עובדי חברת החשמל / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל
הרפורמה בחשמל, שפירקה את מונופול הייצור של חברת החשמל בישראל, הביאה לעולם את חברת "נגה" לניהול המערכת (משק החשמל) ואפשרה לספקים פרטיים להציע חשמל מוזל לצרכנים, צפויה להגיע למיצוי בשנה הבאה. כעת, הגופים הממשלתיים והפרטיים כאחד כבר שוכרים חברות מחקר לקראת השלב השני שלה, בו בין השאר יוכרע גורלה של חברת החשמל - האם היא תישאר יצרנית ותורשה להקים תחנות כוח חדשות, או שהיא תתמקד בניהול הרשת בלבד. בנוסף, הממשלה תצטרך להכריע לגבי היכולת של ספקי החשמל הפרטיים לקנות חשמל ישירות מהיצרנים, וכיצד תנוהל רשת החשמל הארצית. ככלל נראה כי כל המעורבים - חברת החשמל, יצרני החשמל הפרטיים והאוצר - בדרך להתנגשות בלתי נמנעת בין האג'נדות הסותרות. בימים אלו, הגופים השונים עולים לרגל לוועדה בלתי־פורמלית שכוללת את משרד האוצר, האנרגיה, רשות החשמל, רשות התחרות ומשרד המשפטים, ומציגים את טיעוניהם.
● ירידה חדה ברכישות ברשתות השיווק: "הגענו לגבול היכולת להוציא על קניות"
● המשרוקית | השריפות בהרי ירושלים היו "אסון לאומי"? הממשלה לא ממהרת עם ההכרזה
"לא חשבו רחוק"
הנושא הכבד ביותר שעל הפרק הוא כנראה יכולת ייצור החשמל של חברת החשמל. במובנים מסוימים, אומרים גורמים המעורים בנושא, זה ה־DNA הבסיסי של חברת החשמל, והם אינם מעוניינים לוותר עליו. כיום, חברת החשמל עודנה מחזיקה כ־40% מייצור החשמל בישראל, אך מלבד הרחבת תחנת הכוח בחדרה - לא מתאפשר לה לבנות תחנות כוח חדשות ואף לא לשדרג תחנות קיימות.

יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, דורון ארבלי, אמר בעבר כי החברה נדרשת להקים גם היא תחנות כוח אם אנחנו רוצים לעמוד ביעדי ההספק: "הרפורמה אוסרת עלינו להגדיל כושר ייצור. מי שחשב על הרפורמה רצה תחרות. זה מצוין, אבל לא כל מה שהיה אז - נכון להיום. חשבו אז על מתכונת משק החשמל אולי לשנה קדימה. זה לא נכון לעכשיו". מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, טוען שאגף תקציבים לא מאפשר לחברה אפילו לרכוש חלקי חילוף וכלי עבודה.
מצד שני, באגף בתקציבים ובמשרדים נוספים השותפים בוועדה לא מעוניינים שחברה ממשלתית תהיה מעורבת במקטע הייצור - משום שחלק זה יכול להיות תחרותי ואין לגוף ממשלתי על חסרונותיו המובנים יתרון בכך. באוצר מעוניינים לצמצם את תפקידה של חברת החשמל לחברת תשתית בלבד, כמקובל במערב. גם יצרניות החשמל הפרטיות מחזיקות בעמדה זו, אלו טוענות באמצעות חוות דעת של חברת BDO שתחנות הכוח שלהן יעילות בהרבה, מוקמות בזריזות רבה יותר ובעלות נמוכה יותר ומציעות זמינות רחבה יותר, כאשר היזמים נושאים בסיכונים ולא הציבור כולו.
אולם התחנות מוכרות חשמל לרשת שבניהול נגה במחיר גבוה יחסית. התקווה של כל הגורמים היא שתחנות הכוח הפרטיות החדשות שיוקמו בשנים הקרובות יביאו להגברת התחרות מול רשת החשמל - שתוריד את המחירים.
בנוסף, עולה החשש שחברת החשמל תהסס לחבר במהירות מתחרים פוטנציאליים בייצור חשמל, עניין שיצרנים פרטיים רבים מתלוננים עליו כבר היום. כך למשל, תחנת הכוח "אנלייט" ברמת הגולן בנתה תשתית הולכה על חשבונה והעניקה אותה למדינה רק כדי להאיץ את קצב החיבור של תחנת הכוח לרשת הארצית. בהקשר זה, גם אופן ניהול רשת החשמל עומד בסימן שאלה. כיום, חברת החשמל שולטת הן ברשת ההולכה והן ברשת החלוקה בתוך הערים. רשת החלוקה יכולה להיות מנוהלת בקצה גם ע"י גורמים מקומיים.
מכירה ישירה או לא?
נושא נוסף שעל הפרק הוא המכירה הישירה לספקי החשמל הפרטיים. בזמן ש־7 הספקים הפרטיים בישראל מציעים הנחות ללקוחות, לא לכולם יש גישה למספיק אנרגיה, והם "מדממים" כסף בכל חודש. זאת מכיוון שהתחנות שהופרטו מחברת החשמל לא רשאיות למכור לספקים הפרטיים ישירות חשמל זול, אלא מחויבות למכור לרשת הכללית (שמנהלת נגה) - שההיצע בה אינו גבוה - והספקים נלחמים על שאריות. בשל כך בוועדה יש המעוניינים לאפשר מכירה ישירות לספקים הפרטיים; עמדה אחרת דווקא מעדיפה כי היצרנים ימכרו את החשמל לרשת החשמל המרכזית, כך שהקניה הריכוזית אולי תדחק את המחירים למטה. החלטות ישפיעו על חשבון החשמל שלנו והביטחון האנרגטי ונראה שהן תתקבלנה סופית רק סמוך לחוק ההסדרים של 2026.