גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוניברסיטת תל אביב ציפו למיליון דולר וקיבלו 125 מיליון. כך זה קרה

איך נוצר הקשר עם מנכ"ל בלקסטון ג'ונתן גריי, מה השתנה בגישה לתורמים מאז 7.10 ואיזו טעות עושים מוסדות ישראליים? ● נשיא אוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל קרן עידן ובתיה עופר מספקים הצצה לעולם גיוס התרומות לאקדמיה

הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת''א / צילום: Shutterstock
הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת''א / צילום: Shutterstock

האוניברסיטאות הישראליות לא נוהגות לחשוף את רשימת התורמים שלהן ואת גובה הסכומים שנכנסו לקופתן, אבל בשנה האחרונה התגאו שלוש מהן בתרומות גבוהות במיוחד. האחרונה שבהן הייתה אוניברסיטת תל אביב, שקיבלה החודש את התרומה הגדולה ביותר שקיבל עד היום מוסד אקדמי ישראלי מאדם בעודו בחיים: 125 מיליון דולר ממנכ"ל קבוצת בלקסטון ג'ונת'ן גריי, המיועדים לפקולטה לרפואה. לפניה הכריזו בר אילן ומכון ויצמן למדע על תרומות ענק (כ־280 מיליון דולר ו־113 מיליון דולר בהתאמה).

מענקים של מיליארדי אירו על הכף: "הפסד של הורייזון - מכה כמעט אנושה למדע הישראלי"
טראמפ חשף פרטים לגבי תוכנית מחירי התרופות שלו. המשמעות לחולים בישראל עלולה להיות קטלנית

התרומות האלה הגיעו בתקופה קשה לאקדמיה הישראלית. בזמן שהמדינה נמצאת תחת מתקפה תדמיתית ולחצי ה־BDS כבר הובילו לניתוק קשרים שיש בהם גם תקציבי מחקר, הצורך של מוסדות אקדמיים בתרומות גדול מתמיד.

האם התרומות האחרונות מייצגות בהכרח מגמת גידול, והאם חל שינוי בזהות התורמים, ובסוג הנושאים שהם מעדיפים לתרום להם?

"מאתרים יהודים אמידים"

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, לוקח אותנו אל אחורי הקלעים של גיוס התרומות.

איך נוצר הקשר שלכם עם מנכ"ל בלקסטון?
"הצוותים שלנו תמיד פועלים לאתר יהודים אמידים שעשויים לתרום לישראל. ביקשתי להיפגש איתו, בלי שיהיה לי מידע מקדים על כך שהוא מעוניין במיוחד לתרום. הוא לא תרם אישית לישראל לפני המלחמה. לפעמים פגישות שמתחילות ככה מצליחות, ולפעמים פחות.

"ישבנו בערך חצי שעה, שעה, והרגשתי שמה שאני אומר מדבר ללבו. בסוף הפגישה הוא אמר, תגישו לי כמה הצעות. ניחשתי שאנחנו עשויים לקבל מיליון, 2 מיליון, ובכל זאת הגשנו כמה הצעות בסדרי גודל שונים, ואחת מהן הייתה לתת שם חדש לפקולטה לרפואה. לפני כשנתיים הסרנו את השם סאקלר (בגלל מעורבות המשפחה במשבר האופיואידים בארה"ב - ג"ו). חשוב לנו לומר שההסרה הייתה בהסכמה עם המשפחה, שרצו לעזור לנו במהלך הזה. הם הבינו שכך נוכל למשוך תורם אחר".

גריי קיבל את התוכנית השאפתנית יותר והציע את הסכום שהיה מעל ומעבר לציפיות. לדברי פורת, גריי ובת זוגו מינדי מלווים את בניית התוכנית מקרוב. "הם אנשים מקסימים. יוצאי דופן".

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב / צילום: דוברות אונ' ת''א

לדברי פורת, היקף התרומות לאוניברסיטה לא ירד בשנתיים האחרונות ואפילו "בשנתיים האחרונות יש מגמה של אנשים ש־7.10 הדגיש עבורם את המשמעות של להיות ישראלים. יש התקרבות של יהדות העולם לישראל. חבל שזה מה שיוצר קירבה".

"התחרות גברה"

פורת מציין שלהשפעת המלחמה על התרומות לאקדמיה היו כמה שלבים. מיד אחרי 7.10, הוא אומר, ניכר היה שפילנתרופים יהודים התמקדו בצרכים המיידיים של מדינת ישראל הלוחמת והמתאוששת. "תרומות לגוף חירומי כמו מד"א הגיע על חשבון מטרות ארוכות טווח יותר, כמו חינוך. עכשיו חזרנו למצב שבו יש תורמים שמבינים שהאוניברסיטה היא העתיד של מדינת ישראל".

יניב חלילי, מנכ"ל קרן עידן ובתיה עופר ויועץ לפילנתרופיה אסטרטגית לגופים נוספים, מוסיף: "מאז 7.10 התחרות על תרומות גברה. הרבה יותר אנשים זקוקים לעזרה. משפחות חטופים, מילואמיניקים, משפחות שכולות, מפונים. הפילנתרופיה סוגרת את הרווח במקום שבו המדינה חסרה".

רשימות התורמים אינן חשופות לציבור, אבל לדברי פורת הם ברובם המוחלט יהודים מארה"ב. הסקטור השני בגודלו הוא עשירים ישראלים. "יש היום יותר מהם מכפי שהיו לנו בעבר, אבל עדיין הפער גדול מול היהודים האמריקאים". חלילי מזהה קבוצה נוספת, קטנה עוד יותר, של נוצרים אוונגליסטים. "הם תרמו בעבר בעיקר לסובלנות בין־דתית. אחרי המלחמה הם גייסו כסף לצרכים מיידיים כמו שיקום משפחות המפונים". כעת הם עשויים להתעניין בתחומים נוספים.

צילום: יח''צ

חלק מהתורמים היהודים לאוניברסיטאות הגדולות בארה"ב ביטלו את תרומותיהם על רקע המחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים. האם חלק מהכסף שהתפנה זלג לישראל?
פורת: "זה קרה, אבל זה שולי. תורם להרווארד יעביר את תרומתו לאוניברסיטה עילית אחרת. התרומה של בני הזוג גריי לתל אביב הגיעה בנוסף לתרומה שלהם לאוניברסיטת פנסילבניה, שם הם נפגשו. גם האוניברסיטאות האמריקאיות במצוקה עכשיו, בגלל קיצוצים שונים של ממשלת טראמפ. לבי איתן".

חלילי: "הנה, זו בדיוק דוגמה לטעות שמוסדות ישראלים עשו, הם זיהו אמריקאים שביטלו תרומות ואמרו להם 'שמעתי שהתפנה לך כסף, אנחנו צריכים אותו!'. זו לא אסטרטגיה לפילנתרופיה.

"אסטרטגיה היא לספר סיפור, להסביר למה לתרום לך, לייצר פרויקטים דינמיים עם אימפקט אמיתי. כל ישראל נפגעה ב־7.10, אבל מה מבדל אתכם? מה האקס פקטור שלכם?

"לדוגמה, בקשת כסף למלגות לימודים ל־500 סטודנטים זו מטרה נכונה, אבל אפשר להגיע רחוק בהרבה מבחינת האימפקט באמצעות תוכנית לימודים מותאמת ועזרה בהשמה מקצועית אחרי כן. אני רואה הרבה פעמים אתגר עבור המוסדות האקדמיים בישראל ליצור את הסיפור עם המשמעות".

לבנות נכון את הסיפור

אתם ניגשים היום אל התורמים אחרת מאשר לפני המלחמה? עם סיפורים אחרים?
פורת: "חלק מהתרומות שקיבלנו קשורות למצב העכשווי, למשל מרכז פוסט־טראומה לאומי או מלגות למילואימניקים. אנחנו מבקשים עזרה בשימור כוח אדם והחזרתו. זה אולי משפיע היום יותר מבעבר".

חלילי נותן כדוגמה את התרומה של עידן ובתיה עופר לקרן מלגות על שם סלמאן חבקה ז"ל, מפקד גדוד 53 בעוצבת ברק (188), שב־7.10 הציל תושבים בבארי, ונהרג בהמשך המלחמה בעזה. "הם התקשרו למשפחה ושאלו 'מה אפשר לתת לכם?' ומשפחת חבקה ענו: 'אנחנו לא צריכים כסף אך רוצים להנציח את הזיכרון של סלמאן. נכנסנו לתהליך משמעותי עם המשפחה כדי להבין מי היה סלמאן, והדבר הראשון שבלט היה שהוא מאוד האמין בהשכלה ככלי למוביליות חברתית, וגם באופן כללי. הוספנו לתרומה שלנו כסף נוסף מעמותות אחרות והקמנו תוכנית מנהיגות על שמו עבור סטודנטים דרוזים".

זהות התורם גם חשובה מאוד במקרה הזה לבניית הסיפור. "למשל, יהודים מחו"ל בשמאל הפוליטי לא יתרמו אוטומטית רק כי הם יהודים, אבל יכול להיות שהם כן יתרמו לפרויקט שקל להדהד אותו בחו"ל, כמו פרויקט לחברה משותפת", אומר חלילי.

תוכנית מלגות מבוססת על אנשים, וקל אולי יותר לקשר אותה לסיפורים. איך מבדלים בניין?
חלילי: "לתת שלט זה קל, הפילנתרופיה של העבר. אני הולך היום במוסד אקדמי ויכול להבין מי תרם כמה לפי גודל ומיקום השלט, אין בזה יצירתיות. אנחנו מעדיפים לקחת נתח מהתרומה, לא ענק, ולייצר סביבו פרויקט דינמי שיוצר עניין, משפיע יותר על חיים של אנשים ומייצר שיתופי פעולה. זו פילנתרופיה אסטרטגית. היא חשובה במיוחד לחברה שצריכה תהליך החלמה ארוך. לפעמים היא באמת מצליחה לשמר מורשת של אדם, והרי זה מה שתורמים רבים רוצים".

עוד כתבות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור