טל בן פורת, לימור כהן, דור פרימו, ד״ר גייל גלבוע פרידמן בפאנל משותף / צילום: תמר מצפי
בפאנל "כשתעשייה פוגשת קהילה", בהנחיית כתבת גלובס שירה ספיר, ובו השתתפו טל בן פורת, מנכ"לית חטיבת המלוחים בקבוצת שטראוס, לימור כהן, מנכ"לית עיריית שדרות, דור פרימו, סמנכ"ל עמותת ניצוצות וד"ר גייל גלבוע פרידמן, דיקאנית הפקולטה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר - התמקדו המשתתפים בחיבורים ארוכי טווח בין המגזר העסקי, הציבורי והחינוכי כחלק מבניית חוסן קהילתי בעוטף.
● ועידת הדרום לעסקים 2025 | שי באב"ד: "שטראוס מחויבת לדרום ולצפון, משקיעים מאות מיליונים במפעלים"
● ועידת הדרום לעסקים 2025 | ראש עיריית נתיבות: "קיבלתי מיהדות העולם יותר כסף ותמיכה מהממשלה שלי"
● ועידת הדרום לעסקים 2025 | שורד הטבח בבארי: "תעזרו לעסקים שלנו - וכך גם תקום קהילה טובה"
"זה לא פרויקט צד, זו אסטרטגיה של קיימות"
טל בן פורת פתחה ואמרה כי שטראוס רואה באחריות החברתית חלק בלתי נפרד מהעשייה השוטפת שלה. לדבריה, "שטראוס נמצאת בשדרות מאז תחילת שנות התשעים ו-30% מהעובדים שלנו הם תושבי העיר. אחרי ה-7 באוקטובר הבנו שאנחנו רוצים לבנות תוכניות אימפקט הרבה יותר משמעותיות, שמחוברות לעתיד של הקהילה. זה לא פרויקט צד, זו אסטרטגיה של קיימות".
בן פורת סיפרה על שיתוף הפעולה החדש עם עמותת ניצוצות, במסגרתו מגיעים עובדים מהמפעל לסדרת מפגשים בבתי ספר בעיר. "לפעמים ילד שומע ממנהל במפעל איך הוא התמודד עם אתגרים דומים לשלו, וזה משנה לו את נקודת המבט. התחושה היא שזה לא סיפור רחוק, אלא מסלול ריאלי שהוא יכול ללכת בו". דור פרימו, סמנכ"ל עמותת ניצוצות, הוסיף כי מדובר בתהליך שדורש מחויבות אמיתית מצד החברות. "אנחנו עושים את החיבורים האלה כבר למעלה מ-20 שנה. הביקוש עצום, אבל לא בכל מקום קל למצוא ארגונים שמוכנים להתחייב. בדרום זה אפילו קשה יותר. לכן ההירתמות של שטראוס לשדרות היא יוצאת דופן וחשובה במיוחד". לדבריו, המפגשים עצמם מייצרים חוויה של נראות והזדמנות. "כשהתלמידים פוגשים מישהו שמדבר איתם בגובה העיניים, זה לא רק מידע, זה מרגיש שמישהו רואה אותם. וזה מה שהופך את החיבור הזה למשמעותי באמת".
"המשימה היא לייצר רצף ולא אפיזודה"
מנכ"לית עיריית שדרות, לימור כהן, התייחסה לצמיחה שעוברת העיר והזהירה מפני חשיבה טקטית קצרה. "שדרות נמצאת בהתפתחות אדירה והחוכמה למנף את זה לתשתיות ולא ליצור פרויקטים שהם רק פטריות אחרי הגשם. הוקמה כאן למשל שלוחה של רימון, קמה קהילת הייטק חדשה, ויש רצון להקים קיבוץ הייטק עבור הייטקיסטים שיגיעו לאזור. אבל החוכמה היא לבנות תשתיות שילוו את זה לאורך זמן. לא מספיק להביא יזמים, צריך לבנות מערכת שתשאיר אותם כאן". כהן קראה לראות בתהליכים האלה מהלך אזורי, לא רק מקומי. "שדרות לא מתפתחת בחלל ריק. צריך להסתכל איך כל השחקנים באזור יכולים להתחבר ולבנות יחד. זה לא רק עניין של שדרות, אלא של כל תושבי העוטף".
ד"ר גייל גלבוע פרידמן הדגישה את הצורך לחבר בין השכלה, תעשייה ומסלולים מעשיים לתעסוקה. "סטודנטית מהעוטף לא צריכה רק סיפור השראה על מישהו שמצליח בתל אביב. היא צריכה לראות איך היא בעצמה יכולה להגיע לשם. להבין את המסלול שנעשה ואיך היא יכולה ללכת בדרך הזאת גם. כולנו צריכים לשאול את עצמנו איך ג'וניורים מהפריפריה יכולים לקבל הזדמנות למצוא עבודה בהייטק, גם אם הג'וניור המסוים הוא לא המצטיין של המחזור״. לדבריה, ״זאת משימה חברתית, לא פרטית".
בסיום הפאנל הדגישו הדוברים כי שיתופי פעולה בין תעשייה לחינוך וקהילה אינם מותרות. "זה לא Nice to have, זו המשימה שלנו", אמרה בן פורת. היא הוסיפה כי "מיכאל שטראוס אמר פעם שחברה שאין לה השפעה על הקהילה, אין לה זכות קיום. אנחנו מאמינים בזה". כהן אמרה כי "אי אפשר אחרת. זאת לא פריבילגיה, זה הכרח המציאות". וד"ר פרידמן סיכמה, "עמו שאמר אבידע בכר - אם יש לנו דבר אחד ביד, זה זמן. לבחור להשתמש בו כדי לעשות טוב. זה אולי הכלי הכי חזק שיש לנו כחברה".
***גילוי מלא: הוועידה מתקיימת הודות לשיתוף פעולה עם קבוצת שטראוס, עיריית נתיבות, בנק לאומי, AIG ודוראל