גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באינטל וגוגל כבר שינו את הכללים: ברוכים הבאים לעידן החדש בשוק העבודה

יותר ויותר חברות ענק בעולם נפרדות מהמודל ההיברידי ומקשיחות מדיניות לעיבוי הנוכחות במשרד - וגם בישראל כבר מיישמים את המגמה ● איך תעשו את זה נכון, בלי לאבד את הטאלנטים שלכם?

חוזרים לעבודה במשרד / צילום: AI
חוזרים לעבודה במשרד / צילום: AI

חמש שנים עברו מאז פרצה לחיינו מגפת הקורונה, והביאה איתו בשורה שעד אותו היום הייתה זרה יחסית לעולם - עבודה מהבית. בתוך ימים המנהלים נאלצו להתמודד עם משהו שעד אז הרבה מהם לא היו מוכנים לשמוע עליו כמעט, וגם מצד העובדים עלו קשיים בהסתגלות. הישיבות עברו לזום, המערכות עברו התאמות וגם שיחות המסדרון נעלמו.

ראיון | ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר: "אלה זמנים מטרידים להחריד עבור היהודים כאן"
הקבוצה הישראלית ששואפת לכבוש את ענף האופניים העולמי

ואז, אחרי שנדמה היה שהתרגלנו במידת מה, הצלחנו גם לראות את התמורה החיובית, במחשבה שזו יכולה להישאר איתנו הרבה שנים אחרי - מהפקקים בכבישים ועד איזון משרד־בית.

אלא שבימים אלו נראה שהעולם מחשב מסלול מחדש בשאלה: האם הניסוי ההוא שעברנו בקורונה עשה טוב לעולם העבודה? אחרי שנים של גמישות, כעת ארגוני ענק בעולם מהדקים את החבל. גוגל מחייבת עובדים מרוחקים לשוב למשרד שלושה ימים בשבוע, או להסתכן באובדן משרתם; הונדה דורשת מעובדיה בארה"ב להיות נוכחים במשרד לפחות 80% מהזמן עד אוקטובר הקרוב; וגם אינטל מצטרפת למגמה, לאחר שמנכ"לה החדש ליפ־בו טאן הודיע כי החל מספטמבר 2025 יידרשו עובדיה להגיע למשרד ארבעה ימים בשבוע, במקום שלושה כפי שהיה נהוג עד כה.

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: אינטל

לפניהן הייתה זו אמזון, שמאז ינואר עובדיה נדרשים לעבוד מהמשרד חמישה ימים בשבוע, עדכון למדיניות קודמת שהתירה שלושה ימי נוכחות בלבד. באותו החודש גם ג'יי.פי מורגן הודיע ל־317 אלף עובדיו כי הם יעברו למודל של שבוע מהמשרד, לאחר שעד כה כ־40% מהם אימצו מודל היברידי.

ענקית הטכנולוגיה Dell בחרה במדיניות "יצירתית" יותר: היא ביטלה את מדיניות העבודה מהבית עבור העובדים המתגוררים במרחק של עד שעה נסיעה מהמשרד; אלה שגרים רחוק יותר - יכולים לבחור לעבוד מהבית, אך אינם זכאים לקידום ללא אישור מיוחד מהנהלת החברה.

בהסתכלות רחבה יותר, בספטמבר האחרון ענקית הנדל"ן הבינלאומית JLL פרסמה מחקר שכלל יותר מ־2,300 מקבלי החלטות בתחום הנדל"ן העסקי. מהמחקר עולה שכיום 44% מהארגונים מזוהים כ"תומכי משרד" ומעדיפים נוכחות פיזית של העובדים חמישה ימים בשבוע, לעומת 34% בלבד בשנת 2022. נוסף על כך, 85% מהארגונים מדווחים על מדיניות של לפחות שלושה ימי עבודה במשרד. סקר של חברת הגיוס הבריטית Hays מצביע על ממצאים דומים: רוב העובדים (77%) נמצאים כיום במודל היברידי; שלושה ימי משרד בשבוע הוא הדפוס הנפוץ ביותר.

"המגמה בישראל מורכבת"

ומה קורה בישראל? השינוי הגלובלי והחזרה למשרדים לא פוסחים עלינו. בוויקס למשל העובדים מחויבים להגיע ארבעה ימים בשבוע, וגם במובילאיי ובפלייטיקה עברו לארבעה ימים בשבוע מהמשרד. בקלאודינרי נהוג מודל עבודה היברידי: בארגון הפיתוח יש יום קבוע אחד במשרד, אך מרבית העובדים בוחרים להגיע יומיים־שלושה, ללא חובה. באינבידיה רוב העובדים מגיעים למשרד יומיים, גג שלושה, ובשאר הימים הם בבית. באמדוקס חלה מספטמבר חובת הגעה של לפחות שלושה ימים. זה קורה לא רק בהייטק. כך לדוגמה, צים העלתה לאחרונה את דרישת הנוכחות משלושה לארבעה ימי משרד.

משרדי גוגל בתל אביב / צילום: Shutterstock, ColorMaker

אלא שכמו תמיד, בישראל השינוי קצת מורכב יותר. "אין ספק שחברות כמו גוגל, אמזון ומטא הן שחקניות שמכות גלים בכל שינוי מדיניות", אומרת שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה גוטפרנדס. "כשהן מחייבות יותר נוכחות במשרד, זה יוצר ציפייה דומה בשוק. עם זאת, בישראל החברות מתאימות את ההחלטות לרוח המקומית, שעדיין מאוד מעריכה גמישות. זה לא העתק־הדבק, אלא סוג של איזון עדין בין הרצון להתיישר לסטנדרט גלובלי לבין השמירה על היתרון התחרותי מול עובדים שמצפים לאוטונומיה. בפועל אנחנו רואים שרק 10% מהחברות דורשות חמישה ימי עבודה מהמשרד, ורוב החברות עובדות בצורה היברידית, יומיים־שלושה במשרד".

שירי וקס, מנכ''לית חברת ההשמה גוטפרנדס / צילום: עדן לביא

וקס מסבירה כי המנהלים בישראל מנסים ללכת בין הטיפות: מצד אחד לציית למדיניות החברה ומהצד השני לאפשר גמישות. "חברות רבות אמנם מעדכנות הנחיות שמגבילות את העבודה מרחוק, אבל האכיפה בפועל רכה מאוד. ברוב המקרים מדובר ב'המלצות חמות' יותר מאשר דרישות נוקשות. חברות מבינות שאם ילחצו חזק מדי - הן יאבדו טאלנטים, במיוחד בתחומים כמו סייבר, דאטה ופיתוח, שבהם התחרות על עובדים מצוינים עדיין עזה". כך למשל, עובד בחברת טק מובילה ששינתה לאחרונה את מדיניות העבודה מהבית מספר לגלובס: "הנהלים לא נאכפים בארץ, לפחות לא אצלנו. עובדים ממשיכים לעבוד מהבית, וכולם מסכימים על זה בשקט".

אמנם חוסר אכיפת הנהלים נובע גם מהתרבות הישראלית, אך אין ספק שהוא מושפע מהתנאים הייחודים במדינתנו. "בארץ המצב מורכב יותר", מסבירה ענבל חודש, מנכ"לית ומייסדת Gifthead, המייעצת לחברות בשלל גדלים בכל תהליכי הגיוס. "כל דבר משפיע - ירי טילים באזורים כמו חיפה והמרכז, תחבורה ציבורית לא יציבה ושגרת חירום שמקשה תכנון שבוע עבודה קבוע. במצבים כאלה מנהלים מקומיים מקבלים לרוב חופש פעולה להגדיר מה מתאים לצוות שלהם - מה שמוביל לתמהיל גמיש במיוחד גם בתוך שלוחות מקומיות של תאגידי ענק. בישראל כנראה נמשיך לראות היברידיות מעשית גם כשהמדיניות אומרת אחרת".

בסטארט־אפים, לעומת זאת, המצב שונה וקשיח יותר. טובי שטיין, מנהל גיוס ותפעול בקרן TLV Partners, מסביר כי "בחברות צעירות שאנחנו מלווים התפיסה היא להתחיל מההנחה שכולם מגיעים למשרד שבוע מלא, ואז לבדוק אם זה ריאלי מבחינת שימור עובדים ולהתגמש לפי הצורך. הדיפולט היום הוא חמישה או ארבעה ימים מהמשרד, עם גמישות קלה לעבודה מהבית. אפשר לומר שהמומנטום הכללי נוטה ליותר נוכחות במשרד".

ניסן איטל, מומחה קריירה ומנהל גיוס בהייטק הישראלי, מסביר כי "באופן כללי המגמה בישראל היום מורכבת. לפעמים לא נעים לבצע קיצוצים ישירים, אז מחזירים את כולם למשרדים, בתקווה שמי שלא מתאים לו יעזוב באלגנטיות. זו טקטיקה: לא אומרים שזה קיצוץ, אלא עזיבה מרצון. העובדים הפחות חזקים יישארו גם אם קשה להם. לעומת זאת, העובדים המצוינים, מספיק לגעת להם טיפה בזכויות או באיזון והם יעזבו. לא בטוח שזה מהלך אסטרטגי מחושב.

"היום, לצערי, המגמה נוטה לחזרה למשרדים - בין שבמתכונת היברידית ובין שמלאה. לרוב זה נובע מחוסר אמון של המעסיקים בעובדים. אגב, מצד העובדים זה יכול להיתפס גם כיתרון, במיוחד בתקופות של קיצוצים, כשהם רוצים להיות מחוברים יותר למה שקורה.

"ויש גם את המעסיקים שמציגים מדיניות היברידית, אבל בפועל מדברים רק על יום אחד מהבית. זה נועד ליצור תחושה של גמישות, אבל זו רק תחושה. רק בימים מורכבים - למשל כשיש אזעקות - יש הקלות".

העובדים לא מרוצים

מה אומרים העובדים בעולם על השינוי? באמזון למשל הבשורה לוותה בתגובות מעורבות: רבים התלוננו על פגיעה באיזון בין עבודה לחיים אישיים, על קושי להמשיך לטפל בבני משפחה, על עלייה במתח הנפשי ועל תחושת ניכור כלפי התרבות הארגונית החדשה. עובדים בעלי מוגבלויות, מטפלים והורים צעירים דיווחו כי מדיניות זו הפכה עבורם את העבודה לאתגר יומיומי.

בראיון לביזנס אינסיידר חשף אחד העובדים בחברה: "סיכמתי עם המנהלים שאעבוד שלושה ימים מהמשרד, לבחירתי. העדפתי לעבוד מרחוק, אבל קיבלתי את ההצעה כי הרגשתי רצוי. כשהודיעו על חזרה חמישה ימים בשבוע, הרגשתי שהכללים משתנים. למרות שדיברו על תרבות ושיתוף פעולה, אני לא עובד פיזית עם אנשי הצוות שלי".

גם החזרה המלאה למשרדים בג'יי.פי מורגן לוותה בשורת בעיות. לדוגמה, מחסור חמור בשולחנות עבודה הביא עובדים רבים להגיע מוקדם במיוחד כדי לתפוס מקום, ולחלקם לא נשאר מקום. גם תנאי העבודה הפיזיים הורעו: ישנם דיווחים על רעש רב בחללים פתוחים, אינטרנט אלחוטי לא יציב ועובדים חולים שמגיעים למשרד בלית ברירה. חלק מהעובדים אף טענו שהמדיניות החדשה הגבירה את המתח ואת תחושת אי־הביטחון התעסוקתי. לפי עדויות עובדים, יש שיחות טלפון רבות, ומכיוון שאין מספיק חדרי ישיבות שיחות זום רבות מתנהלות מהשולחנות. "אנשים לא מודעים לכמה שהם רועשים בזום, וכשיש כמה כאלה שומעים את הכול", אמר עובד בראיון ל-CNBC.

אך מעבר לתנאים, יש גם מי שבטוח שהחזרה למשרדים היא קודם כול לא יעילה. "עבודה מרחוק יוצרת סיטואציה של win-win", אומר יניב ורוצ'יק, מייסד ומנכ"ל Aidey, חברת BPO לשירות לקוחות ותמיכה טכנית, שמנהל כ־300 עובדים מרחוק. "לא רק שאין פגיעה בהרבה פרמטרים, יש שיפור משמעותי. בתחום שלנו, למשל, כמות הזמן שעובד נשאר בממוצע בחברה עלתה פלאים מאז שאפשרנו עבודה מהבית. זה חוסך פקקים, זמן ולחץ וזה משפיע לטובה גם בחיים האישיים.

יניב ורוצ'יק / צילום: יח''צ

"מנגד, לאנשים עדיין קל יותר עם תפיסות ניהוליות מסורתיות. מי שמקבלים את ההחלטה אם לצמצם את כמות ימי העבודה מהבית הם המנהלים, ורבים מהם לא פועלים משיקולי חיסכון, אלא ממקום של נוחות או אגו. לנהל מרחוק זה לפעמים פחות נוח, אבל בסוף השאלה האמיתית היא אם מחפשים צייתנות או תוצאות. מי שמוכוון תוצאה יכול למדוד תפוקות ופעילות. אפשר למדוד פרודוקטיביות, זה לא מדע בדיוני.

"נכון, יש דברים שעדיף פנים אל פנים מאשר בזום, אבל היתרון של עבודה מהבית עצום. כשאני מאפשר עבודה מרחוק, נפתחות לי אפשרויות רחבות בהרבה. יש כאן גם מרוץ אגו של "למי יש משרד יותר גדול". זה כבר עניין נדל"ני, פסיכולוגי, אפילו אגואיסטי. אנשים שעבדו כל חייהם כדי להיות סמנכ"לים רוצים גם להרגיש כאלה ביומיום".

"מנהלים מתגעגעים לשליטה"

מיכאל שפיר, בעלים של סוכנות פטל שיווק ותושב המועצה האזורית משגב, פתח את הנושא מול 35 אלף העוקבים שלו בלינדקאין. לפני שהתחיל את דרכו כעצמאי עבד בחברות ההייטק הגדולות במשק, ולאחר שינוי מדיניות של אחת מהן, שמושבה בירושלים, החליט לעזוב. "תחושת ביחד, איזו מילה יפה למשהו שלוקח לי חמש שעות ביום בפקקים", כתב בפוסט.

"תקשיבו טוב, מנהלים יקרים: אתם לא באמת מתגעגעים לביחד. אתם מתגעגעים לשליטה. כי קשה לפקח ע ל מישהו מבית שאן. קשה לראות מי בדיוק נמצא בכוננות כשאתם יושבים ברוטשילד. אבל בזמן שאתם סופרים כרטיסים בשעון הנוכחות, אנחנו סופרים שעות עם הילדים, זמן עם ההורים, חיים. בואו נדבר על מה שאתם מפסידים באמת: את מפתחת התוכנה המבריקה מעפולה, את המנהל הקריאייטיבי מקריית גת, את מי שלא מוכן למסור את הבריאות והמשפחה בשביל לשבת אתכם בקיוביקל. כי המרחק היחיד שצריך לעניין אתכם הוא בין משימה לתוצאה, בין יעד להגשמה. וכל השאר? זה תירוץ לניהול ישן שמתאים למנהלים מ־2019".

בראיון לגלובס ציין שפיר את הבעיה שבעצם חוצה את תקופת הקורונה עד ימינו אנו. "עובדים התקבלו למשרות כשהיה ברור להן מראש שמדובר בעבודה מהבית. זו הייתה ההבטחה, זו הייתה האידיאולוגיה. ופתאום מדברים על פלקס הייבריד, מונח יפה שמרחיק בפועל את מי שגר רחוק. הרבה מהרצון להחזיר את כולם למשרד מגיע ממקום אחר. זה לא מרוע, זה קושי ניהולי. כשמנהל לא יודע לנהל מישהו שיכול לשבת מול הים בחיפה ועדיין לספק תפוקות, הוא פשוט אומר לו: בוא שב לידי. כשאתה צריך לשבת לעובד על הווריד זה סימפטום לניהול לקוי. זה גורם להפסד כפול, גם לפריפריה וגם לכל מי שהאיזון בין עבודה לחיים חשוב לו.

"אנשים עשו סדרי עדיפויות מחדש, הם הבינו שאפשר לעבוד מרחוק, וקשה לחזור אחורה אחרי שטעמת מהפרי האסור, הוא פשוט מתוק מדי. כאיש משפחה עם ילדים קטנים - למה שאפספס את השעות הכי חשובות ביום שלי? למה שלא אוכל להוציא את הילד מהמעון, רק כי יש לי פגישה פרונטלית עם מנהל בהרצליה או בתל אביב? יותר ויותר אנשים בוחרים בבריאות הנפשית שלהם על פני הניהול הרעיל הזה".

הערך של שיחות מסדרון

לצד החסרונות והקשיים צריך לומר שיש גם לא מעט היגיון במהלכי החברות. "בשיא הקורונה ראינו מהלך מהיר שלא היה קורה ללא משבר עולמי: חברות עברו למודלי עבודה גמישים כמעט בן לילה, ודיווחו על עלייה בפרודוקטיביות, חיסכון בזמן ובעלויות ושיפור באיזון", מסבירה חודש. "אבל מתחת לפני השטח התגלו גם בעיות עומק, ירידה בשיתופי פעולה, פערים בלמידה ונפילה ביצירתיות בצוותים מרוחקים. חברות למדו בדרך הקשה: גמישות זה חשוב, אבל קשר יומיומי ותרבות ארגונית לא בונים בזום".

לדברי פרופ' יונתן סמילנסקי, המנהל האקדמי של המרכז לניהול קריירה באוניברסיטת תל אביב, "כשעבודה מהבית נמשכת יותר מיום או יומיים בשבוע, היא פוגעת במחוברות הארגונית, וכך גם בפרודוקטיביות". הוא מסביר כי ארגונים שאפשרו עד היום עבודה מהבית מתחילים "לחוש הפסד בתחום של מחוברות העובדים. לא בהכרח מדובר בהיעדר תחושת שייכות, אלא בתחושת ריחוק אנושי. העובד מחובר למה שהוא עושה, אבל לא בהכרח לצוות. שיתופי הפעולה מצטמצמים, והעובד נתפס יותר ויותר כפרילנסר".

פרופ' יונתן סמילנסקי / צילום: יח''צ

גם ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה וראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, מצביעה על ערך משמעותי בנוכחות פיזית משותפת של עובדים. "יש חשיבות גדולה לעובדה שהעובדים לפחות חלק מהזמן במקום העבודה - גם להליך היצירה וגם לתחושת השייכות". לדבריה, יש ערך רב בשיחות הבלתי־פורמליות. "שיחות מסדרון יכולות להיות בעלות ערך גדול מאוד - היכולת להתייעץ, לעשות סיעור מוחות, לדעת מה קורה עם העובדים שלך, לקבל מידע שהוא אישי אבל רלוונטי עבור המעסיק. מלבד זאת, כשעובדים נמצאים יחד יותר קל לתאם פגישות. זה מעצים את רמת הקשר עם הארגון, עם המנהלת ועם הקולגות".

אם רוצים להכריע בין שני הצדדים, האמת כנראה נמצאת, כמו תמיד, איפשהו באמצע. אייל סולומון, מנכ"ל חברת אתוסיה, המתמחה בגיוס והשמה בתעשיית ההייטק, מסביר כי בתוך כל ארגון יש קבוצות שונות, ולהחזיר את כולן למשרד כאילו זו נוסחה אחת, זו טעות. "יש תפקידים שבהם החזרה מרגישה כמו עונש. למשל, עובדים שנמצאים רוב הזמן אצל לקוחות, אין היגיון להחזיר אותם למשרד. לעומת זאת, בתפקידים כמו מחקר ופיתוח יש מחיר באובדן החדשנות - אין רעיונות חדשים משיחות אקראיות, אין שיתוף פעולה בצהריים ליד המטבח.

"מובן שכאשר שואלים את הפרט, הוא יאמר שהוא עובד טוב יותר מהבית - בלילה, בשקט, בזמנים שמתאימים לו. אבל הארגון מרוויח מהאינטראקציה האנושית, מהשיח בזמן אמת. אני בעד גישה שמסתכלת על תוכן הקבוצה והתפקיד שלה בארגון, לא גישה אחידה לכולם. צריך להיות אלסטיים".

עוד כתבות

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

אורמת מזנקת בהכנסות, אבל לא מתרגמת לרווח

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים, וצופה חציית רף 1.1 מיליארד דולר בהכנסות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הטלוויזיה האיראנית: "הערכות אופטימיות" לגבי שיחות המו"מ עם ארצות הברית

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים