הצעת חוק פרטית שמבקשת לבטל שתי עמלות בנקאיות מרכזיות - עמלת שורה ודמי משמרת - צפויה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בקרוב. בין החתומים על ההצעה נמצא גם ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, שהצטרפותו להצעה עשויה להעניק לה משקל פוליטי משמעותי למרות שהוא אינו היוזם המוביל. ההצעה מבקשת לבטל את העמלות בטענה שהן "שריד היסטורי" מהתקופה שקדמה למהפכה הדיגיטלית.
● עם מאבקי שליטה ובלי בשורות: המשלחת הממשלתית חזרה מוושינגטון
● הממשלה אישרה את תוכנית ההטבות המורחבת לאנשי המילואים
הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח"כ אביחי בוארון ובהשתתפות ח"כים אחרים מהקואליציה, מבקשת לאסור על הבנקים לגבות שתי עמלות מרכזיות: עמלת שורה - המשולמת עבור רישום פעולות פיננסיות בחשבון, ודמי משמרת - המשולמים עבור ניהול ואחזקת ניירות ערך.
שריד היסטורי מהתקופה שקדמה לדיגיטל
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, "בשנים האחרונות הבנקים בישראל צוברים רווחי עתק במיליארדי שקלים חדשים בשנה, הגבוהים אף מהרווח הממוצע של הבנקים בארה"ב", וכי העמלות הללו "הינן שריד היסטורי מהתקופה שקדמה למהפכה האלקטרונית בת ימינו", כאשר בעבר הבנקים נדרשו לרישום ידני של פעולות ולשמירה פיזית של ניירות ערך.
מבין שתי העמלות, דמי המשמרת עשויים להיות בעלי ההשפעה הכלכלית המשמעותית יותר על לקוחות הבנקים. בעוד שעמלת השורה, העומדת על כשקל לפעולה, כבר פחות מורגשת עבור רוב הלקוחות מאז רפורמת המסלולים של בנק ישראל ב-2014 שקבעה מסלולים וסלי עמלות, דמי המשמרת ממשיכים להיות עמלה משמעותית.
דמי משמרת עומדים על כ-0.2% מערך תיק ניירות הערך של הלקוח בכל רבעון, כלומר כ-0.8% בשנה. משמעות הדבר היא שעבור לקוח המחזיק תיק השקעות בשווי 100 אלף שקלים, העמלה השנתית מגיעה לכ-800 שקלים, וזאת רק עבור "שמירת" הניירות, ללא קשר לעמלות המשולמות על פעולות קנייה ומכירה. בשונה מעמלות אחרות, דמי המשמרת הוחרגו ממסלולי העמלות שהושקו ב-2014, כך שהם משולמים בנפרד.
הצטרפותו של גפני להצעת החוק מעניקה לה ממד פוליטי, במיוחד לאור ההיסטוריה של יחסיו עם בנק ישראל, שהוא הרגולטור האחראי על פיקוח העמלות הבנקאיות. גפני ידוע בביקורתו החריפה כלפי בנק ישראל בסוגיות הנוגעות לפיקוח על הבנקים.
בחודש יולי האחרון קיים גפני דיון בוועדת הכספים בניסיון לאלץ את בנק ישראל להתערב בריביות הגבוהות על האוברדרפט. קודם לכן, התנגד גפני להארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ותקף אותו פומבית בוועדה. בדיון שנערך בשנה שעברה על מיסוי רווחי הבנקים, אף אמר גפני כי "לא חשוב לשמוע את עמדת הנגיד". הצעת החוק הנוכחית יכולה להיתפס כניסיון נוסף לעקוף את בנק ישראל ולהתערב ישירות בפעילות הבנקים באמצעות חקיקה, במקום באמצעות הרגולטור המוסמך.
למרות הפופולריות הציבורית הפוטנציאלית של הצעת החוק, סיכוייה להתקבל אינם ברורים. הצעות חוק פרטיות רבות, במיוחד כאלה הנוגעות למערכת הבנקאית שחוזרות על עצמן מדי כמה חודשים על רקע הריביות הגבוהות והרווחים הגבוהים במערכת, מתקשות לעבור ללא תמיכת הרגולטורים.
