שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
הדרמה בפרשת בזק-יס-חלל לא פוסקת: בתחילת החודש הודיעה הפרקליטות, כי אחרי שנים של הקפאה, ניתן יהיה לחדש את ההליכים בתביעות האזרחיות שהוגשו נגד המעורבים בפרשה, המטלטלת זה עשור את שוק ההון הישראלי, ואשר הובילה לתיק 4000. בעקבות ההודעה צפויים להתחדש ההליכים בחמש תביעות נגזרות וייצוגיות, שהוגשו בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.
● מאות עובדי רשות המסים דרשו להעלות את שכרם. מה קבע בית הדין?
● סלייס: קרנות אדומות העניקו הלוואות צולבות לחוסכים בקרנות אחרות
התביעות נכנסו להקפאה על רקע המשפט הפלילי בפרשה. ב-2021, בעקבות הגשת כתבי האישום נגד בכירי בזק ויס, ביקשה הפרקליטות לעכב את התביעה האזרחית הראשונה שהוגשה בפרשה. בפרקליטות חששו, כי אם בכירי בזק ייחקרו ויעידו בתביעות האזרחיות לגבי מעורבותם בעסקאות בקבוצת בזק, הדבר יפגע בעדויות שלהם בתיק הפלילי.
מאז ביקשה הפרקליטות לעכב את ההליכים בארבע תביעות אזרחיות נוספות שהוגשו בפרשה - ובית המשפט נענה לבקשה. לא אחת, התובעים עצמם הסכימו לעיכוב, מתוך הבנה כי התיק ייאלץ להמתין לתיק הפלילי. אז מה השתנה עכשיו? רוב הדירקטורים ונושאי המשרה בבזק סיימו להעיד במשפט הפלילי.
למעשה, עדויות הדירקטורים מילאו תפקיד מרכזי בהחלטת הפרקליטות לבטל את האישום נגד מנכ"ל יס, רון אילון. זאת, לאחר שעורכת דינו, איריס ניב-סבאג, הצליחה להוכיח באמצעות העדויות שלהם, כי הדירקטורים לא רומו.
שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, אריאל צימרמן, אשר אצלו מתנהלות רוב התביעות האזרחיות, קיבל את בקשת הפרקליטות לגבי חידושן.
במוקד: העסקה מ־2015
במוקד הפרשה ניצבת העסקה מ-2015, אשר בה רכשה בזק את החזקות יורוקום ביס, תמורת למעלה ממיליארד שקל. בעל השליטה בשלוש החברות היה אז שאול אלוביץ', שצפוי היה להרוויח מהעסקה אישית, ועל כן מדובר היה בעסקת בעלי עניין - אשר נדרשו אישורים מיוחדים ליישומה.
בין היתר, נדרש אישור לעסקה מוועדה בלתי תלויה, המורכבת מדירקטורים עצמאיים בבזק. אלוביץ', בנו אור, סמנכ"ל בזק עמיקם שורר ומזכירת החברה, לינור יוכלמן, הואשמו בהליך הפלילי, כי לקחו חלק במסכת של הדלפות מדיוני הוועדה, אשר השפיעו על גיבוש העסקה לטובת אלוביץ'.
נוסף על כך, הפרקליטות טענה, כי יס פעלה להעלות באופן מלאכותי את תזרים המזומנים שלה ל-420 מיליון שקל, מכיוון שלפי מבנה העסקה, התמורה שאמור היה אלוביץ' לקבל מבזק עבור החזקותיו ביס הייתה מותנית, בין היתר, בביצועי יס.
החקירות בפרשה הולידו את תיק 4000, שבו נאשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקבלת שוחד בדמות השפעה על התכנים באתר וואלה, שהיה בשליטת אלוביץ', תמורת אישור הקלות רגולטוריות עבורו.
כאמור, לא פחות מחמש תביעות אזרחיות הוגשו בעקבות הפרשה על ידי משקיעים מהציבור. הראשונה הוגשה מייד בסמוך לחתימתה של עסקת בזק-יס ב-2015, עוד לפני התפוצצות החשדות הפליליים.
גיל אמיד, בעל מניות בבזק, הגיש בקשה לאישור תביעה כנגזרת באמצעות עו"ד רונן עדיני. חוות דעת המומחה שצירף אמיד העריכה את הנזק שנגרם לבזק כתוצאה מהפרשה בכ-500 מיליון שקל. ב-2017 הוגשה בקשה לגילוי מסמכים לצורך הגשת תביעה נגזרת סביב עסקת חלל. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד איידן תירוש ועו"ד איתן חיימוביץ', והעריכה את הנזק ב-67 מיליון דולר.
בהמשך הוגשה על ידי עו"ד עידו קוסובר בקשה לגילוי מסמכים סביב מכירת מניות בזק על ידי חברת בי-קום, שבאמצעותה שלט אלוביץ' בבזק, תוך שימוש, לכאורה, במידע פנים. עוד הוגשו ב-2017 שתי תביעות ייצוגיות בפרשה.
מוקדם לפתוח שמפניה
למרות ההודעה על חידוש ההליכים, ייתכן שיהיה זה מוקדם מדי מבחינת התובעים ועורכי דינם לפתוח את בקבוקי השמפניה. הפרקליטות כבר הבהירה, כי בניגוד לדירקטורים ולנושאי המשרה, שסיימו להעיד במשפט הפלילי, הרי שהנאשמים בתיק טרם העידו.
ולכן, חידוש התביעות האזרחיות יתמקד כעת בהגשת כתבי טענות מעודכנים - אך הפרקליטות עשויה לבקש לעכב שוב את התביעות כאשר אלוביץ' והנאשמים הבכירים יעלו על הדוכן.
מבחינת התובעים, ייתכן כי עדיף יהיה להמתין לסיום כל העדויות במשפט הפלילי, כדי שניתן יהיה להשתמש בדברים שישמיע אלוביץ' לביסוס התביעה האזרחית נגדו. מנגד, חידוש התביעות האזרחיות עשוי להעניק רוח גבית למשקיעים, שיבקשו "לנצל את המומנטום" ולהאיץ את ההליך שיזמו.