גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדות שחוסכות מיליונים לדירקטורים עולות על הכוונת של משרד המשפטים

תקנות חדשות אמורות להגביר את הפיקוח על ועדות מייעצות שמוקמות ע"י חברות כדי להדוף תביעות נגזרות נגד דירקטורים ומנהלים ● בשטח מתחוללת סערה: עורכי דין המייצגים חברות חוששים מאובדן שליטה, בעוד שאלה המייצגים תובעים טוענים כי אין מקום לשימוש בוועדות

על הכוונת של משרד המשפטים / צילום: Shutterstock
על הכוונת של משרד המשפטים / צילום: Shutterstock

האם אחד המוסדות הפופולריים בדיני החברות בישראל עומד לספוג מכה אנושה? בשבוע שעבר פורסמה טיוטת תקנות הקובעת לראשונה כללים לגבי ניהול תביעות נגזרות בישראל. במוקד התקנות החדשות: ניסיון מצד משרד המשפטים לרסן את פעילותן של הוועדות המייעצות לדירקטוריונים, שהפכו לרווחות בעשור האחרון ומשמשות בפועל כדי להדוף תביעות נגד בכירים.

המהלך החדש של האוצר להרחקת ארגוני פשע ממכרזי מדינה
היועמ"שית התריעה מפני "סכנה לתקשורת החופשית", אך השרים אישרו את רפורמת קרעי

תביעה נגזרת היא הליך שיוזמים לרוב בעלי מניות מהציבור, ובו הם תובעים את מנהלי החברה על נזק שנגרם לה. זאת, במקרה שבו החברה לא יוזמת בעצמה תביעה נגד המנהלים שכשלו (יוזמה כזו היא אירוע נדיר).

לפני כעשור קבע בית המשפט הכלכלי כי חברה שהוגשה בשמה תביעה נגזרת תוכל להקים ועדת מומחים עצמאית. ועדה זו תייעץ לחברה האם להרים את הכפפה ולנהל בעצמה את התביעה.

עם הזמן התקבעה השיטה: עם הגשת התביעה, או כבר כשהתובע מגיש בקשה לגילוי מסמכים, החברה ממהרת להקים ועדה "בלתי תלויה". לרוב עומד בראשה שופט בדימוס. הוועדה בוחנת את האירועים, וברוב המכריע של המקרים קובעת כי אין עילה לתבוע את המנהלים.

מכאן הדברים מתגלגלים באופן צפוי למדי: המלצות הוועדה סותמות את הגולל על האפשרות לברר את התביעה בבית המשפט, והצדדים מנהלים משא-ומתן על פשרה שבה המנהלים לא ייקחו אחריות.

לא אחת זה נגמר בכך שחברת הביטוח, המבטחת את המנהלים בביטוח אחריות מקצועית, משלמת מיליוני שקלים כדי לסגור את ההליך. לבית המשפט לא נותר אלא לאשר את הפשרה.

שורה של ועדות מייעצות

לפי מחקר של רשות ניירות ערך מ-2022, בין השנים 2011 ל-2020 זינקו התביעות הנגזרות ממספר חד-ספרתי ל-40 תביעות בשנה. רק 1% מהתביעות הוכרעו לטובת התובע, בעוד ש-22% הסתיימו בפשרה, 19% נדחו, ו-32% נמחקו. כחמישית מהתביעות שנבדקו במחקר עדיין התנהלו, והסיום של 6% הוגדר כ"אחר". הנתונים לגבי אופן סיום התביעה התייחסו לתביעות "קבוצתיות", הכוללות נגזרות ותביעות ייצוגיות.

ואומנם, בשנים האחרונות אירעו שורה של מקרים שבהם הובילה ועדה מייעצת לסיום התביעה הנגזרת. שטראוס, לדוגמה, הגיעה השנה לפשרה שבה שילמה לה חברת הביטוח כלל 27 מיליון שקל בעקבות פרשת הסלמונלה והריקול על חטיפי השוקולד. התובעים ועורכי דינם קיבלו במצטבר 3.5 מיליון שקל. היה זה לאחר שוועדה מייעצת בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל קבעה כי הנהלים שקדמו לאירוע היו תקינים, וכי לא הוצגו ראיות המצדיקות תביעה נגד המנהלים.

ב-2023 אישר בית המשפט פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בנק הפועלים על מעורבותו בהעלמות מס בארה"ב - פרשה שבה שילם הבנק קנס בגובה כ-900 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות. לפי הפשרה, חברות הביטוח שילמו לבנק 135 מיליון דולר, ושישה בכירים לשעבר - כולל המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר לשעבר יאיר סרוסי - שילמו נוסף על כך כ-3.5 מיליון שקל. כ-6 מיליון דולר שולמו לתובעת ולעורכי דינה. על הפשרה המליצה ועדה שהקים הבנק בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר.

ב-2020 נמחקה תביעה נגזרת שהוגשה נגד טבע בעקבות שוחד לקידום תרופת הקופקסון. טבע שילמה קנס של יותר מחצי מיליארד דולר בארה"ב ו-75 מיליון שקל בישראל, ובפשרה סוכם כי חברות הביטוח ישלמו 50 מיליון דולר לחברה כדי לסגור את התיק. עורכי הדין של התובע נהנו משכר-טרחה של 1.6 מיליון דולר. הפשרה הושגה בעקבות עבודת ועדה בראשות השופט בדימוס ספי אלון.

במשרד המשפטים לא רוו נחת מהשיטה ויזמו תקנות בנושא כבר לפני כשנתיים. הטיוטה העדכנית שלהן - שגובשה בתום שימוע ציבורי על-ידי המשנה ליועמ"שית למשפט כלכלי, עו"ד מאיר לוין; ראשת אשכול תאגידים ושוק ההון, עו"ד רוני טלמור; והאחראית על דיני חברות, עו"ד עידית מועלם - קובעת כי הפשרות שנולדות בעקבות הוועדות עשויות לשרת את המעורבים בהן - אך לא את טובת החברה.

עד כמה הוועדה עצמאית

הבעיה היא שהוועדה המייעצת איננה באמת עצמאית. מי שמחליט על הרכבה הוא הדירקטוריון, שחבריו הם לרוב הנתבעים. החברה היא גם זו שמשלמת את שכר חברי הוועדה. הפשרות אומנם חוסכות מיליונים לבכירים, שאחרת היו צריכים לפצות את החברה מכיסם - אך מעבירות את הנטל לכתפי הביטוח. כתוצאה מכך, הביטוח לדירקטורים ונושאי משרה בשוק כולו מתייקר.

כדי להתמודד עם הבעיה, התקנות קובעות כי לפני שבית המשפט יאפשר לחברה להקים ועדה ולעכב את הדיון בתביעה, יהיה עליו לשקול, בין היתר, עד כמה חבריה עצמאיים, והאם הנתבעים הפוטנציאליים עדיין מכהנים בתפקידם, שכן אז קיים "ניגוד עניינים בולט וממשי". הוועדה אף נדרשת להציג בפני בית המשפט את מלוא המידע ששימש אותה ולפרסם את המלצותיה.

התקנות כבר מעוררות מחלוקת בקרב המומחים. "אומנם מאפשרים לחברה לקיים בירור פנימי, אבל הדרישה לחשיפה מלאה של עבודת הוועדה עלולה לפרוס מידע רגיש", אומר עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל במשרד גורניצקי, המייצג חברות בתביעות נגזרות. לדבריו, "הקמת הוועדה כרוכה באובדן שליטה של החברה על התהליך, ויכול שבסופו החברה תהיה במצב מאתגר יותר מאשר מצבה ללא הוועדה".

עו''ד כפיר ידגר / צילום: שני נחמיאס

"מעודדים מוסד מיותר"

מנגד, עו"ד רונן עדיני, מומחה בתביעות נגזרות וייצוגיות, סבור כי התקנות "מעודדות חברות להקים ועדה מייעצת, שזה מוסד מיותר אשר עדיף היה שיעבור מהעולם. ברור שמטרת הוועדה היא להדוף תביעה ולא לייעץ לחברה אלא לבית המשפט. בית המשפט לא זקוק לייעוץ, כך שבמקום לזרז ולייעל, התקנות רק מעכבות".

רונן עדיני / צילום: עדי אורני

פרופ' עמיר ליכט, מומחה לדיני חברות מאוניברסיטת רייכמן, סבור כי התקנות לא הולכות מספיק רחוק. "גם אם חברי הוועדה הגונים, המלצותיהם נגועות, כי הדירקטוריון הוא זה שמינה אותם, והוא זה שמשלם להם שכר. הרי ברוב התביעות עולות טענות נגד הדירקטורים, אז אי-אפשר להסתמך על שום חומר שהדירקטוריון עומד מאחוריו. ולכן, כל ניסיון לדרוש מבית המשפט לפקח על הוועדה הוא זריית חול בעיניים".

ליכט המליץ להחליף את מוסד הוועדה במומחה עצמאי מטעם בית המשפט, אך התאכזב לגלות כי ההמלצה לא נכללה בסופו של דבר בתקנות.

"יש כאלה שחושבים שגם המומחים הם 'מטעם', אבל הניסיון מוכיח שמומחים מטעם בית המשפט יודעים לייצג את טובת החברה".

עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן, מומחית לליטיגציה תאגידית, מסכמת כי "התקנות לא משנות בהרבה את המצב הקיים. כבר היום לא קל לפי הפסיקה להשתמש בוועדה, וייתכן שכעת חברות יוכלו להיעזר בה יותר".

עו''ד יעל ארידור / צילום: תמר אלמוג

עוד כתבות

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת-ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, העובדים מתנגדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

מוצרי שסטוביץ על מדפי סופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הורדת הריבית תידחה? שוק העבודה האמריקאי הוסיף 147 אלף משרות ביוני - הרבה מעל הצפי

הדאקס עולה ב-0.4% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי