מכאן נובע שככל שהסחר הדו־צדדי בין המדינות עולה, כך יש עלות גבוהה יותר למלחמה ומכאן שיש פחות סיכוי ליציאה אליה. זה מאוד הגיוני".

טראמפ ונתניהו במפגש בחודש שעבר, בין היתר על נושא המכסים. ''יש כאן עבודה קשה לכלכלנים ולדיפלומטים שלנו'' / צילום: ap, Mark Schiefelbein

אבל?
"אבל יש דוגמאות מההיסטוריה שמראות את ההפך, ובראשן מלחמת העולם הראשונה. גרמניה, רוסיה, בריטניה וצרפת סחרו זו עם זו טרום המלחמה, ובכל זאת הן היו אחר כך יריבות מרות. הסופר והפוליטיקאי הבריטי נורמן אנג'ל פרסם בשנת 1910 רב־מכר בשם 'האשליה הגדולה' (The Great Illusion), שעסק באשליית התועלת של המלחמה. למעשה, הוא הציג שם את תיאוריית השלום הכלכלי. אבל הספר הפך ידוע לשמצה כי שנים ספורות אחר כך פרצה מלחמת העולם הראשונה".

דוגמה עדכנית היא מלחמת רוסיה־אוקראינה. הרי היו יחסי מסחר ענפים בין רוסיה לאוקראינה. היו גם יחסים כאלה בין רוסיה לאירופה ובעיקר גרמניה. ב־2022 יותר ממחצית מהגז שגרמניה צרכה הגיע מרוסיה.
"לגבי רוסיה־אוקראינה מדובר היה ביחסים א־סימטריים בעיקרם. האוקראינים היו יותר תלויים ברוסים מאשר ההפך, כלומר הפסקת המסחר פגעה הרבה יותר באוקראינה, שהיא כלכלה קטנה יותר. א־סימטריה כזו מקטינה את התקפות של התיאוריה. הגרמנים אכן היו תלויים ברוסים, בעיקר בתחום האנרגיה, ושני הצדדים נהנו מהסחר הזה. לכן, אם אהיה לרגע פרקליטם של מבקרי תיאוריות השלום הכלכלי, אגיד שסחר בינלאומי לא מספיק חשוב כדי למנוע מלחמה. יש אפילו שיגידו שהוא גורם לצרות".

האסוציאציה שעולה לראש היא בני משפחה, שאם רבים - זה יהיה על כסף. למה אתה מתכוון?
"אני מתכוון שלפעמים עצם הסחר הוא מקור לריב. הרי על מה טראמפ מתלונן עכשיו? 'דופקים אותי בסחר'. כל זה הוביל לכאוס שאנחנו רואים".

מסחר בינלאומי מערער?

בוא נדבר על הקשר של זה לעבודת הדוקטורט שלך.
"בתחילת הדרך התמקדתי ביחסי הסחר בין ישראל לבין האיחוד האירופי. אבל אז, בקיץ 2006, פרצה מלחמת לבנון השנייה. הטריף אותי שכל מה שאני יודע על מה שאמור לקרות לכלכלה בזמן מלחמה לא מתרחש, ואמרתי: זה מה שאני רוצה לחקור".

למה אתה מתכוון ב"לא מתרחש"?
"הבורסה ירדה ואז שוב עלתה, ופרמיית הסיכון של ישראל אמנם עלתה, אבל לא כפי שציפו בהתחשב בסיטואציה. הבנתי שאני רוצה לחקור את הקשר בין מלחמה לבין סחר. עקבתי אחר מלחמות ויחסי סחר בין מדינות משנת 1870 עד שיא ימי הגלובליזציה, והראיתי שדווקא בעולם גלובלי קל יותר להחליף שותפי סחר. זאת אומרת, הראיתי כי כשפורץ משבר, מדינות מחליפות שותפות סחר, והן לרוב פונות אל הידידות הפוליטיות שלהן.

"אם נחזור למלחמת רוסיה־אוקראינה, הרי שהרוסים הצליחו די בקלות למצוא תחליפים ללקוחות שהיו להם עד אז באירופה. גם הגרמנים מצדם מצאו חלופות, גם אם לא מושלמות, שמהן הם מקבלים היום את מרבית הגז הטבעי, כמו נורבגיה, המזרח התיכון וארה"ב".

אז מה למדנו מזה? סחר בינלאומי בכל זאת עדיף על מדיניות פרוטקציוניסטית?
"זה לא שחור או לבן. במשך שנים מתווכחים בשאלה אם מסחר בינלאומי הוא גורם מייצב או מערער ברמה העולמית. במסגרת גבולות הוויכוח האלה כמעט כולם מסכימים שמלחמת סחר כוללת היא גורם מערער למערכת".

האם גירעון סחר בעייתי?

טראמפ אומר: ארה"ב בגירעון סחר. כלומר, היא מייבאת - גם מהמדינות החברות שלה - יותר מאשר היא מייצאת אליהן. הוא מתאר זאת כמצב שבו "דופקים אותנו". אבל כלכלנים לרוב יטענו שגירעון סחר אינו בעייתי בכלכלה מובילה כמו ארה"ב.
"בואי נסכים שמערכת הסחר הנוכחית שירתה עד כה את ארה"ב, כי היא עדיין אימפריה. כמה וכמה פעמים ניסו להספיד את המודל האמריקאי, ובכל זאת ארה"ב במצב טוב. לגבי גירעון סחר - לפוליטיקאים, לא לכלכלנים, יש נטייה להסתכל על מאזן הסחר ולחשוב שאם מדינה קונה יותר מאשר היא מייצאת אליה, אז יש פה משהו לא הוגן. בהקשר של ארה"ב גירעון הסחר נוצר תוך אובדן מפעלים ומשרות לטובת המזרח. זה המחיר הגדול שכרוך בו".

נשאלת גם השאלה אם, נניח, החזרת תעשיית הרכב לארה"ב תועיל לתחרותיות שלה. היא לעולם לא תצליח לייצר מכוניות אטרקטיביות במחיר בהשוואה לאלה שמיוצרות במקומות אחרים.
"בדיוק. האם המדיניות של טראמפ באמת תעזור לארה"ב לשפר את התחרותיות שלה? לדעתי לא, כיוון שהמכסים מונהגים באופן כולל גם על מה שאנחנו קוראים לו תשומות הייצור. אם מועלים מכסים גם על אלומיניום, פלדה, שבבים וכן הלאה - אז התחרותיות רק נפגעת עוד ועוד. הכול מתייקר".

בארה"ב היו תעשיות שבהן אנשים הרוויחו היטב, כמו רכב. כשהייצור עבר לסין, הפועלים האמריקאים החלו לעבוד בעבודות פחות מכניסות בתחום השירותים, וכעת הם מבקשים: "תחזיר את המפעלים הביתה". אם יצליח, המדיניות הזאת לכל הפחות תשרת את הבייס?
"יכול להיות, אנחנו לא יודעים. אבל באיזה מחיר? או בשפת הכלכלה: מהי העלות האלטרנטיבית? האם זה נכון להקצות את העובדים בארה"ב למשימות הללו? האם המהלך הזה יתרום לתחרותיות של תעשיית הרכב? לצד זאת, יש היום כלכלנים בכירים מאוד, כמו זוכה פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן, שמודים שלא העריכו נכונה את ההשלכות של הגלובליזציה, במובן של עוצמת הפגיעה בעובדי הייצור בארה"ב. לכן הוא תומך כיום בצורך לתקן את הגלובליזציה, וגם מבקר חריף של טראמפ. בקיצור, מומחים רבים אומרים כיום: צריך לתקן, אבל לא דרך מכסים גורפים".

מה היה צריך לעשות במקום?
"ביידן אימץ את מה שנקרא מדיניות תעשייתית כדי להחזיר את תעשיית השבבים לארה"ב, ובין היתר למנוע את הגישה של סין למוצרים בעלי חשיבות אסטרטגית. כלומר, להיות סלקטיביים לגבי מכסים. אני מניח וגם מקווה שהממשל הנוכחי יתעשת ויזהה סקטורים ספציפיים, שבהם הוא ינסה ליישם מדיניות תעשייתית ולהיות יותר סלקטיבי במכסים. כלכלנים תומכי סחר חופשי לא אהבו גם את המדיניות הזאת".

נשיא סין שי ג'ינפינג לצד נשיא ארה''ב לשעבר. ''ביידן ניסה לבלום סקטורים מסוימים בסין, כמו טכנולוגיה'' / צילום: ap, Leah Millis

אם תשאל את תומכי טראמפ, הם יפארו את היכולות שלו בעשיית עסקים. הם יגידו: יהיה משא ומתן ובסוף הוא יצליח לשפר עמדות.
"יכול להיות. אני לא פוסל את זה, אבל בואי נסתכל על הקדנציה הראשונה שלו. אחד הצווים הנשיאותיים הראשונים שעליהם חתם היה יציאה מהסכם TPP (Trans Pacific Partnership) - הסכם סחר חופשי בין 12 מדינות באסיה והפסיפיק, כולל יפן, אוסטרליה, ניו זילנד וגם ארה"ב. הוא עשה זאת מתוך מחשבה שהוא ידע לנהל משא ומתן דו־צדדי עם כל אחת מ־11 המדינות הללו ולהגיע להישגים טובים יותר".

מה קרה בפועל?
"11 המדינות יצרו גרסה חדשה של ההסכם והמשיכו לסחור ביניהן. מבחינת ארה"ב טראמפ הצליח לחתום על מיני־עסקה עם יפן, שלא הייתה בהכרח טובה יותר. מול השאר לא היו הסכמים משמעותיים. אגב, הוא פתח במקביל את הסכם הסחר החופשי עם קנדה ומקסיקו, NAFTA, מה שהניב הסכם משופר, אבל לא דרמטית.

"זו הפואנטה: TPP קם במסגרת הפילוסופיה של מה שנקרא Pivot to Asia - להחזיר את מרכז הכובד לאסיה כדי לבלום את סין. ברגע שטראמפ יצא ממנו בהפגנתיות, מה שאותת על ויתור על מנהיגות כלכלית באזור, הוא עודד את חלקן של מדינות האזור, כמו יפן, דווקא להגביר את האינטגרציה מול סין. כך הוא פגע במטרת־העל שהייתה בלימת סין".

"התמיכה בטראמפ ירדה"

אם ארה"ב וסין מתחרות על הגמוניה בינלאומית, לדעתך, יש היגיון בהפרת הסחר בין המדינות שאומר - אולי אני אספוג ירידה של 20% בתמ"ג לנפש, אבל היריבה שלי תרד ב־40%.
"אם אכן המאבק הוא על הגמוניה אפשר למצוא בזה היגיון, אבל אני גם מסתייג כי אין באמת לדעת כמה אחוזי תוצר ארה"ב תאבד ומה יהיו ההשלכות על האינפלציה. בינתיים אנחנו רואים שהאמריקאים מבינים את ההשלכות ומסתייגים מהצעדים של טראמפ. שיעור התמיכה בו בירידה והגיע לאחרונה לכדי 40% (השיעור הנמוך ביותר לנשיא ב־100 הימים הראשונים לכהונתו - ה"ו). יש גם דרכים אחרות להשיג את אותה המטרה, כמו בלימה של סקטורים מסוימים בסין, נניח טכנולוגיה. זו הייתה הגישה של ביידן".

הסיטואציה הנוכחית מהדהדת את התקופה של השפל הגדול בארה"ב, כשבשנות השלושים נחקקו חוקים להטלת מכסים גורפים על אלפי מוצרים, מתוך רצון להגן על תעשיות מקומיות בזמן משבר. היו אז 1,000 כלכלנים מובילים שהתריעו שהמכסים יגררו נזקים כלכליים עצומים. וזה אכן הוביל למלחמת העולם השנייה.
"לפי הנרטיב המקובל, מדיניות המכסים ההיא פגעה בצורה משמעותית ביכולת של ארה"ב להתאושש מהשפל הגדול. למעשה, הן ר ק העצימו את המשבר. בשפל הגדול הבעיה לא הייתה אינפלציה, שהיא עליית מחירים, כי אם ההפך, דפלציה. האבטלה הייתה גבוהה והציבור סבל מאוד.

"מה אנחנו לומדים מזה? מלחמת סחר מייצרת פוטנציאל עלייה של משטרים פשיסטיים. ברגע שהעולם הולך ונסגר, מנהיג פופוליסט אומר לעצמו: איך אאכיל את הציבור שלי אם לא מוכרים לי? אנחנו צריכים להתרחב טריטוריאלית כדי להשיג עוד משאבים. יותר קל למכור טענות פופוליסטיות בעולם סגור. אם לשאוב מהידע ההיסטורי, מה שאותי מפחיד הוא שמדינות יפנימו שמערכת הסחר הולכת להיסגר. זה גם יגרור מדיניות יותר פופוליסטית וגם זרז להתעצמות צבאית".

כאן אנחנו סוגרים מעגל: הסכמי ברטון וודס, שנחתמו בקיץ 1944, נועדו לקדם שיתוף פעולה כלכלי. המטרה הייתה למנוע פרוטקציוניזם שעלול להוביל למלחמות.
"כן, אלה הסכמים שנחתמו בשלהי מלחמת העולם השנייה בעיירה ברטון וודס, אשר במדינת ניו המפשייר, בין 44 מנהיגי מדינות. הם הבינו שחייב ליצור תשתית של שיתוף פעולה שתמנע את העולם הפרוטקציוניסטי שהתהווה עד אז, ומוביל לפאשיזם ולמלחמות. אלה הסכמים שהיו בבסיסם מוניטריים, כדי למנוע מלחמת מטבעות (פיחותים תחרותיים של המטבע - ה"ו). הוחלט שם על הקמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. אמנם ההסכמים האלה קרסו בשנות השבעים, אבל המסורת של שיתוף פעולה בינלאומי נשמרה, ואותה טראמפ מנסה היום לשבור".

איזה עתיד אתה רואה לנגד עיניך?
"ישנם כיום כוחות רבים שהופכים את העולם לפחות יציב. אני מקווה שמלחמת הסחר אכן תהיה בסוף רק בגדר אסטרטגיה של טראמפ כדי לחתום על הסכמים טובים יותר מול מדינות ידידות, והיא תתמקד בעיקר בסין, באופן מוגבל. זו התקווה שלי".

זה התרחיש האופטימי.
"מנגד, כפי שראינו במלחמת הסחר הראשונה, הסינים ינקטו צעדי תגובה. השאלה היא איך טראמפ יגיב לכך - האם יפעיל עוד לחץ, מה שעלול להוביל למעגל קסמים של הסלמה, או יחתור להסכם? בפעם הקודמת הסינים הטילו מכסים 'חכמים' מבחינתם על יבוא סויה מארה"ב. אלה מכסים שפגעו בעיקר במגזר החקלאי שתומך בטראמפ".

מה עלולות להיות ההשלכות על ישראל?
"גם על מוצרים ישראליים הוטל מכס (בניכוי מוצרי הייטק ויצוא ביטחוני - ה"ו) של 10%. צריך לראות מה יקרה לאחריה. ארה"ב כבר מצפה ועוד תצפה מאיתנו ככל הנראה להימנע משיתופי פעולה שלא עולים בקנה אחד עם האינטרסים האמריקאיים, למשל מול סין. השאלה היא איך למקסם את התועלת הגיאופוליטית מבלי לגרום לפגיעה כלכלית. במילים אחרות, יש כאן עבודה קשה מאוד גם לכלכלנים וגם לדיפלומטים שלנו, שצריכים ללכת בין הטיפות".

עוד כתבות

השבוע בעולם / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Thomas Padilla, Shutterstock, רויטרס, goodgoodgood.com

פקיסטן מאיימת על הודו במלחמה גרעינית, ואיך למצוא ׳חיים מלאים׳ ב-8 חודשים

הימין גואה באירופה, אבל השמאל באוסטרליה והמרכז בקנדה גילו נוסחת ניצחון: אנטי טראמפ ● הצוללות שקוריאה רוצה למכור ב־24 מיליארד דולר ● שר ההגנה הפקיסטני אומר שהודו מתנהגת כמו נתניהו ומאיים במלחמה גרעינית ● דאג "מת לשרת" ● ארבעה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

העיר צ'נגדו, נקודת המוצא של יוזמת החגורה והכביש / צילום: Shutterstock

טראמפ הולך על פופוליזם, וסין מתמקדת ביעדים כלכליים

בזמן שארה"ב שוקעת במדיניות כאוטית ולא תמיד עקבית, סין צועדת באסטרטגיה סבלנית ומחושבת - מכיבוש דרכי הסחר ועד כניסה עמוקה לקוטב הצפוני ● וכשסין משקיעה מאות מיליארדי דולרים ב"פרויקט החגורה והכביש", שנועד לפתוח אותה לשווקים חדשים, אמריקה של טראמפ ומאסק עסוקה בהתרת בריתות ארוכות שנים ● כתבה שלישית בסדרה על סין־ארה"ב ועתיד הדולר

הנשיא טראמפ עם השחקן ג'ון ווייט, שמונה ליועצו המיוחד. מדיניות אגרסיבית / צילום: Reuters, Brendan McDermid

מכת המכסים של טראמפ מגיעה לקולנוע, והוליווד בכוננות ספיגה

שוברי קופות אדירי תקציב כבר לא מצולמים בארה"ב ● לאחרונה קרא טראמפ לתופעה "איום ביטחוני לאומי" והודיע כי אישר הטלת מכסים של 100% על כל ההפקות שיצולמו על אדמה זרה ● כמה ההצהרה של הנשיא אפשרית, ואיך היא תשפיע על תעשיית הסרטים בארה"ב ובעולם?

דג שלם בגריל / צילום: רוי גיא, אפולו

הומאז' לשנות ה-90: מסעדת דגים שמחזירה את הקסם של ת"א הישנה

שולחנות נירוסטה, מוזיקה ישראלית, קרם בוואריה, צ'ייסרים של אוזו, כפכפים, שמח: הבאזז שקדם לפתיחת מסעדת הדגים בהחלט מוצדק ● תמורה טובה לכסף, פינה חדשה עם אוכל שלא קורע את הכיס

Nothing Phone (3a) Pro. VIVO X200 Pro. סמסונג Galaxy A56 5G. שיאומי Redmi Note 14 Pro 5G. POCO: X7 Pro 5G / צילום: יח''צ

5 סמארטפונים שישאירו לכם עודף מ-2,000 שקל

לצד מכשירי דגל, חברות רבות מייצרות גם מכשירי ביניים למי שלא מעוניין לשלם סכומים גבוהים ● ביקשנו מארבעה יבואנים רשמיים בישראל להמליץ על אפשרויות מוצלחות בקטגוריה הזו

הצי הימי של טורקיה בתרגיל / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה שעוינת את ישראל מתחמשת גם בצוללת גרעינית

TSG חתמה על עסקה שמוערכת במיליוני שקלים עם חברה ביטחונית גדולה ● טורקיה ערכה תצוגת מוצרים ביטחוניים ומל"טים וגם רוצה לפתח צוללת גרעינית ● לוקהיד מרטין הציגה יכולות כיבוי אש אוטונומי עם מסוק בלקהוק ● וג'נרל דיינמיקס קיבל חוזה צוללות הענק עם צבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס של וויזאייר. השפעה מכרעת על שוק הלואו־קוסט / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

גל הביטולים נמשך: ענקיות הלואו-קוסט מאריכות את השהיית הטיסות לישראל

רשימת חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לטווחי זמן ארוכים מתארכת ● לאחר שלופטהנזה וריינאייר הודיעו אתמול על הארכת השהיית טיסותיהן, היום מצטרפת אליהן גם חברת הלואו־קוסט וויזאייר, שהודיעה על השהיית טיסותיה עד ה-14 במאי

אבישי קימלדורף, מנכ''ל חברת שיכון ובינוי נדל''ן / צילום: יח''צ

מתפקיד מהנדס עיר ועד לניהול אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל

מאז שהיה צעיר אבישי קימלדורף התעניין באמנות ואנימציה, וגם בצבא הוא קיבל את פרס מפקד 8200 ליצירתיות ● בחיים הבוגרים הוא תרגם את האהבה הזאת ללימודי אדריכלות ● תפקיד המנכ"ל בשיכון ובינוי נדל"ן, שאליו התמנה לפני חצי שנה, הוא הגלגול השני שלו בחברה: "רציתי להחזיר אותה למקום שאליו היא שייכת. יש אתגרים משמעותיים"

Water Clinic / צילום: דבי סיני

טיפול מרגיע בבריכה ועגלת יין וגבינות: עשר דקות מתל אביב מצאנו שלווה מפתיעה

רכיבה על סוסים בשקיעה למצוק שמשקיף על הים, מתחם מופלא לוואטסו וטבילה בקרח ומיזם קולינרי שמגיש פיצה עם בוראטה ● ביקור בכפר שמריהו ורשפון ● חגית אברון תופרת יום

מימין לשמאל: אוטו פון ביסמרק, ולדימיר פוטין והמלכה אליזבת' הראשונה / צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב; AP - Mikhail Klimentyev; ויקיפדיה

מיוון העתיקה ועד פוטין: מדינות חתרו זו תחת זו משחר ההיסטוריה

אליזבת' הראשונה מימנה בחשאי מורדים נגד ספרד וביסמרק שילם לעיתונאים כדי לשנות את דעת הקהל בצרפת: ההיסטוריונית ד"ר ג'יל קסטנר מגלה בספר חדש שפוטין לא המציא את מבצעי ההשפעה ● בראיון לגלובס היא מסבירה למה דמוקרטיות לא צריכות להיבהל אבל כן להגן על עצמן ● ואף מילה על קטאר

יוסף חיים אוחנה ואלקנה בוחבוט / צילום: N12

חמאס פרסם סרטון של אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה

מדובר באות חיים משותף שני של השניים, אחרי שחמאס פרסם תיעוד שלהם יחד בחודש מרץ ●  אזהרת משפחות חטופים: "ישראל עומדת בפני החמצת המאה" ● נתניהו שוקל למנות את השר דיכטר לראש השב"כ הבא ● וויטקוף: לא תהיה לאיראן תוכנית העשרה, זה קו אדום - צריך להרוס את המתקנים שלה ● 59 חטופים - 582 ימים בשבי ● עדכונים בולטים

תמיר נמרודי. 580 ימים בשבי

תמיר נמרודי הוא החטוף הישראלי שיש חשש לחייו

ברויטרס דווח כי נשיא ארה"ב החליט לזנוח את הדרישה האמריקנית לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, במסגרת הסכמה אמריקנית לפרויקט גרעין סעודי ● בכיר ישראלי: יש חלון הזדמנויות של 9 ימים להגיע לעסקה ● קטאר קיבלה אור ירוק מארה"ב ותעביר כסף לממשלה בסוריה ● 59 חטופים - 580 ימים בשבי • עדכונים שוטפים  

יירוטים / צילום: Shutterstock, Shimon Gabai

בעקבות שיגור מתימן: אזעקות הופעלו במרכז, בשרון ובאזור ירושלים

אזעקות הופעלו במרכז ובירושלים, יורט טיל אחד על ידי מערכת חץ ● סמל ישי אליקים אורבך וסמ"ר ים פריד נפלו בדרום הרצועה ● שני קצינים ושני לוחמים נוספים נפצעו קשה ופונו לבית החולים, משפחותיהם עודכנו ● משפחתו של החטוף תמיר נמרודי: אין מידע חדש - הוא עודנו מוגדר כחי ● לבקשת טראמפ: שגריר ארה"ב בישראל הודיע על התנעת תהליך הזרמת הסיוע לעזה ● 59 חטופים - 581 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

קרלוס גוהן, מנכ''ל ניסאן ורנו לשעבר / צילום: ap, Hussein Malla

אחרי שנמלט בארגז ללבנון: החיים החדשים של המנכ"ל המבוקש

קרלוס גוהן, מנכ"ל ניסאן ורנו לשעבר, הואשם במעילה במיליוני דולרים - וברח מיפן כשהתחבא בארגז ציוד ● כתב הוול סטריט ג'ורנל נפגש עמו בלבנון, שם הוא מוגן מהסגרה ● הוא גר באחוזה ששווה 20 מיליון דולר, מלמד באוניברסיטה, משקיע בתחום היין, עדיין תופס עצמו כקורבן ותולה תקוות בטראמפ

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הלהיט החדש של המשקיעים בת"א - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בשבוע שעבר גייסו 9 חברות SPAC נטולות פעילות 1.8 מיליארד דולר בסה"כ, הנתון השבועי הגבוה ביותר זה שלוש שנים ● מדד ת"א 35 שבר את שיא כל הזמנים בפעם ה־10 מתחילת השנה ● רעיון ההשקעה הפשוט של לעקוב אחרי המדד מעט מסתבך כשצוללים לאותיות הקטנות ● וגם: עוד ועוד סוחרים בוול סטריט זונחים את הכלל העונתי העתיק

גיל לוריא, ראש תחום הטכנולוגיה בבית ההשקעות האמריקאי D.A. Davidson / צילום: DA Davidson

הישראלי שהפך לכוכב בשוק האמריקאי והוריד המלצה לאנבידיה כשכולם עוד הימרו עליה בגדול

בעידן שבו מניית אנבידיה הפכה לדת, גיל לוריא בחר להיות כופר ● בראיון לגלובס מספר ראש מחלקת מניות הטכנולוגיה ב–D.A. Davidson מדוע הוריד את דירוג כוכבת השבבים ל"ניטרלי" - עוד הרבה לפני המכסים של טראמפ, סוקר את התמורות בהשקעה בטכנולוגיה ומסביר מה ענקיות ההייטק צריכות לשנות בתקופה הנוכחית

יוני ורונן אסיא, מייסדי איטורו / צילום: איל יצהר

המתנה שקיבלו בבר מצווה סללה לאחים אסיא את הדרך להנפקת ענק בנאסד"ק

אחרי ניסיון מיזוג כושל, קשיי רגולציה, נפילות בשוק הקריפטו וסדרה של דחיות - איטורו, שהוקמה על ידי האחים יוני ורונן אסיא והייתה בין הראשונות לאפשר מסחר בקריפטו - תהפוך בימים הקרובים לחברה ציבורית ● המטרה: לאתגר את המערכת הבנקאית המסורתית ● ומה למדה איטורו מהעבודה לצד מי שבהמשך המציא את האת'ריום

דומיסאני וושינגטון / צילום: IBSI

הכומר שנלחם למען יהודים: "לא ברור איך אמריקאים הם כל כך טיפשים כשזה נוגע לישראל"

דומיסאני וושינגטון הוא מטיף כריזמטי ומייסד המכון לסולידריות שחורה עם ישראל (IBSI) - גוף שמבקש לחזק את הקשר בין הקהילה האפרו-אמריקאית ליהודים, שהולך אחורה עד מאבק זכויות האזרח ● לדבריו התמיכה בישראל גדולה מכפי שנראה: "קולות שחורים שלא מתיישרים עם הנרטיב הרצוי בתקשורת פחות או יותר נקברים"

הפקולטה. מחקר חדש: מנהלים שמפגינים חוסן משפרים את בריאות העובדים / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: מנהלים שמפגינים חוסן משפרים את בריאות העובדים

חוסן נפשי של מנהלים יכול לעבור לעובדים ולשפר את רווחתם ותפקודם ● מחקר חדש מעיד על ההשפעה החיובית של מי שמפגינים קור רוח ואופטימיות גם במצבי לחץ, ומדגיש את החשיבות של אורך הרוח כאסטרטגיה להעצמת הארגון כולו

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

טראמפ הקפיץ את וול סטריט ואת הביטקוין; סולאראדג' זינקה ב-24%, סטרטסיס ב-14%

בורסות אירופה ננעלו בעליות ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם בריטניה ואמר: "רוצו לקנות מניות" ● מוקדם יותר טראמפ כינה את פאוול "אידיוט, אין לו מושג", לאחר שהותיר את הריבית על כנה ● הישראליות שזינקו, וזו שנפלה ● מניית המחשוב הקוונטי שזינקה ב-50% ● בואינג זינקה לאחר ההבטחה שהסכם הסחר עם בריטניה כולל רכישה של מטוסי החברה ● תשומת הלב תופנה בסופ"ש לשיחות הסחר בין סין לארה"ב