בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock
ביום שישי האחרון סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב, ובכך חתמה מהלך של כמעט עשור וחצי: לראשונה אג"ח ארה"ב אינה מצויה ברמה של "טריפל איי" באף אחת משלוש חברות הדירוג הגדולות.
● "פסגת הכניעה": בבריטניה מבקרים את ההסכם עם האיחוד האירופי שיצמצם את הברקזיט
● פרשנות | טראמפ מודיע: דמוקרטיה לא תהיה עוד יעד של מדיניות החוץ האמריקאית
● מנכ"ל הבנק שבטוח: "ארה"ב הולכת לכאוס, וזה לאו דווקא רע לכלכלה"
מודי'ס נימקה את ההחלטה בעלייה המתמשכת בחוב הלאומי, שהגיע ליותר מ־36 טריליון דולר, ובגידול ניכר בהוצאות הריבית. הסוכנות ציינה כי ממשלות ארה"ב לדורותיהן והקונגרס לא הצליחו להגיע להסכמות שיביאו לצמצום הגירעונות התקציביים ולהפחתת עלויות המימון. לפי התחזיות, יחס החוב לתוצר צפוי לעלות מ־98% בשנת 2024 ל־134% עד שנת 2035, כאשר תשלומי הריבית יגיעו לכ־30% מהכנסות הממשלה באותה שנה.
ההשפעות בשווקים לא איחרו לבוא: בארה"ב, תשואת האג"ח הממשלתית ל־10 שנים עלתה בצורה חדה לרמה של 4.54%, והתשואה על האיגרת ל־30 שנה נסקה לרמה של 5.00%. מדובר ברמות שלא נראו מאז 2023 - אז הגיעו תשואות האג"ח ארוכות־הטווח לשיא של 5.18%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007.
נראה כי כל השווקים בארה"ב רגישים להורדת הדירוג, וגם הדולר, שהתחזק מאז ההכרזה על הסכם סחר בין ארה"ב לסין, ירד בכאחוז ביום שני. מצבו של הדולר עומד גם הוא במרכז הסערה, כאשר מעמדה של ארה"ב כמפלט השקעתי עומד למבחן גם בשוק האג"ח וגם בשוק המט"ח. בעת האחרונה מעמד זה ספג מכה משמעותית, משקיעים מכל העולם זנחו את ההשקעה בטוחה בארה"ב ופנו למחוזות אחרים, יציבים יותר.
מיתון עדיין על הפרק
הורדת הדירוג עלולה להעמיק את החששות ההולכים וגוברים בוול סטריט בנוגע לשוק האג"ח של ארה"ב, במיוחד על רקע דיונים בקונגרס ובסנאט על קיצוצי מס נוספים, וכן על רקע הצפי להאטה בכלכלה האמריקאית. זאת לאחר שהנשיא דונלד טראמפ זעזע את השווקים עם מדיניות המכסים שלו, שהביאה לעלייה חדה בצפי לאינפלציה ולהרעה בסנטימנט הצרכני. בכירים במערכת הכלכלית שבים ומציינים כי הסבירות למיתון בארה"ב עדיין על הפרק, וכי הכלכלה האמריקאית טרם הצליחה להתחמק ממנו.
בהודעת מודי'ס טרחו להזכיר את המאבק בין טראמפ ליו"ר הפד, ג'רום פאוול, שהגיע לטונים צורמים אחרי שהאחרון לא הוריד את הריבית מאז סוף 2024. בסוכנות עקצו במעט את הנשיא והדגישו את חשיבות עצמאות הבנק המרכזי: "אומנם החודשים האחרונים התאפיינו במידה מסוימת של חוסר ודאות מדיניותי, אך אנו מצפים שארה"ב תמשיך את המסורת הארוכה שלה של ניהול מדיניות מוניטרית יעילה מאוד, בהובלת פדרל ריזרב עצמאי".
בהודעה נכתב בנוסף כי "אף שעקרונות מוסדיים כמו הפרדת רשויות עשויים להיבחן לעיתים, אנו מצפים שהם יישארו חזקים ובעלי עמידות".
הורדות הדירוג הראשונות של ארה"ב באו בעקבות אירוע במדיניות הפיסקלית באמריקה. ההפחתות בוצעו על־ידי S&P ב־2011 ועל־ידי פיץ' ב־2023, והתרחשו אחרי שארה"ב כמעט והגיעה לחדלות פירעון בשל מחלוקות בין המפלגות על קיצוצי תקציב והעלאת רף הגירעון. המהלך הנוכחי לא מגיע בעקבות אירוע מג'ורי, אך בתקופה בה החוב של ארה"ב מרקיע שחקים, והפרלמנט עובד על קיצוצי מסים נוספים.
כך, ארה"ב יוצאת מקבוצת המדינות בעלות הדירוג המושלם. כיום, רק קומץ מדינות נהנות עדיין מדירוג אשראי מושלם משלוש סוכנויות הדירוג, בהן גרמניה, שווייץ, אוסטרליה, דנמרק ונורבגיה. לעומתן, מדינות כמו צרפת, בריטניה ויפן כבר איבדו את הדירוג המושלם שלהן בשנים האחרונות, חלקן בשל בעיות פיסקליות דומות. גם סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, מדורגת נמוך יותר, בעיקר בשל חוסר שקיפות ואי־ודאות מוסדית.
"הסיכון יותר תדמיתי"
בבנקים הגדולים הגיבו לאירוע ההיסטורי, אך לא מניחים כי התגובה בשווקים תימשך מעבר לטווח הקצר. ב־UBS הביעו תקווה שהורדת דירוג האשראי של ארה"ב מצד מודי'ס לא תוביל לזעזוע משמעותי בשווקים. בהודעה ללקוחות הבנק נכתב כי "המהלך לא צריך להפתיע", וכי "מכירה מסיבית של אג"ח אמריקאיות נראית בעינינו כבלתי סבירה".
מרק הפלה, מנהל ההשקעות הראשי ב־UBS, הוסיף כי מדובר יותר בסיכון תדמיתי מאשר באירוע שיחולל שינוי יסודי בשוק: "אנו רואים בפעולה האחרונה של מודי'ס סיכון כותרתי יותר מאשר שינוי מהותי עבור השווקים. אנו גם מצפים שהפדרל ריזרב יתערב אם תחול עלייה בלתי סבירה או לא יציבה בתשואות האג"ח".
בבנק ההשקעות ג'פריס הסכימו עם הדברים. אסטרטג ההשקעות מוהיט קומאר העריך כי הורדת דירוג האשראי תשפיע בטווח הקצר בלבד. לדבריו, מדובר במהלך שהיה צפוי, והוא תואם את הדירוגים שכבר ניתנו על־ידי סוכנויות אחרות: "ראשית, מודי'ס הייתה מעל מקבילותיה, S&P ופיץ', והורדת הדירוג רק מביאה אותה לרמתן. שנית, המהלך לא היה בלתי צפוי. כבר מזמן טענו שיש לתמחר פרמיית סיכון גבוהה יותר לאג"ח ארוכות־טווח של ארה"ב".
בג'פריס הדגישו כי גם מבחינה היסטורית, ההשפעה של הורדות דירוג דומות נוטה להיות מוגבלת: "אם נשענים על ניסיון העבר, ההשפעה של מהלכי דירוג נוטה להיות קצרה, והשווקים בדרך־כלל מתעלמים ממנה בטווח הבינוני".
המצב ימשיך להחמיר?
כך, במשך רוב ההיסטוריה נהנתה ארה"ב מדירוג מושלם משלוש סוכנויות הדירוג, דבר שהיווה סמל לאמינותה הפיסקלית. ההורדה הראשונה ב־2011 נתפסה כאירוע דרמטי, שהוביל לטלטלה בשווקים ולעלייה חדה בתשואות. אך תוך חודשים ספורים התייצב שוק האג"ח, והמשקיעים שבו לרכוש אג"ח אמריקאיות, בעיקר בשל מעמדו הייחודי של הדולר.
היום, מעמדה של ארה"ב כבעלת המטבע הטוב בעולם והכלכלה החזקה בעולם מתערער. אי־הוודאות בשווקים בחודשים האחרונים הביאה ליציאה מהמנטליות שסברה כי ארה"ב היא ייחודית לשוק. הדולר נחלש מאוד בשל מלחמת הסחר (והמשיך לרדת בתחילת השבוע), והאג"ח האמריקאיות כבר ראו ימים טובים יותר.
בקונגרס מקדמים כעת מהלך של קיצוצי מס בחסות הנשיא. החבילה של החוק כוללת הארכה והעמקה של רפורמות המס שחוקק טראמפ ב־2017, בדגש על הטבות לעסקים, משפחות ובעלי הכנסות גבוהות, בעלות כוללת של כ־5.6 טריליון דולר. לצד זאת, מוצעים קיצוצים חדים בתוכניות רווחה ובריאות כמו Medicaid ו־SNAP, ביטול סובסידיות לאנרגיה ירוקה, והפניית תקציבים משמעותיים לביטחון גבולות, צבא ותחבורה. ההצעה כוללת גם חוקים להגבלת רגולציה על בינה מלאכותית ומדיניות סביבתית, וצפויה לעורר מחלוקת חריפה בקונגרס ובציבור.
אומנם ארה"ב מצליחה לתחזק את מעמדה הנוכחי, אך אי־היציבות הפיסקלי והמדיני עלול לשנות את התמונה ולערער עד היסוד את הכלכלה העולמית.