חדר מיון בקליפורניה, ארה''ב / צילום: ap, Ashley Landis
תעשיית הביומד הישראלית נמצאת באחת התקופות הקשות שלה, אבל יש בה שני סקטורים שעדיין מצליחים להחזיק את הראש מעל המים. האחד הוא תחום המכשור הרפואי הקלאסי, שאפילו זכה לאקזיטים נאים בשנתיים האחרונות, והשני - תחום התוכנה לייעול מערכת הבריאות בארה"ב.
● החברה הישראלית שמעורבת בסקנדל הריגול התעשייתי בעמק הסיליקון
● השבוע בביומד | אוזמפיק טבעי? חוקרים מצאו חיידק במעי שמפחית צריכת סוכר
מערכת הבריאות האמריקאית היא מהמורכבות והמושמצות בעולם, אבל גם האטרקטיבית ביותר (בפער) מבחינת כמויות הכסף שעוברות בה. חברות ישראליות הגיעו לזירה הזאת כחלוצות בתחום הביג דאטה ונתקלו במערכת מבוזרת, עם מספר רב של שחקנים: מעסיקים שהם מבטחים, גורמי ביניים בין המעסיקים למבטחים, קליניקות של חברות ביטוח ואחרות עם אינטרסים הפוכים. לא תמיד האינטרסים האמיתיים ברורים. אבל החוצפה הישראלית בניסיון להתיר את הסבך השתלמה, והיום שורה ארוכה של חברות מנצחות את הקטגוריה שלהן במערכת הבריאות האמריקאית.
מערכת רעבה לטכנולוגיה
דימיטריוס קוזוקס, שכיהן בעבר כראש תוכנית מדיקר, ביטוח הבריאות הממשלתי לבני 65 ומעלה, הוא היום שותף בקרן Team8 המשקיעה בחברות עם זיקה ישראלית בתחום הבריאות הדיגיטלית. "כשמהפכת המידע הגיעה התנגדנו לה, נאחזנו בנייר ובבעלות על המידע. ואז, נוכח העומס של הקורונה והקפיצה בפתרונות החדשניים שהיינו צריכים לאמץ לצורך רפואה מרחוק, ראינו כי טוב ונפתח לנו התיאבון", הוא אומר. "עכשיו המערכת מאוד רעבה לטכנולוגיה בתחומים כמו הקלה על אדמיניסטרציה, אינטגרציה של מידע על החולה, ניהול חכם של תורים, גביית תשלומים, וכל מה שחוסך כסף ועושה את הטיפול בחולים יותר נוח".
בהתחלה, חברות הבריאות הדיגיטלית הישראליות ירו לכל הכיוונים. בראשית העשור הקודם, הן הציעו מוצרים למטופלים ולרופאים אך התקשו להראות איך הם חוסכים כסף למנהלי בתי החולים או לחברות הביטוח.

ד"ר ורדה שלו, גם היא מ־Team8, נותנת כדוגמה את K-Health, שבהקמתה הייתה מעורבת כשכיהנה כראש תחום החדשנות במכבי. היום החברה נחשבת לאחת ההצלחות של התחום, וגייסה לפני כשנה 50 מיליון דולר לפי שווי של 900 מיליון דולר. "בהתחלה הם פיתחו כלי למיון ראשוני אוטומטי של מטופלים המגיעים לרופא המשפחה", היא מספרת. "לאחר שהחברה התקשתה להטמיע את הכלי, היא החליטה להקים מעין קופת חולים לרפואת משפחה, במודל הישראלי. המודל הזה הוטמע בשירותי הבריאות שמציעים בתי חולים גדולים".
"כדי להקים חברה חייבים להבין בדיוק איפה זורם הכסף", מחדד אלון בלוך, מנכ"ל K-Health. "מערכת הבריאות האמריקאית היא סופר־מורכבת להבנה. הדרך היחידה לפצח את מודל הערך בתחום הזה הוא להיות אובססיבי לנושא. צריך להבין שהאנשים שמולך הם סופר־שמרנים ולא מצפים למהפכה, אלא לפתרונות אינקרמנטליים, ושאתה עומד לנהל איתם שיחה לא תמיד נעימה - על טעויות שרופאים עושים, על טכנולוגיה שאולי יכולה להחליף אותם חלקית. מהבחינה הזאת יש יתרון גדול למבט מבחוץ, של מי שאינו צפרדע שמתבשלת בסטטוס קוו".
חלוצה אחרת הייתה Tailormed, שהוקמה ב־2016 כדי לעזור למטופלים למצוא מקורות לתשלום חלקם בטיפול הרפואי. החברה זיהתה עלייה בתשלום הישיר הנדרש מהמטופלים ואת האינטרס של חברות הפארמה ובתי החולים לעזור להם למצוא מימון - הם לא יוכלו לגבות את חלקם מחברות הביטוח אם המטופלים יוותרו על הטיפול. חברה נוספת בשם Payzen, שנכנסה לרשימת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס השנה, מטפלת בזה על ידי פריסת תשלומים חכמה.
שחקנים חדשים בתמונה
"ישראלים אכן הצליחו להקים חברות מובילות בטיפול בצד הפיננסי של מערכת הבריאות", אומר שרוליק דוברובסקי, מנכ"ל ואחד ממייסדי טיילורמד. "בתחום הזה יש הרבה מה לשפר, הערך הכלכלי ברור וטעות אינה קטלנית. לכן המערכת פחות שמרנית לגביו". עם זאת, דוברובסקי מזהיר שלא לעולם חוסן. "הדנ"א שלנו מאפשר לחדש במהירות רבה ואנחנו גם עובדים נורא קשה - הצוות האמריקאי מוקסם מזה. אבל לפעמים ישראלים מגיעים כל כך חדשניים, עד שהם עלולים להיתפס כמי שלא מבינים את אתגרי המערכת. פה החוצפה הישראלית עלולה להיות חצופה מדי".
דוברובסקי גם סבור שיהיה מאתגר מאוד לשמר את היתרון של הישראלים. "חברות אמריקאיות זיהו את התחום, גייסו המון כסף, ומתחיל תהליך של קונסולידציה", הוא אומר.
במקביל, חוסר היציבות הכלכלית בשוק האמריקאי, קיצוצי התקציבים למדע ומדיניות המכסים הופכים את מתח הרווחים של בתי החולים לכמעט בלתי קיים. "זה עולה בשיחות עם בתי החולים. אני חושש שהרבה חברות ייתקעו, כי בתי החולים לא יוכלו לשלם על הטכנולוגיות שלהם, טובות ככל שיהיו", אומר דוברובסקי. "היתרון הוא כמובן שאם הראית שאתה כן חוסך משמעותית לבית החולים, אז עכשיו הם לא רק רוצים אותך, הם חייבים אותך".
אור פלס, מנכ"ל חברת Nym, שפיתחה מערכת אוטומטית לעזור לבתי החולים לכתוב את דרישות התשלום מחברות הביטוח, מסכים שבמערכת הבריאות האמריקאית הכסף הוא המלך. "הלקוח הישראלי שלי לא מצפה לראות איפה בדיוק בדיוק חוזר אליו כל שקל שהוא משקיע, והאמריקאי כן", הוא אומר, ויש לו גם טיפ: "חייבים לגייס אנשים מתוך המערכת האמריקאית. השילוב בין איש חוץ לאיש פנים עושה מאוד טוב".
"להחזיר את הצדק לשוק"
חברת Bluespine, שהוקמה ב־2023 וכבר יש לה עשרות לקוחות, הגיעה לשוק מצוידת עם התובנות של קודמותיה. החברה זיהתה פירצה מאוד ספציפית בצד הפיננסי של מערכת הבריאות האמריקאית: הונאות של חברות ביטוח הבריאות. לדברי המנכ"ל דיוויד טלינובסקי, "התופעה הזאת מוערכת ב־10% משוק הבריאות, המוערך כולו ב־4 טריליון דולר. התופעה כוללת רמאות מכוונת בדיווחים לביטוח, ביצוע בדיקות או פרוצדורות מיותרות או ניצול הכיסויים לבדיקות או הליכים רפואיים שהביטוח לא באמת התכוון לכסות".
הלקוח הרלוונטי של החברה הוא מעסיקים המבטחים את עובדיהם. המערכת כוללת את הפוליסות של כל עובד, את החיוב בפועל ועוד מידע שהפך חשוף רק לאחרונה: המחירים. "אנשים נכנסים לטיפול רפואי ואין להם מושג כמה הוא יעלה, עד שפתאום יש להם חוב של 100 אלף דולר. אנחנו יודעים להגיד למעסיק כמה היה אמור לעלות הטיפול הספציפי לעובד מסוים, ואיך המספר הזה נראה מול החשבונית שהגיעה. עובדים אצלנו אנשים שעבדו בעבר בחברות ביטוח והם יודעים איך דופקים את האנשים. הם רוצים להחזיר את הצדק לשוק הזה".
ד"ר ורדה שלו מאמינה שעיוותים כאלה לא ישרדו לנצח. "הצרכנים בסופו של דבר יצפו לרמת שירות דומה לזו שהם מקבלים בכל מקום אחר - השוואת מחירים פשוטה ומידע על מה שהם מקבלים. השינוי יבוא לא מהחברות ולא מהממשלה אלא רק מהמטופלים".
האם הפיתוחים הישראליים רלוונטיים גם למערכת הישראלית? בניגוד לדוברובסקי, שמציע לדלג כליל על השוק המקומי בגלל השונות, שיכולה לבלבל חברות, בלוך חושב שבהחלט יש כאן מה לעשות. -"אנחנו מניחים לנושא הזה היום, אבל בסופו של דבר, רוב התקפי הלב בישראל לא היו אמורים לקרות".