גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המנהיג העליון של קוריאה הצפונית, קים ג'ונג־און, בוחן את טנק צ'אונמה־2 / צילום: Reuters, KCNA

קוריאה הצפונית מתחמשת כל העת ולא רק בראשי קרב גרעיניים. בשבת האחרונה חשפו בפיונגיאנג תמונות של גרסת הטנק החדשה מתוצרתם, צ'אונמה־2, שפותח באופן מקומי. מי שכבר הספיק לסקור את הטנק החדש והמשודרג הוא המנהיג העליון קים ג'ונג־און. אולם, בחינה עמוקה של התמונות שביצע צוות אתר "ארמי רקוגנישן" מצאה באחד מחלקיו של הטנק דמיון חריג למערכת "חץ דורבן" של אלביט.

● המדינה שעוינת את ישראל מתחמשת גם בצוללת גרעינית
● "יוכל לשמש לתקיפה באיראן": חשיפת גלובס מעוררת סערה בעולם

חץ דורבן היא מערכת "הגנה קשה" מתקדמת שמכוונת להגברת יכולות ההגנה העצמית של פלטפורמות משוריינות נגד איומים. מערכת זו היא הדור השני של מערכות הגנה אקטיביות של צה"ל, ומאופיינת בביצועים גבוהים ודרישות נפח, משקל והספק נמוכות. המערכת מספקת לפלטפורמות מחומשות הגנה של 360 מעלות מפני מגוון רחב של איומים נגד שריון, כגון רקטות נגד טנקים, טילים מונחים נגד טנקים, ואיומים ממערכות בלתי מאוישות, בהן רחפנים ומשוטטים.

על גבי הגרסא החדשה של צ'אונמה־2 ניכרת מערכת ההגנה האקטיבית (APS) , שבה מודולי מכ"ם ומשגרים שמזכירים מאוד את חץ דורבן. המערכת הזו היא אחת המבוקשות של אלביט. כך, למשל, באוגוסט אשתקד היא נמכרה תמורת כ־130 מיליון דולר לחברת BAE Systems Hägglunds, שלוחה שבדית של הענקית הבריטית שעוסקת בתחום הרכבים והמשוריינים. המערכות יותקנו על נגמ"שים של מדינה באירופה, בחוזה שיבוצע על פני חמש שנים. זו אינה העסקה הראשונה מסוגה של אלביט עם תאגיד BAE, לאחר שב־2023 זכתה בחוזה בסך 109 מיליון דולר להטמעת חץ דורבן בנגמ"שי CV90 ללקוח אירופי.

בין הלקוחות הנוספים של חץ דורבן ניתן למנות את צבא ארה"ב שבמאי 2024 רכש חץ דורבן מאלביט לטובת רק"מ מסדרת ברדלי, בעסקה בסך 37 מיליון דולר. מעבר לכך, המערכת, שהגיעה לאלביט כחלק מרכישת תעש ב־2018, מוטמעת באמצעים של צה"ל. ההסכם הראשון עם משרד הביטחון הישראלי לרכישת חץ דורבן בסך 31 מיליון דולר נחתם בינואר 2020, וכלל אספקה למשך חמש שנים.

זו לא הפעם הראשונה שבצפון קוריאה מעתיקים מישראל

ככלל, הנדסה הפוכה מהווה שיטה נפוצה בשוק הביטחוני, במיוחד במדינות בעלות יכולות טכנולוגיות נמוכות. זהו תהליך שבו מצליחים לשים ידיים על אמצעי, מומחים מנתחים לעומק את מרכיביו - ואז מייצרים אחד מחודש בהליך סדרתי. זה השתקף במלחמת חרבות ברזל, בין השאר, בטילי הנ"ט האיראניים מדגם "אלמס 1" שחיזבאללה הפעילו נגד צה"ל, בעקבות העתקה מטילי ספייק MR (גיל).

בה בעת, במהלך המלחמה ניכרה העתקה צפון קוריאנית נוספת למערכת ישראלית מתקדמת: פיונגיאנג חשפה באוגוסט האחרון שני חימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) שדומים במיוחד למוצרים הישראליים "הארופ" של התעשייה האווירית ו"הירו 400" של יוויז'ן (UVISION). לפי דיווח באתר The War Zone (TWZ), אותם אמצעים עשויים להיות רלוונטיים הן לשימוש צבאו של קים ג'ונג־און בחצי האי הקוריאני והן לייצוא לרוסיה, כפי שמתבצע בתחומים צבאיים רבים.

אחד מהחימושים המשוטטים דומה מאוד להארופ בצורת כנפי הדלתא שלו. החימוש המשוטט מתוצרת התעשייה האווירית יכול לעבוד באופן עצמאי, אך גם מאפשר למפעיל שצופה בו דרך המצלמה לבצע תיקונים ידניים בדרך, או לבטל את הפעולה. באותה מידה ניתן לבטל לו משימה ברגע האחרון, אם מחליטים. הארופ צבר את שמו במלחמת קרבאך השנייה ב־2020, שבה ארמניה לא הצליחה להתמודד עם ההארופים שהפעילה אזרבייג'ן בהיקפים גדולים. לאחר המלחמה, נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב אף "ליטף" הארופ בהופעה פומבית.

פיונגיאנג אינה הראשונה שמנסה להעתיק את הארופ, שכעת גם צבא הודו משתמש בו בהיקפים גדולים מאוד נגד פקיסטן. שאהד 136 האיראני נחשב אף הוא לחיקוי ירוד של החימוש המשוטט של התעשייה האווירית, כשלפי הערכות מחירו של הארופ עומד על כ־700 אלף דולר. לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד.

החימוש המשוטט השני, כאמור, מזכיר במיוחד את הירו 400, עם צורת ה־X בזנבו. חימוש משוטט שכזה הוא בעל טווח טיסה של כ־150 ק"מ ומשך טיסה של כ־120 דקות. מי שמייצרת את הירו 400 חברת יוויז'ן, שמקום מושבה בצור יגאל. ביוני אשתקד, יוויז'ן וחברת מיסטרל האמריקאית, סגרו חוזה מרשים בסך כ־73.5 מיליון דולר לאספקת חימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) לפיקוד המבצעים המיוחדים של ארה"ב.