גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצבא האמריקאי כבר ניסו את הטכנולוגיה שלו: החוקר הישראלי שהופך בדים לרשת מחשבים

פרופ' יואל פינק, מנהל המעבדה לסיבים מתקדמים ב־MIT, מפתח סיבים עם יכולות חישוביות שניתן לייצר מהם בגדים ● היישומים האפשריים שלהם מרחיקי לכת - ממדי צבא שאוספים מידע בריאותי ומודיעיני ומקבלים החלטות ועד ניטור מצב הרוח וחזון אופנתי שבו הבדים משתנים לפי דרישה ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך מהפכת הבדים הזאת ממשיכה את מהפכת הטלפון הנייד

קצין בצבא ארה''ב מתאמן בנורבגיה, לבוש בשכבת בסיס מבד ממוחשב / צילום: US Army
קצין בצבא ארה''ב מתאמן בנורבגיה, לבוש בשכבת בסיס מבד ממוחשב / צילום: US Army

פעם טלפון היה רק טלפון. מכשיר שפופרתי שבצדו האחד מדברים ומצדו האחר שומעים. היום הטלפון הוא כל עולמנו. פרופ' יואל פינק, המנהל את המעבדה לסיבים מתקדמים במחלקה להנדסה ומדעי חומרים באוניברסיטת MIT, חושב שאותו דבר בדיוק עומד לקרות לבגדים שלנו. והוא לא מתכוון לרכיבים ממוחשבים שנחבר לבגדים, אלא לבגדים עצמם.

לבכיר מגוגל יש עצה אחת בשבילכם: תלמדו את המקצוע הזה
החוקר שיודע איך להפוך אותנו לחכמים יותר

"אנחנו מדברים על חוק מור של הסיב", אומר פינק. "בהתחלה הכנסנו אליו יכולות תקשורת, אחר כך יכולות חישה אקוסטית, ואז יכולות עיבוד, ואחר כך מקור אנרגיה ואז יכולות קישוריות עם הסיבים האחרים באותו בגד. מאז 2004, כשלראשונה הפכנו את הסיב לאביזר אלקטרוני, היכולות שלו הולכות ומתרבות בקצב מואץ. אחרי אלפי שנים של שימוש בסיבים, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה סיב עומד לעשות משהו אחר חוץ מלכסות, לחמם או לקשט. לראשונה הוא הופך לכלי חישובי".

פינק הצליח להביא את עולם המחשוב ממש לתוך סיבי הבד. כל סיב שהוא מפתח במעבדה שלו כולל מאות שבבים זעירים שיכולים לבצע פעולות שונות, וניתן לארוג ולתפור אותם בשילוב עם סיבי בד רגילים. כמעט לא תראו את ההבדל בין סוגי הסיבים. כשמשלבים הרבה מהסיבים הללו יחד יוצרים למעשה רשת מחשבים.

מה עושים עם זה? המון דברים. לדוגמה, ניטור הבריאות בהמון נקודות על פני הגוף במקביל. הבד עצמו יכול לקבל החלטות בריאותיות, להתריע או אפילו להשתנות בהתאם לצורך של הלובש. בד כזה גם יכול לנטר ביצועים אתלטיים, לבצע חישה מתוחכמת של סביבתו הפיזית של הלובש, למשל לצרכים צבאיים, ושידור המידע הזה למטה.

"אם נביט סביבנו, נראה שכמעט כל מה שאנחנו שמים על הגוף עשוי מסיבים", אומר פינק בראיון לגלובס. "ההיסטוריה לא מצאה שום פתרון אחר. יש מעט עור בנעליים, אבל כדי לכסות את הרגל אנחנו גורבים גרב. זה די מדהים שאנחנו שמים על הגוף רק חומרים שעשויים מסיבים".

למה זה באמת?
"יש לי כל מיני מחשבות אבל אין לי על זה תשובה באמת. מתברר שכששואלים את זה בצורה הזאת, התשובות לא טריוויאליות".

הכול התחיל ממראה

פינק מספר שגדל בירושלים, בן להורים שעלו לישראל בשנות ה־60 של המאה הקודמת. "יש לי אח אחד שאולי שמעתם עליו, יאיר (יאיא) פינק (פעיל חברתי ובין היתר ממייסדי לובי 99 ודמוקרטTV - ג"ו.). למדתי בישיבה והתגייסתי לגולני. אחרי שלקחתי הפסקה של שנתיים לטיול, התחלתי ללמוד בטכניון, ומשם הגעתי לדוקטורט ב־MIT. לא עלה בדעתי שאני הולך להיות חבר סגל. הכל התחיל בזכות תגלית שהייתה לי לגבי סוג חדש של מראה, שהתפרסמה בכתב העת Science".

פרופ' יואל פינק, גדל בירושלים / צילום: פרטי

מראה? מה רע במראות הקיימות?
"ב'ניו יורק טיימס' כתבו שזו המראה המושלמת. המראה שבה אנחנו מביטים יום יום עשויה ממתכת ומחזירה את האור מכל הכיוונים, אבל גם בולעת 20% מהאור, ואנחנו תמיד נראים בה חשוכים קצת יותר מאשר במציאות. לכן מראות מקצועיות מוקפות באורות חזקים.

"יש מראות מסוג אחר, הנקראות מראות דיאלקטריות, ועקרון הפעולה שלהן שונה. המראה מחזירה אור בגלל המבנה המחזורי של השכבות בתוכה, ופחות בגלל התכונות של החומר. המראות הללו היו ידועות כאפקטיביות, אך אם היית מביטה במראה כזאת מזווית מסוימת, היא לא הייתה מחזירה את האור אלא מעבירה אותו. ומה שאני מצאתי הוא שניתן לבנות את שכבות החומר כך שמתקבלת מראה שגם מחזירה את האור מכל זווית וגם ניצולת האור שלה הכי טובה שאפשר.

"הסיפור היה מעניין מעבר ליישום של המראה, כי הוא נתן לנו בעצם מרשם כיצד לשמר אור. הרי היום, אם אנחנו מכבים את מקור האור בחדר, הוא מחשיך כמעט מיד. אבל אפשר עקרונית לצפות את החדר במשטח מהסוג הזה, להדליק את המנורה, לכבות אותה, והאור יישמר לאורך זמן".

הצעד הבא היה לייצר סיבים שיאגרו אור בצורה כזאת. "אמרנו, אולי נעביר אור דרך תווך של אוויר שמוקף במראות לא בולעות. הצלחנו להשתמש בסיבים הללו כמו אזמלים מאוד מדויקים וגמישים לניתוחים זעיר־פולשניים. הקמנו סביב הפיתוח הזה חברה בשם אומניגייד, שעדיין חיה וקיימת". פינק היה מנכ"ל החברה במשך כמה שנים, במקביל לתפקידו ב־MIT.

מסע לעולם הסיבים

פינק יצר למעשה כבל שדרכו ניתן להעביר אור, אבל הוא הביט בו ולא שכח שהוא אכן סיב, כלומר האלמנט הבסיסי בבגד.

סיב ממוחשב מצופה בחוט משי  ובחוט זהב / צילום: Evelin Paddack

כך התחיל המסע שלו לתוך עולם הסיבים. "אחד החוקרים במעבדה שלי הצית את כל התחום, כאשר שאל אותי: אם אנחנו יכלים לשלב בין כמה חומרים בסיב, מה עוד אפשר לשלב בו? בתחום האלקטרוניקה, רוב האביזרים שיש להם משמעות טכנולוגית הם כאלה שעשויים משלושה חומרים לפחות: מוליך, מבודד ומוליך למחצה. הבנו שאם נעשה כך נוכל להפוך את הסיב עצמו להתקן אלקטרוני, בלי לוותר על התפקוד שלו כסיב".

בשנת 2000 פיתחה הקבוצה סיב עם שני חומרים שונים, וב־2004 הצליחו פינק וצוותו לשלב בסיב את שלושת החומרים וזכו במאמר בכתב העת Nature. מאז הם משפרים אותו ומשלבים בו אלמנטים נוספים. כיום הסיב יכול להעביר חשמל, לחוש, לזכור, לחשב, לשמוע ולהעביר אור. הוא אפילו כולל סוללה שנותנת לו את האנרגיה שלו, וכן רכיבים המאפשרים לתקשר את המידע מהבד החוצה.

בדרך הייתה דרושה עבודה רבה כדי שהסיבים באמת יהיו פונקציונליים. לדוגמה, היה צורך לוודא שהם יכולים להיות גמישים לגמרי, בלי שהרכיבים האלקטרוניים בפנים ישברו. הגמישות דרושה לא רק לתפקוד הסיב כבגד, אלא גם לאופן הכנתו. קודם כול מייצרים את הרכיבים בתוך מעטפת, ואז מושכים אותו עוד ועוד כדי ליצור את המבנה הארוך והדק שלו. אפשר היה לעשות זאת רק לאחר שנפתרה סוגיית הגמישות. היום, אפשר אפילו להכניס אותו למכונת כביסה, בלי שיקרה משהו לסיב.

ניסוי עם צבא ארה"ב

עכשיו השאלה היא מה עושים עם זה. "אנחנו שואלים את עצמנו, מה הנדל"ן הכי משמעותי ויקר שיש לנו? והתשובה היא פני הגוף שלנו. הוא משדר המון מידע לגבי הבריאות שלנו, והיום אנחנו לא עושים עם זה כלום".

חיישנים לבישים ובדים שמשתנים לפי מצב הרוח שלנו קיימים כבר שנים לא מעטות. למשל, ספורטאים לובשים מעין חזיות שבתוכן מכשירי GPS, שעוקבים אחרי הביצועים והבריאות שלהם. מה ההבדל הכי גדול שתעשה הכנסת היכולת החישובית לתוך הסיב עצמו?
"כל אחד מהסיבים אמנם מכיל יכולת חישובית מוגבלת, אבל ביחד עם רשת, לארכיטקטורה הזאת יש עוצמה. הם נוגעים בהמון נקודות על הגוף ואוספים כמות נתונים שכבר מתאימה לעיבוד באמצעות AI.

"כמו כן, מאוד חשוב שהחיישנים כאן לא מפריעים בכלל לגוף. אנחנו משלבים אותם בתוך הבד ולא מרגישים בהם בכלל. הרי מהם 'לבישים', wearables? אלה כל הדברים שאנחנו לובשים שאינם בגדים. אנשים מעדיפים כמה שפחות דברים מהסוג הזה עליהם".

''חזיית'' GPS לספורטאים. ''אנשים מעדיפים כמה שפחות מכשירים לבישים'' / צילום: Reuters, Sergio Moraes

ב־2022 פינק כבר הצליח לייצר סיב שהוא מיקרופון מאוד רגיש. "הבד בעצם מצלצל בעדינות, בעוצמה שאנחנו לא שומעים, והחיישן שלנו יכול לשמוע את כל הרעידות הקטנות האלה בבגד. אנחנו יכולים למדוד ככה את פעילות הלב כאות חשמלי דרך הבגד. זו בדיקה של יותר מאשר רק הדופק, אלא של כל פעילות הלב, וגם של פעילות הריאות. אפשר אפילו למדוד כך דופק עוברי אצל אישה בהיריון, ללא הפרעה ובאופן רציף".

היישום של הטכנולוגיה הזאת כבר החל. "עבדנו עם צבא ארה"ב והצי האמריקאי על פתרונות לבעיות שנוצרות באקלים קיצוני, וספציפית בקוטב. החשש הוא שאצבעות הידיים או הרגליים יקפאו. את זה אנחנו לא נדע אם ננסה למדוד את הדופק עם שעון. אבל אם ניצור גרב שמודדת לא רק את הטמפרטורה אלא את התפקוד של כף הרגל, נוכל להתריע כשהרגל עומדת לקפוא, ואולי אפילו לחמם אותה על ידי התרחבות והתכווצות. אלה יכולות שכבר ניתן להטמיע בבד.

"בקוטב חשוב גם הניטור של כמה קלוריות אדם מוציא ביום. אנחנו עובדים על בגד שיכול לאמוד זאת. הוא יהיה כנראה מעניין מאוד גם עבור האוכלוסייה הכללית, שאיננה בקוטב, אבל בינתיים הוא פועל בסביבות קרות".

בשיתוף פעולה נוסף עם צבא ארה"ב, התבקש פינק לאמוד ביצועים של חיילים, למשל בקליעה למטרה. "האם הבגד יכול למדוד את מנח הגוף, הנשימות, קשיחות השרירים של החייל ולנבא את הצלחת הקליעה? גילינו שכן, שאפשר לדעת לא מעט על התוצאה הצפויה לפני שקולעים". היכולת הזאת יכולה לאפשר לצלפים בשטח לקבל פידבק ולשפר תנוחה או נשימה לפני שהם יורים. בשוק האזרחי, היא יכולה לשמש למדוד ביצועים של ספורטאים.

במחקר שנערך לאחרונה, פינק וצוותו שילבו ארבעה מחשבי־בד כאלה במכנסי טייץ וביקשו מהבגד להבין אילו תרגילי התעמלות הלובש מבצע. כל מחשב זיהה אותם בדיוק של 70%. כאשר שולבו היכולות מכל המחשבים, הם זיהו את התרגיל בדיוק של 95%. "זו דוגמה לכך שככל שאנחנו מודדים יותר נקודות על הגוף, כך אנחנו יודעים יותר", אומר פינק.

מהפכה בתעשיית האופנה

בדים חכמים יכולים לעשות מהפכה גם בענף האופנה. "הרי מה קורה היום בשוק האופנה? המרוץ לתחתית. מי שמייצר במחיר הנמוך ביותר הוא זה שזוכה בכל השוק. Shein ו־Temu? זה היתרון שלהם. השקעות קטנות, יצור בסדרות ענק עם מתח רווחים גבוה. זה מוביל לשום מקום, גם ברמה הסביבתית וגם עבור כל הגורמים בתעשיית הבגדים' מהמעצב דרך היצרן ועד המוכר. זה תמיד רק עניין של זמן עד שהמתחרה שלך יוזיל עוד. אנחנו, לעומת זאת, רואים עולם של אופנה שעובר משוק של מוצרים לשוק של שירותים".

כלומר יהיו לי רק שניים־שלושה בגדים והם יעשו עבורי דברים שונים לפי דרישה?
"כן, העיצוב שלהם יהיה דינמי, והם גם יוכלו לקרר או לחמם לפי הצורך, אפילו לשחרר בושם לפי דרישה". כאן חוזר פינק לדוגמה של הטלפון. אנחנו עשויים להפסיק לראות את הבגד כמוצר והתחיל לראות בו פלטפורמה. נוכל 'להוריד' אליו טכנולוגיה של ויסות קור וחום, טכנולוגיה של חישת סביבה, צבעים שונים וסגנונות אופנתיים שונים לפי מצב הרוח, כל זאת על אותו הבגד או אותם כמה בגדים.

"אפשר לקרוא לזה 'האסתטיקה של הטכנולוגיה'. היום יש בביגוד משהו מאוד חד־גוני. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לאנשים לבטא את עצמם באמצעות הבגד עוד יותר מבעבר. יש בזה משהו יותר רוחני, דווקא בזכות הטכנולוגיה".

הבד יכול לתפקד גם בלי לובש, למשל בסיטואציה ביטחונית. "אנחנו יכולים לפרוש בדים מאוד רגישים לתנועה או לרעש בגבולות או במקומות מאובטחים, והם יוכלו לזהות רחפנים, יריות מרחוק או תנועה של אדם. אני עכשיו בקמפינג ומאחוריי שני ילדים באוהל. תיאורטית, אוכל לדעת לפניהם מתי הם עומדים להתעורר, אם האוהל יהיה עשוי מהבד הנכון".

הבעיה עם יותר מדי כסף

המאמר הבא של קבוצת החוקרים שצפוי להתפרסם בקרוב יעסוק בפסיכולוגיה. "אנחנו רוצים להבין מה הבד יכול לדעת על המצב הנפשי של הלובש".

פינק רואה בעצמו היום כמפתח הטלפון שמחכה לגורמים אחרים שיפתחו לו אפליקציות שונות.

האם תרצה להקים שוב סטארט־אפ שבו תהיה מעורב ישירות?
"בעבר ניהלתי מכון מחקר יישומי יותר, המרכז לבדים מתקדמים, שמטרתו הייתה לבחון כיצד אפשר להפוך את הרעיונות הללו לתעשייה של ממש בארה"ב. קצת לפני הקורונה, החלטתי לחזור ל־MIT. סכומי הכסף שהתגלגלו שם היו גדולים על מידותיי. לפעמים גילויים ותובנות לא מגיעים ממקום של שפע אלא דווקא ממקום של מחסור.

"בגלל ריבוי המשאבים, נכנסה לשם מהר מאוד גם פוליטיקה. ההתעסקות במשאבים מסיחה את הדעת מהעבודה המדעית. אמנם התעסקות בגיוס משאבים כשהם חסרים יכולה גם היא להסיח את הדעת, אבל אצלנו, כרגע, לא זה האתגר".

עוד כתבות

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר

דורות של מפקדי חיל אוויר חלמו להיות בנעליים של האלוף תומר בר, האיש שפיקד על חיסול נסראללה ובכירי חמאס והוביל את התקיפה ההיסטורית באיראן ● אולם, כשמקורביו משוחחים איתו על כך, הוא משיב: "אני מוכן לוותר על הכול ולחזור ל־6 באוקטובר" ● ממכתב הסרבנים, דרך הטבח בעוטף ועד להישגים של חיל האוויר תחתיו: מיהו תומר בר?

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

פסטות בטאבון וקינוחים מוגזמים: מסעדת השף החלומית במושב שלא הכרתם

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה