המפעל של ארית תעשיות בשדרות / צילום: יח''צ
התקופה החלומית של משקיעי ארית תעשיות נמשכת. יצרנית המרעומים משדרות ניצלה השבוע זינוק של יותר מ-2,000% במניה בשלוש השנים האחרונות, כדי לגייס הון ממספר משקיעים מוסדיים, בד בבד עם כניסתה למדד היוקרתי ת"א 90. למרות שהגיוס בוצע בדיסקאונט של 8% על מחיר השוק - מה שבדרך כלל מוביל לירידה של מחיר המניה ביום שלמחרת - במקרה של ארית, המניה זינקה ביום שאחרי במעל 10% (יום ד'). וכעת עולה ב-3% בבורסה בת"א. הסיבה לכך, על פי הערכות בשוק, היא העימות הצבאי המתהווה בין הודו לפקיסטן, לו עשויות להיות השלכות חיוביות על עסקיה של ארית.
● פרשנות | "זה היה באוויר": למה טבע מפטרת 3,000 עובדים
● בדיקת גלובס | כך הפכה ת"א לבורסה הראשונה במערב שהגיעה לשיא מתחילת מלחמת הסחר
לארית היסטוריה ארוכה בהודו. החברה נכנסה בשנת 2015 לשותפות עם חברה ביטחונית ממשלתית בשם BEL, שהניב לה לאורך השנים סכומים שהלכו וגדלו, במקביל לצמיחה בתקציב הביטחון בהודו. חלק הפעילות בהודו צמח לכשליש מההכנסות של ארית בשנה שעברה (שעמדו על 126 מיליון שקל). שיאה של השותפות הגיע בשנה שעברה, אז חתמה ארית על הסכם רב-שנתי עם החברה ההודית שצפוי להגיע לכ-200 מיליון דולר.
במסגרת ההסכם בין הצדדים, החברה ההודית מצרפת את ארית לכל מכרז שבו היא משתתפת, כשמלבד BEL ישנה רק חברה אחת נוספת בהודו שיכולה להתמודד במכרזים לאספקת מרעומים עבור משרד הביטחון שם. כך שלהמשך ההסלמה בעימות בין הודו לפקיסטן עשויות להיות השפעות חיוביות על צבר ההזמנות העתידי של ארית.
מניית ארית משקפת כעת לחברה שווי שיא של כמעט 2.7 מיליארד שקל - לאחר עלייה של כמעט 200% מתחילת השנה. זאת לאחר שזינקה בשנים האחרונות על רקע הגידול בפעילותה, בעיקר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שהקפיצה את הביקוש של משרד הביטחון למרעומים שהיא מייצרת עבור פגזי מרגמות וטנקים. צבר ההזמנות של ארית עמד בסוף שנת 2024 על 1.2 מיליארד שקל, זינוק של פי 5 ביחס לשנה שקדמה לה.
כאמור, השבוע דיווחה ארית על גיוס הון של כ-97 מיליון שקל מגופים מוסדיים (כלל ביטוח, מור וקרן הגידור ואר) שרכשו בסך הכול 4.5% ממניותיה. הגיוס דילל את חלקו של בעל השליטה בחברה צבי לוי, ל-46.1% מהמניות. לוי אף מכר לאחרונה מניות החברה תמורת 50 מיליון שקל, והוא ממשיך להחזיק מניות בשווי של יותר ממיליארד שקל, וזאת לאחר שרכש את השליטה בחברה בשנת 2007 בתמורה למיליוני שקלים בודדים.
יצוא ביטחוני משמעותי
ארית היא לא השחקנית הישראלית היחידה בשוק הביטחוני בהודו. לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), הודו הייתה יעד היצוא הבכיר של התעשיות הביטחוניות הישראליות בין השנים 2024-2020, עם כשליש מכלל היצוא הביטחוני.
החברות הביטחוניות המרכזיות מישראל שפועלות בשוק ההודי הן התעשייה האווירית ואלביט מערכות. לפני פחות מחודשיים, השיקה התעשייה האווירית חברה בת הודית כחלק משיתוף פעולה עם גוף המו"פ הצבאי של ממשלת הודו. מוצר הדגל של שיתוף הפעולה הוא מערכת ההגנה האווירית ברק 8, שהינה פרי פיתוח משותף של שני הצדדים.
אלביט מערכות, מצידה, משתפת פעולה עם שורה של חברות הודיות ביטחוניות ובראשן זרוע הביטחון של תאגיד אדאני (בעלי נמל חיפה), עמו היא מייצרת מל"ט בשם "דרישטי 10 סטרליינר'", גרסה מקומית של הרמס 900 של החברה הישראלית.
אלביט והקטנות יותר
העימות הנוכחי בדרום אסיה מגיע בזמן שמדינות רבות בעולם, ובעיקר באירופה, מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן לנוכח עימותים אלימים ובראשם המלחמה באוקראינה. שלא במפתיע, החברות הביטחוניות הישראליות, שנהנות מרקורד משמעותי ומוצלח, זוכות לעניין רב ולגידול מתמשך בהזמנות, אשר באים לידי ביטוי בתוצאות שיא וזינוק במחיר מניותיהן.
אלביט, החברה הביטחונית הגדולה ביותר בבורסה בת"א, רשמה אשתקד צמיחה של 14% בהכנסותיה ל-6.8 מיליארד דולר, לצד זינוק של 31% ברווח נקי לכ-392 מיליון דולר. במקביל, דיווחה החברה על צבר שיא של 22.6 מיליארד דולר. לנוכח התוצאות החזקות רשמה מניית החברה זינוק של כמעט 100% בשנה האחרונה ונסחרת בשווי של 65 מיליארד שקל.
במקביל, גם חברות קטנות יותר שנסחרות בת"א זכו לעניין רב מצד המשקיעים, בין השאר על רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל. אולי הבולטת שבהן היא מניית נקסט ויז'ן המייצרת מצלמות מיוצבות בעיקר עבור מזל"טים ורחפנים, שזינקה ביותר מ-1,800% מאז הנפקתה בשנת 2021. חברות נוספות שנהנות מהטרנד הביטחוני בבורסה כוללות את מנועי בית שמש, עשות, אימקו ועוד.