רשות מקרקעי ישראל מקדמת את השדה הסולארי הגדול בישראל

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקדמת פרויקט סולארי בשטח של 110 אלף דונם באזור רמת צין, בשטחי המועצות האזוריות רמת הנגב וערבה התיכונה, ועיריית דימונה, באזור שכיום משמש לכריה וחציבה.

● המהלך החדש של האוצר להרחקת ארגוני פשע ממכרזי מדינה
●מחירי הטיסות יצאו משליטה. ההשלכות: תעריף הארנונה יעלה בתחילת 2026

לדברי רמ"י, הפרויקט יהיה מסוגל לספק 10 ג'יגהוואט, שהם כשליש מצריכת החשמל ישראל. "הפרויקט צפוי להתממש תוך מספר שנים, כאשר המכרזים הראשונים צפויים לצאת בתוך כשנתיים למספר מתחמים בהיקף של 500 ואט כל אחד".

ברשות הוסיפו כי "באמצעות הפרויקט יהיה אפשרי להעלות את היעדים הלאומיים למעבר לאנרגיות מתחדשות מ-30% ל-50%". הפרויקט צפוי להתמקד בלוחות סולאריים (PV), "אך נבחנות גם אפשרויות לעמק מימן וטכנולוגיות נוספות. בנוסף, ישמש המרחב לחוות שרתים תת קרקעיות, מרכז מו"פ לאנרגיה ועוד".

נדרשת יכולת אגירת אנרגיה שלא קיימת בישראל

מצד שני, כמו בכל שדה סולארי גדול, עולות הבעיות הרגילות: רמת צין רחוקה מאוד ממרכזי האוכלוסייה של ישראל, וההולכה אליהם דורשת תשתיות נרחבות שחברת החשמל תצטרך להקים, ואובדן אנרגיה על פני המרחק הגדול. בנוסף, אנרגיה סולארית זמינה מטבע הדברים רק בשעות היום, והתפוקה שלה פחותה בימות החורף. על כן נדרשת יכולת אגירה משמעותית שעדיין אין בישראל. גם בניית התשתיות עלולה לקחת זמן רב, ולעורר התנגדויות נוספות בהמשך.

חלק מהמוטיבציה להקמת הפרויקט היא צמצום הפגיעה בשטחים חקלאיים. לאחרונה מתגבר הלחץ להקמת פרויקטים אגרו-וולטאיים המשלבים פאנלים סולאריים וגידולים חקלאיים, אך אלו פוגעים בשתי התפוקות. בנוסף, משרד החקלאות נלחם נגד הקצאת קרקע חקלאית לפאנלים סולאריים. הקמת שדות סולאריים קרקעיים יעודיים בנגב יפחיתו את הלחץ לפגיעה בקרקע החקלאית. אך הלחץ לבניית תשתיות סולאריות קרוב יותר למרכזי האוכלוסייה, גם על חשבון קרקע חקלאית, עדיין יישאר.

על פי מנהל רמ"י ינקי קוינט, "הפרויקט הוא בקנה מידה לאומי וחסר תקדים, שיאפשר לישראל לעשות קפיצת מדרגה של ממש לעבר היעדים שהציבה לעצמה במעבר לאנרגיה המתחדשת. הפרויקט מבטא את המחויבות שלנו לשילוב בין פיתוח הנגב, צמצום הפגיעה בקרקעות רגישות וחקלאיות, וקידום מהלכים ארוכי טווח למען הדורות הבאים".