גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצבא האמריקאי כבר ניסו את הטכנולוגיה שלו: החוקר הישראלי שהופך בדים לרשת מחשבים

פרופ' יואל פינק, מנהל המעבדה לסיבים מתקדמים ב־MIT, מפתח סיבים עם יכולות חישוביות שניתן לייצר מהם בגדים ● היישומים האפשריים שלהם מרחיקי לכת - ממדי צבא שאוספים מידע בריאותי ומודיעיני ומקבלים החלטות ועד ניטור מצב הרוח וחזון אופנתי שבו הבדים משתנים לפי דרישה ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך מהפכת הבדים הזאת ממשיכה את מהפכת הטלפון הנייד

קצין בצבא ארה''ב מתאמן בנורבגיה, לבוש בשכבת בסיס מבד ממוחשב / צילום: US Army
קצין בצבא ארה''ב מתאמן בנורבגיה, לבוש בשכבת בסיס מבד ממוחשב / צילום: US Army

פעם טלפון היה רק טלפון. מכשיר שפופרתי שבצדו האחד מדברים ומצדו האחר שומעים. היום הטלפון הוא כל עולמנו. פרופ' יואל פינק, המנהל את המעבדה לסיבים מתקדמים במחלקה להנדסה ומדעי חומרים באוניברסיטת MIT, חושב שאותו דבר בדיוק עומד לקרות לבגדים שלנו. והוא לא מתכוון לרכיבים ממוחשבים שנחבר לבגדים, אלא לבגדים עצמם.

לבכיר מגוגל יש עצה אחת בשבילכם: תלמדו את המקצוע הזה
החוקר שיודע איך להפוך אותנו לחכמים יותר

"אנחנו מדברים על חוק מור של הסיב", אומר פינק. "בהתחלה הכנסנו אליו יכולות תקשורת, אחר כך יכולות חישה אקוסטית, ואז יכולות עיבוד, ואחר כך מקור אנרגיה ואז יכולות קישוריות עם הסיבים האחרים באותו בגד. מאז 2004, כשלראשונה הפכנו את הסיב לאביזר אלקטרוני, היכולות שלו הולכות ומתרבות בקצב מואץ. אחרי אלפי שנים של שימוש בסיבים, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה סיב עומד לעשות משהו אחר חוץ מלכסות, לחמם או לקשט. לראשונה הוא הופך לכלי חישובי".

פינק הצליח להביא את עולם המחשוב ממש לתוך סיבי הבד. כל סיב שהוא מפתח במעבדה שלו כולל מאות שבבים זעירים שיכולים לבצע פעולות שונות, וניתן לארוג ולתפור אותם בשילוב עם סיבי בד רגילים. כמעט לא תראו את ההבדל בין סוגי הסיבים. כשמשלבים הרבה מהסיבים הללו יחד יוצרים למעשה רשת מחשבים.

מה עושים עם זה? המון דברים. לדוגמה, ניטור הבריאות בהמון נקודות על פני הגוף במקביל. הבד עצמו יכול לקבל החלטות בריאותיות, להתריע או אפילו להשתנות בהתאם לצורך של הלובש. בד כזה גם יכול לנטר ביצועים אתלטיים, לבצע חישה מתוחכמת של סביבתו הפיזית של הלובש, למשל לצרכים צבאיים, ושידור המידע הזה למטה.

"אם נביט סביבנו, נראה שכמעט כל מה שאנחנו שמים על הגוף עשוי מסיבים", אומר פינק בראיון לגלובס. "ההיסטוריה לא מצאה שום פתרון אחר. יש מעט עור בנעליים, אבל כדי לכסות את הרגל אנחנו גורבים גרב. זה די מדהים שאנחנו שמים על הגוף רק חומרים שעשויים מסיבים".

למה זה באמת?
"יש לי כל מיני מחשבות אבל אין לי על זה תשובה באמת. מתברר שכששואלים את זה בצורה הזאת, התשובות לא טריוויאליות".

הכול התחיל ממראה

פינק מספר שגדל בירושלים, בן להורים שעלו לישראל בשנות ה־60 של המאה הקודמת. "יש לי אח אחד שאולי שמעתם עליו, יאיר (יאיא) פינק (פעיל חברתי ובין היתר ממייסדי לובי 99 ודמוקרטTV - ג"ו.). למדתי בישיבה והתגייסתי לגולני. אחרי שלקחתי הפסקה של שנתיים לטיול, התחלתי ללמוד בטכניון, ומשם הגעתי לדוקטורט ב־MIT. לא עלה בדעתי שאני הולך להיות חבר סגל. הכל התחיל בזכות תגלית שהייתה לי לגבי סוג חדש של מראה, שהתפרסמה בכתב העת Science".

פרופ' יואל פינק, גדל בירושלים / צילום: פרטי

מראה? מה רע במראות הקיימות?
"ב'ניו יורק טיימס' כתבו שזו המראה המושלמת. המראה שבה אנחנו מביטים יום יום עשויה ממתכת ומחזירה את האור מכל הכיוונים, אבל גם בולעת 20% מהאור, ואנחנו תמיד נראים בה חשוכים קצת יותר מאשר במציאות. לכן מראות מקצועיות מוקפות באורות חזקים.

"יש מראות מסוג אחר, הנקראות מראות דיאלקטריות, ועקרון הפעולה שלהן שונה. המראה מחזירה אור בגלל המבנה המחזורי של השכבות בתוכה, ופחות בגלל התכונות של החומר. המראות הללו היו ידועות כאפקטיביות, אך אם היית מביטה במראה כזאת מזווית מסוימת, היא לא הייתה מחזירה את האור אלא מעבירה אותו. ומה שאני מצאתי הוא שניתן לבנות את שכבות החומר כך שמתקבלת מראה שגם מחזירה את האור מכל זווית וגם ניצולת האור שלה הכי טובה שאפשר.

"הסיפור היה מעניין מעבר ליישום של המראה, כי הוא נתן לנו בעצם מרשם כיצד לשמר אור. הרי היום, אם אנחנו מכבים את מקור האור בחדר, הוא מחשיך כמעט מיד. אבל אפשר עקרונית לצפות את החדר במשטח מהסוג הזה, להדליק את המנורה, לכבות אותה, והאור יישמר לאורך זמן".

הצעד הבא היה לייצר סיבים שיאגרו אור בצורה כזאת. "אמרנו, אולי נעביר אור דרך תווך של אוויר שמוקף במראות לא בולעות. הצלחנו להשתמש בסיבים הללו כמו אזמלים מאוד מדויקים וגמישים לניתוחים זעיר־פולשניים. הקמנו סביב הפיתוח הזה חברה בשם אומניגייד, שעדיין חיה וקיימת". פינק היה מנכ"ל החברה במשך כמה שנים, במקביל לתפקידו ב־MIT.

מסע לעולם הסיבים

פינק יצר למעשה כבל שדרכו ניתן להעביר אור, אבל הוא הביט בו ולא שכח שהוא אכן סיב, כלומר האלמנט הבסיסי בבגד.

סיב ממוחשב מצופה בחוט משי  ובחוט זהב / צילום: Evelin Paddack

כך התחיל המסע שלו לתוך עולם הסיבים. "אחד החוקרים במעבדה שלי הצית את כל התחום, כאשר שאל אותי: אם אנחנו יכלים לשלב בין כמה חומרים בסיב, מה עוד אפשר לשלב בו? בתחום האלקטרוניקה, רוב האביזרים שיש להם משמעות טכנולוגית הם כאלה שעשויים משלושה חומרים לפחות: מוליך, מבודד ומוליך למחצה. הבנו שאם נעשה כך נוכל להפוך את הסיב עצמו להתקן אלקטרוני, בלי לוותר על התפקוד שלו כסיב".

בשנת 2000 פיתחה הקבוצה סיב עם שני חומרים שונים, וב־2004 הצליחו פינק וצוותו לשלב בסיב את שלושת החומרים וזכו במאמר בכתב העת Nature. מאז הם משפרים אותו ומשלבים בו אלמנטים נוספים. כיום הסיב יכול להעביר חשמל, לחוש, לזכור, לחשב, לשמוע ולהעביר אור. הוא אפילו כולל סוללה שנותנת לו את האנרגיה שלו, וכן רכיבים המאפשרים לתקשר את המידע מהבד החוצה.

בדרך הייתה דרושה עבודה רבה כדי שהסיבים באמת יהיו פונקציונליים. לדוגמה, היה צורך לוודא שהם יכולים להיות גמישים לגמרי, בלי שהרכיבים האלקטרוניים בפנים ישברו. הגמישות דרושה לא רק לתפקוד הסיב כבגד, אלא גם לאופן הכנתו. קודם כול מייצרים את הרכיבים בתוך מעטפת, ואז מושכים אותו עוד ועוד כדי ליצור את המבנה הארוך והדק שלו. אפשר היה לעשות זאת רק לאחר שנפתרה סוגיית הגמישות. היום, אפשר אפילו להכניס אותו למכונת כביסה, בלי שיקרה משהו לסיב.

ניסוי עם צבא ארה"ב

עכשיו השאלה היא מה עושים עם זה. "אנחנו שואלים את עצמנו, מה הנדל"ן הכי משמעותי ויקר שיש לנו? והתשובה היא פני הגוף שלנו. הוא משדר המון מידע לגבי הבריאות שלנו, והיום אנחנו לא עושים עם זה כלום".

חיישנים לבישים ובדים שמשתנים לפי מצב הרוח שלנו קיימים כבר שנים לא מעטות. למשל, ספורטאים לובשים מעין חזיות שבתוכן מכשירי GPS, שעוקבים אחרי הביצועים והבריאות שלהם. מה ההבדל הכי גדול שתעשה הכנסת היכולת החישובית לתוך הסיב עצמו?
"כל אחד מהסיבים אמנם מכיל יכולת חישובית מוגבלת, אבל ביחד עם רשת, לארכיטקטורה הזאת יש עוצמה. הם נוגעים בהמון נקודות על הגוף ואוספים כמות נתונים שכבר מתאימה לעיבוד באמצעות AI.

"כמו כן, מאוד חשוב שהחיישנים כאן לא מפריעים בכלל לגוף. אנחנו משלבים אותם בתוך הבד ולא מרגישים בהם בכלל. הרי מהם 'לבישים', wearables? אלה כל הדברים שאנחנו לובשים שאינם בגדים. אנשים מעדיפים כמה שפחות דברים מהסוג הזה עליהם".

''חזיית'' GPS לספורטאים. ''אנשים מעדיפים כמה שפחות מכשירים לבישים'' / צילום: Reuters, Sergio Moraes

ב־2022 פינק כבר הצליח לייצר סיב שהוא מיקרופון מאוד רגיש. "הבד בעצם מצלצל בעדינות, בעוצמה שאנחנו לא שומעים, והחיישן שלנו יכול לשמוע את כל הרעידות הקטנות האלה בבגד. אנחנו יכולים למדוד ככה את פעילות הלב כאות חשמלי דרך הבגד. זו בדיקה של יותר מאשר רק הדופק, אלא של כל פעילות הלב, וגם של פעילות הריאות. אפשר אפילו למדוד כך דופק עוברי אצל אישה בהיריון, ללא הפרעה ובאופן רציף".

היישום של הטכנולוגיה הזאת כבר החל. "עבדנו עם צבא ארה"ב והצי האמריקאי על פתרונות לבעיות שנוצרות באקלים קיצוני, וספציפית בקוטב. החשש הוא שאצבעות הידיים או הרגליים יקפאו. את זה אנחנו לא נדע אם ננסה למדוד את הדופק עם שעון. אבל אם ניצור גרב שמודדת לא רק את הטמפרטורה אלא את התפקוד של כף הרגל, נוכל להתריע כשהרגל עומדת לקפוא, ואולי אפילו לחמם אותה על ידי התרחבות והתכווצות. אלה יכולות שכבר ניתן להטמיע בבד.

"בקוטב חשוב גם הניטור של כמה קלוריות אדם מוציא ביום. אנחנו עובדים על בגד שיכול לאמוד זאת. הוא יהיה כנראה מעניין מאוד גם עבור האוכלוסייה הכללית, שאיננה בקוטב, אבל בינתיים הוא פועל בסביבות קרות".

בשיתוף פעולה נוסף עם צבא ארה"ב, התבקש פינק לאמוד ביצועים של חיילים, למשל בקליעה למטרה. "האם הבגד יכול למדוד את מנח הגוף, הנשימות, קשיחות השרירים של החייל ולנבא את הצלחת הקליעה? גילינו שכן, שאפשר לדעת לא מעט על התוצאה הצפויה לפני שקולעים". היכולת הזאת יכולה לאפשר לצלפים בשטח לקבל פידבק ולשפר תנוחה או נשימה לפני שהם יורים. בשוק האזרחי, היא יכולה לשמש למדוד ביצועים של ספורטאים.

במחקר שנערך לאחרונה, פינק וצוותו שילבו ארבעה מחשבי־בד כאלה במכנסי טייץ וביקשו מהבגד להבין אילו תרגילי התעמלות הלובש מבצע. כל מחשב זיהה אותם בדיוק של 70%. כאשר שולבו היכולות מכל המחשבים, הם זיהו את התרגיל בדיוק של 95%. "זו דוגמה לכך שככל שאנחנו מודדים יותר נקודות על הגוף, כך אנחנו יודעים יותר", אומר פינק.

מהפכה בתעשיית האופנה

בדים חכמים יכולים לעשות מהפכה גם בענף האופנה. "הרי מה קורה היום בשוק האופנה? המרוץ לתחתית. מי שמייצר במחיר הנמוך ביותר הוא זה שזוכה בכל השוק. Shein ו־Temu? זה היתרון שלהם. השקעות קטנות, יצור בסדרות ענק עם מתח רווחים גבוה. זה מוביל לשום מקום, גם ברמה הסביבתית וגם עבור כל הגורמים בתעשיית הבגדים' מהמעצב דרך היצרן ועד המוכר. זה תמיד רק עניין של זמן עד שהמתחרה שלך יוזיל עוד. אנחנו, לעומת זאת, רואים עולם של אופנה שעובר משוק של מוצרים לשוק של שירותים".

כלומר יהיו לי רק שניים־שלושה בגדים והם יעשו עבורי דברים שונים לפי דרישה?
"כן, העיצוב שלהם יהיה דינמי, והם גם יוכלו לקרר או לחמם לפי הצורך, אפילו לשחרר בושם לפי דרישה". כאן חוזר פינק לדוגמה של הטלפון. אנחנו עשויים להפסיק לראות את הבגד כמוצר והתחיל לראות בו פלטפורמה. נוכל 'להוריד' אליו טכנולוגיה של ויסות קור וחום, טכנולוגיה של חישת סביבה, צבעים שונים וסגנונות אופנתיים שונים לפי מצב הרוח, כל זאת על אותו הבגד או אותם כמה בגדים.

"אפשר לקרוא לזה 'האסתטיקה של הטכנולוגיה'. היום יש בביגוד משהו מאוד חד־גוני. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לאנשים לבטא את עצמם באמצעות הבגד עוד יותר מבעבר. יש בזה משהו יותר רוחני, דווקא בזכות הטכנולוגיה".

הבד יכול לתפקד גם בלי לובש, למשל בסיטואציה ביטחונית. "אנחנו יכולים לפרוש בדים מאוד רגישים לתנועה או לרעש בגבולות או במקומות מאובטחים, והם יוכלו לזהות רחפנים, יריות מרחוק או תנועה של אדם. אני עכשיו בקמפינג ומאחוריי שני ילדים באוהל. תיאורטית, אוכל לדעת לפניהם מתי הם עומדים להתעורר, אם האוהל יהיה עשוי מהבד הנכון".

הבעיה עם יותר מדי כסף

המאמר הבא של קבוצת החוקרים שצפוי להתפרסם בקרוב יעסוק בפסיכולוגיה. "אנחנו רוצים להבין מה הבד יכול לדעת על המצב הנפשי של הלובש".

פינק רואה בעצמו היום כמפתח הטלפון שמחכה לגורמים אחרים שיפתחו לו אפליקציות שונות.

האם תרצה להקים שוב סטארט־אפ שבו תהיה מעורב ישירות?
"בעבר ניהלתי מכון מחקר יישומי יותר, המרכז לבדים מתקדמים, שמטרתו הייתה לבחון כיצד אפשר להפוך את הרעיונות הללו לתעשייה של ממש בארה"ב. קצת לפני הקורונה, החלטתי לחזור ל־MIT. סכומי הכסף שהתגלגלו שם היו גדולים על מידותיי. לפעמים גילויים ותובנות לא מגיעים ממקום של שפע אלא דווקא ממקום של מחסור.

"בגלל ריבוי המשאבים, נכנסה לשם מהר מאוד גם פוליטיקה. ההתעסקות במשאבים מסיחה את הדעת מהעבודה המדעית. אמנם התעסקות בגיוס משאבים כשהם חסרים יכולה גם היא להסיח את הדעת, אבל אצלנו, כרגע, לא זה האתגר".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

מגמה מעורבת באסיה; הניקיי מזנק לשיא של כל הזמנים

הניקיי קופץ בכ-1.3% ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● ירידות קלות במחירי הנפט ● הזהב יורד ומתרחק מהשיא ששבר מוקדם יותר השבוע ● הביטקוין קיבל רוח גבית מהורדת הריבית, ונסחר סביב 117 אלף דולר

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנה האחרונות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות? ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת יום המסחר

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

השליטים החדשים של כספי הציבור: המוסדיים קיבלו ביצת זהב ומינפו אותה

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021