רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock
בעקבות חשיפת גלובס, על כוונת רשות המסים להחיל את רפורמת הרווחים הכלואים גם על חברות ממשלתיות, עירוניות וחברות שגייסו אג"ח, קיימה ועדת הכספים דיון בנושא, אשר בסיומו הורה יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני לרשות המסים להודיע מראש לוועדה אם בכוונתה להחיל פרשנות מרחיבה של החוק גם על חברות אג"ח ולאפשר דיון על הנושא.
● ראיון | בגיל 35 הוא עומד מאחורי הרפורמה הגדולה של רשות המסים ומבטיח לתפוס "את כל התחמנים"
● מנכ"ל חברת האשראי שמודה: אנשים משלמים הרבה יותר על כל דבר
"המשמעות שעולה היא קשה מאוד, לא חשבתם שאתם צריכים לבוא לומר משהו על הפרשנות הזו כאן? יש חשיבות שהנושא לא יהיה כהחלטה לאחר יד, אנחנו לא צריכים להביע עמדה בעניין אם באמת הולכים לקבוע פרשנות שעלולה לגרום לרעידת אדמה בתחום?", אמר גפני, והוסיף: "אני דורש מרשות המיסים, אם אתם מקבלים החלטה, ואני לא מביע עמדה, תביאו את זה לכאן לפני שהיא יוצאת לפועל, שנוכל לקיים את הדיון, לשמוע את הגופים, אתכם, את חברי הכנסת, אל תעשו את זה במחטף".
השאלה אילו חברות נכנסות לתחולה של רפורמת הרווחים הכלואים - המטילה חבות מס משמעותית על חברות מעטים וחברות ארנק שצברו מזומנים בקופה ולא חילקו אותם כדיבידנד - סובבת סביב ההגדרה של חברות מעטים. לפי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה, חברת מעטים היא חברה שאין לציבור עניין בה והיא נשלטת על ידי עד חמישה בעלי מניות.
התנגדות לפרשנות הובילה לדיון בוועדת הכספים
כפי שנחשף בגלובס, ברשות המסים מתכוונים לפרש את דרישת "עניין לציבור" באופן מצומצם, כך שחברות רבות ייכנסו לתחולת ההגדרה. לעמדת הרשות, חברה שיש לציבור עניין ממשי בה היא חברה שהמניות שלה רשומות למסחר בבורסה. כלומר, חברות ציבוריות בלבד. בנוסף, ברשות המסים דנים כעת בשאלה האם המדינה נחשבת ל"אדם", כך שהחברות הממשלתיות נכללות בהגדרת חברות מעטים עם פחות מחמישה בעלי מניות.
על פי החוק, חברות מעטים יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן, לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם. המס לא יוטל על חברות שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ-750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.
על פי פרשנות רשות המסים לחקיקה, חברות ממשלתיות למשל יידרשו לחלק כל שנה 6% דיבידנד בכפייה או לשלם את המס.
עמדת הרשות יצרה לחץ רב בקרב החברות הרלוונטיות. ברשות התקיימו דיונים לא פורמליים מול מייצגים של החברות הממשלתיות ואיגודים מקצועיים רלוונטיים לטובת גיבוש העמדה והמדיניות הסופית בנושא.
ההתנגדות לפרשנות הובילה גם לדיון בוועדת הכספים. הדיון עסק בנושא 'הצעת תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם), המסדירות חלק מחקיקת הרווחים הבלתי מחולקים וכן בהחלת חוק הרווחים הכלואים על חברות האג"ח הציבוריות.
"הכנסות עודפות של כ-9 מיליארד שקל בינואר"
בפתח הדיון הציג נציג הכלכלן הראשי, רומי גנוד את ההכנסות הנובעות מהחקיקה, תוך שהוא מציין כי קשה לעשות את החלוקה בין הכנסות מהחוק ומסיבות נוספות. "ראינו הכנסות עודפות של כ-9 מיליארד שקל בינואר, בפברואר מרץ ההכנסות ירדו יחסית, אז היום אנחנו עומדים על הכנסות עודפות של 5.6 מיליארד שקלים, חלק כנראה נובע מהחוק הזה, חלק ממס יסף, חלק מצפייה בשוק למבצע דיבידנד".
במסגרת הדיון לעניין החלת הרווחים הכלואים, טענו גורמי השוק השונים ונציגי הלשכות המקצועיות - בהם לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון - כי לא הייתה כוונה להחיל את החוק על חברות אג"ח ציבוריות בעת החקיקה וכי במידה והייתה כוונה כזו היו מתנגדים לה.
"רשות המסים עושה תרגיל"
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות הרשומות בבורסה, טען כי "יצרו בבורסה מסלול שמאפשר לגייס אג"ח בלבד, זה נקרא חברות אג"ח או תאגידים מדווחים, המטרה שהחברות יוכלו לגייס חוב לאו דווקא מהבנקים אלא גם מהציבור, לא מעט חברות מנצלות את ההליך הזה, זה מגדיל תחרות ומפחית עלויות. החוק הזה אמור לחול על חברות שלציבור אין עניין ממשי בהן, באים רשות המיסים ועושים תרגיל, איך יכול להיות שחברה שגייסה אג"ח מהציבור אין לציבור עניין ממשי בה?! להיפך יש לציבור עניין גדול שהחברה בכלל לא תחלק דיבידנד, ברור לציבור שכל חלוקה כזו עלולה לסכן את כסף החוב שלו".
פלטו הוסיף, "גם לרשות לניירות ערך יש אינטרס כזה כמי שמגנה על המשקיעים, ברוב המקרים שחברה כזו מגייסת אג"ח, היא גם חותמת על שטר נאמנות ובחלק מהם אסור לה לחלק דיבידנד כלל. אם בכלל היינו חושבים שמישהו חושב להחיל את החוק על חברות ציבוריות היינו אומרים שזה לא הגיוני וזה לא היה עובר, גם רשות לניירות ערך מתנגדת, גם הבורסה מתנגדת".
לדבריו, "יש להבין מה המשמעות, שחברה כזו מגייסת היא הופכת תאגיד מדווח, כמעט כל החובות שחלות על חברה ציבורית חלות עליהם, כל הגילויים והדיווחים, אף חברה שפויה לא תיכנס למסלול הזה, זה עלויות של בין מיליון ל-2 מיליון בשנה. אל תהרסו את הכלי הזה, זה כלי חשוב למדינה ולכלכלה. זה מגדיל תחרות, מפחית עלויות לחברות, אתם רוצים לדחוף אותן חזרה רק לבנקים? עצם האיום עלול להרוס את המסלול הזה".
גם נציג התאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, הביע התנגדות לפרשנות רשות המסים וציין, כי "כל החובות חלות על החברות האלה כי מתייחסים אליהם כאל חברות שיש לציבור יד בהם. לא העלנו על דעתנו שיחשיבו חברה שנועדה לגייס כסף מהציבור יהיה דיון כזה בכלל".
גם נציג הבורסה לניירות ערך, טום טרילניק, ציין כי פרשנות מרחיבה של החקיקה גם על חברות אג"ח עלולה לגרום נזק לשוק. "לציבור יש עניין ממשי בחברות אג"ח, אמרו את זה לפני, יש להם שוק של 125 מיליארד שקל, כל האג"ח הזה נמצא בידי הציבור. היו מקרים שבית משפט חייב חברות שחילקו דיבידנד להחזיר לטובת הציבור. גם בחוק החברות ובחוק ניירות ערך יש התייחסות לחברות אג"ח כאל חברה ציבורית כדי שישרתו את החוב. לבוא כמה חודשים אחרי החקיקה וללא דיון באופן פרשני לקבל החלטה הזו זה הזוי וקצת זלזול בעבודת הוועדה".
כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, השיב לביקורת ואמר "הפרשנות נוצרה בעקבות סעיף 64, כל הפסקי דין היו על חברות שהמניות שלהן רשומות למסחר בבורסה, אנחנו לא נחיל עליהם את החוק, אנחנו כן שוקלים את העמדה לגבי חברות שהנפיקו אג"ח, לא יצאה עדיין חוות דעת רשמית, אנחנו בשיח עם הרשות לניירות ערך, תצא חוות דעת רשמית, אני מעריך תוך חודשיים".
בשלב זה עדיין אין עמדה רשמית של רשות ניירות ערך, אך כאמור הרשות התבקשה להודיע לוועדת הכספים על עמדתה כדי לאפשר דיון ציבורי בביקורת ובהתנגדויות בטרם השלמת המהלך.