גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשאף אחד לא דיבר על ביטקוין הם כבר סחרו בו. עכשיו הם בדרך להנפקת ענק

אחרי ניסיון מיזוג כושל, קשיי רגולציה, נפילות בשוק הקריפטו וסדרה של דחיות - איטורו, שהוקמה על ידי האחים יוני ורונן אסיא והייתה בין הראשונות לאפשר מסחר בקריפטו - תהפוך בימים הקרובים לחברה ציבורית ● המטרה: לאתגר את המערכת הבנקאית המסורתית ● ומה למדה איטורו מהעבודה לצד מי שבהמשך המציא את האת'ריום

יוני ורונן אסיא, מייסדי איטורו / צילום: איל יצהר
יוני ורונן אסיא, מייסדי איטורו / צילום: איל יצהר

בימים הקרובים צפויה פלטפורמת המסחר הדיגיטלית איטורו (eToro) להפוך לחברה ציבורית בנאסד"ק, בהנפקה שעשויה לשקף לחברה שווי של בין 3.7 ל־4.1 מיליארד דולר, כאשר השווי בדילול מלא (שמניח שכל האופציות ינוצלו ויונפקו בגינן מניות) צפוי לעמוד על כ־4.4-4.8 מיליארד דולר.

מה חושב הישראלי שהפך לכוכב בשוק האמריקאי על אנבידיה וגוגל
הכירו את המיליארדר מאחורי תרומת העתק לאוניברסיטת ת"א
הראשון של טראמפ: מה כולל "ההסכם ההיסטורי" עם בריטניה

מדובר בירידה משמעותית מהערכת השווי הקודמת של החברה בשנת 2021, אז ניסתה להתמזג עם חברת SPAC (חברות ללא פעילות, שמגייסות כסף מהציבור במטרה להתמזג עם חברה קיימת) לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר, שהופחת בהמשך ל־8.8 מיליארד דולר - מיזוג שלא יצא לפועל בסופו של דבר.

ועדיין, מדובר בהנפקת ענק בעבור חברה ישראלית (הגדולה ביותר של חברה טכנולוגית ישראלית מאז הנפקת מובילאיי ב־2022), והראשונה שתעשה את זה מאז "יום השחרור" בו הכריז דונלד טראמפ על מדיניות המכסים שלו. את ההנפקה דחתה החברה בתחילת החודש שעבר, על רקע התנודתיות בשווקים שעוררה אותה תוכנית מכסים.

מאחורי איטורו, ששילבה בין עולם ההשקעות המסורתי לבין עולם והקריפטו - וביקשה להפוך את המסחר בבורסה לנגיש ופשוט יותר - עומדים האחים יוני ורונן אסיא. והסיפור של איטורו מתחיל כבר בילדותם, בבית שבו החינוך הפיננסי הגיע מוקדם: אביהם, דוד אסיא, יזם הייטק ותיק ומייסד חברת מג'יק, האמין בהתנסות מעשית ככלי ללימוד כלכלי. בגיל בר מצווה העניק לשני בניו מתנה יוצאת דופן - תיק השקעות בבורסה, שהיה גם שיעור ראשון בכלכלה.

בהמשך דרכם המסלולים של האחים היו שונים: יוני, מנכ"ל החברה, נמשך לשוק ההון ולתכנות כבר מגיל צעיר. בצה"ל שירת כמתכנת באגף המודיעין, למד ניהול תיקי השקעות במכללת מיטב, השלים תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במרכז הבינתחומי. לפני הקמת איטורו, יוני הקים את CDRide - סטארט־אפ שסיפק פתרונות צילום לפארקי שעשועים. רונן הלך לכיוון אחר לגמרי: אחרי שירות מבצעי בחיל האוויר, למד לתואר ראשון בעיצוב תעשייתי בבצלאל ולתואר שני ברויאל קולג' אוף ארט בלונדון. רונן, שחלם להיות מעצב מוצר, הסתקרן בהמשך ממהפכת האינטרנט והאתגרים שהיא הביאה איתה, בעיקר מבחינת חוויית משתמש דיגיטלית.

הניצוץ להקמת איטורו הגיע ב־2006, כשרונן חזר מלימודיו בלונדון. האחים בחנו יחד אתרים פיננסיים מובילים כמו בלומברג והבחינו שהממשקים שלהם מסורבלים ולא ידידותיים. מתוך התסכול הזה וסיעור מוחות משותף נולד הרעיון להקים פלטפורמה שתנגיש את שוקי ההון והמסחר לציבור עם חוויית משתמש פשוטה ואינטואיטיבית. שנה לאחר מכן, יחד עם דודו רינג, הקימו האחים את איטורו.

הכניסה לקריפטו והמפגש עם ממציא האת'ריום

אחד הפרקים המעניינים בהתפתחות של איטורו הוא החיבור המוקדם שלה לעולם הקריפטו. כבר ב־2013, כשמעטים האמינו בעתיד של מטבעות דיגיטליים, איטורו הייתה מהחברות המפוקחות הראשונות באיחוד האירופי שהציעו מסחר בביטקוין.

חלק מהסיפור שמעטים מכירים הוא מעורבותה של איטורו בתחילת דרכו של האיש שלימים יקים את האת'ריום (Ethereum), ויטליק בוטרין הרוסי־קנדי, מייסד פלטפורמת הבלוקצ'יין שהפכה לשנייה בחשיבותה אחרי הביטקוין. המטבע הדיגיטלי של האת'ריום, הנקרא את'ר (Ether או ETH), הוא השני בערכו בעולם הקריפטו, ומשמש לא רק כמטבע להשקעה אלא גם כ"דלק" המניע את האפליקציות המבוזרות ואת החוזים החכמים הפועלים על רשת האת'ריום.

ואיך קרה החיבור? בשנים 2010-2011, יוני אסיא היה מעורב בפיתוח רעיון חדשני בשם "מטבעות צבעוניים" (Colored Coins). הרעיון, שיוני פרסם רשמית בבלוג האישי שלו במרץ 2012, הציע שיש אפשרות "לצבוע" ביטקוינים מסוימים כדי להבדיל אותם משאר המטבעות ולאפשר להם לייצג נכסים שונים בעולם האמיתי. בוטרין, אז מתכנת צעיר ומבריק, הציע לעבוד על הפרויקט במשרדי איטורו. עם זאת, לאחר תקופת עבודה משותפת, התפתחו חילוקי דעות לגבי כיוון הפיתוח. בעוד הצוות באיטורו רצה להמשיך להתבסס על תשתית הביטקוין, בוטרין האמין שיש צורך בפלטפורמה חדשה לחלוטין. הוא עזב ופנה לפתח את האת'ריום, שהפך לסטנדרט מרכזי בתעשייה.

למרות ש"הפספוס" נראה היום משמעותי, המפגש עם בוטרין חיזק את מעורבותה של איטורו בעולם הבלוקצ'יין בשלב מוקדם מאוד, הרבה לפני שהפך למיינסטרים.

היסטוריה רצופת משברים ומהמורות

ההיסטוריה של איטורו שזורה בשורה של משברים פיננסיים עולמיים. החברה עלתה לאוויר ב־2008, ממש ערב המשבר הפיננסי הגדול שהפיל את וול סטריט וזעזע את הכלכלה העולמית כולה. בעבר סיפרו שני האחים כי ניהול סטארט־אפ צעיר בתקופה כזו היה אתגר עצום, במיוחד כשהמוצר שלך קשור ישירות לשווקים הפיננסיים.

גם בהמשך הדרך איטורו התמודדה עם אירועים דרמטיים, בהם האסון בכור הגרעיני בפוקושימה בשנת 2011 שגרם לצניחה בבורסות העולם, מגפת הקורונה ב־2020 שהביאה לחוסר ודאות כלכלי, והמתיחות הגיאופוליטית המתמשכת, כמו גם ירידת שוק הקריפטו שהחלה בסוף 2021 - כאשר הביטקוין הגיע לשיא היסטורי ולאחר מכן החל בנפילה. וזו לא הייתה הנפילה הראשונה בשוק הזה.

בתחילת דרכה של איטורו, רק כ־2% מהלקוחות התעניינו במטבעות קריפטו. המפנה הגדול הגיע ב־2017, עם הוספת מטבע האת'ריום לפלטפורמה וזינוק ערכו מכ־10 דולר לכ־400 דולר בתוך חצי שנה בלבד. בעקבות זאת הוסיפה החברה מטבעות נוספים כמו ריפל, סטלר, ניאו ודאש, ובסוף 2017 כ־90% מלקוחותיה כבר סחרו במטבעות דיגיטליים.

איטורו צמחה במאות אחוזים בין 2017-2018, אולם ב־2018 התרחשה נפילה דרמטית בשוק הקריפטו. רבים בתעשייה לא חשו בנפילה עד למחצית השנייה של השנה, אך בסופו של דבר אי אפשר כבר היה להתעלם מהתפוצצות הבועה. ועדיין, השוק נותר גבוה משמעותית מהרמות של 2016, ורבים מהלקוחות שהגיעו לסחור במטבעות דיגיטליים הרחיבו בסופו של דבר את פעילותם גם למניות. הייחודיות של איטורו התבטאה ביכולתה להציע "סופרמרקט" של נכסים פיננסיים, ולא רק מטבעות דיגיטליים.

אבל דרכה של איטורו ידעה גם לא מעט מהמורות משמעותיות. למשל, בספטמבר 2024 נאלצה החברה לשלם 1.5 מיליון דולר לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), כשזו האשימה אותה בפעילות כברוקר וסוכנות סליקה לא רשומים בתחום הקריפטו. בתגובה אמר אז יוני אסיא כי "הסדר זה מאפשר לנו להתקדם ולהתמקד באספקת מוצרים חדשניים", אך ההשלכות היו מרחיקות לכת: לקוחות החברה בארה"ב הוגבלו למסחר בשלושה מטבעות בלבד - ביטקוין, את'ריום וביטקוין קאש.

במקביל, התמודדה החברה עם תביעה שהגיש נגדה באוגוסט 2023 הרגולטור האוסטרלי, בטענה שלא סיננה מספיק את לקוחותיה וגרמה להפסדים לכ־20 אלף משקיעים מקומיים שסחרו בחוזי הפרשים - מכשיר פיננסי שנחשב למסוכן בעיני רגולטורים רבים בעולם. בשנים קודמות, חוזי הפרשים היוו בסיס הכנסות מרכזי לחברה, אך הם כאמור נחשבים לכלי פיננסי מסוכן, שבו - כך לפי נתוני החברה עצמה, 67% מהמשקיעים הפרטיים מפסידים כסף.

גם הדרך של איטורו לבורסה הייתה רצופה בניסיונות ואכזבות. כאמור, רק בחודש אפריל האחרון, ממש כשהמנועים חוממו להנפקה, נאלצה החברה לדחות את התוכניות בשל הסערה בשווקים הגלובליים שחוללו התוכניות של טראמפ.

וזו לא הייתה האכזבה הראשונה: ביולי 2022, לאחר שנה וחצי של הכנות, הודיעו איטורו וחברת ה־SPAC פינטק אקוויזישן בראשות בטסי כהן על ביטול הסכם המיזוג ביניהן. העסקה, שהוכרזה במקור במרץ 2021, כבר עברה הפחתת שווי משמעותית מ־10.4 מיליארד דולר ל־8.8 מיליארד דולר בדצמבר 2021, ולבסוף העסקה התנפצה בשל אי־עמידה בתנאי הסגירה.

בהודעה רשמית אמרה אז כהן כי "למרות שאנו מאוכזבים מכך שהעסקה הפכה לבלתי מעשית בשל נסיבות שאינן בשליטת אף אחד מהצדדים, אנו מאחלים ליוני ולצוות המוכשר שלו המשך הצלחה". עם זאת, איטורו לא הייתה לבדה, ובאותה שנה כחלק מצינון כללי בשוק ה־SPAC בוטלו עסקאות דומות של חברות רבות אחרות, בהן סיניוורס טכנולוג'י, HotelPlanner ופאנרה ברנדס.

הנפקה מתוקשרת עם נגיעות פוליטיות

ההנפקה הצפויה כעת מגיעה בתקופה של התאוששות במחירי הקריפטו. הביטקוין עלה בכ־24% מאז אפריל ונסחר קרוב לרף של 100 אלף דולר.

גם הנתונים הפיננסיים של איטורו מציגים תמונת מצב מרשימה: החברה גבתה עמלות בהיקף של כ־931 מיליון דולר בשנת 2024, והרווח הנקי שלה זינק משמעותית - מ־15.3 מיליון דולר בלבד ב־2023 ל־192 מיליון דולר. הרווח התפעולי של החברה (לפני מסים, ריבית והוצאות חשבונאיות) הגיע ל־304 מיליון דולר, שיפור של יותר מפי שניים בהשוואה לשנה קודמת.

כיום, החברה מעסיקה כ־1,700 עובדים, פועלת ביותר מ־70 מדינות ומשרתת עשרות מיליונים. בין המשקיעים הגדולים שלה ניתן למנות את ספארק קפיטל, קבוצת BRM של האחים אלי וניר ברקת ויובל רכבי, קרן Andalusian SPV, SBT Venture Fund ו־CM Equities SP.

ענקית ההשקעות בלאקרוק צפויה לרכוש בהנפקה מניות בסכום של 100 מיליון דולר. לפי הדיווחים, האחים יוני ורונן אסיא עצמם יממשו גם הם חלק מהחזקותיהם, בכ־26 מיליון דולר וכ־12 מיליון דולר בהתאמה.

במקביל, לאחרונה עלה לכותרות הקשר של איטורו למשפחת הנשיא טראמפ. הניו יורק טיימס דיווח שיוני אסיא רכש מטבעות של World Liberty Finance, חברת קריפטו בבעלות משפחת טראמפ, בסכום של 4,000 דולר. הדיווח מגיע על רקע היחס החיובי של הממשל החדש כלפי תעשיית הקריפטו, בניגוד לממשל ביידן שנקט גישה רגולטורית מחמירה יותר. ובכלל, בתעשיית הקריפטו רבים רואים בניצחון טראמפ בבחירות הזדמנות חדשה לפריחת התחום. חברות רבות בתעשייה חששו מרגולציה דמוקרטית מחמירה ותמכו בדרכים שונות בקמפיין של טראמפ.

המודל המשפחתי שמאחורי החברה

הקשר המשפחתי בין האחים אסיא ממשיך להיות אחת מאבני היסוד של איטורו. גורמים בסביבת החברה מ ספרים כי השניים פועלים לפי העיקרון: "קודם כל אחים, אחר כך שותפים עסקיים". ואכן, המודל הזה - של שני מוחות משלימים, אחד טכנולוגי ואחד עיצובי - מוכיח את עצמו לאורך כמעט שני עשורים.

עבור איטורו, ההפיכה לחברה ציבורית מהווה לא רק הזדמנות לגיוס הון ונזילות למשקיעים, אלא גם חיזוק האמון בקרב הציבור הרחב. בעולם שבו משקיעים פרטיים מחפשים פלטפורמות יציבות ושקופות - במיוחד בתחום התנודתי של הקריפטו - למהלך כזה יש משמעות אסטרטגית עמוקה.

אם ההנפקה תצליח, איטורו עשויה להפוך לא רק לשם מוכר יותר בעולם ההשקעות, אלא גם לגורם מאתגר עבור המערכת הבנקאית המסורתית. הדרך מכאן והלאה תהיה תלויה לא רק ביכולת של החברה להמשיך לחדש, אלא גם באמון שתצליח לשמר מול משקיעים, רגולטורים והציבור כולו.

עוד כתבות

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית