סושי ב–Mizumi / צילום: באדיבות מיזומי
חמדתם של מטעי הבננות והתמרים ותכול העין של הכנרת הם תמיד סיבה טובה לגמוא את הכביש החובק אותה. מלבד הנופים שתמיד מסבים ללב ולעין מעט מרגוע, תפרנו לכם יום שיש בו מפלים נסתרים, מדיטציה על סאפ, מאפים מטורללים ומסעדה יפנית במיקום לא צפוי.
● טיפול מרגיע בבריכה ועגלת יין וגבינות: עשר דקות מתל אביב מצאנו שלווה מפתיעה
● בריכת שכשוך בעמק, סנפלינג במערה וקמפינג בנחל: המקומות האהובים על הנופלים
09:00 | משהו לאכול: מגדלי כריכים ועוגות מגונדרות
רחל המשוררת, שחיה כמה שנים בקיבוץ כנרת, הייתה לבטח יושבת, לו חיה היום, מתחת לסככה הפורחת בבית הקפה־פטיסרי זוזה, הדחוק בינות הסילו ומבני הקיבוץ. בספרה של נילי לנדסמן "הפועלות" מסופר על חיבתה לעוגות שאפתה לה ידידתה רחל כצנלסון. שנים חלפו מהימים שבהם אפו בסירי פלא, אך הכישרון כנראה נותר בקצות אצבעותיהן של נשות הקיבוצים.
בפטיסרי שפתחה לפני כמה שנים עדן משה יש דלפק מסחרר ועליו יותר מ־30 מאפים. בוויטרינה השקופה יש מגדלי כריכים, עשויים מלחמי מחמצת דשנים שהיא אופה במו ידיה, עשרות מיני עוגות יום הולדת מגונדרות, עוגיות ועוגות בחושות.
מול המבחר צריך להסדיר נשימה: קרואסון פפיון ממולא בקרם פטיסייר ובקולי פטל או סינבון דביק או המאפה היומי, שכאשר הגענו היה ממולא בקרם קרמל ובפרלינה קשיו־שקדים. אבל העיקר לא לפחד כלל; לבחור באומץ, בידיעה שהפספוס אורב במאפה ובכריך הסמוך, להתפרקד על הכורסאות הנעימות שבחוץ ולזמזם מבלי משים "לא שרתי לך ארצי".
zuza, קיבוץ כנרת
10:00 | משהו לראות: חוויה שוצפת וקרירה של מטח מים
חרף מנת הסוכר והתרוממות הרוח, מחשבות נוגות על מה שהיה כאן המשיכו ללוות אותנו בנסיעתנו. המשכנו בדרך הפתפתלה לצד החופים ודרך טבריה, שנראתה לנו עגומה מתמיד, עד לכנסיית "הלחם והדגים" שבעין שבע. שם החנינו את הרכב, פתחנו את הצוהר שבגדר וירדנו אל עבר המפלים הנסתרים.
כמות הלכלוך העידה שנסתרים הם לא. אבל אם מתעלמים מכל אלה, זוכים לחוויה שוצפת וקרירה של מטח מים משני מפלים סמוכים, שמאחוריהם מסתתרת מערה.
11:00 | משהו לנשמה: שלוש שעות של הליכה על המים
עבור החוויה הבאה - טיול סאפ בכנרת בזריחה - מומלץ להשכים קום שעה לפני הזריחה, לקטר ולאחר מכן להודות לי.
אני מודה שהליכה על המים היא מבחינתי נס. אבל בחיוכה הקסום ובקולה המרגיע הבטיחה לי עינת קפלן לבנת, בת קיבוץ גינוסר ואלופת ישראל לשעבר בשיט, 100% הצלחה ואפילו הנאה.
לאחר תדריך יסודי ירדנו למים, שמפלסם לאחר מיעוט הגשמים של החורף האחרון חשף סלעים לבנים. חמש דקות של חוסר יציבות, הקשבה דרוכה להוראותיה של קפלן לבנת, ואנחנו עומדות על הסאפ, מיוצבות למדי ומניפות משוט לאות ניצחון.
לאחר שנרגענו, התמסרנו לרשרוש המים, למראו של מעוף הציפורים ולשירת הכמרים שבקעה ממתחם הכנסיות שלאורך החופים. למי שלא עוצר עצמאית במפלים, קפלן לבנת מובילה את השיט גם לשם ולעצירת תה צמחים לאחר מטח התרעננות במפל.
כך חלפו להן שלוש שעות ביעף, שבהן התמסרנו כליל, בהינו בהשתקפות המים וקינחנו במדיטציה ויוגה על הסאפ.
טיול סאפ בכנרת, עינת קפלן לבנת
14:00 | עוד משהו לאכול: סלט סובה וגלידת שומשום שחור
החתירה הצדיקה את תחושת הרעב שנעורה מחדש, והפפיון־קרואסון מהבוקר נשכח מזמן. שמנו פעמינו לחוף שלדג, שם אל מול נופי גולן וכנרת השתכנה לה המסעדה Mizumi.
זו הייתה ארוחה מפתיעה במיקומה כמו בטעמיה. Mizumi הבטיחה מטבח יפני אמיתי, וקיימה זאת כשהגישה חומרי גלם טובים ודגים טריים. מנות הסושי היו ראוותניות למדי, וכאלה הן איתן תואמות את המינימליזם של היפנים, אבל בהחלט הולמות את יצרם התאוותי של הישראלים.
אנחנו בחרנו בגיוזה מאודה שהוגשה על פלטת רטבים שנראתה כמו ציור, סלט סובה עמוס טעמים וסושי. כל אלה, בשילוב קוקטייל חמוד בטעמים של חמוץ־מתוק־מלוח וכדור גלידת שומשום שחור לקינוח, החזירו לנו געגוע לימה.
Mizumi, חוף שלדג