פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock, abriendomundo
המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את התמ"א הראשונה בישראל לייצור חשמל מעל שדות חקלאיים ("אגרו-וולטאי"). התמ"א כוללת אפשרות לפריסה נרחבת (עד 300 דונם) של פאנלים סולאריים מעל גידולי שדה ללא צורך באישור גורמי התכנון במשרד החקלאות, לעומת 150 דונם בלבד בטיוטת התמ"א. המטרה: לעודד פריסת פאנלים סולאריים בלי לפגוע בתפוקה החקלאית.
כעת התוכנית תועבר להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור. בנוסף, 5,000 דונם נוספים אושרו למתקנים קרקעיים ללא חקלאות. שר האנרגיה אלי כהן מסר: "אנו מאפשרים ייצור חשמל במחיר תחרותי".
● בלעדי | רשות מקרקעי ישראל מקדמת את השדה הסולארי הגדול בישראל
● האם פחם הוא המשאב העיקרי להפקת חשמל בישראל?
אחד הפתרונות לשטחים הנרחבים שדורשים שדות סולאריים, כמו גם למרחקים הגדולים שלהם ממוקדי הביקוש והאוכלוסייה, הוא שימוש כפול. משרד האנרגיה מקדם את ה"דו-שימוש" על גגות ומתקני ציבור רבים, ובשנים האחרונות נערכו ניסויים רבים בהצבת פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים. אך כדי שייצור החשמל לא יפגע בגידולים החקלאיים, השטח ממנו מופק חשמל בפועל הוא כ-30% בלבד מהשדה החקלאי.
בנוסף, משרד החקלאות הביע חששות רבים ממה שהוא מכנה "אגרו-בלוף" - כלומר הזנחה של הגידול החקלאי שמתחת לפאנלים הסולריים, בשל הרווחיות הגדולה יותר שהם מציעים ביחס לחקלאות לאותה יחידת שטח. ובכל זאת, משרד החקלאות נאלץ להתפשר ולאשר עד 300 דונם מעל גידולי שדה ללא צורך בהתייעצות עם גורמי התכנון במשרד, וזאת לעומת 150 דונם בלבד בטיוטת התקנות.
בכך, התקנות של גידולי שדה יושוו לאלה של מטעים (שההכנסות מהם לכל דונם גבוהות יותר, ולכן החשש מהזנחתם קטן יותר). התמ"א החדשה גם אוסרת על גידור היקפי של שטחי המתקנים - דבר משמעותי לתנועה חופשית, לרבות של בעלי חיים.
"מדובר בפריצת דרך"
על-פי משרד האנרגיה, שהוביל את אסדרת נושא האגרו-וולטאי, "ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם שמקדמת אסדרה תכנונית למתקנים אלה. מדובר בפריצת דרך להקמת מתקני ייצור אנרגיה מעל שדות חקלאיים ולעמידה ביעדי הממשלה בשנת 2030".
אולם הסיבה שישראל היא בין הראשונות נובעת מהראשוניות של הטכנולוגיה והפרקטיקה, כאשר גם בעולם עוד לא ברור מה הדרכים היעילות ביותר ליישב בין הפקת אנרגיה סולארית בצורה יעילה יחד עם גידול חקלאי שלא יינזק מהסתרת השמש ומהצבת המתקנים.
בנוסף, אומרים במשרד האנרגיה, "המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה תוספת של 5,000 דונם למכסת המתקנים הקרקעיים של אנרגיה מתחדשת", כלומר מתקנים המוצבים ישירות על הקרקע ללא חקלאות מתחתיהם.
לדבריהם, "המכסה החדשה עתידה לסייע לעמוד ביעדי הממשלה לייצור אנרגיה מתחדשת, תוך מתן מענה לייצור משמעותי בפרויקטים גדולים ויעילים וחיסכון במשאב הרשת".
על-פי משרד האנרגיה, "סך ההספק שייצור ממתקנים קרקעיים יעמוד על כשליש בלבד מסך ייצור האנרגיה מתחדשת בשנת 2030", ושני השלישים הנותרים יגיעו בדו-שימוש.
"צעד אסטרטגי משמעותי"
על-פי מינהל התכנון, "מדובר בצעד אסטרטגי משמעותי במסגרת מאמצי המדינה לעמוד ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהגיע ל-30% ייצור עד לשנת 2030, בהתאם להחלטת הממשלה". עוד נמסר כי "מהלך זה צפוי לתעדף את השימוש הכפול בקרקע, באופן שמאזן בין פיתוח טכנולוגי לבין שמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים".
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן מסר: "הצעדים אותם אנו מקדמים מגדילים את מקורות האנרגיה של ישראל, מחזקים את העצמאות האנרגטית ומאפשרים ייצור חשמל במחיר תחרותי. פרויקטים אלה, המשלבים ערכים של חקלאות, ציונות ואנרגיה ירוקה ונקייה, מסמלים את החדשנות והיצירתיות הישראליים. נמשיך לפעול להסרת רגולציה ולעידוד תחרות במשק האנרגיה, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם, לטובת בריאות הציבור".
יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן, מסר: "המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא צו השעה, ואנו פועלים לאזן בין צורכי האנרגיה לבין השמירה על הקרקע והחקלאות. האגרו-וולטאי הוא ביטוי מובהק לחשיבה תכנונית יצירתית שמחברת בין קיימות סביבתית, ביטחון תזונתי ועצמאות אנרגטית. מדובר במהלך שימנף את ההתיישבות החקלאית ויעניק רוח גבית למשק החשמל הישראלי".
לדברי מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, "תכנון מתקנים אגרו-וולטאיים מהווה נדבך חשוב בשילוב שבין פיתוח כלכלי וסביבתי. אנו רואים בכך מנוע צמיחה לאזורי הפריפריה ודרך חכמה לנצל את הקרקע בצורה אחראית. נמשיך לקדם פתרונות תכנוניים שישרתו את האינטרס הלאומי תוך שמירה על החקלאות וניצול יעיל של משאב הקרקע".
"בשורה מבורכת למשק האנרגיה"
מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת דוראל הנכנס, יוני חנציס, מסר בתגובה: "התיקון לתמ"א 1 בתחום האגרו-וולטאי הוא בשורה מבורכת למשק האנרגיה. מדובר בצעד חשוב שחיכינו לו זמן רב - יצירת מסלול תכנוני יעיל שיאפשר קידום מהיר לפרויקטים דו-שימושיים, תוך שמירה על הדגש החקלאי, בהתאם לתפיסת עולמנו בדוראל.
"במדינה קטנה כשלנו, השימוש הדואלי בקרקע הוא כורח המציאות, והמודל האגרו-וולטאי הוא פתרון מובהק לכך. לצד מספר תיקונים שעדיין נדרשים, ובראשם עידוד מיזמים משותפים גדולים באזורים נרחבים יותר ובסמיכות לתשתיות אנרגיה, אנו מברכים על המהלך ובטוחים שיתרום להאצת ההקמה בשטח. בשילוב התאמות נדרשות, התמ"א המעודכנת עשויה לשנות את כללי המשחק בתחום החקלאות הסולארית".
גלעד פלד, מנכ"ל אנלייט MENA: "אנו מברכים על ההחלטה - צעד חשוב למימוש הפוטנציאל שבשילוב בין חקלאות מתקדמת לייצור אנרגיה מתחדשת, מבלי לוותר על אף אחת מהן. מדובר בבשורה של ממש לגידולי השדה, שלא זכו עד כה למענה תכנוני מספק. אנלייט פועלת בחזית התחום עם פרויקטים פורצי דרך, כמו האתר במושב ישע - שם מתקיים שילוב מיטבי בין ייצור סולארי לחקלאות גד"ש פעילה, תוך שמירה על תפוקה ואיכות חקלאית. כעת האתגר הוא להסיר חסמים רגולטוריים ולאפשר לחקלאים וליזמים לממש את החזון - ולחזק את הביטחון התזונתי והעצמאות האנרגטית של ישראל".