נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Denes Erdos
המתיחות בין הודו לפקיסטן הסלימה מאז הפיגוע באזור התיירותי פהאלגם ב-22 באפריל, עד שבלילה בין שלישי לרביעי השבוע, זו הפכה למלחמה של ממש, עם שיגורי טילים, יירוט מטוסי קרב והפצצות ארטילריות. עוד בטרם אלו החלו, בעורף ההודי ניו דלהי השעתה את אמנת מי נהר האינדוס (IWT), וסגרה סכרים - בצעד שהפקיסטנים הזהירו מפני השלכותיו. מלחמה כוללת בין הצדדים עשויה להפוך לא רק למלחמה גרעינית, כי אם גם למערכה הראשונה שבה אמל"ח ישראלי ואמל"ח טורקי מתנגשים ראש בראש בהיקפי ענק.
● דין שמואל אלמס, פרשנות | ישראל היא המפסידה הגדולה מהפסקת האש בין טראמפ לחות'ים, ולא רק מהסיבה שחשבתם
● כשהאידאולוגיה יותר חשובה מכסף: מה באמת יכול לעצור את החות'ים?
בעוד שישראל דורגה במקום השמיני בטבלה של מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) ליצואניות האמל"ח בעולם בין השנים 2024-2020, עם 3.1% מתוך כלל הסחר העולמי, טורקיה ניצבה במקום ה-11, עם 1.7%. צלילה לעומק הנתונים מצביעה כי הודו הייתה היעד העיקרי של היצוא הישראלי (34%), ופקיסטן היוותה את היעד הטורקי השני בהיקפו (10%). הדבר משקף כמה אמל"ח ישראלי וטורקי מצוי בבסיסי שני הצבאות לקראת התרחבות המערכה. לכל אלו מתווספים 172 ראשי קרב גרעיניים שהודו מחזיקה, לפי SIPRI, לעומת 170 של פקיסטן.
הסיוע הנרחב של הנשיא הטורקי רג'פ טאייפ ארדואן לאסלאמבאד נובע הן מהמדיניות שלו להפוך את טורקיה למובילת העולם המוסלמי, והן בשל המשקעים העמוקים עם הודו ככלל, ועם ראש הממשלה נרנדרה מודי בפרט. כך, בין השאר, מודי מנע את שילוב טורקיה בתוכנית מסדרון IMEC שמיועדת לקום מהודו, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל - עד לאירופה. הוא גם היה המנהיג שעמד מאחורי בלימת כניסת טורקיה לברית בריקס; ובקווקז, הודו היא ספקית אמל"ח משמעותית מאוד של ארמניה, האויבת הגדולה של אזרבייג'ן, שמצידה נהנית מאמל"ח מתקדם הן מטורקיה והן מישראל.
הגברת התלות הפקיסטנית
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כי האידיאולוגיה הניאו-עות'מאנית של ארדואן מכתיבה לטורקיה תפקיד של "אחות בכורה" לכל המוסלמים בעולם. "באסיה, ראינו זאת כבר במסגרת מצבם של בני הרוהינגיה במיאנמר. אותו דפוס התנהגות בא לידי ביטוי בפקיסטן. טורקיה ופקיסטן מנהלות יחסים אינטימיים מאוד, תוך שארדואן נותן חשיבות לאחווה האסלאמית שנרקמה בין הצדדים. במהלך המלחמה בקרבאך ב-2020, פקיסטן הפכה למדינה שתמכה מאוד באזרבייג'ן, לאחר ישראל וטורקיה, וזה מצא חן בעיני אנקרה".
עוד בטרם המלחמה, פקיסטן רכשה ב-2018 ארבע קורבטות לצי שלה ממספנות טורקיות, במסגרת עסקה שמוערכת בכמיליארד דולר. מאז, אנקרה פעלה בדרכים שונות, בהן נוכחות נרחבת בתערוכות ביטחוניות בפקיסטן, שדרוג צוללות ואספקת מל"טים, במטרה להעמיק את התלות הביטחונית של אסלאמבאד בה. התפתחות משמעותית במיוחד חלה בתחילת השנה הנוכחית, כששתי המדינות הגיעו להסכם להקמת מפעל משותף לייצור מטוסי הדור החמישי הטורקיים מדגם "קאאן", שעדיין נמצאים בפיתוח - וצפויים להפוך למבצעיים בעשור הבא.
בצל כל זאת, אין זה מפתיע כי בימים האחרונים ניכרת מעורבות צבאית טורקית ממשית במתרחש בין פקיסטן להודו. ב-27 באפריל, מטוסי הרקולס של חיל האוויר הטורקי נחתו בקראצ'י, אך כשהדבר התגלה ברשתות החברתיות - מיהרו באנקרה לטעון כי אלו נחתו "עבור תדלוק". שלושה ימים בלבד לאחר מכן, משלחת צבאית בהובלת ראש אמ"ן הטורקי, ישאר קדיאולו, נחתה באסלאמבאד - שם נפגשו עם מפקד חיל האוויר, זאהיר אחמד באבר סידהו. ביום ראשון האחרון הגיע צעד טורקי חדש, שבו ספינת הצי TCG בויוקאדה עגנה בנמל קראצ'י לטובת ביקור של "רצון טוב".
הנוכחות הטורקית במים הכלכליים של פקיסטן אינה חדשה. שתי המדינות קיימו תרגילים צבאיים משותפים, וניכר כי בצד הטורקי מעוניינים להשתמש בתווך הימי כאמצעי להאצה של תלות אסלאמבאד בה. רק בחודש שעבר, חברת הפטרוליום הלאומית של טורקיה (TPAO) שילבה זרועות עם חברות פקיסטניות לזכייה במכרז לפיתוח מאגר גז טבעי משמעותי בפקיסטן.
ניסיון להתקרבות גרעינית
ד"ר כהן ינרוג'ק מציין כי בזמן שמסדרון IMEC משקף התקרבות של ציר IIUU (ישראל, הודו, ארה"ב ואיחוד האמירויות), הטורקים מפנים תשומת לב לפקיסטן בגלל שאיפותיהם הגרעיניות. "לטורקיה יש תוכנית גרעין, אבל היא תלויה ברוסיה. אם טורקיה תצליח להתקרב לפקיסטן גם בתחום הגרעין, זה עשוי לשבור את התלות הטורקית במוסקבה".
את תחנת הכוח הגרעינית הראשונה של טורקיה, אקויו, בונה מאז 2017 רוסאטום, התאגיד הרוסי הממלכתי לאנרגיה אטומית. המתקן מוקם במחוז מרסין שנמצא לחופי הים התיכון, ולפני ימים ספורים הכריז ארדואן כי הוא יחל להזרים חשמל למערכת עד תום השנה. לדבריו, בניית ארבע יחידות הייצור, בהספק של כ-1.1 ג'יגוואט כל אחת, תסתיים עד 2028.
מנגד, לטורקיה אין כיום הידע והיכולות להקים תחנות כוח גרעיניות בעצמה, קל וחומר נשק גרעיני. פקיסטן הגיעה למצב שמספר ראשי הקרב הגרעיניים שלה שווה לזה ההודי, אף שהיא הפכה לשחקנית בתחום רק בשנת 1998 - 24 שנים לאחר הודו. בתחום תחנות הכוח הגרעיניות, לפקיסטן אומנם יש ידע, אבל אין עצמאות: את שש יחידות הייצור הפעילות שלה בנתה עבורה סין.
את הסיוע בפרהסיה מבייג'ינג מקבלת אסלאמבאד אף שאינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, בדומה, למשל, לישראל. בשש היחידות הגרעיניות הפעילות, פקיסטן מייצרת כ-3.2 ג'יגוואט, ויחידה נוספת שנמצאת בבנייה צפויה לייצר 1.1 ג'יגוואט נוספים. עתה, האנרגיה הגרעינית מהווה כ-10% מתמהיל הייצור הפקיסטני, כשכ-35% גז טבעי, כ-19% הידרו וכ-19% פחם. לעומת זאת, תמהיל הייצור של טורקיה כולל כ-29% נפט, כ-26% פחם וכ-26% גז טבעי. ככל שאנקרה תצליח לייצר יותר אנרגיה בביתה על סמך ידע מקומי, כך היא תחסוך לעצמה עלויות באופן משמעותי.