יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי
תזכיר חוק חדש שהפיץ משרד האוצר מבקש להתמודד עם תופעה מדאיגה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות במכרזים ציבוריים: מעורבות של ארגוני פשיעה בהליכי רכש ממשלתיים וציבוריים.
● היועמ"שית התריעה מפני "סכנה לתקשורת החופשית", אך השרים אישרו את רפורמת קרעי
● שלושה פסקי דין | ניסה לבטל רכישת רכב בטענה שלא ידע שעבר תאונה. מה קבע ביהמ"ש?
לפי החקיקה המוצעת, החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, יופקד על מנגנון שיאפשר "לפסול ספקים ולמנוע מהם להתקשר בחוזה לביצוע עסקה עם גופים ציבוריים". לצידו תפעל ועדה לבדיקת ספקים בראשות בכיר מאגף החשכ"ל. ועדה זו תגבש המלצות לפסילת ספקים בהסתמך על חוות־דעת שתעביר המשטרה, כאשר ההחלטה הסופית תהיה טעונה אישור החשכ"ל עצמו.
חידוש מרכזי בהצעה הוא ביכולת לפעול נגד חברות הקשורות לגורמי פשיעה, גם אם הן עצמן אינן מעורבות ישירות בפעילות פלילית.
השתלטות ארגוני פשיעה
המדינה מבצעת עסקאות רכש והקצאת מקרקעין בהיקף של יותר מ־120 מיליארד שקל בשנה, כאשר מיליארדים מתוכם לפי הערכות זולגים לידי עבריינים. "קיימת בישראל תופעה של מעורבות ואף השתלטות גורמי פשיעה על מכרזים בתחומים שונים של גופים ציבוריים ובכלל כך בשלטון המקומי ובפרט ביישובי החברה הערבית", מסבירים באוצר על־פי נתונים שהציגה המשטרה. "בשנים האחרונות זוהתה מעורבות הולכת וגוברת של גורמי פשיעה - הן במכרזי תשתיות של מדינת ישראל והן בתחום המקרקעין".
אם החקיקה תתקדם בכנסת ותעבור, כל ספק המבקש להתקשר עם גוף ציבורי יידרש להציג אסמכתה מהחשב הכללי במשרד האוצר, המעידה כי אין מניעה להתקשר עימו. גם ספקי משנה מרכזיים של הספק יידרשו לעבור בדיקה דומה. הליך הבדיקה יתבסס על חוות־דעת משטרתית, והוועדה לבדיקת ספקים תקבל החלטות לאחר שנתנה לספק הזדמנות להשמיע את טענותיו.
התזכיר מגדיר באופן ספציפי את התחומים שעליהם יחול החוק, שבהם כפי הנראה ישנה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה: בנייה ותשתיות, שירותי אבטחה ושמירה, קבלנות וניהול פרויקטים בתחום הבנייה והשיפוץ, הסעות, טיפול בפסולת והקצאת מקרקעין.
בתחום המקרקעין, החוק יחול רק על עסקאות בעלות אופי כלכלי־עסקי, ולא על רכישת דירות פרטיות בודדות. ספציפית, הוא יחול על עסקאות הכוללות מעל ארבע יחידות דיור; או כאלה ששטחן מעל חצי דונם; או עסקאות בשווי העולה על 5 מיליון שקל.
החלטת פסילה לספק תעמוד בתוקף לשלוש שנים. במקרים של התקשרויות קיימות עם ספק שנפסל, הגוף הציבורי יידרש להפסיק את ההתקשרות בהקדם האפשרי, אלא אם מדובר במקרים חריגים בהם הפסקת ההתקשרות תגרום לנזק ציבורי משמעותי, וגם אז ההחלטה תובא לבחינה מחודשת של הוועדה.
מערך צעדים רחב
החוק יחול גם על התקשרויות קיימות שנחתמו לפני כניסתו לתוקף, אם נותרה בהן תקופת התקשרות של יותר מתשעה חודשים. עם זאת, בניגוד להתקשרויות עתידיות, במקרה של הפסקת התקשרויות קיימות, לספק יעמדו מספר הגנות, כולל אפשרות לפיצוי על השקעות שכבר בוצעו.
בתחום המקרקעין, החוק כולל הוראות נוספות להגנת צדדים שלישיים, כמו רוכשי דירות. במקרה של פסילת יזם, רשות מקרקעי ישראל תוכל להסב את ההתקשרות לגורם אחר שימשיך את הפרויקט, כך שהדירות יימסרו לרוכשים ללא פגיעה בזכויותיהם.
תזכיר חוק זה מהווה התקדמות בתהליך החקיקה שהחל בחודשים האחרונים. גרסה קודמת של התזכיר פורסמה להערות הציבור בדצמבר 2024, אך לאור שינויים בנוסח, הוחלט לפרסם את החוק להערות הציבור בשנית. לאחר סיום שלב ההערות, החוק צפוי להגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה, ואם יאושר - לעבור את הליכי החקיקה בכנסת.
החוק המוצע משתלב במערך רחב יותר של צעדים למאבק בפשיעה המאורגנת בישראל, וביניהם תיקון לחוק רישום קבלנים, אסדרת משק הפסולת ופסילת קבלנים המעורבים בפשיעה במסגרת הוועדה הבין־משרדית לקביעת סדרי מסירת עבודות הממשלה. יחד, צעדים אלה נועדו ליצור מה שמכנה התזכיר "רצף רגולטורי מקיף" למאבק בחדירת גורמי פשיעה למוקדי השפעה כלכלית במשק הישראלי.