מערכת הלייזר הישראלית בדרך לבצע ניסויים גם בים

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● טראמפ מתרחק מישראל וזו עדות נוספת לכך
● ראיון | המצרייה שמואשמת בריגול למוסד: "ניצוץ של סכסוך יוצת בכל רגע"

1מגן אור תעבור ניסויים בים

מגן אור, מערכת ההגנה הישראלית המבוססת קרן לייזר, "עומדת לקבל חיזוק משמעותי כשתעבור בקרוב ניסויים בים", פורסם בנשיונל אינטרסט. "לפי רפאל הניסויים הקרובים יתבססו על לקחים שנלמדו מהמלחמה הרב-חזיתית המתמשכת בין ישראל לפרוקסי של איראן", נכתב.

"בעוד שכיפת ברזל, חץ וקלע דוד - יכולות ההגנה האווירית השכבתיות של ישראל - הצליחו להגן על המדינה מפני רוב מוחלט של המתקפות הללו, מגן אור תוסיף רמה חדשה לגמרי להגנת ישראל", נכתב.

רפאל חשפה לראשונה את הגרסה הימית של מגן אור בתערוכת IMDEX 2023. בדומה לגרסה הקרקעית, קרן הברזל הימית יכולה להשתלב במערכות ההגנה האווירית הקיימות של ישראל, כמו כיפת ברזל. "ישראל הצליחה להשיג את הטכנולוגיה הנדרשת לחשיפת תוכנית מגן אור רק בשנת 2014 בסינגפור. אף שמפרטים ופרטים סביב המיזם נותרו מסווגים מאוד, כיום מאמינים שמגן אור בעלת טווח יעיל מקסימלי של עד שבעה קילומטרים, והיא מסוגלת ליירט ולהשמיד מגוון קליעים באמצעות שני כבלי סיבים אופטיים עתירי אנרגיה. מעבר לטכנולוגיות המתקדמות הכלולות, גם שיקולי חיסכון בעלויות הופכים את הנשק עתיר האנרגיה הזה לעדיף עבור ישראל. בעוד שמיירטי כיפת ברזל מתומחרים בין 50 אלף ל־100 אלף דולר כל אחד, מגן אור תעלה חלק קטן מהסכום הזה. למעשה, כל יירוט של מגן אור יעלה רק כמה דולרים בחשמל".

"ההצגה של מגן אור בזמן תעניק ללא ספק לישראל יתרון צבאי אף גדול יותר על פני שכניה העוינים", נכתב.

בינתיים, ישנה התקדמות גם בגרסה הראשונית של המערכת, שמיועדת להיפרס יבשתית. בשבוע שעבר נחשף בגלובס כי מערכת הביטחון הישראלית תתכנס בתקופה הקרובה לניסוי נוסף וחשוב במגן אור. האם ניסוי יצלח, יתקדמו המשרד והמפתחת הראשית רפאל אל היעד של מבצוע ברבעון האחרון של השנה.

מתוך הנשיונל אינטרסט מאת מאיה קרלין. לקריאת הכתבה המלאה.

2הסיבה בגללה מחבלי חמאס לא קיבלו משכורת במשך חודשים

מחבלי חמאס זעמו לאחרונה על כך שלא קיבלו משכורת מארגון הטרור "שלא שילם ללוחמיו כבר שלושה חודשים עקב מגבלות ישראליות על סיוע הומניטרי, שמונעות מהקבוצה להשתלט על אספקה ולמכור אותה", פורסם בטלגרף הבריטי.

מחבלי חמאס לא קיבלו משכורת מאז פברואר. במקביל "גם משפחות של מחבלים שנהרגו או נשבו במהלך הלחימה עם ישראל לא קיבלו פיצויים".

עובדים אזרחיים של חמאס קיבלו משכורת מופחתת "בגובה 250 דולר לפני ארבעה חודשים, מה ש'עורר תרעומת בקרב העובדים'. לא ברור אם הם קיבלו שכר מאז".

מה שגרם להפסקת המשכורות הוא הפסקת אספקת הסיוע ההומניטרי לעזה במרץ האחרון. "לפי דיווחים, חמאס גם איבד הרבה מהשפעתו באיו"ש כאשר תאים חמושים עם תקציב נמוך נמנעים מלתקוף מתנחלים או חיילים ישראלים מחשש לפשיטות צבאיות".

מתוך הטלגרף מאת הרייט ברבר ודניאל הארדייקר. לקריאת הכתבה המלאה.

3הניו יורק טיימס: תוכנית הסיוע החדשה של עזה - "רעיון ישראלי"

מאז מרץ האחרון ישראל הפסיקה את הסיוע ההומניטרי לעזה עקב טענות כי חמאס עושה שימוש לרעה בסיוע. כעת התוכנית הסיוע חדשה, שיצאה לדרך, "עוקפת את האו"ם ומוצגת כניטרלית" אך מקורה בכלל בישראל, פורסם בניו יורק טיימס.

תומכי פרויקט הסיוע החדש "מציגים אותו כיוזמה עצמאית וניטרלית שמופעלת בעיקר בידי קבלנים אמריקאים. הקבוצה העיקרית שאחראית על האבטחה מנוהלת בידי פיליפ פ' ריילי, בכיר לשעבר ב-CIA, וקבוצת גיוס כספים בראשות ג'ייק ווד, יוצא מארינס, שאמר בראיון כי המערכת תיושם בהדרגה", נכתב.

אולם כעת, "לפי גורמים ישראלים ואנשים שמעורבים בפרויקט, שהתראיינו בעילום שם, התוכנית היא פרי יוזמה ישראלית שהוצעה כבר בשבועות הראשונים של המלחמה".

בתחקיר של הניו יורק טיימס נמצא כי הקווים הכללים של התוכנית כבד נדונו ב-2023 תחת קבוצה שכינתה עצמה "פורום מקווה ישראל". "הדמויות המרכזיות בה התגבשו סביב רעיון של גיוס קבלנים פרטיים לחלוקת מזון בעזה, תוך עקיפת האו"ם. במהלך 2024 הם גייסו תמיכה בקרב מנהיגים פוליטיים וצבאיים בישראל, והחלו לפתח את התוכנית עם קבלנים זרים, בעיקר ריילי", נכתב.

"מטרת התוכנית הייתה לערער את שליטתו של חמאס בעזה, למנוע ממזון להגיע ללוחמים או לשוק השחור, ולעקוף את האו"ם - שישראל אינה סומכת עליו ומאשימה אותו בהטיה אנטי־ישראלית. לדברי גורמים ישראלים, היא גם תעביר את חלוקת הסיוע מאזורים כאוטיים ולא נשלטים לאזורים בשליטה צבאית ישראלית", נכתב. חברות אבטחה יאבטחו את חלוקת הסיוע בדרום עזה שנמצאת תחת שליטת צה"ל.

לפי מקורות שדיברו עם הניו יורק טיימס הקבוצה כוללת "את יותם הכהן - יועץ אסטרטגי שהצטרף ליחידת מתפ"ש (קצין מטה תיאום פעולות הממשלה בשטחים), לירן טנצמן - משקיע טכנולוגי בולט שהצטרף גם הוא למתפ"ש, ומייקל איזנברג - יזם הון סיכון ישראלי־אמריקאי", נכתב.

"לא ברור מי מממן את הפעולה הנרחבת שמטרתה לספק מזון לכמיליון איש (חצי מאוכלוסיית עזה), כולל כאלף מאבטחים חמושים. ווד אמר שהקרן קיבלה סכום התחלתי קטן מאנשי עסקים לא ישראלים, אך סירב לחשוף את שמותיהם. מאוחר יותר מסרה הקרן הצהרה ולפיה מדינה מערב־אירופית תרמה מעל 100 מיליון דולר לפעילות העתידית - אך סירבה לנקוב בשמה", נכתב.

מתוך הניו יורק טיימס מאת פטריק קינגסלי, רונן ברגמן ונתן הודנהיימר. לקריאת הכתבה המלאה.

4קולות בגרמניה נגד ישראל

פליקס קליין, הנציב הממשלתי למאבק באנטישמיות בגרמניה, קרא לקיים דיון ביקורתי יותר על עמדתה של ברלין כלפי ישראל ואמר "על אף שהמחויבות של גרמניה לביטחונה של ישראל נטועה עמוק בזהותה שלאחר השואה, עמדה זו 'אינה מצדיקה הכול'", פורסם במידל איסט איי.

לדברי קליין, "גרמניה מחויבת לעשות ככל שביכולתה כדי לשמור על ביטחון ישראל ועל ביטחונם של יהודים ברחבי העולם", אך יש לבקר את המדיניות הישראלית. קליין אמר כי "הרעבת פלסטינים והחמרה מכוונת של המצב ההומניטרי אינם קשורים לשמירה על זכות הקיום של ישראל".

יש לציין כי קליין חזר והדגיש כי לישראל יש זכות לפעול נגד חמאס אך "ערער על היקף ותוצאות המבצע הצבאי".

מתוך המידל איסט איי. לקריאת הכתבה המלאה.