נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל - פלאש 90, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
שלושת שופטי בית המשפט העליון, החברים בוועדה לבחירת שופטים, שיגרו היום (ה') מכתב לשר המשפטים יריב לוין, בדרישה כי יקבע בהקדם האפשרי מועדים לכינוס הוועדה.
● ועדת השרים אישרה את צמצום הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית
● שינוי הוועדה לבחירת שופטים עורר ביקורת רבה. לא כולה מעוגנת בעובדות
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז מתריעים במכתבם כי במערכת חסרים כיום למעלה מ-30 שופטים - ויותר מ-50 אם לוקחים בחשבון "שרשורי" תקנים. לדבריהם, הנתון כולל תקנים פנויים וכאלה הצפויים להתפנות במהלך 2025.
"כידוע לך, קביעת מועדים לישיבות ועדה היא 'יריית הפתיחה' של תהליך בחירת השופטים", כתבו שופטי העליון ללוין. "מדובר בתהליך ארוך שנמשך חודשים ורק בסופו ישיבת הבחירה עצמה: יש לעיין ולסקור ביסודיות את המועמדים במאגר; יש להציע לחברי הוועדה להעלות שמות שיפורסמו ברשומות; ויש לפרסם ברשומות את שמות המועמדים 45 ימים לפחות מישיבת הוועדה שבה תידון מועמדות".
עמית, סולברג וברק-ארז מסכמים כי "בשים לב לאורכו של התהליך, ועל-מנת שלא לפגוע בשירות הרשות השופטת לציבור, יש לפעול בהקדם האפשרי לקביעת מועדים לישיבות ועדה".
לוין מבקש להימנע מכינוס הוועדה עד להבטחת שליטת הקואליציה בה
בינואר 2025 אישרה הוועדה לבחירת שופטים את מינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון, וזאת אחרי שבג"ץ הורה לשר המשפטים לוין לכנס את הוועדה - מהלך שממנו נמנע כחלק מניסיונו לשנות את הרכב הוועדה ולהבטיח רוב לקואליציה בהליך הבחירה. לוין עצמו, ואיתו נציגי הקואליציה בוועדה, החרימו את ישיבת הוועדה שבה נבחר עמית, ומאז מבהיר שר המשפטים כי אינו מכיר במינויו של האחרון לנשיא בית המשפט העליון.
במרץ האחרון עבר בכנסת חוק ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וזאת בהתאם למתווה שגיבש לוין ביחד עם שר החוץ גדעון סער. לפי החוק, שייכנס לתוקף החל מכהונת הכנסת הבאה, שני נציגי לשכת עורכי הדין המכהנים כיום בוועדה לא יהיו עוד חברים בה, ובמקומם יכהנו "נציגי ציבור" שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
ככל הידוע, לוין מבקש להימנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים עד לכניסת החוק לתוקף, וזאת על-מנת להבטיח את שליטת הקואליציה במינוי השופטים לפי המנגנון החדש.
עתירות נגד החוק הוגשו על-ידי יש עתיד, לשכת עורכי הדין והאגודה לזכויות האזרח.