אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
"רפורמת היבוא 'מה שטוב לאירופה - טוב לישראל' תשפיע על הכיס שלכם... ותחסוך לכם כ־6,000 שקל בשנה!", כך הצהירו בחגיגיות בממשלה לקראת השקת התוכנית שנועדה לשנות את שוק היבוא הישראלי. אלא שכמעט חצי שנה מאז כניסתה לתוקף, טרם נראה שינוי בשטח. התוכנית, שבמסגרתה משרדי הכלכלה והבריאות אמונים על חלקים שונים, נועדה לשנות את תחום היבוא ולחסוך אלפי שקלים לצרכן הישראלי הנאנק תחת יוקר המחיה. בעוד שבמשרד הכלכלה טוענים שכך יהיה, במשרד הבריאות נשמעים אחרת. לטענתם, הרפורמה לא אמורה להפחית על יוקר המחיה. "המטרה שלנו היא קודם כל שמירה על בריאות הציבור", נמסר בעבר לגלובס. "ככל שלפעולות התאמת הרגולציה ושינוי משטר היבוא לישראל תהיה השפעה על יוקר המחיה - זו תופעה מבורכת".
● בדיקת גלובס | ידענו שיקר בישראל, אבל הנתונים האלה הפתיעו אפילו אותנו
● עשרות מיליארדים בבלגן: דוח המבקר חושף את כשלי האוצר בניהול קרנות ההון הממשלתיות
שני יעדים שונים לתוכנית אחת
לקראת סוף 2024, הכריזו משרדי הממשלה על התחלת יישום רפורמות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". במשרד הכלכלה כאמור הבטיחו חיסכון של 6,000 שקל בשנה למשפחה ממוצעת וכן לעקוב אחרי ההוזלה והשינוי בנתחי השוק של מוצרים. כך לדוגמה, בשבוע שעבר הודיע משרד הכלכלה על הפעימה הרביעית במסגרת הרפורמה, שכללה מוצרי תינוקות כמו בקבוקים, מוצצים וכלי אוכל. הפעימות הקודמות כללו מוצרים כמו צעצועים, מכשירי מטבח ועוד.
"אנחנו ממשיכים להסיר חסמים, להפחית בירוקרטיה ולשנות את עולם היבוא כך שיביא להקלה משמעותית ביוקר המחיה", הצהיר שר הכלכלה ניר ברקת. "פתיחת השוק ליבוא בהתאם לתקנים האירופיים תאפשר גישה למגוון מוצרים במחירים תחרותיים. זו בשורה צרכנית שתקל על הציבור ותעודד יבואנים חדשים להיכנס לשוק הישראלי".
לטענת השר ברקת, "עם יישומה המלא של הרפורמה כמתוכנן על כלל המוצרים לרבות במוצרי האנרגיה מזון והתמרוקים, אכן צפוי חיסכון משמעותי לכל משק בית בישראל". אלא שנושא המזון והתמרוקים בכלל נמצא תחת אחריות משרד הבריאות ולא הכלכלה - ובניגוד לדברי ברקת, במשרד הבריאות טוענים אחרת. כלומר, מבחינת המשרד הורדת יוקר המחיה אינה המטרה של הרפורמה, ואם תהיה הוזלת מחירים - מדובר בתופעת לוואי בלבד ולא ביעד מפורש. למעשה, במשרד הבריאות מתעקשים להפריד בין תחומי האחריות שלהם - בריאות הציבור - לבין אלו של משרד הכלכלה, במטרה להוריד את יוקר המחיה. מצב זה, כמובן, מתנגש עם ההצהרות החד משמעיות של השר ברקת.
בינתיים, מחירי המזון ממשיכים לעלות
"הרפורמה אמנם יוצרת שפה משותפת מול ספקים זרים ומקלה על יבוא מוצרי מזון ובכלל זה על שורה ארוכה של מוצרי מזון רגישים שכעת ניתן לייבא בהליך פשוט ומהיר", אומר עו"ד עמיר עופר, מנהל ענף המזון והמשקאות באיגוד לשכות המסחר. "אולם, בשלב זה, אינה נותנת מענה למוצרי מזון שאינם מיוצרים בהתאמה לדרישות האירופיות, כמו למשל מוצרי מזון שמיוצרים בארה"ב. זה מהווה חסם. אנחנו עובדים מול משרד הכלכלה לשפר גם את הבקיעים הקיימים ברפורמה ועובדים כבר מול המשרד על רפורמה עתידית 'מה שטוב לאמריקה טוב לישראל'".
ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, מוסיף: "בשבועות האחרונים אנו מתמודדים עם קשיים וכשלים ראשוניים בתהליך האימוץ, בעוד שהובהר כי רגולציה אירופית גוברת במקרים של סתירה בינה לבין הרגולציה הישראלית, כעת לדעת משרד הבריאות הדבר אינו בהכרח תמיד כך ולמעשה מצופה מהיצרן (או היבואן) להבין האם מדובר בהחלפת רגולציה, רגולציה נוספת או שילוב ביניהן".
בינתיים, יוקר המחיה רק ממשיך להחמיר בישראל. האינפלציה השנתית במדד המחירים לצרכן עומדת כעת על 3.4%, וכפי שהצגנו בגלובס השבוע, מחירי המזון עולים אפילו יותר: בשנה האחרונה בלבד הם עלו ב־4.5%, ובמצטבר בשנתיים האחרונות הם זינקו ב־9.5%. יש לציין כי נתון זה לא כולל את סעיף פירות וירקות, שמחיריהם התייקרו אף יותר בשנתיים האחרונות.
משרד הבריאות: "המטרה היא לשפר הליכי רגולציה"
משר הכלכלה ח"כ ניר ברקת נמסר בתגובה: "רפורמת 'מה שטוב לאירופה - טוב לישראל' היא הרפורמה הכלכלית הגדולה ביותר בארבעת העשורים האחרונים שעברה בהסכמה רחבה בכנסת. בימים אלו היא נכנסת לתוקף באופן מדורג, ואנו כבר בעיצומה של הפעימה הרביעית.
"משרד הכלכלה והתעשייה פועל בשיתוף פעולה עם היבואנים להסברה והטמעה של הרפורמה, במטרה ליצור תחרות אמיתית בשוק - כמו שנהוג באירופה. במקביל, אנו מקדמים את הרחבת הרפורמה גם לשוק האמריקאי".
ממשרד הבריאות נמסר: "מטרת הרפורמות במזון ובתמרוקים שיזם משרד הבריאות היא לשפר את הליכי הרגולציה על שווקי המזון והתמרוקים. כמו כן, התאפשרה הרחבה של מסלולי היבוא לישראל שעיקרה לאפשר הכנסת מוצרים לארץ, על בסיס עמידה בדין האירופי זאת תוך שמירה על בריאות הציבור. מטרת רפורמה זו שונה מהרפורמה מה ש'טוב לאירופה טוב לישראל'. ב־2024 הגיעו כ־31,703 מוצרים במסלול האירופי. המספרים מעידים על היענות משמעותית למסלולי היבוא החדשים תוך הבנה כי מחד, ישנם פחות חסמים וזמני המתנה מיותרים ומנגד, נכון יותר וכך נהוג בעולם כי האחריות וניהול הסיכונים נמצאים בידי היבואן הנאות. יש לציין כי אך נתונים אלו מתייחסים לשנים 2023־2024 עם פתיחת מסלול היבואן הנאות. בפועל, ההרחבות הנוספות שבוצעו החל מינואר 2025 עוד לא מתבטאות בנתונים, מכיוון שעדיין מוקדם מדי השנה.
"כבר בעת תהליכי חקיקת החוק נלקחו בחשבון הרחבות בנושאים מסוימים על החקיקה האירופית, על מנת לאפשר ודאות רגולטורית ורציפות לתעשיית המזון הישראלית. כניסת החוק לתוקף נעשית בצורה מדורגת על מנת לאפשר ליצרנים להיערך. בנוסף, בחוק הוקם מנגנון של ועדה מייעצת שתפקידה בין היתר לבחון בקשות להרחבה על החקיקה הקיימת והכרה בסטנדרטים בינלאומיים. הגשת בקשות לוועדה נעשית ללא עלות".