גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שמחלקת מיליארדים במענקי לימודים, רוצה להקפיץ את גיל הפרישה

דנמרק העלתה השבוע את גיל הפרישה ל–70 כדי להתמודד עם העלייה בתוחלת החיים ולוודא שאזרחיה ימשיכו ליהנות מפנסיות נדיבות ● לא בטוח שניתן לשכפל את המודל לכלל המדינות באיחוד האירופי, אך הצעד עורר דיון סוער על משבר הילודה והאיום הפיננסי המרחף מעל היבשת ● האם בישראל ישקלו מהלך דומה?

האם הפתרון הדני יציל את אירופה המזדקנת? / צילום: Shutterstock
האם הפתרון הדני יציל את אירופה המזדקנת? / צילום: Shutterstock

הדנים נחשבים למי שפיצחו את אתגרי שוק העבודה המודרני. שיטת הפלקסיקיורטי (כך הם מכנים אותה), הפורסת רשת ביטחון תעסוקתי למפוטרים ומאפשרת הכשרות מקצועיות מקיפות, נחשבת לאחראית לפריון הדני הגבוה בתחום העבודה, כמו גם לשקט הנפשי של התושבים.

כך הפכה בעלת הברית לאיום אסטרטגי על ישראל
WSJ | המשימה של מאסק: להשתלט על נאס"א ועל מאדים

המיליארדים המוקצים בכל שנה מהתמ"ג למענק לימודים שש־שנתי לכל דני (עד 3,800 שקל בחודש) - בין שהוא לומד פילוסופיה ובין שמכונאות - מאפשרים ניידות חברתית ותעסוקתית כל דור מחדש. העובדה שהמודל הדני גם מתפקד היטב וגם מציב את המדינה בצמרת דירוגים כמו חופש עסקי, אושר ואיזון בין חיים לעבודה מעידה באופן ברור שהדנים עושים משהו נכון.

לכן כשהכותרות של כלי תקשורת רבים הכריזו בימים האחרונים כי הפרלמנט הדני העלה את גיל הפרישה בממלכה ל־70, רבים הקשיבו בעניין לבשורה מקופנהגן. מדינות אירופיות רבות מתמודדות עם בעיית יסוד בתכנון הפיננסי ארוך הטווח שלהן: האוכלוסייה מזדקנת, קצב הילודה נמוך בהרבה מזה שדרוש אפילו כדי לשמור על אוכלוסייה קבועה, ההוצאות מתגברות והפנסיות עולות. התוצאה היא "בור אקטוארי", איום המרחף מעל רוב מדינות היבשת, שרובן מגלגלות את הבעיה לדורות הבאים.

לא כך הדנים. למעשה, העדכון שאישר הפרלמנט בסוף השבוע שעבר, ברוב גדול של 81 תומכים מול 21 מתנגדים ובתמיכה של הממשלה המכהנת, היה רק הליך כמעט אוטומטי שנגזר מחוק שהתקבל בדנמרק ב־2006. חוק זה קבע כי גיל הפרישה לפנסיה בממלכה יהיה מתואם עם העלייה בתוחלת החיים. כל עוד היא עולה, ובקצב המהיר שמסתמן בעשורים האחרונים, גם גיל הפרישה יעלה - ללא תקרה. המשמעות היא כי בסוף העשור יעמוד גיל הפנסיה על 68, בעוד עשור על 69 וב־2040 על 70. לפי הנוסחה העומדת בבסיס החישובים, עד שנת 2070 יעלה גיל הפרישה הדני ל־74.

הצעדים הללו אמורים להזרים בדיוק את המיליארדים העתידיים שיהיו חסרים לקופת המדינה כדי לאפשר את הפנסיות הנדיבות. מדובר ב־14 מיליארד קרונות דניות (2.3 מיליארד דולר) בשנה, לאוכלוסייה שצפויה להיות די דומה לזו הקיימת כיום, כ־6 מיליון תושבים. מדינות נוספות באירופה אימצו את הנוסחה האוטומטית, שנועדה להפיג את הלחץ הציבורי שנוצר בכל פעם שהממשלות מעלות את גיל הפרישה - יוון, איטליה, פורטוגל ועוד, במיוחד אלה שנפגעו במשבר החוב של 2010 והוכרחו לבצע רפורמות. אבל דנמרק התחילה מוקדם, גבוה ובאופן וולונטרי, ולכן היא עומדת כעת בראש הטבלה האירופית של גיל הפרישה העתידי.

הצרפתים לא מוכנים לוותר

המצב שונה מן היסוד במדינות אחרות באירופה. כשהנשיא הצרפתי עמנואל מקרון וראשת הממשלה שלו דאז אליזבת בורן הפצירו בציבור במדינה לפני כשנתיים "להבין לעומק" את החישובים העתידיים ואת חוסר ההיתכנות של מודל הפנסיה הצרפתי, הם נתקלו במחאה ציבורית ופוליטית עזה.

עד לרפורמה שהציג מקרון, גיל הפרישה בצרפת היה 62 בלבד, עם הרבה החרגות שגרמו לגיל הפרישה האפקטיבי להיות נמוך אף יותר, סביב 60. "אנחנו חייבים לעבוד יותר", ניסה מקרון לשכנע את הציבור, אבל ההפצרות נפלו על אוזניים ערלות. בעקבות היציאה המוקדמת לפנסיה ותוחלת החיים הארוכה, הצרפתים נהנים כיום מ־23 שנים בפנסיה, והצרפתיות מ־27 שנים.

הציבור לא היה מוכן לוותר על הנושא, גם לפי סקרים. הפגנות ענק, שביתות ומחאות ציבוריות התנהלו בתגובה לרפורמה. השמאל הקיצוני והימין הקיצוני חברו יחדיו כדי להבטיח להפוך את הצעד, שמקרון העביר לבסוף בצו נשיאותי, אם יעלו לשלטון. בסוף, אגב, גיל הפרישה העתידי נקבע על 64 בלבד, שנה פחות ממה שהפך להיות הסטנדרט האירופי הנוכחי. מלבד צרפת רק מלטה מתחייבת באיחוד האירופי להותיר את מועד היציאה לפנסיה על גיל נמוך זה.

הצעד הדני, לעומת זאת, לא נתקל בהמון ביקורת פומבית בממלכה. כמה ארגוני שמאל המייצגים עובדים בעבודות צווארון כחול מחו מעט על מה שהגדירו כ"הארכת הניצול" של עובדים, במיוחד במקצועות פיזיים שוחקים שבהם הפנסיה נראית כאור בקצה המנהרה.

"המדינה שלנו שוחה בכסף", כתב העיתון פוליטיקן בביקורת מרומזת על הצעד, "אז מדוע אנחנו צריכים להעלות את גיל הפרישה?". התשובה, אגב, כרוכה בחשש עתידי מפני הרעת התנאים בדנמרק, שכיום נהנית בין היתר מרווחי העתק של חברת נובו נורדיסק בתחום התרופות נגד השמנה, אך לא יכולה לבנות על כך לעתיד.

העובדה כי הדנים לא יצאו לרחובות מצביעה על האופי המתון והשקול של ארגוני העובדים במדינה הסקנדינבית. בניגוד למדינות אחרות, הדרך הקונצנזואלית שבה הם פעלו כבר משנות העשרים סייעה לדנמרק להפוך למדינת רווחה מתפקדת היטב, שנמצאת בצמרת הדירוגים העולמיים בתחומים שונים. ארגונים אלה תמכו במהלך הנוכחי, אולם הבהירו כי בעתיד תצטרך הממשלה למצוא פתרונות אחרים, במיוחד למי שעובדים בתחומים שוחקים ופיזיים מאוד.

המפלגה הסוציאל־דמוקרטית העומדת בראש הקואליציה תמכה בקריאות אלה. דובריה הבהירו כי זו "הפעם האחרונה" שהאישור האוטומטי ניתן, וכי כעת יש מקום לנוסחאות מורכבות יותר, שיביאו בחשבון את גיל התחלת העבודה ואת אופייה. "מי שמתחיל לעבוד בגיל 16 לא שקול למי שהלך ללמוד ומתחיל ללמוד עשור לאחר מכן", אמר שר העבודה הדני בנוגע למהלך.

מה שקורה בדנמרק

המהלך הדני תלוי בהרבה גורמים שלא מאפשרים לשכפל את המודל המוצלח למדינות אחרות, השונות מבחינה תרבותית כלכלית. מדינות העוסקות בייצור, כמו הונגריה, או מדינות שבהן הנטייה לנצל את המערכות הציבוריות מושרשת היטב ומטרפדת מדיניות רווחה, כמו יוון (לפי מחקרים שפורסמו בנושא). 14% מהתמ"ג היווני או האיטלקי מוצאים על פנסיות, לפני נתונים מהשנה שעברה, לעומת 10% בדנמרק.

אבל המהלך בהחלט תפס כותרות ויצר דיונים באירופה בימים האחרונים. באיטליה, שמתמודדת עם בעיית גירעון כרונית, כמו גם עם אוכלוסייה מזדקנת (גיל ממוצע 48, הגבוה ביותר באירופה), החלו להציע לעובדי ציבור החל מהשנה לפרוש בגיל 70, אך באופן וולונטרי. איטליה ניצבת כבר היום בצמרת גיל הפרישה, עם 67 (כמו דנמרק ובלגיה בלבד). מנגד, בלוקסמבורג העשירה ישנו מנגנון אחר לגמרי. במדינה ניתן להקדים את גיל הפרישה ל־57, אם ניתן להוכיח שאדם עבד 40 שנה (מאז גיל 17 רצוף). משום שבאיחוד האירופי יש כיום 97 מיליון פנסיונרים (מתוך 450 מיליון תושבים), הסוגיה רלוונטית מתמיד ביבשת.

בצרפת דיווחו על היוזמה הדנית בהרחבה, עם ציון הדרך הארוכה והסבוכה פוליטית שממשלות עתידיות יצטרכו להוביל כדי להתמודד עם בעיית הגירעון בעקבות תשלומי פנסיה. בבריטניה דיווחו כלי התקשורת כי הממלכה "ככל הנראה תיאלץ ליישר קו בעתיד" עם הדנים. כיום עומד גיל הפרישה בבריטניה על 66 והוא יעלה ל־67 עד 2028. בגרמניה, שבה שני שלישים מהגמלאים מקבלים פנסיה הפחותה מ־1,200 אירו בחודש, מתכננים רפורמה מקיפה במערכת התשלומים. "זה אחד האתגרים החמורים ביותר העומדים בפני היבשת", הגדירה חברת הביטוח AXCO את השילוב של הזדקנות האוכלוסייה עם הגברת התמיכה הממשלתית בפנסיונרים. לדנים יש תוכנית, אבל כמו במקרים רבים, היא יכולה לעבוד בעיקר אצלם.

***גילוי מלא. בכתבה הופיע נתון לא נכון לגבי היקף האוכלוסייה בדנמרק בשל טעות סופר. הנתון תוקן

עוד כתבות

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה