גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצבא האמריקאי כבר ניסו את הטכנולוגיה שלו: החוקר הישראלי שהופך בדים לרשת מחשבים

פרופ' יואל פינק, מנהל המעבדה לסיבים מתקדמים ב־MIT, מפתח סיבים עם יכולות חישוביות שניתן לייצר מהם בגדים ● היישומים האפשריים שלהם מרחיקי לכת - ממדי צבא שאוספים מידע בריאותי ומודיעיני ומקבלים החלטות ועד ניטור מצב הרוח וחזון אופנתי שבו הבדים משתנים לפי דרישה ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך מהפכת הבדים הזאת ממשיכה את מהפכת הטלפון הנייד

קצין בצבא ארה''ב מתאמן בנורבגיה, לבוש בשכבת בסיס מבד ממוחשב / צילום: US Army
קצין בצבא ארה''ב מתאמן בנורבגיה, לבוש בשכבת בסיס מבד ממוחשב / צילום: US Army

פעם טלפון היה רק טלפון. מכשיר שפופרתי שבצדו האחד מדברים ומצדו האחר שומעים. היום הטלפון הוא כל עולמנו. פרופ' יואל פינק, המנהל את המעבדה לסיבים מתקדמים במחלקה להנדסה ומדעי חומרים באוניברסיטת MIT, חושב שאותו דבר בדיוק עומד לקרות לבגדים שלנו. והוא לא מתכוון לרכיבים ממוחשבים שנחבר לבגדים, אלא לבגדים עצמם.

לבכיר מגוגל יש עצה אחת בשבילכם: תלמדו את המקצוע הזה
החוקר שיודע איך להפוך אותנו לחכמים יותר

"אנחנו מדברים על חוק מור של הסיב", אומר פינק. "בהתחלה הכנסנו אליו יכולות תקשורת, אחר כך יכולות חישה אקוסטית, ואז יכולות עיבוד, ואחר כך מקור אנרגיה ואז יכולות קישוריות עם הסיבים האחרים באותו בגד. מאז 2004, כשלראשונה הפכנו את הסיב לאביזר אלקטרוני, היכולות שלו הולכות ומתרבות בקצב מואץ. אחרי אלפי שנים של שימוש בסיבים, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה סיב עומד לעשות משהו אחר חוץ מלכסות, לחמם או לקשט. לראשונה הוא הופך לכלי חישובי".

פינק הצליח להביא את עולם המחשוב ממש לתוך סיבי הבד. כל סיב שהוא מפתח במעבדה שלו כולל מאות שבבים זעירים שיכולים לבצע פעולות שונות, וניתן לארוג ולתפור אותם בשילוב עם סיבי בד רגילים. כמעט לא תראו את ההבדל בין סוגי הסיבים. כשמשלבים הרבה מהסיבים הללו יחד יוצרים למעשה רשת מחשבים.

מה עושים עם זה? המון דברים. לדוגמה, ניטור הבריאות בהמון נקודות על פני הגוף במקביל. הבד עצמו יכול לקבל החלטות בריאותיות, להתריע או אפילו להשתנות בהתאם לצורך של הלובש. בד כזה גם יכול לנטר ביצועים אתלטיים, לבצע חישה מתוחכמת של סביבתו הפיזית של הלובש, למשל לצרכים צבאיים, ושידור המידע הזה למטה.

"אם נביט סביבנו, נראה שכמעט כל מה שאנחנו שמים על הגוף עשוי מסיבים", אומר פינק בראיון לגלובס. "ההיסטוריה לא מצאה שום פתרון אחר. יש מעט עור בנעליים, אבל כדי לכסות את הרגל אנחנו גורבים גרב. זה די מדהים שאנחנו שמים על הגוף רק חומרים שעשויים מסיבים".

למה זה באמת?
"יש לי כל מיני מחשבות אבל אין לי על זה תשובה באמת. מתברר שכששואלים את זה בצורה הזאת, התשובות לא טריוויאליות".

הכול התחיל ממראה

פינק מספר שגדל בירושלים, בן להורים שעלו לישראל בשנות ה־60 של המאה הקודמת. "יש לי אח אחד שאולי שמעתם עליו, יאיר (יאיא) פינק (פעיל חברתי ובין היתר ממייסדי לובי 99 ודמוקרטTV - ג"ו.). למדתי בישיבה והתגייסתי לגולני. אחרי שלקחתי הפסקה של שנתיים לטיול, התחלתי ללמוד בטכניון, ומשם הגעתי לדוקטורט ב־MIT. לא עלה בדעתי שאני הולך להיות חבר סגל. הכל התחיל בזכות תגלית שהייתה לי לגבי סוג חדש של מראה, שהתפרסמה בכתב העת Science".

פרופ' יואל פינק, גדל בירושלים / צילום: פרטי

מראה? מה רע במראות הקיימות?
"ב'ניו יורק טיימס' כתבו שזו המראה המושלמת. המראה שבה אנחנו מביטים יום יום עשויה ממתכת ומחזירה את האור מכל הכיוונים, אבל גם בולעת 20% מהאור, ואנחנו תמיד נראים בה חשוכים קצת יותר מאשר במציאות. לכן מראות מקצועיות מוקפות באורות חזקים.

"יש מראות מסוג אחר, הנקראות מראות דיאלקטריות, ועקרון הפעולה שלהן שונה. המראה מחזירה אור בגלל המבנה המחזורי של השכבות בתוכה, ופחות בגלל התכונות של החומר. המראות הללו היו ידועות כאפקטיביות, אך אם היית מביטה במראה כזאת מזווית מסוימת, היא לא הייתה מחזירה את האור אלא מעבירה אותו. ומה שאני מצאתי הוא שניתן לבנות את שכבות החומר כך שמתקבלת מראה שגם מחזירה את האור מכל זווית וגם ניצולת האור שלה הכי טובה שאפשר.

"הסיפור היה מעניין מעבר ליישום של המראה, כי הוא נתן לנו בעצם מרשם כיצד לשמר אור. הרי היום, אם אנחנו מכבים את מקור האור בחדר, הוא מחשיך כמעט מיד. אבל אפשר עקרונית לצפות את החדר במשטח מהסוג הזה, להדליק את המנורה, לכבות אותה, והאור יישמר לאורך זמן".

הצעד הבא היה לייצר סיבים שיאגרו אור בצורה כזאת. "אמרנו, אולי נעביר אור דרך תווך של אוויר שמוקף במראות לא בולעות. הצלחנו להשתמש בסיבים הללו כמו אזמלים מאוד מדויקים וגמישים לניתוחים זעיר־פולשניים. הקמנו סביב הפיתוח הזה חברה בשם אומניגייד, שעדיין חיה וקיימת". פינק היה מנכ"ל החברה במשך כמה שנים, במקביל לתפקידו ב־MIT.

מסע לעולם הסיבים

פינק יצר למעשה כבל שדרכו ניתן להעביר אור, אבל הוא הביט בו ולא שכח שהוא אכן סיב, כלומר האלמנט הבסיסי בבגד.

סיב ממוחשב מצופה בחוט משי  ובחוט זהב / צילום: Evelin Paddack

כך התחיל המסע שלו לתוך עולם הסיבים. "אחד החוקרים במעבדה שלי הצית את כל התחום, כאשר שאל אותי: אם אנחנו יכלים לשלב בין כמה חומרים בסיב, מה עוד אפשר לשלב בו? בתחום האלקטרוניקה, רוב האביזרים שיש להם משמעות טכנולוגית הם כאלה שעשויים משלושה חומרים לפחות: מוליך, מבודד ומוליך למחצה. הבנו שאם נעשה כך נוכל להפוך את הסיב עצמו להתקן אלקטרוני, בלי לוותר על התפקוד שלו כסיב".

בשנת 2000 פיתחה הקבוצה סיב עם שני חומרים שונים, וב־2004 הצליחו פינק וצוותו לשלב בסיב את שלושת החומרים וזכו במאמר בכתב העת Nature. מאז הם משפרים אותו ומשלבים בו אלמנטים נוספים. כיום הסיב יכול להעביר חשמל, לחוש, לזכור, לחשב, לשמוע ולהעביר אור. הוא אפילו כולל סוללה שנותנת לו את האנרגיה שלו, וכן רכיבים המאפשרים לתקשר את המידע מהבד החוצה.

בדרך הייתה דרושה עבודה רבה כדי שהסיבים באמת יהיו פונקציונליים. לדוגמה, היה צורך לוודא שהם יכולים להיות גמישים לגמרי, בלי שהרכיבים האלקטרוניים בפנים ישברו. הגמישות דרושה לא רק לתפקוד הסיב כבגד, אלא גם לאופן הכנתו. קודם כול מייצרים את הרכיבים בתוך מעטפת, ואז מושכים אותו עוד ועוד כדי ליצור את המבנה הארוך והדק שלו. אפשר היה לעשות זאת רק לאחר שנפתרה סוגיית הגמישות. היום, אפשר אפילו להכניס אותו למכונת כביסה, בלי שיקרה משהו לסיב.

ניסוי עם צבא ארה"ב

עכשיו השאלה היא מה עושים עם זה. "אנחנו שואלים את עצמנו, מה הנדל"ן הכי משמעותי ויקר שיש לנו? והתשובה היא פני הגוף שלנו. הוא משדר המון מידע לגבי הבריאות שלנו, והיום אנחנו לא עושים עם זה כלום".

חיישנים לבישים ובדים שמשתנים לפי מצב הרוח שלנו קיימים כבר שנים לא מעטות. למשל, ספורטאים לובשים מעין חזיות שבתוכן מכשירי GPS, שעוקבים אחרי הביצועים והבריאות שלהם. מה ההבדל הכי גדול שתעשה הכנסת היכולת החישובית לתוך הסיב עצמו?
"כל אחד מהסיבים אמנם מכיל יכולת חישובית מוגבלת, אבל ביחד עם רשת, לארכיטקטורה הזאת יש עוצמה. הם נוגעים בהמון נקודות על הגוף ואוספים כמות נתונים שכבר מתאימה לעיבוד באמצעות AI.

"כמו כן, מאוד חשוב שהחיישנים כאן לא מפריעים בכלל לגוף. אנחנו משלבים אותם בתוך הבד ולא מרגישים בהם בכלל. הרי מהם 'לבישים', wearables? אלה כל הדברים שאנחנו לובשים שאינם בגדים. אנשים מעדיפים כמה שפחות דברים מהסוג הזה עליהם".

''חזיית'' GPS לספורטאים. ''אנשים מעדיפים כמה שפחות מכשירים לבישים'' / צילום: Reuters, Sergio Moraes

ב־2022 פינק כבר הצליח לייצר סיב שהוא מיקרופון מאוד רגיש. "הבד בעצם מצלצל בעדינות, בעוצמה שאנחנו לא שומעים, והחיישן שלנו יכול לשמוע את כל הרעידות הקטנות האלה בבגד. אנחנו יכולים למדוד ככה את פעילות הלב כאות חשמלי דרך הבגד. זו בדיקה של יותר מאשר רק הדופק, אלא של כל פעילות הלב, וגם של פעילות הריאות. אפשר אפילו למדוד כך דופק עוברי אצל אישה בהיריון, ללא הפרעה ובאופן רציף".

היישום של הטכנולוגיה הזאת כבר החל. "עבדנו עם צבא ארה"ב והצי האמריקאי על פתרונות לבעיות שנוצרות באקלים קיצוני, וספציפית בקוטב. החשש הוא שאצבעות הידיים או הרגליים יקפאו. את זה אנחנו לא נדע אם ננסה למדוד את הדופק עם שעון. אבל אם ניצור גרב שמודדת לא רק את הטמפרטורה אלא את התפקוד של כף הרגל, נוכל להתריע כשהרגל עומדת לקפוא, ואולי אפילו לחמם אותה על ידי התרחבות והתכווצות. אלה יכולות שכבר ניתן להטמיע בבד.

"בקוטב חשוב גם הניטור של כמה קלוריות אדם מוציא ביום. אנחנו עובדים על בגד שיכול לאמוד זאת. הוא יהיה כנראה מעניין מאוד גם עבור האוכלוסייה הכללית, שאיננה בקוטב, אבל בינתיים הוא פועל בסביבות קרות".

בשיתוף פעולה נוסף עם צבא ארה"ב, התבקש פינק לאמוד ביצועים של חיילים, למשל בקליעה למטרה. "האם הבגד יכול למדוד את מנח הגוף, הנשימות, קשיחות השרירים של החייל ולנבא את הצלחת הקליעה? גילינו שכן, שאפשר לדעת לא מעט על התוצאה הצפויה לפני שקולעים". היכולת הזאת יכולה לאפשר לצלפים בשטח לקבל פידבק ולשפר תנוחה או נשימה לפני שהם יורים. בשוק האזרחי, היא יכולה לשמש למדוד ביצועים של ספורטאים.

במחקר שנערך לאחרונה, פינק וצוותו שילבו ארבעה מחשבי־בד כאלה במכנסי טייץ וביקשו מהבגד להבין אילו תרגילי התעמלות הלובש מבצע. כל מחשב זיהה אותם בדיוק של 70%. כאשר שולבו היכולות מכל המחשבים, הם זיהו את התרגיל בדיוק של 95%. "זו דוגמה לכך שככל שאנחנו מודדים יותר נקודות על הגוף, כך אנחנו יודעים יותר", אומר פינק.

מהפכה בתעשיית האופנה

בדים חכמים יכולים לעשות מהפכה גם בענף האופנה. "הרי מה קורה היום בשוק האופנה? המרוץ לתחתית. מי שמייצר במחיר הנמוך ביותר הוא זה שזוכה בכל השוק. Shein ו־Temu? זה היתרון שלהם. השקעות קטנות, יצור בסדרות ענק עם מתח רווחים גבוה. זה מוביל לשום מקום, גם ברמה הסביבתית וגם עבור כל הגורמים בתעשיית הבגדים' מהמעצב דרך היצרן ועד המוכר. זה תמיד רק עניין של זמן עד שהמתחרה שלך יוזיל עוד. אנחנו, לעומת זאת, רואים עולם של אופנה שעובר משוק של מוצרים לשוק של שירותים".

כלומר יהיו לי רק שניים־שלושה בגדים והם יעשו עבורי דברים שונים לפי דרישה?
"כן, העיצוב שלהם יהיה דינמי, והם גם יוכלו לקרר או לחמם לפי הצורך, אפילו לשחרר בושם לפי דרישה". כאן חוזר פינק לדוגמה של הטלפון. אנחנו עשויים להפסיק לראות את הבגד כמוצר והתחיל לראות בו פלטפורמה. נוכל 'להוריד' אליו טכנולוגיה של ויסות קור וחום, טכנולוגיה של חישת סביבה, צבעים שונים וסגנונות אופנתיים שונים לפי מצב הרוח, כל זאת על אותו הבגד או אותם כמה בגדים.

"אפשר לקרוא לזה 'האסתטיקה של הטכנולוגיה'. היום יש בביגוד משהו מאוד חד־גוני. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לאנשים לבטא את עצמם באמצעות הבגד עוד יותר מבעבר. יש בזה משהו יותר רוחני, דווקא בזכות הטכנולוגיה".

הבד יכול לתפקד גם בלי לובש, למשל בסיטואציה ביטחונית. "אנחנו יכולים לפרוש בדים מאוד רגישים לתנועה או לרעש בגבולות או במקומות מאובטחים, והם יוכלו לזהות רחפנים, יריות מרחוק או תנועה של אדם. אני עכשיו בקמפינג ומאחוריי שני ילדים באוהל. תיאורטית, אוכל לדעת לפניהם מתי הם עומדים להתעורר, אם האוהל יהיה עשוי מהבד הנכון".

הבעיה עם יותר מדי כסף

המאמר הבא של קבוצת החוקרים שצפוי להתפרסם בקרוב יעסוק בפסיכולוגיה. "אנחנו רוצים להבין מה הבד יכול לדעת על המצב הנפשי של הלובש".

פינק רואה בעצמו היום כמפתח הטלפון שמחכה לגורמים אחרים שיפתחו לו אפליקציות שונות.

האם תרצה להקים שוב סטארט־אפ שבו תהיה מעורב ישירות?
"בעבר ניהלתי מכון מחקר יישומי יותר, המרכז לבדים מתקדמים, שמטרתו הייתה לבחון כיצד אפשר להפוך את הרעיונות הללו לתעשייה של ממש בארה"ב. קצת לפני הקורונה, החלטתי לחזור ל־MIT. סכומי הכסף שהתגלגלו שם היו גדולים על מידותיי. לפעמים גילויים ותובנות לא מגיעים ממקום של שפע אלא דווקא ממקום של מחסור.

"בגלל ריבוי המשאבים, נכנסה לשם מהר מאוד גם פוליטיקה. ההתעסקות במשאבים מסיחה את הדעת מהעבודה המדעית. אמנם התעסקות בגיוס משאבים כשהם חסרים יכולה גם היא להסיח את הדעת, אבל אצלנו, כרגע, לא זה האתגר".

עוד כתבות

מימין: ראסל אלוונגר, אילן טוויג, דייוויד קוסטמן / צילום: ענבל מרמרי, באדיבות נאבן, נועם גלאי

הישראליות שנפלו בעקבות החששות מבועת AI, וזו שזינקה במעל 10%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● טאואר, נובה וקמטק הדואליות נפלו כחלק מהמגמה הרוחבית של ירידות במניות השבבים וה-AI ● נאבן עלתה לאחר שדיווחה על חוזה חדש מול חברת המדיה האירופית Axel Springer ● וטידס (לשעבר אאוטבריין) קפצה לאחר שהודיעה על תוכנית ארגון מחדש

המכלית שהוחרמה ע''י ארה''ב / צילום: ap, ©2025 Vantor via

יצוא הנפט מוונצואלה צנח לאחר שארה"ב החרימה מכלית מול חופיה

החרמת מכלית והחרפת הסנקציות מצד ארה"ב משתקות כמעט לחלוטין את יצוא הנפט מוונצואלה, מותירות מיליוני חביות תקועות בים ומאותתות על מעבר אמריקאי ללחץ צבאי גלוי על משטר מדורו

לארי אליסון, מייסד ויו''ר אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

החוב של אורקל תופח, המניה צונחת, ועסקה אחת מדאיגה במיוחד את השוק כולו

אחרי חוזה הענק עם OpenAI והשקעות עתק בדאטה סנטרים, השוק מתחיל להטיל ספק בקצב החזרת ההשקעות ובתזרים המזומנים של אורקל ● האם החברה תצליח להפוך את ההבטחות הגדולות להכנסות ממשיות, ומה זה אומר על עתיד כלכלת הבינה המלאכותית?

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

למרות אי־הוודאות הביטחונית, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● האנליסט שרואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● וגם: אלו התחזיות של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במשרד הכלכלה מציעים ליצואנים פגישות אישיות, בתשלום

במודעה של משרד הכלכלה ומכון היצוא הוזמנו יצואנים למפגשים של "אחד על אחד עם הנבחרת הכלכלית של ישראל" ● בכנס השנתי של Team8 בניו יורק נדונו השפעות ה־AI על תעשיות גדולות בהשתתפות תאגידי ענק ● מייסד קרן הסייבר הישראלית שדורג שני ברשימה היוקרתית של פורבס ● נשיא המדינה השתתף באירוע ידידי המרכז הרפואי שמיר בניו יורק ● וגם: מינויים חדשים בוינגייט וקפיטוליס ● אירועים ומינויים

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

המרוץ על צים מתחמם: ענקית התובלה MSC הגישה הצעת רכש

לאחר שבגלובס נחשף כי הוגשה לצים הצעת רכישה מחברת התובלה הפג לויד, הצעה נוספת התקבלה ככל הידוע גם מחברת התובלה הגדולה יותר, MSC ● גם מארסק הוזכרה כמתעניינת ● דירקטוריון צים: "נבחנות מספר הצעות מחברות מובילות"

לובי משרדי ''יעדים נדל''ן''. בעיגול: מוטי אברג'יל / צילום: יוסי כהן, יוטיוב

כתב אישום: הונאת נדל"ן בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ממאות משקיעים

הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, בגין גיוס לא חוקי של 75 מיליון שקל ללא תשקיף, מתוכם 17 במיליון במרמה ● לפי האישום, אברג'יל פרסם רכישת קרקעות ברשתות החברתיות, אך המתעניינים קיבלו הצעה לתת לקבוצה הלוואות

''סיח''. הפופ-אפ יהפוך למסעדה קבועה / צילום: נדב יהלומי

"קולינריה היא היום הדרך להביא אנשים לשטחי מסחר, ויזמי הנדל"ן מבינים את זה"

"רביעיית פלורנטין" היה מתחם עירוני תל אביבי שלא התרומם, עד שאנשי JTLV החליטו להפוך אותו לאתר עלייה לרגל קולינרי ● הם הציעו לאנשים עם סיפור טוב ואוכל טוב נכס לתקופה קצובה ללא שכ"ד, ומעטפת יח"צ ● עסקי האוכל ניערו את המוניטין: "אוכל זה משהו שאנשים מוכנים לנסוע בשבילו"

חנויות רחוב / אילוסטרציה: כדיה לוי

נציגי חנויות הרחוב לשר ברקת: הרחבת הפטור ממע"מ תחסל אותנו

במסגרת המאבק נגד הגדלת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, 20 בעלי עסקים קטנים ובינוניים נפגשו הבוקר עם שר הכלכלה ניר ברקת ● "אם תקדמו את החוק, אתם מחסלים אותנו ומפקירים את הרחוב לטייקונים", טענו הנציגים בפני השר, שמתנגד אף הוא למהלך שמוביל האוצר ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "המהלך מוצג כהקלה ביוקר המחיה, אך בפועל עושה ההפך"

כל מה שקריטי לדעת לפני שמסתיימת 2025 / צילום: Shutterstock

לקראת סוף השנה: כך תצמצמו את עלויות המס

חוק הרווחים הכלואים, הוראת השעה להעברת נכסים, חזרת תושבים לישראל והטבות נדל"ן - כל מה שקריטי לדעת לפני שמסתיימת שנת 2025

עבאדי־בויאנג’ו / צילום: רמי זרנגר

שר האוצר החליט: מיכל עבאדי בויאנג'ו תמונה לתפקיד החשכ"ל

לאחר טענות כי תחת כהונתו של סמוטריץ' אין נשים בכירות במשרד האוצר, מנסים לגבש דיל בסביבתו למינוי אישה לתפקיד החשכ"לית תמורת אישור מינויו של מהרן פרוזנפר, המועמד של סמוטריץ' כממונה על התקציבים

אילוסטרציה: shutterstock

שתי המניות שמדאיגות את וול סטריט, ואיך זה ישפיע היום על ת"א?

לאחר שבוע שיא נוסף בבורסה בתל אביב, המסחר צפוי להיפתח היום בצל סגירה מעורבת בוול סטריט ● בעוד דאו ג'ונס ו-S&P 500 עלו לשיאים חדשים, נאסד"ק נחלש עקב האכזבה מדוחות אורקל וירידה במניות ה-AI • מניות דואליות, ובראשן טאואר, נובה וקמטק, יחזרו למסחר בת"א עם פערי ארביטראז' שליליים • ברקע: חדשות מהזירה הגיאופוליטית ופרסום מדד המחירים לצרכן

חנות לולו למון בלונדון / צילום: Shutterstock

המנכ"ל התפטר, המניה קפצה ב־10% ביום אחד: האם לולולמון בדרך לקאמבק?

מניית לולולמון, קמעונאית הלבשת הנשים שחוללה מהפכה בתחום, נחתכה במחצית מערכה בתוך פחות משנתיים ● בעקבות הביצועים החלשים, המנכ"ל קלוין מקדונלד הודיע על סיום תפקידו - והשוק הגיב באופטימיות ● האם מדובר בשינוי עומק של החברה?

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש הבוקר / צילום: עמירם גיל

ביהמ"ש על פרשת סלייס: הליך פלילי יכול היה לסייע להשבת הכסף

בדיון לאישור הסדר החוב בחברת הגמל שקרסה, השופטת סיגל יעקבי רמזה לקיום חקירה סמויה במישור הפלילי ואמרה: "אני אופטימית ומאמינה בצדק ושאנשים יקבלו בסוף את הכסף. ברור לי ששנתיים זה מעבר להרי החושך למישהו שצריך תרופות" ● בין הנושאים שעלו: התביעות המתגבשות נגד בעלי השליטה בסלייס ודיון עתידי בבג"ץ על ערבות מדינה לחוסכים

זירת הפיגוע בסידני, אוסטרליה / צילום: ap, Mark Baker

פיגוע ירי המוני בחגיגות חנוכה: 11 בני אדם נרצחו, בהם ישראלי אחד

לפחות 11 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו בפיגוע ירי באירוע הדלקת נרות של הקהילה היהודית בחוף בונדי שבמזרח סידני, אחד מהם הוא המחבל • בין ההרוגים: הרב אלי שלנגר, שליח חב"ד במדינה • בתיעודים קשים מהזירה נראה מחבל יורה מגשר, ובסרטון נוסף אזרח משתלט על אחד היורים • גורם ישראלי תקף: "העברנו לאוסטרלים התרעות, הם לא עשו מספיק"

אמבולנסים בדרך לאוניברסיטת בראון לאחר אירוע הירי / צילום: ap, Mark Stockwell

ארה"ב: הרוגים ופצועים באירוע ירי המוני באוניברסיטת בראון היוקרתית

לפחות 2 הרוגים ועוד 8 פצועים במצב קשה מאוד אך יציב, בתקרית שעדיין מתנהלת • הסטודנטים הונחו להסתגר בכיתות נעולות ולהשאיר טלפונים על שקט • מפקד המשטרה המקומית: "מנהלים מרדף אחר גבר לבוש בשחור" • גורמים רשמיים טענו שהיורה נתפס - וחזרו בהם לאחר מכן

התחדשות עירונית בתל אביב / צילום: דיויד לוין

הקשיש מת? משרד המשפטים: הזכויות בפרויקט פינוי בינוי שיעברו בירושה

המשנה ליועמ"שית, עו"ד כרמית יוליס, פרסמה חוות-דעת העוסקת בסוגיית העברת התמורות הייחודיות המוקנות לבעלי דירות קשישים, במסגרת עסקאות התחדשות עירונית ליורשיהם ● בין היתר נקבע כי קבלת התמורות הייחודיות של הקשיש תיחשב כנכס מנכסי העיזבון שעובר בירושה ליורשיו

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

אילו מחלות נפש הן "אחיות" גנטיות? מחקר חדש חושף

מחקר ב־Nature ממפה קשרים גנטיים בין הפרעות פסיכיאטריות ● סטארט־אפ ישראלי לטיפול בכאב כרוני משלים גיוס הון ● קוצב מוח לאפילפסיה ופרקינסון נכנס לשימוש בישראל, בבית החולים הדסה ● מיקרוסופט מציגה כלי בינה מלאכותית חדש להתאמת טיפול בסרטן ● וגם: עמותת "אחת מתשע" יוצאת להאקתון להעלאת מודעות לאבחון מוקדם של סרטן השד ● השבוע בביומד

ד''ר שי מרצקי, מנכ''ל ומייסד בונוס ביוגרופ / צילום: עופר וקנין

פרשת בונוס ביוגרופ: התיק נגד המנכ"ל והיו"ר הועבר לפרקליטות

רשות ני"ע העבירה את תיק החקירה נגד בכירי חברת בונוס ביוגרופ, שמפתחת שתלי עצם, לפרקליטות מיסוי וכלכלה ● לפי החשד, המעורבים ביצעו מספר פעולות שנועדו להגדיל את שווי החברה, כדי שהמניה תמשיך להיכלל במדדי ת"א 90 ו-125

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן