גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יתרון צבאי איכותי: כך נבנו היחסים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב

טראמפ לא כלל את ישראל במסעו למזרח התיכון ובכך העלה חשש: האם הבטחת העליונות הצבאית הישראלית באזור (הידועה כ־QME) תישמר? ● צללנו להיסטוריה ולחוקים של המדיניות הזו, כדי להבין מה השורשים שלה והאם ישראל צריכה להתחיל לבנות אסטרטגיה חדשה ● המשרוקית של גלובס

נפתלי בנט, מפלגת בנט 2026 (רשתות חברתיות, 15.5.25) / צילום: יואב דודקביץ, "ידיעות אחרונות"
נפתלי בנט, מפלגת בנט 2026 (רשתות חברתיות, 15.5.25) / צילום: יואב דודקביץ, "ידיעות אחרונות"

מסעות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במזרח התיכון עוררו עניין רב. תשומת־לב מיוחדת קיבלה חתימת ארה"ב וסעודיה על עסקת נשק בסך 142 מיליארד דולר, אותה כינה הבית הלבן "הגדולה בהיסטוריה". זאת, בהמשך לשיחות על פיתוח תוכנית גרעין אזרחית סעודית. הדבר העלה שאלות לגבי יחסי ישראל עם ידידתה הגדולה, והעלה את המושג QME (קיצור ל־Qualitative Military Edge), היתרון הצבאי האיכותי של ישראל, לשיח הציבורי. אבל מה הוא אומר, כיצד נולד ועד כמה הוא קשיח?

הצוללת | החוקרת שמגלה: ארה"ב תלויה בסין כדי לפתח את הצבא שלה
הצוללת | מומחים לפוליטיקה אמריקאית: מה שקרה ביחסים בין ארה"ב לישראל - "מטורף"

הולדת הסיוע

במאמר שפרסמו במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון (WINEP), לוטננט קולונלים (דרגה המקבילה לסא"ל) ויליאם וונדרל ואנדרה ברייר מסבירים כי מאז כהונת לינדון ג'ונסון כנשיא ארה"ב בשנות ה־60, בבסיס היחס האמריקאי לישראל ניצב עיקרון פשוט: ישראל היא מעוז ליברלי במזרח התיכון, ולכן הישרדותה הוא אינטרס חיוני של ארה"ב. כדי להבטיח את קיומו של בעל ברית זה מול אומות הקוראות להשמדתה, עליו להיות מסוגל להגן על עצמו ולהרתיע.

לדברי פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל־ארה"ב בבר אילן ורייכמן, "מה שהביא לגיבוש העיקרון הזה הוא התפיסה של ארה"ב שמוטב לה לדאוג שלישראל יהיו הכלים להבטיח את שרידותה בעצמה, במקום שארה"ב תיאלץ להיחלץ לעזרתה".

במאמץ זה, ישראל תמיד תחזיק במספר רב יותר של מטוסי קרב, תותחים, טנקים וכלי קרב ממה שתוכל להציב קואליציה של מדינות ערב. ניתן להבטיח את הישרדות ישראל רק אם היא תשמור על עליונות צבאית איכותית, תוך הסתמכות על עדיפות בנשק, טקטיקות, הכשרה, מנהיגות ועוד, כדי להרתיע או להביס את יריביה שנהנים מיתרון מספרי.

הביטוי המעשי הראשון לכך היה ב־1968: ג'ונסון אישר מכירת מטוסי פנטום לישראל, והעניק לה יתרון על שכנותיה. לפי ד"ר דורי גולד, גם ב־1980 ישראל זכתה לקדימות, כשקיבלה מטוסי קרב מתקדמים מדגם F16 שלוש שנים לפני מצרים.

שחיקת היתרון

המחויבות ליתרון האיכותי של ישראל הפכה למפורשת תחת הנשיא רונלד רייגן. בפגישה עם רה"מ מנחם בגין ב־1982, הצהיר כי הוא "מחויב לשמור על היתרון האיכותי של ישראל". אך הצהרה זו באה על רקע פעולות הממשל שצמצמו את היתרון הזה והביאו למתיחות בין המדינות.

העסקה הנוכחית אינה הפעם היחידה בה ארה"ב וסעודיה חותמות על "עסקת הנשק הגדולה בהיסטוריה", למגינת לבה של ישראל: ב־1981, ארה"ב מכרה את מערכות הרדאר המוטסות AWACS לסעודיה, במה ששחק את יתרון חיה"א הישראלי. בישראל לא הסתירו את הזעם, ובגין הביע "חרטה עמוקה והתנגדות בלתי מסויגת".

במאמר ב־WINEP נכתב שבעוד המגמה של שחיקת היתרון הטכנולוגי של ישראל נמשכה אל שנות ה־80 וה־90, גורמים אמריקאים טענו שצה"ל שומר על היתרון האיכותי ברמת תת־המערכת, עם תוכנות משופרות ומערכות מיקוד טובות יותר, ושהיתרון של ישראל בטקטיקות, אימונים ולוגיסטיקה מפצה על מכירת הטכנולוגיות למדינות ערב.

לפי פרופ' גלבוע, "זה מה שקרה עם מטוסי ה־F15. כשארה"ב סיפקה את המטוסים הללו לארצות ערב, היא סיפקה לישראל דגם משודרג שכלל מערכות אלקטרוניות ישראליות ייחודיות. הדגם כונה, F15I כאשר האות 'I' מסמלת את ישראל".

אלא שבישראל, כך המאמר, לא מקבלים את הטיעון. מאז אמצע שנות ה־80, רבות מיריבותיה המסורתיות של ישראל לימדו את חייליהן טקטיקות לחימה בסגנון ארה"ב, שלחו את אנשי הצבא שלהן לקורסים של צבאות ארה"ב ואירופה, והשתתפו בתרגילים משותפים עם כוחות ארה"ב וכוחות מערביים אחרים. לכן, מסקנת המאמר היא שהמידה שבה טקטיקת הלחימה הישראלית נותרה עדיפה על אלו של אויביה הערבים פחתה.

אם כן, האופן שבו ארה"ב שומרת על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל מתבטא בעיקר דרך שדרוג מערכות הנשק שהיא מוכרת לישראל, או "שנמוך" הגרסאות שנמכרו למדינות ערב. בכמה הזדמנויות היא מכרה לישראל חבילות נשק "מאזנות" בכל פעם שנחתמה עסקה גדולה עם סעודיה או מדינות אחרות במזרח התיכון.

החקיקה בארה"ב

אף שה־QME היה לעיקרון יסוד בארה"ב, החוק האמריקאי לא הגדיר אותו עד שהגיעה סדרת חוקים בשנות ה־2000. חוק מ־2008 קבע את ההגדרה: "היכולת להדוף ולהביס כל איום צבאי קונבנציונלי מכל מדינה בודדת, קואליציית מדינות אפשרית או שחקן לא מדינתי… באמצעות שימוש בעליונות האמצעים הצבאיים, המוחזקים באיכות מספקת, כולל כלי נשק ויכולות פיקוד, שליטה, תקשורת, מודיעין, פיקוח וסיור". החוק קבע שעל הנשיא לספק הערכה אמפירית של מצבה הצבאי של ישראל ביחס לאיומים הצבאיים עליה. באותה הזדמנות תוקן חוק היצוא הביטחוני, כך שיבטיח שמכירת נשק למדינות במזרח התיכון ייעשה תוך התחשבות בצורך להבטיח את היתרון האיכותי של ישראל.

ב־2012, על רקע האביב הערבי, יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק והתגברות האיום האיראני, הועבר בקונגרס חוק נוסף שמטרתו הבטחת הסיוע לישראל. לא היה מדובר בהתחייבות אך ורק לסיוע צבאי, אלא גם לסיוע דיפלומטי. החוק קבע שהמדיניות האמריקאית היא שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון. החוק פחות התמקד בנשק שניתן או לא ניתן למכור למדינות ערב, ויותר בסיוע הישיר שארה"ב התחייבה להעביר לישראל בצורות שונות, החל ממכירת נשק, דרך הדרכות צבאיות וכלה בסיוע בפיתוח טכנולוגי.

ב־2014 עבר חוק השותפות האסטרטגית ארה"ב־ישראל. החוק תיקן את חוק היצוא הביטחוני, כך שלכל מכירת נשק למדינות במזרח התיכון תהיה חובה לצרף הערכה כיצד הדבר ישפיע על מאזן הכוחות האזורי ועל יכולותיה של ישראל להגיב לכך. כמו כן, על הממשל לזהות לאילו אמצעים חדשים תזדקק ישראל כתוצאה ממכירת הנשק למדינה אחרת.

לקראת סוף ה־QME?

עד כמה ידי הנשיא כבולות ל־QME בבואו לחתום על עסקאות במזרח התיכון? פרופ' גלבוע מסביר ש"יצוא נשק אמריקאי מחייב אישור של הקונגרס. בדיונים בוועדות חברי הקונגרס מבצעים ביקורת יסודית על פרטי העסקה ודורשים הסברים מפורטים על האופן שבו העסקה עומדת בעיקרון ה־QME. אחרת, העסקה לא תאושר".

לראיה, פרופ' גלבוע מזכיר את עסקת הנשק של ארה"ב עם איחוד האמירויות ב־2020, בסמוך להסכמי אברהם. "אז דובר על עסקת נשק בגובה של 23 מיליארד דולר שכללה מכירת 50 מטוסי F35 לאמירתים. היה דיון בקונגרס בשאלת ה־QME, והתקבלו ארבע החלטות שדרשו מהנשיא טראמפ לעמוד בכללים של QME. זאת למרות השותפות שלהם בהסכמי אברהם". הוא מוסיף ש"ההחלטות שהתקבלו היו דו־מפלגתיות". לכן, לדעתו, "טראמפ לא יוכל להתחמק מהשמירה של הקונגרס על ה־QME".

אבל אולי יש מעקף יצירתי? "ייתכן שאנחנו מתקרבים לרגע שבו הפיצוי לישראל לא יגיע בדמות נשק, אלא באמצעות הבטחה אמריקאית לסיוע צבאי במקרה הצורך, למשל הסכם הגנה", כך גלבוע. "אם זה יקרה, המשמעות תהיה נטישת ה־QME, ולמעשה לעשות בדיוק את מה שה־QME ביקש למנוע: מעורבות צבאית אמריקאית ישירה בעימותים של ישראל. עסקאות הנשק שטראמפ חותם עליהן מציבות סימן שאלה סביב היכולת לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל באמצעות אספקת נשק. הכרסום ב־QME מחייב הערכה מחדש של האופן שבו ארה"ב ערבה לביטחונה ולקיומה של מדינת ישראל, וישראל צריכה לחשוב מחוץ לקופסה על הדרכים לקבל פיצוי".

עוד כתבות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן מבהירה: מערכות הטילים - לא נושא למשא ומתן

איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם