הסבים שלו ייסדו את תל אביב, את קרן ההשקעות שלו הקים עם חבר מכיתה א'

אישי: נשוי + 2, גר בתל אביב
מקצועי: שותף-מנהל בקרן IL Ventures, המשקיעה בחברות דיפטק ישראליות

ילדות ומשפחה: נולדתי לשתי משפחות תל־אביביות שורשיות. זו של אמי הייתה בין 70 המשפחות המייסדות של העיר. אני הנין של הסופר ש' בן ציון, שעל שמו קרויות שדרות בן ציון. אח של סבי הוא הצייר נחום גוטמן. אמי מורה לעברית ומלמדת עד היום באולפנים. לאבי הייתה מסעדה בדיזנגוף. הוא בא מבית מסורתי, כך שגדלתי על השילוב בין מצעדי 1 במאי להמנון בית"ר.

● פורטפוליו | מתפקיד מהנדס עיר ועד לניהול אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל
● פורטפוליו | בגיל 16 הוא החלים מסרטן קשה, היום הוא המנכ"ל הישראלי של חברת ענק
● פורטפוליו | בגיל 17 הוא עזב את הישיבה והתגייס, היום הוא מנהל סטארט-אפ ששווה חצי מיליארד דולר

העסק הראשון: למדתי בגימנסיה הרצליה. הצטיינתי בכימיה, מחשבים ומתמטיקה, אבל גם אהבתי מאוד ספרות ותנ"ך. אני כותב שירה וסיפורים קצרים מגיל צעיר מאוד. בכיתה ו' כבר היה לי מיזם ראשון של החלפת משחקי מחשב. הוצאתי כרטיסי ביקור וקיבלתי תשלום בצ'קים בדואר. נהניתי מאוד מעשיית כסף בגיל צעיר.

8200: שירתי שמונה שנים ב־8200, חלקן הגדול כקצין בתפקידי האזנות וניהול. בגיל 19 ניהלתי יותר מ־100 אנשים במשמרת, רובם היו יותר מבוגרים ממני. היחידה עיצבה את מי שאני. גם היום, במילואים, אני פעיל בה מאוד.

לימודים: לאחר הצבא למדתי לתואר ראשון במשפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב והקמתי באוניברסיטה את מועדון הדיבייטינג, איתו הגעתי לגמר אליפות העולם. זו הייתה חוויה יוצאת דופן - לנהל עימותים מילוליים באנגלית עם מיטב המוחות האקדמיים מכל העולם.

אלרון: התחנה החשובה הראשונה שלי בשוק העבודה הייתה באלרון, זרוע השקעות הטכנולוגית של קונצרן איי.די.בי. התחלתי שם ב־2005, ודי מהר כבר הובלתי השקעות והתאהבתי בתחום טכנולוגיות מים וסביבה. עוד לפני גיל 30 הרציתי בקרנות הכי גדולות בעמק הסיליקון על הנושא, שעדיין היה חדש, אבל בשלב מסוים הבנתי שמדגדג לי לעסוק בחלק האופרטיבי.

Aqwise: ב־2007 קיבלתי את תפקיד מנכ"ל Aqwise, שהייתה אז סטארט־אפ עם פחות מעשרה עובדים שפיתח טכנולוגיה לטיהור ומחזור שפכים. חשבתי שאעשה את זה שנה-שנתיים ואחזור להשקעות, אבל נשארתי 14 שנה. החברה גדלה ליותר מ־100 עובדים, עם פעילות ביותר מ־50 מדינות, מחזורים של עשרות מיליוני דולרים ולקוחות תעשייתיים ענקיים כמו קוקה-קולה ונסטלה. ב־2021 מכרנו אותה בעשרות מיליוני דולרים לקרן ג'נריישן (כיום Bluegen - ד"א).

המעבר להשקעות: בשלב הבא חברתי ליוני היילברון, שאותו אני מכיר מכיתה א' בגימנסיה ובהמשך שירתנו יחד באותו מסדרון ב־8200. שנינו זיהינו צורך אמיתי בפתרונות טכנולוגיים חדשניים לחברות תעשייה מסורתיות, והחלטנו להקים קרן השקעות בתחום. הצורך בפתרונות כאלה התעורר עם התערערות שרשראות האספקה העולמיות בקורונה, אבל האירועים הגיאו־פוליטיים שקרו מאז רק חידדו את השבריריות שלהן. חברות מסורתיות חייבות כיום הרבה מאוד טכנולוגיה כדי להישאר במשחק.

IL VENTURES: עד כה גייסנו לקרן 30 מיליון דולר והשקענו בשש חברות. אנחנו מובילים כשותפים סיבובי SEED בסטארט־אפים, ואוהבים מאוד להיות מעורבים בניהול ופיתוח ולהתלכלך עם היזמים בשוחות. בשלב מוקדם יחסית הצטרף אלינו שותף שלישי לקרן, דני הררי, שהיה המפקד הישיר שלנו ב־8200 ומונה בהמשך למפקד היחידה. הוא אחראי אצלנו בין השאר על הפגישות הראשונות עם חברות חדשות.

דיפטק: השקענו בחברות דיפטק הפועלות בעולמות ה־AI, הרובוטיקה והשילוב ביניהם. כולן מתפתחות יפה. יש לנו בפורטפוליו חברה מבאר שבע שמציעה פתרון להעברת אנרגיה אלחוטית לרובוטים אוטונומיים במרכזים לוגיסטיים ומאפשרת להם להמשיך לפעול באופן רציף; וגם חברה שמקצרת זמן יישון של משקאות אלכוהוליים. בין המשקיעים בקרן אפשר לציין את Grupo Bimbo המקסיקנית-גלובלית, יצרנית הלחם והמאפים הגדולה בעולם, חברה נסחרת מיפן, חברות תעשייה מגרמניה ואנגליה וחברות תעשייה ונדל"ן מישראל.

גאווה ישראלית: יש לנו משקיעים מכל העולם, ואנחנו לא מזהים שינוי מהותי ביחס כלפינו מתחילת המלחמה. ברור שמשקיעים אוהבים יציבות, אבל הם רואים שההייטק הישראלי ממשיך לתפקד. יש לי הרבה שיחות עם חברים שחלקם עזבו את הארץ, אבל אני לא התייאשתי. וכמובן, אין לנו שום כוונה להוריד את ה־IL משם הקרן, ישראל היא מותג שאנחנו מאוד מאמינים בו.