יונדאי סנטה פה הייבריד 2025 / צילום: יח''צ
בשנה שעברה הסתכם ערך יצוא הרכב של קונצרן יונדאי מוטורס הקוריאני לארצות הברית בכ־34 מיליארד דולר, כמחצית מכלל ערך יצוא הרכב מקוריאה הדרומית באותה שנה. יונדאי לבדה מסרה בשנה שעברה בארצות הברית כ־742 אלף כלי רכב, שחלקם אומנם יוצרו במפעליה בארצות הברית אבל באמצעות לא מעט רכיבים שיובאו מקוריאה.
● יונדאי מככבת בראש טבלת מסירות הרכב, אבל מותג אחר בולט עם קפיצה אדירה
● מיקרוסופט עוברת לרכבים חשמליים, וזאת עשויה להיות נקודת מפנה בשוק
● עם "מחיר סיני" לרכב הזה אין כמעט מתחרים
"הרומן" של יונדאי עם הלקוחות האמריקאים נמשך גם בימים אלה, למרות מכס של 25%, שהוטל במהלך אפריל על כל יבוא הרכב מקוריאה לארצות הברית, והוא מחלחל גם לקו הדגמים הגלובלי שלה.
עיצוב חיצוני
הדוגמה הבולטת ביותר עד כה הוא יונדאי סנטה פה החדש, שעיצובו הוא מחווה טוטאלית לתעשיית הרכב האמריקאית "של פעם". את שפת העיצוב העגלגלה של הדגם היוצא מחליף כעת עיצוב בנוסח רכבי SUV אמריקאים מסוף המאה הקודמת, שכולל משטחי גוף ישרים וזקופים ותא מנוע גדול ורבוע, שלא היה מבייש שברולט בלייזר משנות ה-80. קשתות הגלגלים בתצורת טרפז נראות כאילו הושאלו מג'יפ "קומנדר" מודל 2006 וכך גם הדלת האחורית הזקופה והשטוחה, שמתמזגת בזווית של 90 מעלות כמעט לירכתי הרכב.
יש גם נגיעות עיצוב מודרניות ועדכניות לימינו, כמו פנסי LED מתוחכמים מלפנים ומאחור, שמאירים בלילה למרחוק בתצורת האות H. הגריל המחורר והמושחר מעניק לרכב נופך ספורטיבי, ואילו חלונות הצד המושחרים מאחור מזכירים את לנדרובר דיפנדר החדש. לא כל הישראלים מתחברים רגשית לעיצוב ה"ניאו־רטרו" הזה אבל אין ספק שהוא לא משאיר אנשים אדישים.
פנים הרכב
הכניסה לתא הנוסעים דורשת דילוג מעל סף גבוה יחסית. המושבים ממוקדמים גבוה מעל האספלט ובשילוב עם קו חלונות נמוך יחסית מקבלים תצפית מצוינת לכל הכיוונים. אפילו הראות מבעד לחלון האחורי הגדול והשטוח פנויה מהפרעות וזה אלמנט מבורך, שכבר לא חשבנו שנזכה לקבל ברכב מודרני.
העיצוב החיצוני בנוסח תיבה והממדים החיצוניים הנדיבים מתורגמים היטב למרחב פנים מרשים. מרחב הראש מלפנים ומאחור חופשי, כולל בשורת המושבים השלישית, ואילו שורת המושבים השנייה רחבה מספיק עבור שלושה מבוגרים ומספקת מרחב רגליים טוב. השורה השלישית מהווה שדרוג משמעותי מאוד לעומת הסנטה־פה היוצא. הכניסה אליה נוחה, הודות לדלתות הרחבות ולמנגנון קיפול מהיר של המסעד, והיא מספקת מרחב כתפיים וראש טוב גם לשני מבוגרים, אם כי מרחב הברכיים עדיין די מוגבל.
כאשר הרכב בתפוסה מלאה תא המטען מציע נפח מכובד של כ־416 ליטר, וקיפול מסעד הגב של מושבי השורה השלישית כבר מפנה נפח שימושי ומכובד של 628 ליטר. קיפול שתי השורות האחוריות כבר מאפשר לשנע ברכב מטען מסחרי כמעט.
הנדסת האנוש היא בסגנון קוריאני עכשווי אבל עדיין מותאמת היטב לדרישות השוק האמריקאי. המושבים הקדמיים נוחים גם לפיזיולוגיה של אנשים גדולים ומערך התצוגה מאמץ את התצורה המוכרת של דגמי הדור האחרון של יונדאי וג'נסיס, עם שני מסכים רוחביים, שמחוברים ברצף.
הגרפיקה הבסיסית של מסך המולטימדיה די דלה, ונועדה בעליל לשיקוף טלפונים. כמו ברוב דגמי הדור החדש של יונדאי, מוט ההילוכים הוא מתג סיבובי קטן, שמותקן על עמוד ההגה, אך כפיצוי מקבלים קונסול מרכזי ענק ונטול הפרעות בין המושבים, שיכול לאחסן מטען פיקניק מלא ובקבוקים ענקיים. אמריקה, כבר אמרנו?
איכות הייצור והגימור מרשימה עם הרבה משטחי דיפון רכים ואיכותיים למגע וחומרים פלסטיים איכותיים. בידוד הרעשים במהירויות גבוהות מרשים לרכב כה גדול ורבוע, והתחושה הכללית היא של נסיעה ברכב פרימיום. עיצוב הפנים הכללי נוסטלגי־מודרני ויש אפילו דיפונים בנוסח עץ טבעי על הדלתות, שהזכירו לנו קצת את ג'יפ וואגוניר ההיסטורי (חפשו בוויקיפדיה).
האבזור התקני מקיף מאוד, כפי שניתן לצפות מרכב ברמת המחיר הזו, וכולל ריפוד עור, מושבים חשמליים, דלת אחורית חשמלית, חלונות פנורמיים, חבילת בטיחות אקטיבית די מושלמת ועוד הרבה. יש גם מערכת אקלים יעילה, שאינה מקפחת את היושבים מאחור גם במזג אוויר לוהט, אבל חבל שתצוגה עילית נכללת רק בגרסה היקרה יותר.
מנוע וצריכת דלק
האמריקאים מקבלים את הסנטה פה רק עם מנוע טורבו בנזין בנפח 2.5 ליטר, שמייצר כ־280 כ"ס וערימות של מומנט. אבל לאירופה "הירוקה", וגם לישראל, מגיע הרכב עם מערכת הנעה היברידית די צנועה עם בסיס מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר ומנוע חשמלי עם הספק משולב של 215 כ"ס.
זהו מנוע שקט וחלק יחסית, שיענה על הדרישות הטיפוסיות בישראל. אין לו בעיה לגלוש בשקט בעיר, לשמור על קצב סביר בעליות ולשייט בכביש המהיר ללא מאמץ. אבל מי שמצפה לריגושים יצטרך לחפש במקום אחר; עם תאוצה מאפס ל־100 ב-10 שניות כמעט, ותגובה די עצלה ללחיצה על הדוושה, המנוע הזה מכוון בעליל לקהל משפחתי רגוע ושוחר חיסכון.
צריכת הדלק המוצהרת של דגם הבסיס בעל ההנעה הקדמית עומדת על כ־14.3 ק"מ לליטר, וזה נתון סביר לרכב כה גדול. אבל כדי להתקרב אליו בפועל צריך לשמור על רגל די עדינה על הדוושה. האצות תכופות בעליות ושימוש בקיקדאון יביאו את הצריכה קרוב יותר ל־10 ק"מ לליטר.
על הכביש
יונדאי פיצחה זה כבר זמן את הקוד ההנדסי של שילוב אופטימלי בין התנהגות כביש לנוחות נסיעה. גם הסנטה־פה החדש משכפל בהצלחה את הנוסחה. ההיגוי מאוזן ומדויק ושומר על קשר טוב בין הנהג לגלגלים, אחיזת הכביש איתנה, לא מעט בזכות החישוקים הגדולים והצמיגים הרחבים, והיציבות הכיוונית על הכביש המהיר תחת רוחות צד עזות טובה מאוד, למרות המרכב הגבוה והרבוע.
גם נטיית הגוף בפניות הדוקות מרוסנת, ולמרות משקל עצמי שנושק ל־2 טונות המכונית לא מרגישה כבדה כשהיא זורמת על כבישים מפותלים. ספיגת הזעזועים יעילה, למעט בעת מפגש עם פסי הרעדה רוחביים.
למרות העיצוב "הקרבי" וקיומה של מערכת הנעה כפולה בגרסה הבכירה, לסנטה פה אין הרבה מה לחפש מחוץ לאספלט. עם מרווח גחון צנוע של 17.7 ס"מ, צמיגים נמוכי חתך ולא מעט קישוטים רגישים לשריטות בתחתית המרכב, הרכב מיועד בעיקר עבור "הג'ונגל העירוני" ולא לאתגרי שטח.
מחיר
בסיכום הכולל הסנטה פה החדש הוא רכב ראוי ומתוכנן היטב למשימתו. הוא מרווח, בנוי היטב, מאובזר, נוח ונעים לנהיגה. רוב הלקוחות הטיפוסיים לא יבחינו בחסרונו של כוח. מנגד, הם בהחלט יבחינו בתג מחיר שמתחיל ב־370 אלף שקל ונוסק עד לסביבות ה־400 אלף שקל, ומציב את הרכב מול מותגים עתירי סטטוס. נצטרך לחכות ולראות האם הסנטה פה יצליח לשבור את תקרת הזכוכית של הדימוי העממי של יונדאי בישראל, או שמא ייחבט בה ויחזור לאחור.
חלק מהמתחרות
מאזדה CX־90
327 עד 406 אלף שקל עולה הקרוס-אובר הגדול והמפואר של מאזדה, שתוכנן לשוק האמריקאי. מנוע 6 צילינדרים בנפח 3.3 ליטר מייצר 284 כ"ס וההנעה כפולה
שברולט טראוורס 2025
340 עד 400 אלף שקל עולה הקרוס-אובר המשפחתי הענק של שברולט. המנוע הוא טורבו־בנזין בנפח 2.5 ליטר עם הספק של 328 כ"ס. צריכת הדלק גבוהה
