גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מענקים של מיליארדי אירו על הכף: "הפסד של הורייזון - מכה כמעט אנושה למדע הישראלי"

האפשרות שבאיחוד האירופי יוציאו את ישראל מתוכנית הורייזן לתמיכה במדע מטלטלת את החוקרים ואת האקדמיה בארץ ● גורמים בכירים מזהירים שעוד לפני קבלת ההחלטה, עצם הדיון יתחיל לגלגל כדור שלג שיפגע במחקר ● האם אירופה תוכל באמת להחליף את החוקרים הישראלים?

אפשרות שבאיחוד האירופי יוציאו את ישראל מתוכנית הורייזן / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
אפשרות שבאיחוד האירופי יוציאו את ישראל מתוכנית הורייזן / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אפשר לומר שהוצאת ישראל מתוכנית הורייזן האירופית לתמיכה במדע תחזיר את ישראל שנים אחורה, אבל גם זו תהיה הערכת חסר של עוצמת הטלטלה האפשרית. ישראל הייתה מיום הקמתה מובילה מדעית, והאוניברסיטאות שלה זכו להערכה עוד לפני קום המדינה. כעת, עצם העובדה שבאיחוד האירופי דנים באפשרות להוציא את ישראל מהתוכנית עלולה לדרדר את המדע הישראלי לליגות נמוכות שאיננו מכירים כמדינה.

פרשנות | בצל החזרה לעזה: יחסי הישראלים עם העולם בסכנה חסרת תקדים
היוזמה הזו נגד ישראל נדחתה בשאט־נפש לפני חצי שנה, אז איך היא חזרה אל השולחן?
טלטלה ביחסי ישראל־אירופה: האיומים, ההסכמים שבסכנה והסנקציות האישיות שבדרך

"שיתוף־פעולה הוא הבסיס למדע"

"במדע של היום, במיוחד במדעי הטבע ובמדעים המדויקים, חלק גדול מהמחקרים הטובים ביותר נעשים במשותף", אומר דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ופרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן.

"בנושאים מסוימים, אי־אפשר לעשות מדע טוב במדינה אחת. זה לא רק המחקר הרשמי המשותף, אלא גם כנסים ושיחות מסדרון שבהם נולדים הרעיונות הטובים ביותר. שיתוף־פעולה הוא הבסיס לכל עשייה מדעית, לא רק במחקרים של מיליונים אלא גם במחקרים צנועים יותר".

לדברי הראל, "המדע הוא קריטי לביטחון, להייטק, לכלכלה, לרפואה. אנחנו לא יכולים לדמיין את מדינת ישראל בלי מדע מוביל. להפסיד את הורייזן זו מכה כמעט אנושה למדע הישראלי".

פרופ' דוד הראל / צילום: יח''צ

"אין עוד תוכנית כזאת בעולם", מוסיף גורם בכיר במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). "כמו שמי שלא משתתף באולימפיאדה לא באמת יכול להיות שחקן משמעותי בספורט העולמי, כך אי־אפשר לדמיין את המדע הישראלי בלי תוכנית הורייזן".

חוקרים ישראלים אומנם נהנים גם ממענקי מכון הבריאות הלאומי בארה"ב (NIH), שגם הם בסיכון מסיבות פנים־אמריקאיות, אבל ההיקפים שלהם אינם דומים לאלה של תוכנית הורייזן, המגלגלת 93.5 מיליארד אירו בשנה.

במסגרת הורייזן 2020 (התוכנית לשנים 2014-2020) קיבלו אלפי חוקרים ישראלים מענקים בשווי כולל של 1.3 מיליארד אירו. במסגרת התוכנית הנוכחית, שתקפה עד 2027, התקבלו עד כה יותר ממיליארד אירו.

