הבנקים בישראל
לאחר פרסום דוחות על ידי כמה מהבנקים הגדולים נראה שבפני המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי מתגבשת סוגיה שניתן להגדירה "צרות של עשירים". עם פרסום דוחותיו ביום שלישי, לאומי הודיע על חלוקת 40% מהרווח הנקי. בכך הוא מצטרף לבנקים דיסקונט והפועלים עם הודעות על מדיניות חלוקה נדיבה.
● מנכ"ל אלביט: "ההזדמנויות בחו"ל רק עכשיו מתחילות לבוא לידי ביטוי"
● בזק מעלה את התחזית השנתית. האם תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה?
דיסקונט דיווח כי הדירקטוריון אישר לחלק מהרבעון השני השנה 50% מהרווח הנקי. בהפועלים הדירקטוריון הודיע על חלוקת 40% מהרווח הנקי, שתעמוד על סכום של 970 מיליון שקל. החלוקה תתבצע בתשלום במזומן (720 מיליון שקל) והיתרה (250 מיליון שקל) באמצעות רכישת מניות עצמיות של הבנק.
כך נראה כי ברבעון הבא בכל הבנקים יתחילו להגביר את הלחץ להעלאת שיעור חלוקת הדיבידנד מ־40% ל־50%.
בתוכנית שהציג לאומי באשר לעסקיו בשנתיים הקרובות כתב שבכוונתו לחלק מחצית מהרווחים בעתיד (50%). דירקטוריון הבנק כבר הגדיל את החלוקה האפשרית בעבר לשיעור זה, וכעת נותר לקבל אישור מהמפקח.
החלוקה של 40% מהרווח הנקי של לאומי משמעה דיבידנד בסך 961 מיליון שקל. מתוכו 721 מיליון שקל יחולקו כתשלום במזומן לבעלי המניות, והיתרה תבוצע בדרך של רכישה עצמית.
במסיבת עיתונאים שקיים בראשית השבוע דני חחיאשווילי, הוא פיזר רמזים לשני הכיוונים. המרחק מחלוקת 40% מהרווח הנקי (שהוא מאשר כיום לבנקים) ל־50% אינו כה גדול, אמר, אך ציין כי לנוכח חוסר הוודאות שיוצרת המלחמה וההתפתחויות שלה, הוא רוצה לראות את הבנקים עם כריות הון גדולות.
דיבידנד כאמצעי לשיפור התדמית
למי שמנסה להבין למה הבנקים כה להוטים לחלק כסף לבעלי המניות, אפשר להסביר זאת ביכולתם להמשיך להציג תשואה גבוהה על ההון. כשההון העצמי יורד בשל החלוקה, הרי שהרווח הנקי של הבנק מייצר נתון תשואה משופר. אבל יש כנראה עוד סיבה נגזרת למהלך.
הבנקים נתונים לביקורת ציבורית בשנתיים האחרונות, בשל העמלות שהם גובים והרווחים העצומים שהם רושמים. שלושה מחמשת הבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים ודיסקונט) מתנהלים ללא גרעין שליטה - כלומר, הציבור דרך קרנות הפנסיה מחזיק במניותיהם בפיזור רחב. לחלק יותר מהרווחים של הבנקים לטובת הפנסיה של הציבור, זה מהלך שעשוי לשפר במשהו את תדמיתם.