גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המחיר הריאלי של הדירות ירד ברוב האזורים בארץ"

בשנה האחרונה הוציאה חברת אשטרום מגורים כ־30 פרויקטים לשיווק ● ארנון פרידמן, מנכ"ל החברה, מסביר בראיון לגלובס מדוע החברה מגדילה את הבנייה דווקא עכשיו, מדוע ויתרה על המותג הוותיק "אשדר", ולמה הוא סבור שהמחירים בשדה דב יהיו נמוכים בהרבה מהחזוי

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים / צילום: יונתן בלום
ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים / צילום: יונתן בלום

עד לא מזמן נקראה אשטרום מגורים בשם "אשדר", אך לאחרונה החליטה הנהלת אשטרום להכניס את החברה תחת המותג של החברה־האם. "כשהגעתי לקבוצת אשטרום לפני 12 שנים, שאלתי בחודש הראשון, למה החברה נקראת אשדר ולא אשטרום מגורים", מספר מנכ"ל אשטרום מגורים, ארנון פרידמן. "הסבירו לי אז שאשדר מותג הרבה יותר חזק מאשטרום. אבל מאז אשטרום התפתחה גדלה וההיכרות עם המותג התחזקה מאוד, והגיע הזמן לעשות את השינוי הזה, שהוא שינוי טבעי. למעשה, החברות האחרות בקבוצה הן כולם אשטרום נכסים, תעשיות ורק תחום המגורים נשאר עם המותג הוותיק אשדר".

בכמה נמכר קוטג' בשכונה החדשה בקריית שמונה?
לאחר ההתנגדות החריפה לתיקון לחוק: חוק הוותמ"ל בדרך להארכה בשנה

שינוי השם, אומר פרידמן, לא יביא לשינוי בפעילות החברה, שתמשיך לפעול באותה דרך. "לאורך כל השנים היינו מאוד מגוונים, גם מבחינת הקהלים שאנחנו פונים אליהם, המיקומים שאנחנו בונים בהם וגם מבחינת סוגי העסקאות שעשינו - מזומן, קומבינציה, התחדשות עירונית. היינו מהחברות הגדולות הראשונות שנכנסו להתחדשות עירונית, וגם לתוכניות של הממשלה מחיר למשתכן ומחיר מטרה".

"זהירים יותר בקביעת מועדי מסירה"

כמו חברות רבות בענף ובארץ בכלל, אשטרום הושפעה מאוד מהמלחמה. נוסף לכך שהחברה ויתרה לחלוטין על תכנון מרחבים מוגנים קומתיים לטובת מרחבים דירתיים, הם גם זהירים יותר לגבי המסירה: "המלחמה לימדה אותנו שיכול להיות שגם בעתיד נהיה חשופים למלחמות מתמשכות, ולכן אנחנו הרבה יותר זהירים בקביעת מועדים למסירה של דירות.

"אם בעבר חשבנו שהעבודה באתרים תיפסק למשך שבועיים־שלושה במשך פרויקט, היום לוחות זמנים יכולים ללכת לאיבוד לגמרי. יש כמות גדולה מאוד של פועלים שלא חוזרים לעבודה, והמדינה לא נערכה כמו שצריך כדי להביא תוך זמן קצר פתרון חלופי".

איך אתם מתמודדים עם הנושא של בעיות הביצוע ובעיות כוח אדם?
"אנחנו יזמים, אבל אנחנו מרגישים את זה דרך הקבלנים, שמעדכנים אותנו שאין להם כוח אדם. מעדכנים אותנו שחסרים בעלי מקצוע, שהמחירים עלו מאוד, וכתוצאה מזה שקצב ההתקדמות של העבודות נמוך יותר ומשך הביצוע מתארך.

"להתארכות של משך הביצוע יש השפעה כמובן על העלויות, מעבר לזה שהעלויות של הפועלים גדלו ועלויות של חומרי גלם שיותר קשה להביא.

"יש פה לפעמים מלחמות של קבלנים על כוח אדם, על בעלי מקצוע. לפעמים הם 'נחטפים' מפרויקט לפרויקט אחר או מנסים לתת מענה גם לפרויקט הזה וגם לפרויקט הזה. זה נכון לא רק בעבודות שלד ובעבודות רטובות, ששם יש הישענות גדולה על עובדים זרים. גם בעבודות אחרות כמו אינסטלטורים וחשמלאים יש פחות עובדים זרים ובלי המקצועות האלה אנחנו גם לא יכולים להשלים את הפרויקטים.

"עבודות אלומיניום, למשל מתאפיינות בכוח אדם מוגבל, אז הייצור של אלמנטי האלומיניום של חלונות ודלתות הוא בקצב איטי יותר, ואז נוצרים עיכובים וממשיכים להיות עיכובים כל הזמן".

איך אתם פועלים מול הרוכשים?
"בשני פרויקטים אנחנו בפיגורים, ופועלים אל מול הרוכשים כדי להגיע לפשרות. הכול במגמה להימנע מעימותים.

"באופן כללי, הגענו למלחמה הזאת עם מלאי קטן יחסית של פרויקטים בביצוע ובשיווק ביחס להיקפים שהחברה שלנו עשתה בשנים שלפני כן משום שאנחנו מנהלים הזדמנויות וסיכונים. יצא לנו שבדיוק בשנתיים האחרונות ההיצע שהיה לנו היה בשפל של 17 שנים".

באילו סדרי גודל מדובר?
"כשמביאים בחשבון משך ביצוע של שנתיים-שלוש, בכל רגע נתון יש לנו כ־2,000 יחידות דיור בביצוע. בשנתיים האחרונות היינו בפחות מחצי. אז פרויקטים שהיו באמצע הדרך הם מעטים מאוד ואין לי היום עשרות פרויקטים תקועים".

"תיקון חוק המכר הוא עיוות נוראי"

עד כמה עליית תשומות הבנייה מקזזת את הרווח היזמי?
"כשתיקנו את חוק המכר וביקשו להצמיד 40% ממחיר הדירה בטענה שזה החלק של עלויות הבנייה ממחיר הדירה - עשו פה עיוות נוראי, כי יש פרויקטים שבהם עלות הבנייה היא באמת כ־40% ממחיר הדירה, אבל בפרויקטים של התחדשות עירונית, ובפרויקטים שבהם היזם עשה עסקת קומבינציה עם בעלי קרקע, עלות הבנייה יכולה להגיע ל־70%-80% אחוז מסך כל העלויות של היזם בפרויקט, ואז זה הרבה יותר משמעותי.

"מצד שני. כשאתה קונה קרקע יקרה, מרכיב הבנייה מהווה אחוז נמוך יותר; כשאתה הולך לפריפריה ורכיב הקרקע זול יותר, אז רכיב הבנייה שוב גבוה יותר, והחברה רגישה יותר לעלייה בתשומות הבנייה. אז לשאלתך, אין פה תשובה אחת.

"במהלך המלחמה התחלנו פרויקטים רבים, כי אנחנו מאמינים שבמהלך תקופת הבנייה שלהם, שזה שלוש-שלוש וחצי שנים, המצב ישתנה והרווחיות בהם תעלה".

איך הרווחיות תעלה?
"אנחנו מניחים שהשוק יסתדר, ויתרגל למצב. אנחנו שומעים שכנראה יגיעו עוד 3,000 או יותר עובדים מסין לענף הבנייה, ומאמינים שחלק מהיזמים לא יממשו את היתרי הבנייה שלהם ויהיה פחות ביקוש לעובדים, כי יתחילו פחות פרויקטים. יש פערים בין היתרי הבנייה להתחלות הבנייה".

"ההערכה שלנו היא שמכאן והלאה מדד תשומות הבנייה לא יעלה בצורה דרמטית כפי שעלה מתחילת המלחמה ועד היום, ואולי יעלה שוב בקרוב, בעקבות העדכון הצפוי הבא.

"אם כך יהיה, והמלחמה תסתיים, ומצב הרוח הלאומי והמצב הכלכלי במדינה ישתפרו, אנחנו מניחים שהביקושים יחזרו להיות כמו בעבר וכמו שהם צריכים להיות כתוצאה מהגידול באוכלוסייה. אז גם מחירי הדירות יעלו, נקבל יותר על מכירת הדירות, ולא נצטרך לשלם יותר על עלויות הבנייה והרווחיות בפרוייקטים האלה תעלה".

איך אתה מסביר את העובדה שיש שיא של היצע דירות חדשות והמחירים ממשיכים לעלות?
"אני חושב שהמדידה לא מדויקת, כי המחירים לא מגלמים מספיק את ההטבות שניתנות לרוכשים. המחיר הריאלי של הדירות ירד להערכתי ברוב האזורים בארץ.

"היום נותנים תנאי תשלום של דחיית תשלומים לסוף, גם פטור הצמדה למדד בפרויקטים בתחילת הדרך. המשמעות היא לפעמים 10% ממחיר הדירה. אז אם מחירי הדירות עלו ב־6% אחוז והשווי של ההטבות הוא 10%, אז בעצם המחיר הריאלי ירד ב-4%. ראיתי מבצעים של 'קנה דירה וקבל מכונית', תוריד את שווי המכונית מהדירה ותמצא את המחיר הריאלי של הדירה.

"אני חושב שהיום מחירי הדירות הם באמת בהזדמנות. ההטבות שהיזמים נותנים שוות הרבה כסף".

מדוע בכלל מארגנים את מבצעי 20%/80% ולא מורידים מחירים?
"המבצעים נובעים מצורך של הרוכשים, כי אחת הבעיות הגדולות ביותר שלהם היא הריבית הגבוהה. אם הרוכש נדרש לקחת משכנתא עכשיו כדי לשלם את מחיר הדירה - מצבו רע יותר מזה של רוכשים שמקבלים הנחה, באמצעות דחיית התשלום לעוד שלוש שנים, בריבית שכנראה תהיה יותר נמוכה.

"נוסף לכך, משפרי דיור תמיד העדיפו לדחות תשלומים עד סמוך למועד האכלוס, שאז תכנונו למכור את הדירה שלהם. הבעיה שהביקושים לדירות יד שנייה קטנו אפילו יותר מאשר הירידה בקצב מכירת הדירות החדשות, ומשפרי דיור חוששים שהם ייתקעו בחוסר יכולת למכור את הדירה שלהם.

"דחיית מועד התשלום מאפשרת להם מרווח זמן מספיק לחיפוש קונים לדירות שלהם, באמונה שעם סיום המלחמה המצב גם במכירת דירות יד שנייה ישתפר והם יוכלו למצוא קונים".

אתם משתמשים במבצעי 20%/80%?
"אנחנו משתמשים בשיטה הזו, לא ב־10%/90%. אנחנו שולחים אותם כבר היום לקחת הלוואת קבלן מבנק למשכנתאות בסדר גודל של 50% ממחיר הדירה. אנחנו בעצם כבר מקבלים 70% בשלב הזה (20% הון עצמי ועוד 50% הלוואת קבלן).

"אמנם אנחנו מסבסדים את הריבית לתקופה הזאת עד המסירה, כלומר מבחינת הלקוח הוא באמת יראה שהוא צריך לשלם את ה־80% בסוף, אבל כבר היום הוא נבחן על ידי הבנק למשכנתאות אם הוא מסוגל לעמוד בהחזרי המשכנתא כאלה. בעצם אנחנו נעזרים בתרגיל הזה כדי שהבנקים למשכנתאות יבדקו את הרוכשים שלנו, והאם הם באמת בעלי יכולת לעמוד ברכישת הדירה".

"הגדלנו משמעותית את המלאי שיצא לשיווק"

נחזור לשיא ההיצע. מדוע יזמים ממשיכים לבנות?
"הנתון של 80 אלף דירות לא מכורות לכאורה מדאיג מאוד את היזמים, הרי בעבר היינו בפחות מ־40 אלף דירות. אבל כמה מתוך ה־80 אלף האלה הושלמו או נמצאות לקראת סיום, וכמה מהן מצויות בתחילת הדרך?

"נתחיל מזה שמי שמכר את רוב הדירות שלו בפרויקט ונשאר עם דירות אחרונות בפרויקטים - לא לחוץ. הוא יכול לסיים את הפרויקט עם כמה דירות לא מכורות, לסיים את הליווי הבנקאי, להחזיר לבנק את כל החובות, כי ההון העצמי פלוס הרווחיות שהבנק דרש שווים סדרי גודל של 30%-35% אחוז מהיקף הפרויקט (כ־15% כל אחד).

"כלומר, אם נשארת עם 15%-20% מהדירות, לבנק אין בעיה. הוא מוגן. אתה צריך להחליט אם אתה רוצה למכור את הדירות האלה בהנחה משמעותית, או לחכות עוד קצת שהמצב ישתפר. בפרויקטים שהתחלת בזמן האחרון, שבהם משך הבנייה הוא שלוש שנים, אתה לא צריך למכור את כל הדירות השנה. תמכור השנה פחות, והשאלה היא מה אתה מאמין שיקרה בשנתיים שאחרי זה.

"אני חושב שיש כאלה שאין להם היכולת להתחיל פרויקטים חדשים, כי הם מציגים רווחיות נמוכה מדי, והם לא מסוגלים להוציא את הפרויקט לדרך מול הבנק המלווה.

"אבל מי שיכול לעשות את זה, בעצם מאמין שבתקופת הבנייה בשנתיים-שלוש הקרובות המצב ישתפר כי המלחמה תסתיים, ובדרך כלל אחרי משברים כלכליים, ואחרי הקורונה, ואחרי מלחמות, הייתה פריחה. השוק חוזר מהר מאוד לפעילות. מה שאתה רואה עכשיו מצביע על כך שיזמים לא רק מספרים סיפורים. הם מתחילים פרויקטים.

"אנחנו הגדלנו בשנה האחרונה בצורה משמעותית את המלאי שהוצאנו לשיווק. רק השבוע הרסנו בניינים ברעננה ויצאנו לביצוע של פרויקט נוסף. אנחנו מוציאים עוד סחורה גם אם לא נמכור בחודשים הקרובים בכמות שהיינו רוצים למכור. אנחנו מאמינים שבטווח של חצי שנה של שנה של שנתיים המצב ישתפר. השנה הוצאנו לשיווק למעלה מ-30 פרויקטים. זה מספר גדול מאוד, אם לא הגדול ביותר בשוק, בהשוואה למתחרים".

השיחה עם פרידמן התקיימה לפני הודעתה של חברת גינדי החזקות השבוע, כי תמכור דירות בשדה דב במחיר שמתחיל ב-49 אלף שקל למ"ר. הוא בוודאי לא הופתע.

מדוע לא נכנסתם גם אתם לשדה דב?
"ניגשנו בסיבוב הראשון. בניתוח שלנו, המדינה מתנהלת פה כמו ספקולנטים. במקום להוציא במכרז אחד הרבה מאוד מתחמים, לתחרות בין עשרות יזמים עם היצע מאוד גדול של דירות, המדינה הוציאה מכרז ראשון ל-2,000 יחידות דיור. זכו בו ארבעה-חמישה יזמים. המדינה חיכתה חצי שנה והוציאה עוד מכרז.

"ברור שאלה שבאו אחרי כן הסתכלו על הראשונים ואמרו - בואו נציע קצת פחות. ועכשיו יוצא שהמחירים של הקרקעות בעצם בירידה, ושהראשונים שנכנסו לשם נכווים. המדינה לא סיימה - יש שם עוד קרקעות לשיווק במכרז הבא, במחירים יותר נמוכים.

"יכול להיות שהראשונים ששיווקו שם הצליחו למכור במחיר גבוה, אבל שאלנו את עצמנו מה יהיה המחיר בעוד שלוש שנים, כשתתחיל הבנייה, מה יהיה המחיר בעוד ארבע שנים?

"היזמים הראשונים שזכו גם התעכבו מאוד, כי לא הייתה תוכנית עיצוב מאושרת. בסוף אלה שרכשו במכרז השני יבנו פחות או יותר בחפיפה לאלה שזכו במכרז הראשון. ההיצע שם יהיה מאוד גדול אז מחירי המכירה ירדו".

מה ההערכה שלכם לגבי מחירי המכירה שם?
"שוב, השאלה היא כמה מהר ישווקו את יתרת הקרקעות. להערכתנו, המחירים שם לא יהיו 80 אלף שקל למ"ר, כמו שכתוב בתוכנית העסקית של חלק מהיזמים, אלא קרובים יותר ל-60-65 אלף שקל למ"ר".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"