פעוט בן שלוש אושפז אתמול (ג') בבית החולים הלל יפה בחדרה לאחר שנדבק בחצבת, וילד נוסף מאושפז באחד מבתי החולים בארץ. אלה המקרים החמורים ביותר של החצבת בגל הנוכחי, אשר כבר הגיע ל-38 חולים מדווחים. זה עדיין לא מספר גדול דיו על מנת להגדיר את המצב כהתפרצות, אך בכל זאת מדובר בעלייה משמעותית מאוד מ-29 חולים בסוף השבוע שעבר.
● המנכ"לית הישראלית הוותיקה של חברת פיתוח התרופות פורשת
● השבוע בביומד | 17 דרכים למנוע דמנציה: חלקן מוכרות, וחלקן עשויות להפתיע
המספר עלול לקפוץ בסוף השבוע הקרוב, על רקע ההילולה במירון. לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון: "אנחנו מניחים אפשרות של הדבקה המונית בהילולה". מדובר באירוע אליו מגיעות גם קהילות פחות מחוסנות מתוך המגזר החרדי, "ויש אנשים שמאוד חשוב להם להגיע למירון, ולכן הם יגיעו גם אם הם מרגישים לא כל כך טוב". חצבת היא מחלה עם תקופת דגירה מדבקת, ואחרי הופעת החום והחולשה, עוברים עוד כמה ימים עד שמגיעה הפריחה האופיינית.
השבים ממירון יחזרו לקהילה שבה תינוקות וילדים קטנים רבים, שהמחלה עלולה להיות מסוכנת להם. כך שהסיכון לאירוע מתגלגל קיים. משרד הבריאות צפוי להקים עמדת התחסנות בקרבת האירוע. ובכל זאת, גם מתוך המחוסנים, 3% ידבקו. "גם אירוע המכביה בקיץ, עלול להיות מוקד הדבקה", אומר דוידוביץ'.
לדברי ד"ר אמיר קליביצקי, מומחה למחלות זיהומיות בילדים בשירותי בריאות כללית, מחוז תל אביב יפו, נכון לסוף השבוע שעבר, 26 מתוך 29 החולים היו לא מחוססנים כלל, שני חולים היו מחוסנים במנה אחת בלבד וחולה אחד היה מחוסן בשתי מנות. "החצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר", אומר ד"ר קליביצקי, "כמעט 100% מהחשופים הלא מחוסנים נדבקים".
"חיסון של שתי מנות מגן בשיעור של 97%"
"הפיזור הוא אווירי ולא טיפתי", אומרת פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו״ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות. "אפשר להידבק ממישהו בסופר גם אם לא עמדת לידו שעה".
ד"ר קליביצקי מציין כי הקהילות הלא מחוסנות הן בכל המגזרים: במגזר החרדי בחצרות מסוימות, בהתנחלויות מסוימות אך לא באחרות, בפרדס חנה, בישובים חילוניים מסוימים בגליל ובערבה וגם בצפון תל אביב. "בשכבות סוציואקונומיות חלשות, בעיקר במגזר החרדי והערבי, חלק ממקרי אי ההתחסנות נובעים לא מאידיאולוגיה אלא מלוגיסטיקה. לכן ההנגשה שם היא חשובה במיוחד".
ד"ר מעיין גלבוע, רופאה בכירה ביחידה למניעת זיהומים מבית החולים שיבא, מוסיפה כי מקדם ה-R של החצבת, הוא 15-12, כלומר כל חולה ידביק כזה מספר של אנשים נוספים, במידה וכל מי שיפגוש אינו מחוסן. החיסון מגן בשיעור של 90%, ושתי מנות בשיעור של 97%.
פרופ' מאור: "החיסוניות הדרושה כדי שלא תהיה התפרצות היא 95%. זה לא ככה בכל המחלות. נניח בשפעת זה 70%. חצבת היא המחלה הכי מדבקת בעולם. לנו בארץ יש 88%, ופחות מזה בקהילות מסויימות. זה שיעור מאוד יפה, אבל לא מספיק לחצבת".
החיסון ניתן היום בגיל שנה, ובכיתה א'. כרגע אין כוונה להקדים את החיסון, אלא עבור ילדים שנוסעים לחו"ל, למקומות בהם המחלה נפוצה. "אפשר לתת את החיסון החל מגיל חצי שנה", אומרת גלבוע, "אבל אז צריך עדיין להתחסן בגיל שנה ובכיתה א'. בכל זאת זה מומלץ למי שצפוי להיחשף, כי במהלך חצי השנה הזו, החיסון מגן". ייתכן שאם המגפה תתפשט עוד, משרד הבריאות ימליץ על הקדמת החיסונים. גלבוע: "אם אתם נוסעים למשל לארה"ב, אז כדאי להתחסן כי מספר החולים המדווח שם כבר עולה על 1,000, המספר הזה גדול פי 4 מכל החולים שנרשמו ב-2024, ויש עוד המון לא מדווחים".
האם יש אוכלוסיות שכדאי להן לשנות את התנהלותן בגלל המחלה? להימנע ממקומות הומים? אולי אפילו לעטות מסיכות?
פרופ' דוידוביץ': "אנשים מדוכאי חיסון או מבוגרים, יכולים לשים מסיכות בחללים צפופים. הן יעילות נגד מחלות רבות, ביניהן חצבת. אותו הדין לגבי שטיפת ידיים ואוורור חללים סגורים. היינו מאוד רוצים לראות חזרה לפרויקט אוורור הכיתות בבתי הספר. ההשקעה הכספית קטנה מאוד יחסית לתועלת במניעת מגוון מחלות".
ד"ר קליביצקי: "נשים בהריון וילדים מתחת לגיל חצי שנה שעוד לא מחוסנים, גם הם יכולים להסתבך. באופן כללי לא מומלץ לקחת תינוקות קטנים למקומות הומים, גם בגלל מחלות אחרות".
גלבוע: "ואם יש קרובי משפחה לא מחוסנים שנוגעים בתינוק, אז לשכנע אותם להתחסן".
פרופ' דוידוביץ': "מבחינת מערכת הבריאות מה שחשוב עכשיו הוא להנגיש את החיסונים, בדגש על טיפות החלב ושירותי הבריאות לתלמיד וקופות החולים. הכוונה היא לא רק לדאוג שהחיסון זמין, אלא ממש להגיע למטופלים בצורה אקטיבית. כל קופה מכירה את האוכלוסיות אצלה ואת הקהילות שבהן אחוז ההתחסנות נמוך. חייבים לחזק את כוח האדם, כדי לוודא שהחיסונים אינם נדחים בגלל אי זמינות".
"חקירות אפידמיולוגיות גם הן חשובות, כי בטווח של 96 שעות מההדבקה, אם מחסנים אדם שטרם חוסן, אפשר עדיין למנוע ממנו חלק מסיבוכי המחלה. לכן אנחנו נרצה ליידע את מי שהיה בסביבתם של החולים.
איך אפשר לדעת אם מה שיש לי הוא חצבת?
קליביצקי: "השלב הראשון מאופיין בדלקת עיניים ללא הפרשה, לצד התסמינים המוכרים יותר כמו נזלת, שיעול וחום גבוה. הילדים נראים חולים. אחרי כמה ימים מופיעה הפריחה האופיינית, וזה בדרך כלל השלב בו פונים לטיפול רפואי. מי שכבר חלה, יכול לקבל את החיסון הטיפולי, ולעיתים יקבל גם ויטמין A לחיזוק, כי ידוע שמחסור בוויטמין A מעלה את הסיכון לחצבת. אבל זה טיפול שאין עליו הסכמה. הטיפול הוא טיפול תומך, כלומר הוא לא מתמודד ישירות עם המחלה, אבל זה לא אומר שהוא טיפול פסיבי. הוא יכול להכיל הנשמה, או תרופה ללב, כלומר יש סיבה להגיע לבית החולים במופעים הקשים של המחלה. במופעים הקלים ביותר שלה 30% ממקרי החצבת מסתבכים.
"אפשר לחטוף דלקת ריאות, ילדים שמתים מחצבת בדרך כלל מתים מהסיבה הזו. מבוגרים עלולים למות מדלקת במוח. יכולה להתרחש מחיקה של מערכת החיסון שתהפוך את החולה לחשוף לכל 'פתוגן' (מחולל מחלה, ג.ו) שהוא למשך כמה שנים. יכולות להיות פגיעות נוירולוגיות מיידיות, ובמקרים מסוימים נראה כי המחלה עברה, אך אחרי כמה שנים מופיעה מחלה ניוונית של המוח, ואז זו דרך חד סטרית למוות".
מאור: "אנחנו נראה את הילדים האלה אצלנו עוד 7-5 שנים".
האם הגל הזה צפוי לדעוך?
דוידוביץ': "החצבת, שכבר נעלמה ממדינות מסויימות, חוזרת כי יש ירידה בהתחסנות בעולם, וכנראה שכעת היא כאן כדי להישאר, עם דפוסים מסוימים של עונתיות משום שקל לה יותר להתפשט במקומות סגורים".
מאור: "באוכלוסיות מחוסנות המחלה לא תתבסס, אבל אי אפשר להסתכל על המדינה כממוצע, אלא ברמה של ערים או שכונות אפילו, ובשכונות עם חיסוניות של 70% ומטה, זה יתפשט כמו שריפה בשדה קוצים".
