גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ חוזר למזרח התיכון - וישראל כבר לא בראש סדרי העדיפויות

נשיא ארה"ב פותח את סבב ביקוריו במדינות האזור - ללא עצירה בישראל ● במוקד הביקור: ערב הסעודית, אם כי המלחמה בעזה מעמידה בספק את הסיכויים לנורמליזציה בינה לבין ישראל שטראמפ שואף לקדם ● האם הוא יקדם את מסדרון הסחר שיכול לשנות את פני המזרח התיכון, ואיך הסכם הגרעין עם איראן עלול להצית מרוץ חימוש אזורי

יבקר הפעם רק במדינות המפרץ. נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
יבקר הפעם רק במדינות המפרץ. נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יחל ביום שלישי את ביקורו הראשון במזרח התיכון בקדנציה השנייה. מדינת ישראל לא תיכלל הפעם, כשבמשך ארבעה ימים המפרץ הערבי יהיה על ראש שמחתו. הוא יבקר אצל קטאר ואיחוד האמירויות, אבל במרכז צפוי לעמוד ביקורו בערב הסעודית.

השבוע בתעשיות הביטחוניות | המדינה שעוינת את ישראל מתחמשת גם בצוללת גרעינית
פקיסטן: הודו משתמשת במל"טים מתאבדים ישראלים נגדנו

בקדנציה הראשונה שלו, הצליח טראמפ להביא להסכמי אברהם, שבמסגרתם נורמלו היחסים של ישראל עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, אבל זה לא הספיק להגשמת שאיפתו לזכות בפרס נובל לשלום. "מדינות נוספות יצטרפו להסכמי אברהם", הצהיר נשיא ארה"ב לפני כחודש וחצי, אך אם יש מדינה שעשויה להוות בסיס למפץ של נורמליזציות - זו ערב הסעודית.

ביקורו של טראמפ בממלכה מהווה שלב נוסף בניסיונות הממשל האמריקאי לקדם את הנורמליזציה עם ישראל, אבל ייתכן שזה מעבר ליכולות של נשיא ארה"ב ונסיך הכתר של ערב הסעודית, מוחמד בן סלמאן. הסיבה לכך היא המלחמה בעזה שנמשכת, ואף מתעמקת. "הסעודים היו בעניין עד פרוץ המלחמה, שהרחיקה משם", מספר לגלובס בכיר מצרי. "למוחמד בן סלמאן יש רגישויות פוליטיות פנימיות בנושא הפלסטיני, שבעקבותיהן הם חוששים לבצע צעדים שכאלו בעת הנוכחית. ישראל נדרשת להבין כי הימשכות המלחמה מעמיקה את הפגיעה בתדמיתה בתוך מדינות ערב".

נסיך הכתר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard

נסיך הכתר הסעודי מעוניין להמשיך במערכת היחסים הקרובה עם נשיא ארה"ב, וזה ניכר מצעדיו. עם חזרתו של טראמפ לחדר הסגלגל, מוחמד בן סלמאן מיהר להכריז כי הממלכה תשקיע בארה"ב 600 מיליארד דולר. מאידך, מלחמת חרבות ברזל מבטאת את הרגישויות הסעודיות בתור מנהיגת העולם הסוני, כשמדובר בישראל. לכן, בהיעדר פתרון ארוך־טווח לנושא הפלסטיני ככלל והפסקת המלחמה בעזה בפרט, נסיך הכתר יתקשה לקדם נורמליזציה עם ישראל.

באתר "מידל איסט איי" שמזוהה עם קטאר וטורקיה נטען, כי במהלך ביקור בוושינגטון, שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן אמר למזכיר המדינה מרקו רוביו כי מדינתו לא מעוניינת בשיחות נורמליזציה עם ישראל. לעומת זאת, לפי מגזין "אטלנטיק", מזכיר המדינה הקודם אנתוני בלינקן שמע ממוחמד בן סלמאן כי "הפלסטינים לא מעניינים אותי". על כן, ככל הנראה, מרחב התמרון קיים, לכל הפחות במידה מסוימת.

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ואיש מערכת הביטחון לשעבר, שאחראי על הקשר עם מדינות ערב, מסביר שקשה לחזות מה מסתתר מאחורי מהלכי טראמפ. "האם הביקור יעסוק בטראמפ כאיש עסקים בהקשרי מערכת היחסים של ארה"ב עם ערב הסעודית, בדגש על הבטחת ההשקעה הסעודית? האם בעבור הישג של הרחבת הסכמי אברהם? הסעודים אמנם אומרים שלא יעסקו בכך, אך ייתכן כי ביקור סגנו של אבו מאזן, חוסיין א־שייח', שצפוי להתקיים בממלכה, לפי דיווחים, מעיד אחרת. כמו כן, קיים הצורך בהישג שכזה לטובת איזון דעת הקהל הישראלית בהסכם הגרעין".

הסכם הגרעין עם איראן: למפרציות יש דרישות

האניגמטיות של מדיניות טראמפ משתקפת מהמשא ומתן להסכם גרעין מחודש עם איראן, והיא משליכה לא רק על ישראל, כי אם גם על מדינות המפרץ. על פי המסתמן, אם המו"מ יתממש לכדי הסכם מחודש, הוא צפוי לכלול מודל פיקוח חדש על תוכנית הגרעין של משטר האייתוללות שלא זהה לכאלו קודמים או קיימים מהעולם - במיוחד המודל הלובי והמודל האמירותי.

המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל דיברו על המודל הלובי, שבו בעקבות החשש של מועמר קדאפי מתקיפות נרחבות נגד מדינתו לאחר פיגועי 11 בספטמבר ופלישת ארה"ב לעיראק ב־2003, הוא החליט להתפרק באופן חד צדדי מכל נשק להשמדה המונית. במודל האמירותי, המדינה ויתרה ב־2009 על יכולת העשרת האורניום והפרדת הפלוטוניום. היא מקבלת את האורניום מאוסטרליה, ובאמצעותו עובדים ארבעה כורים שמספקים חשמל. בניגוד לשני המודלים, ברפובליקה האסלאמית מתעקשים להותיר את כל השרשרת הגרעינית בשטחם, ועל כן ההערכה היא שארה"ב תיטול את שרביט הפיקוח.

אלא שכפי שבישראל ידרשו בטוחות להגנה על מדינת ישראל, גם למדינות המפרציות יש דרישות - וממשל טראמפ נענה להן. ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמית בכיר (שאינו תושב) ב־Middle East Institute בוושינגטון, אומר כי איראן הייתה ונותרה האיום המרכזי על שכנותיה הערביות, אך אלו - ובמיוחד ערב הסעודית - בחרו בשנים האחרונות לחמם את יחסיהן עמה ולא להיפך.

"בבסיס אסטרטגיית הדטאנט הזו ישנה הכרה מצד מדינות המפרץ בעליונות הצבאית של איראן, ובמקביל סימן שאלה באשר לנכונות האמריקאית לעמוד לצדן במקרה שהן תותקפנה, שהרי למרות ההשקעה העצומה בביטחון הן עדיין לא יכולות להגן על עצמן בעצמן", אומר גוז'נסקי.

במקרה הסעודי, ארה"ב אישרה בסוף השבוע החולף מכירת ענק של 1,000 טילי אוויר־אוויר מדגם "אמראם" של חברת RTX לסעודים, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר. לחיל האוויר הסעודי יש קשר ממושך ועמוק עם ארה"ב, והוא משתקף מכך שצי מטוסי ה־F-15 של הממלכה הוא השני הכי גדול בתבל, לאחר חיל האוויר האמריקאי.

לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום ערב הסעודית היא היבואנית הביטחונית הגדולה ביותר מארה"ב (12% מהיצוא הביטחוני האמריקאי בין השנים 2024-2020). אולם, בריאד לא הסתפקו וגם לא יסתפקו בכך. עוד בטרם פרוץ המלחמה הנוכחית, הסעודים דרשו מטוסי קרב מדגם F-35 כחלק מחבילת הנורמליזציה עם ישראל. כעת, בכיר בתעשיות הביטחוניות שמעורה בפרטים מספר לגלובס כי הסעודים "בהחלט" עדיין מעוניינים במטוסים המתקדמים. הבעיה מבחינת ירושלים היא שמכירה כזו לחיל האוויר הסעודי תפגע בעליונות האווירית הישראלית באזור.

הרחבת הסיוע הביטחוני לריאד עשויה להשתקף גם בתחום המל"טים. קטאר השכנה, שערב הסעודית החרימה במשך כ־3.5 שנים, נהנתה לפני כחודש וחצי מאישור של מזכירות המדינה למכירת שמונה מל"טים תוקפים מתקדמים מדגם MQ-9B פרדטור, תמורת 2 מיליארד דולר. המכירה הזו לדוחא שיקפה את שינוי המדיניות מממשל ביידן לטראמפ, בכך שהקטארים רצו לרכוש את המל"טים - אך הממשל הקודם עיכב את האישור. עתה, אם הסעודים יחפצו במל"טים שכאלו, יהיה קשה לוושינגטון לסרב.

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

גרעין לסעודיה שעלול לבוא בלי נורמליזציה

הבחירה של טראמפ בקיום ביקור ראשון במזרח התיכון בערב הסעודית אינה מפתיעה, זאת בדומה לביקורו הראשון באזור בקדנציה הראשונה במאי 2017. שני הבדלים מהותיים מאז ועד היום צריכים להדאיג את ישראל. בראש ובראשונה, לאחר שטראמפ עזב את הסכם הגרעין בקדנציה הקודמת, עתה הוא לא רק מנהל מגעים על הסכם חדש עם משטר האייתוללות - הוא הגיע להפסקת אש עם החות'ים שלא כוללת את ישראל. הסוגיה השנייה, היא שישראל לא נמנית על רשימת הביקורים הראשונה באזור, במה שמעיד על סדרי העדיפויות של הנשיא.

הביקורים מתקיימים אצל הסעודים, יצואני הנפט הגדולים ביותר בעולם, ואחריהם אצל איחוד האמירויות שהיא בעצמה שחקנית נפט חשובה, וקטאר שהיא שחקנית גז טבעי משמעותית מאוד. בתזמון לא מפתיע, קרטל יצואניות הנפט אופ"ק+ החליט לפני ימים ספורים להגדיל את קצב ההפקה ביוני, על אף שתחזית הביקוש העולמי הורדה ל־1.3 מיליון חביות ביום. ההכרזה הביאה לירידת מחירי הנפט, רגע לפני הגעת טראמפ למזרח התיכון - במסגרת מגמה שמשרתת את האינטרסים של נשיא ארה"ב.

המדינות שמשפיעות על מחירי האנרגיה העולמיים מועילות לטראמפ, בזמן שהימשכות המערכה בעזה למרות הכרזותיו על "קניית" עזה או על הפסקת אש מתקרבת, בהחלט לא משפרות את תדמיתו. במצב שבו הוא היה יכול להגיע לישראל ועל רקע רצועת עזה החרבה היה מכריז על הפסקת אש, ייתכן כי הוא היה מחליט להגיע גם ארצה. במקום זאת, הספיק לעורר סערה גם לגבי מספר החטופים החיים בשבי חמאס.

סוגיה נוספת שהסעודים צפויים לנסות לקדם מול טראמפ היא שאיפתם לתוכנית גרעין משלהם. זהו כלי נוסף שעסקו בו במסגרת ה"גזרים" שיועדו להינתן למוחמד בן סלמאן תמורת נורמליזציה עם ישראל, וסיטואציה שבה נשיא ארה"ב יאפשר להם תוכנית גרעין אזרחית - עלולה לפגוע במאמצים לקרבם לירושלים. בד בבד, כשממשל טראמפ מציג עמדה כי הוא מוכן להעשרת אורניום איראנית לשיעור 3.67% שמספיק לשימושים אזרחיים, זה יוצר מגמה של מרוץ גרעין אזורי.

בשטח, כפי שבוושינגטון לא מסתירים את הסכמתם לתוכנית גרעין אזרחית איראנית, הם גם מבהירים שיסכימו לכזו סעודית. מזכיר האנרגיה האמריקאי כריס רייט הכריז לפני כחודש כי ארה"ב וערב הסעודית יחתמו בהמשך השנה על חוזה ראשון להשקעות אנרגיה, שכוללות טכנולוגיה גרעינית אזרחית. העמדה של הממשל לגבי אופן ההפעלה של תוכנית גרעין אזרחית סעודית אף היא ברורה: עבודה סעודית לפי סעיף 123 באמנה לאנרגיה גרעינית של ארה"ב משנת 1954 שמחייב מעורבות של הממשל האמריקאי וחברות אמריקאיות בתעשייה הגרעינית האזרחית.

מן העבר השני, לסעודים יש תוכניות פיתוח קיימות בתחומים רבים, כולל בתחום הגרעין האזרחי. במסגרת חזון 2030 של מוחמד בן סלמאן מעוגן יעד של ייצור הספק של 17 גיגה־וואט מאנרגיה גרעינית. לצורך ההשוואה, לפי נתוני נגה ניהול מערכת החשמל, שיא צריכת החשמל אי פעם במדינת ישראל עמד על כ־15.7 גיגה־וואט באוגוסט 2023.

הסעודים מעוניינים בטווח הקצר יותר, להגיע ל־3.2 גיגה־וואט מאנרגיה גרעינית כבר ב־2030. לו יסכימו בריאד להתיישר לפי סעיף 123 האמריקאי, הם יידרשו להיות מחויבים לתשעה קריטריונים למניעת הפצה, במטרה שההתקדמות הטכנולוגית ושיפור הידע לא יביאו לפיתוח נשק גרעיני. ההגבלות הללו קריטיות בכל מצב, קל וחומר בערב הסעודית שלפי פרסומים משתפת פעולה עם סין בכרייה והפקה של "עוגה צהובה": אבקה מרוכזת של אורניום שמופקת בתהליך סינון מעפרות אורניום.

מיקי אהרונסון, לשעבר ראשת חטיבת חוץ במזכירות המדינית במל"ל וכיום עמיתת מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS), מסבירה כי ההנחה שלארה"ב ולישראל יש זהות אינטרסים שגויה, כפי שהדברים משתקפים גם מנושא הגרעיני האיראני. "ארה"ב וישראל הן מדינות שקרובות בעמדותיהן, אבל מי שמניח כי האינטרס האמריקאי זהה לישראלי - טועה. הסכם אמריקאי עם איראן שיאפשר העשרה על שטחה והסתמכות על מילתם הוא צעד שמנוגד לא רק לאינטרס הישראלי, אלא לעולמי. האיראנים כבר הוכיחו שהם לא עומדים במילתם, ושהם שקרנים. במקרה הסעודי זה לא ברור, ובין כה וכה ההתגרענות היא סוגיה עמוקה. יש שאומרים כי היא פוגעת ביציבות, יש שאומרים כי היא מחזקת, אבל בשורה התחתונה היא נושא עולמי".

טראמפ יקדם את המיזם שיעצב את המזה"ת?

ביקור טראמפ במזרח התיכון יכול לקדם את תוכנית המסדרון IMEC, שהנשיא הקודם ג'ו ביידן השיק זמן קצר לפני פרוץ המלחמה - ונשיא ארה"ב הנוכחי אימץ לחיקו. לפי אותה תוכנית, מיועד לקום מסדרון מנמל פיראוס ביוון לחיפה, ומשם דרך ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - עד להודו. מדינה משמעותית נוספת שצפויה להשתלב במסדרון היא איטליה, עם נמל טריאסטה.

ממשלתו של נרנדרה מודי אמנם עסוקה במיוחד בהסלמה עם פקיסטן שנובעת מפיגוע טרור מזוויע בחבל קשמיר, עם מאפייני מתקפת 7 באוקטובר של חמאס, אבל רואה במיזמי תשתיות משמעותיים ככלי ליציבות. ההודים השיקו ביום שישי האחרון את נמל המים העמוקים הרב־תכליתי הראשון שלהם באזור ויז'ינג'ם שבמדינת קראלה.

לאותו נמל, שנבנה בשותפות פרטית־ציבורית הודית, יש מכנה משותף עם נמל חיפה: מי ששילבה זרועות עם הממשל ההודי בפרויקט שבו הושקעו 1.04 מיליארד דולר היא הבעלים של נמל חיפה, קבוצת אדאני. המיזם כולו צפוי להסתיים בארבע פעימות עד 2028, ובעלות כוללת של 180 מיליארד דולר. המפתח בנמל הזה הוא מיקומו: 10 מייל ימי בלבד מנתיב השיט המרכזי מהמזרח הרחוק לאירופה. על כן, הוא עשוי להוות כלי משמעותי בפיתוח המסדרון.

הוא גם משקף סוגיה נוספת שנוגעת לתוכנית IMEC: בעת השיחות הראשוניות על המסדרון, מודי סירב בתוקף לשלב בה את טורקיה, על אף הסבירות הגיאוגרפית. זה נובע ממערכת היחסים הקרובה בין אנקרה לבין פקיסטן, שאותה הודו מאשימה במתן חסות וחופש פעולה לארגוני טרור. לצד זאת, בתפיסה ההודית והאמריקאית IMEC מהווה משקל נגד לתוכנית "החגורה והדרך" של סין. "מודי רואה במיזמי תשתיות גדולים ככלי לקידום השלום בעולם", מסביר בכיר הודי.

ראש ממשלת הודו אף הגיע בעצמו לביקור בערב הסעודית לפני כשבועיים, שם נועד עם שורת בכירים סעודים - בראשות נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן. "מודי העלה על הפרק את נושא IMEC, וניכר ששני הצדדים עדיין בעניין", מספר אותו בכיר, תוך שמציין כי המלחמה בישראל גרמה לעיכוב מהותי במימוש המיזם. "הסעודים בעצמם מפתחים פרויקטים שמיועדים להיות חלק מהמסדרון. משם, מה שיידרש לטיפול הוא הקישוריות בין המדינות".

נינה סלמה, מומחית למדיניות חוץ מאוניברסיטת רייכמן, מסבירה כי עבור הודו תוכנית IMEC אסטרטגית לקידום האינטרסים שלה באזור, והיא מקדמת שיתופי פעולה למרות אי היציבות המתמשכת באזור. "הביקור של טראמפ באזור נועד בעיקר לעסוק בנושא איראן, ולראות איך מתקדמים בתהליך. IMEC מהותי לקישוריות, לשיתוף הפעולה בין המדינות. לחבר לא רק בהיבטים צבאיים והגנתיים, כי אם ייצוב מסדרון של שלום".

להודו יש יתרון בתוכנית IMEC, מאחר שאין לה תחרות בתור "המוקד" המזרחי של הפרויקט. מנגד, צרפת שואפת לעקוף את איטליה בתור המוקד המערבי עם נמל מרסיי, במקום טריאסטה.

בינתיים, הסחר בין המדינות שבוודאות מיועדות ליטול חלק במסדרון צומח: הסחר בין ישראל לבין יוון צמח ב־41.3% בין השנים 2024-2023, ואילו זה של הודו ואיחוד האמירויות זינק ב־93% מאז 2022. בה בעת, האמירותים השקיעו 2.3 מיליארד דולר במיזם רכבות שיקשר אותם עם ירדן, בזמן שההשקעה הסעודית במסילות רכבת שקשורות ל־IMEC חצתה את רף ה־4 מיליארד דולר.

נתניהו וטראמפ עם שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות בחתימה על הסכמי אברהם ב־2020 / צילום: ap, Alex Brandon

ברמת התדמית הישראלית, סלמה מציינת שישראל נתפסה לאורך שנים כמוקד לגרימת אי־יציבות, ואילו בשנים האחרונות זו נתפסת בתור הפתרון לציר הטרור שמקדם אידיאולוגיה רדיקלית. "ראינו זאת עם הניסיון של החות'ים לאיים ולטרפד את המסחר הבינלאומי. ארה"ב מודאגת מהנושא ותקפה שם. בהודו, מאז שמודי עלה ב־2014, הוא מנסה למצוא דרכים אחרות לשתף פעולה עם מדינות שמוכנות לייצב את האזור ולהביא לשיתופי פעולה, ולחיזוק האמון. הסכמי אברהם הביאו להתפתחות של תוכנית IMEC, וזו משתלבת ברצון של הודו לקדם תוכניות שיביאו ליציבות אזורית".

הבכירה לשעבר במל"ל, מיקי אהרונסון, מסכמת כי ארה"ב עשתה וממשיכה לעשות דברים מדהימים למען ישראל, ואסור לקחת זאת כברור מאליו. "הם לא חייבים לנו, וחשוב להקפיד כי ישראל לא תהפוך מנכס לנטל עבור ארה"ב במזרח התיכון. ארה"ב חוסמת הצעות רבות נגד ישראל במועצת הביטחון. יש להם אינטרסים שלא תמיד חופפים, ולכן צריך להעריך את מה שוושינגטון עושה עבורנו, ולוודא כי ההתנהלות הישראלית לא הופכת אותנו לנטל עבורם".

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

מתכננים לראות פריחה בשבת? הנה שלושה מסלולים שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים