יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת החוקה של הכנסת אישרה הבוקר (ב') את הצעת החוק המקצרת באופן קבוע את משך ההתמחות במשפטים משנה וחצי לשנה. הצעת החוק אושרה לקריאה השנייה והשלישית בקולו של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).
● ועדת השרים אישרה את צמצום הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית
● בלעדי | מומחים מתגדים להצעה החדשה של רוטמן לביטול הלכת אפרופים
● בלעדי | השכר נשחק, אבל יש הטבות: מה מקבלים המתמחים במשרדי עורכי הדין הגדולים
קיצור ההתמחות החל בעקבות המלחמה במסגרת הוראת שעה זמנית שיזם שר המשפטים יריב לוין עד לסוף 2025. המהלך נועד להקל על מתמחים שגויסו למילואים או שפונו מבתיהם. הצעת החוק הופכת את המהלך לקבוע.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, קרא בדיון להאריך את הוראת השעה ולגבש בינתיים תוכנית מקיפה להכשרת מתמחים. לדבריו, "רק לקצר את ההתמחות זו החמצה. יש כאן הזדמנות לעשות הסתכלות מעמיקה גם על המתכונת של בחינת ההסמכה ושל הכשרת המתמחים".
בכר צידד בהקמת בית ספר להכשרה מעשית של עורכי דין לקראת סוף תקופת לימודיהם, כמהלך משלים ללימודים האקדמיים. מדובר בהמלצה שגיבשה בזמנו ועדה מקצועית בראשות השופט בדימוס דוד חשין.
ההתמחות במשפטים, אשר עמדה בעבר על שנתיים, החלה לעבור תהליך הדרגתי של קיצור מאז 1985 ולאורך שנים נמשכה שנה אחת בלבד. ב-2021 הוארכה ההתמחות לשנה וחצי על רקע הקריאות לשפר את איכות ההכשרה שמקבלים עורכי דין. ב-2023 המליצה ועדת חשין להחזיר את משך ההתמחות לשנה, וזאת כאמור לצד הקמת בית ספר מעשי להכשרת מתמחים.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק שאושרה כעת, השיקולים לקיצור ההתמחות כוללים, בין היתר, את "איכות המטלות המקצועיות שמבצעים המתמחים, שכרם הנמוך יחסית, יוקר המחיה המאמיר והיכולת של המתמחים להפיק ערך משמעותי מהתקופה".
עוד נכתב בדברי ההסבר כי הארכת ההתמחות גרמה לקושי במציאת מקום להתמחות, לנוכח הצמצום במספר המשרות הפנויות בכל מחזור.
בתום ההצבעה על הצעת החוק ציין רוטמן את שיתוף-הפעולה עם לוין בקיצור ההתמחות, והוסיף כי "הצעת החוק הגיעה בעקבות פניות רבות של מתמחים אליי בנושא קיצור ההתמחות, התחילה כהוראת שעה ולשמחתי הפכה להוראת קבע כראוי לה".