"ההישג הישראלי - שני רק לשווייץ"

ההצלחה של ישראל בתוכנית עד כה הגיעה בזכות ולא בחסד, ועד האירועים האחרונים נרשם ביקוש רב לעבודה עם חוקרים ישראלים. גם היום, לא בטוח שחוקרים באירופה חושבים שהישראלים כל־כך קלים להחלפה. בתוכנית הורייזן 2020 נענו בחיוב 12.8% מהבקשות למענקים שהגישו ישראלים, בהשוואה לממוצע של 11.9% לתוכנית כולה. היום סיכויי ההצלחה בכלל האיחוד האירופי עומדים על 16%-17%, ואילו של ישראל עומדים על 15.3%.

בתוכנית ERC היוקרתית, שהיא חלק משמעותי ומוביל מתוכנים הורייזן, ישראל נחשבה ונחשבת עדיין מצליחה במיוחד. במסגרת הורייזן 2020 שיעור ההצלחה שלה עמד על 18%, הישג שני רק לשווייץ. "ובואו ניקח רגע להעריך את זה, כי לשווייץ מגיעים מדענים מכל העולם, ואילו אלינו מי בא? הנתון הזה הוא תוצאה רק של עבודה של ישראלים ויהודים", אומר הבכיר במל"ג.

"אנשים לא רוצים לפגוע במדע", אומר הראל. "הם יודעים שמה שאפשר לעשות עם החוקרים הישראלים הוא חשוב מאוד לכל העולם. הם גם יודעים שפגיעה במדע מחלישה סקטור שהוא, בהכללה, מתנגד לפעולת המממשלה".

"בינתיים", הוא אומר, "המצב של ארה"ב בכל זאת יותר גרוע. מבטלים שם מענקים בהפתעה, וחוקר לא מבין מאיפה הוא הולך לשלם לסטודנטים או לספקי הציוד שלו. מפסיקים ויזות לחוקרים מחוץ למדינה באבחה.

"אבל גם זה משפיע עלינו, כי גם אנחנו מקבלים מענקים מה־NIH, ושולחים את מיטב החוקרים שלנו להכשרה באוניברסיטאות המובילות בארה"ב. במדע הכול קשור והכול בינלאומי".

הבעיה היא לא רק אובדן של כסף

"מלבד אובדן הכסף ישירות ממענקי הורייזן, הוצאת ישראל מהתוכנית יכולה להתחיל לגלגל כדור שלג", אומר הגורם במל"ג. "ישראל לא תוזמן להשתתף במחקרים עם החוקרים המובילים, לא תהיה לה גישה לתשתיות המדעיות המובילות בעולם, תשתיות שבדרך־כלל לא נמצאות אצלנו. חוקרים, גם ישראלים שיצאו לחו"ל, לא ירצו להגיע או לחזור לפה, כי הם יידעו שכאן הם לא יכולים לקבל את המענקים, ושהמדינה מודרת מהמדע הבינלאומי.

"כמו כל העולם, גם אנחנו נערכים עכשיו לפתות מדענים מבטיחים שחוששים לנסוע לארה"ב בגלל האי־ודאות שיש שם לגבי עתיד המדע ומצב ההגירה. איך נוכל למשוך אותם אלינו אם אנחנו בעצמנו מקום כל־כך בעייתי?".

הראל מסכים שההשלכות עלולות להיות מורגשות עוד לפני שהתקבלה החלטה רשמית. "ברגע שמתחילים אפילו לדבר על הנושא, כל ההתייחסות למדע הישראלי מושפעת מזה. ועדות השיפוט אמורות להיות אובייקטיביות, אבל בסופו של דבר אלה בני אדם. אנחנו כבר מרגישים שהתפיסה של המדע הישראלי בעולם נפגעה".

סיכוי נמוך לתרחיש הכי גרוע

ההחלטה להוציא את ישראל מהסכמי האסוסיאציה, המגדירים את היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי מאז שנות ה־90 של המאה הקודמת, צריכה להתקבל בקונצנזוס, והתרחיש לכך נראה כרגע לא סביר. בישראל מעריכים כי מדינות כמו הונגריה וגרמניה יחסמו צעד כזה.

הדיון בהסכמים האלה עלול להסתיים גם בסנקציות חלקיות שיכללו את השעיית ישראל מתוכנית הורייזן. סנקציות כאלה יכולות להתקבל ברוב מיוחס, אבל ברשות החדשנות מעריכים כי גם הסיכוי לתרחיש כזה הוא נמוך. "כיוון שהרוב נקבע לפי גודל האוכלוסייה של המדינות, ובשל משקלן של מדינות כמו גרמניה, איטליה והונגריה - תרחיש זה נחשב בשלב זה כבלתי סביר ואף חסר סיכוי להערכתנו".

כך או כך, ההחלטה באיחוד האירופי צפויה להתקבל עד 23 ביוני. בחצי השנה הקרובה צפוי להתחיל גם הדיון בתוכנית המסגרת הבאה של הורייזן, שתחל ב־2027. בינתיים, בשנתיים שנותרו לתוכנית הנוכחית לא אמור להשתנות דבר באופן רשמי, אולם כבר עכשיו ניכרים סימנים להשפעה לא ישירה.

לדברי הגורם במל"ג, "כל עוד לא התקבלה החלטה רשמית, אסור לתוכנית לחסום מענקים מקבוצות שבהן משתתפים ישראלים. בכל זאת אנחנו רואים ירידה מסוימת, גם אם קטנה בינתיים, במספר המענקים שהתקבלו. זה קורה לא רק בגלל חרמות רשמיים ממספר קטן של אוניברסיטאות באירופה, אלא גם בגלל חשש פרקטי. האם כדאי להכניס ישראלי לפרויקט אם אנחנו לא יודעים מה יקרה לחברות הישראלית בתוכנית בעתיד?".

מועצת האקדמיה הלאומית למדעים: "המצב הנוכחי מורכב ומסוכן"

מועצת האקדמיה הלאומית למדעים פרסמה היום גלוי דעת חריף ובו ציינה כי קיימת סכנה ממשית בכל הנוגע לעתיד שיתוף הפעולה המדעי והאקדמי בין ישראל לאירופה והשתתפותה של ישראל בתוכניות הורייזון.

"החשש מפני פגיעה באפיק התמיכה האירופי, ובכך גם בעתיד המדע הישראלי, מקבל משנה תוקף על רקע ההתפתחויות המדאיגות בארצות הברית", נאמר במסמך. "קיצוצי ממשל טראמפ בתקציבי מחקר פדרליים, צמצום שיתופי פעולה עם חוקרים זרים והקפאת מענקים דו־לאומיים כבר החלו להשפיע לרעה על המימון של מחקר ישראלי וכפי הנראה הדבר אף יחמיר בעתיד. מגמה זו מעצימה את תלותו של המחקר הישראלי בשיתופי פעולה עם אירופה וממחישה עד כמה המצב הנוכחי מורכב ומסוכן.

"מועצת האקדמיה קוראת לממשלת ישראל לפעול לאלתר ובנחישות בנצלה את כל הכלים העומדים לרשותה כדי למנוע פגיעה בהסכם השותפות עם האיחוד האירופי. על הממשלה לפעול ליצירת תנאים שיאפשרו המשך שיתוף הפעולה הכלכלי והמדעי עם אירופה תוך כדי מתן מענה לדאגות הבין-לאומיות שהועלו ושמירה על האינטרסים הלאומיים של ישראל.

"אנו קוראים לכל מוסדות המחקר והמדע באירופה שלא לערב שיקולים לא מקצועיים בשיתוף הפעולה המדעי עם מדינת ישראל ולהימנע מצעדים של הפסקת מימון מחקרים, של ניתוק קשרים או של גילויי חרם אקדמי אשר עלולים לפגוע לא רק במדע הישראלי אלא גם במדע העולמי ובטובת הכלל".

עוד כתבות

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים