ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (ה') על מינוי ראש חדש לשירות הביטחון הכללי (שב"כ): האלוף דוד זיני. כפי שקובע חוק השב"כ, ראש השירות "ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה" - ולכן, לכאורה, השלב הבא הוא הבאת המינוי להצבעה בממשלה.
אבל אי-אפשר להתעלם מכך שההודעה על המינוי מנוגדת לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שרק אמש (ד') הודיעה לנתניהו כי לנוכח החלטת בג"ץ בנושא, עליו להימנע ממינוי ראש שב"כ חדש - קבוע או ממלא-מקום.
בעיצומה של חזית נוספת במאבק בין הממשלה למערכת המשפט - המשרוקית של גלובס עושה סדר בפרשה.
● בג"ץ קיבל את העתירות נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר: "נעשתה בניגוד לדין; ראש הממשלה בניגוד עניינים"; נתניהו: "פסק דין שערורייתי"
● היועמ"שית לנתניהו: עליך להימנע ממינוי ראש שב"כ חדש
מה בג"ץ אמר על מעורבות נתניהו בקביעת זהות ראש השב"כ?
ראשית, צריך לומר שבג"ץ התייחס לשאלת הליך פיטורי רונן בר שבוצעו לפני כחודשיים, והוא לא דן בשאלת מינוי המחליף. ובכל זאת, בפסיקה ניתן למצוא אמירות שעשויות להיות רלוונטיות לענייננו.
נשיא העליון יצחק עמית, בהסכמת השופטת דפנה ברק-ארז, הדגיש כי האיסור על ניגוד עניינים מדבר על מצב שבו יש פוטנציאל לניגוד עניינים - וזה נבדק על-פי "מבחן אובייקטיבי שלפיו יש לבחון האם יש באינטרסים האחרים של עובד הציבור כדי למנוע ממנו לבצע את תפקידו הציבורי ללא משוא-פנים".
בג"ץ פסק כי הדבר אכן מתקיים באשר למעורבות נתניהו בהליך הפיטורים. כך, נקבע כי בשל שתי הפרשות הנוגעות ללשכת נתניהו שנחקרות כעת בשב"כ - הדלפת המסמכים המסווגים והמימון הקטארי - נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים, "באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות בסוגיית הפסקת כהונת ראש השב"כ".
וגם העובדה שההחלטה התקבלה על-ידי הממשלה כולה - ולא רק על-ידי נתניהו - לא מרפאת את הפגם הזה: "נושא משרה שעומד במצב של ניגוד עניינים אינו יכול להיות חלק מתהליך קבלת החלטה בנושא שלגביו מתקיים ניגוד העניינים, ועצם השתתפותו בהצבעה פוגמת בתקינות ההליך כולו".
לכן, פסק בית המשפט, "עצם השתתפותו בדיון וההצבעה של ראש הממשלה, שכאמור עמד במצב של ניגוד עניינים, מביאים אפוא לפסלות ההחלטה".
הדברים האלה מקבלים כעת משנה חשיבות - משעה שההודעה על מינויו של זיני הגיעה מטעמו של נתניהו עצמו.
ומה בנוגע לניגוד העניינים של הממשלה כולה?
כאן בג"ץ ביקש שלא לטעת מסמרות. מחד, לפי הנשיא עמית, "עצם העובדה שראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים אינה מובילה בהכרח למסקנה שגם על יתר השרים חברי הממשלה יחולו המגבלות אשר חלות על ראש הממשלה. כמו כן, ככלל, קיומו של זיהוי פוליטי בין ראש הממשלה והשרים אינו מספיק, כשלעצמו, כדי להקים חשש מפני אפשרות לניגוד עניינים מצד כלל שרי הממשלה".
ומאידך, עמית המשיך, "אין לכחד כי בנסיבות העניין עשוי היה להתעורר הרושם שלפיו שרי הממשלה שימשו אך 'כזרועו הארוכה' של ראש הממשלה במהלך הדיון וההצבעה. כך, ראש הממשלה היה 'הרוח החיה' מאחורי ההחלטה, הוא שיזם את העלאת סוגיית סיום כהונת ראש השב"כ על סדר יומה של הממשלה, ועל עמדתו והכרעתו נשענו גם חברי הממשלה בהתייחסותם לסוגיה".
מה אמרה היועמ"שית?
לאחר פרסום פסק הדין, היועמ"שית שלחה מכתב לראש הממשלה, בו היא הדגישה את קביעות בג"ץ לגבי ניגוד העניינים של נתניהו והפסול שבמעורבותו בסוגיית הפיטורים. "במצב דברים זה", היא כתבה לנתניהו, "עליך להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ - קבוע או ממלא-מקום. זאת, עד להשלמת הבחינה המשפטית של העניין, לימוד פסק הדין ויישומו על הנסיבות העבודתיות העדכניות".
כמו כן, היועמ"שית כתבה בחוות-דעתה מאתמול כי "נוכח דחיפות העניין, נגבש בימים הקרובים הנחיות משפטיות בעניין מינוי ראש שב"כ חדש, אשר יבטיחו את תקינות ההליך".
נתניהו, כידוע, בחר שלא להמתין עד לסיום הבירור של היועמ"שית - ועל כך היועמ"שית הגיבה הערב: "ראש הממשלה פעל בניגוד להנחיה המשפטית, יש חשש כבד כי פעל כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים, ותהליך המינוי פגום".
מה התוקף של עמדת היועמ"שית?
בשורה של פסקי דין שנפרסת על פני עשרות שנים, בית המשפט חזר ועמד על כך ש"היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הרשות המבצעת. כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת, פירושה את הדין משקף את המצב המשפטי - הקיים והמצוי - ופירושה זה מחייב את הרשות המבצעת".
בעניין פיטורי ראש השב"כ רונן בר, בג"ץ הצביע על אלמנט נוסף שקשור לקבלת עמדת היועמ"שית. לפי השופט עמית, "התנהלות ראש הממשלה והממשלה ביחס לעמדת היועצת המשפטית שהתריעה מפני חשש כי ההליך 'נגוע באי-חוקיות ובניגוד עניינים'" העלתה "קושי נוסף במישור ניגוד העניינים".
כלומר, העובדה שחברי הממשלה לא המתינו לסיום בדיקת היועמ"שית "מגבירה את החשש כי מצב של ניגוד עניינים אכן מתקיים ביחס לראש הממשלה והממשלה". ושוב עמית הזכיר כי "בהיעדר קביעה שיפוטית אחרת, חוות-דעת או הסדר ניגוד עניינים שנערכים על-ידי היועצת המשפטית לממשלה, מחייבים מבחינת נושא התפקיד הציבורי שאליו מתייחסת חוות-הדעת".