גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המחיר הריאלי של הדירות ירד ברוב האזורים בארץ"

בשנה האחרונה הוציאה חברת אשטרום מגורים כ־30 פרויקטים לשיווק ● ארנון פרידמן, מנכ"ל החברה, מסביר בראיון לגלובס מדוע החברה מגדילה את הבנייה דווקא עכשיו, מדוע ויתרה על המותג הוותיק "אשדר", ולמה הוא סבור שהמחירים בשדה דב יהיו נמוכים בהרבה מהחזוי

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים / צילום: יונתן בלום
ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים / צילום: יונתן בלום

עד לא מזמן נקראה אשטרום מגורים בשם "אשדר", אך לאחרונה החליטה הנהלת אשטרום להכניס את החברה תחת המותג של החברה־האם. "כשהגעתי לקבוצת אשטרום לפני 12 שנים, שאלתי בחודש הראשון, למה החברה נקראת אשדר ולא אשטרום מגורים", מספר מנכ"ל אשטרום מגורים, ארנון פרידמן. "הסבירו לי אז שאשדר מותג הרבה יותר חזק מאשטרום. אבל מאז אשטרום התפתחה גדלה וההיכרות עם המותג התחזקה מאוד, והגיע הזמן לעשות את השינוי הזה, שהוא שינוי טבעי. למעשה, החברות האחרות בקבוצה הן כולם אשטרום נכסים, תעשיות ורק תחום המגורים נשאר עם המותג הוותיק אשדר".

בכמה נמכר קוטג' בשכונה החדשה בקריית שמונה?
לאחר ההתנגדות החריפה לתיקון לחוק: חוק הוותמ"ל בדרך להארכה בשנה

שינוי השם, אומר פרידמן, לא יביא לשינוי בפעילות החברה, שתמשיך לפעול באותה דרך. "לאורך כל השנים היינו מאוד מגוונים, גם מבחינת הקהלים שאנחנו פונים אליהם, המיקומים שאנחנו בונים בהם וגם מבחינת סוגי העסקאות שעשינו - מזומן, קומבינציה, התחדשות עירונית. היינו מהחברות הגדולות הראשונות שנכנסו להתחדשות עירונית, וגם לתוכניות של הממשלה מחיר למשתכן ומחיר מטרה".

"זהירים יותר בקביעת מועדי מסירה"

כמו חברות רבות בענף ובארץ בכלל, אשטרום הושפעה מאוד מהמלחמה. נוסף לכך שהחברה ויתרה לחלוטין על תכנון מרחבים מוגנים קומתיים לטובת מרחבים דירתיים, הם גם זהירים יותר לגבי המסירה: "המלחמה לימדה אותנו שיכול להיות שגם בעתיד נהיה חשופים למלחמות מתמשכות, ולכן אנחנו הרבה יותר זהירים בקביעת מועדים למסירה של דירות.

"אם בעבר חשבנו שהעבודה באתרים תיפסק למשך שבועיים־שלושה במשך פרויקט, היום לוחות זמנים יכולים ללכת לאיבוד לגמרי. יש כמות גדולה מאוד של פועלים שלא חוזרים לעבודה, והמדינה לא נערכה כמו שצריך כדי להביא תוך זמן קצר פתרון חלופי".

איך אתם מתמודדים עם הנושא של בעיות הביצוע ובעיות כוח אדם?
"אנחנו יזמים, אבל אנחנו מרגישים את זה דרך הקבלנים, שמעדכנים אותנו שאין להם כוח אדם. מעדכנים אותנו שחסרים בעלי מקצוע, שהמחירים עלו מאוד, וכתוצאה מזה שקצב ההתקדמות של העבודות נמוך יותר ומשך הביצוע מתארך.

"להתארכות של משך הביצוע יש השפעה כמובן על העלויות, מעבר לזה שהעלויות של הפועלים גדלו ועלויות של חומרי גלם שיותר קשה להביא.

"יש פה לפעמים מלחמות של קבלנים על כוח אדם, על בעלי מקצוע. לפעמים הם 'נחטפים' מפרויקט לפרויקט אחר או מנסים לתת מענה גם לפרויקט הזה וגם לפרויקט הזה. זה נכון לא רק בעבודות שלד ובעבודות רטובות, ששם יש הישענות גדולה על עובדים זרים. גם בעבודות אחרות כמו אינסטלטורים וחשמלאים יש פחות עובדים זרים ובלי המקצועות האלה אנחנו גם לא יכולים להשלים את הפרויקטים.

"עבודות אלומיניום, למשל מתאפיינות בכוח אדם מוגבל, אז הייצור של אלמנטי האלומיניום של חלונות ודלתות הוא בקצב איטי יותר, ואז נוצרים עיכובים וממשיכים להיות עיכובים כל הזמן".

איך אתם פועלים מול הרוכשים?
"בשני פרויקטים אנחנו בפיגורים, ופועלים אל מול הרוכשים כדי להגיע לפשרות. הכול במגמה להימנע מעימותים.

"באופן כללי, הגענו למלחמה הזאת עם מלאי קטן יחסית של פרויקטים בביצוע ובשיווק ביחס להיקפים שהחברה שלנו עשתה בשנים שלפני כן משום שאנחנו מנהלים הזדמנויות וסיכונים. יצא לנו שבדיוק בשנתיים האחרונות ההיצע שהיה לנו היה בשפל של 17 שנים".

באילו סדרי גודל מדובר?
"כשמביאים בחשבון משך ביצוע של שנתיים-שלוש, בכל רגע נתון יש לנו כ־2,000 יחידות דיור בביצוע. בשנתיים האחרונות היינו בפחות מחצי. אז פרויקטים שהיו באמצע הדרך הם מעטים מאוד ואין לי היום עשרות פרויקטים תקועים".

"תיקון חוק המכר הוא עיוות נוראי"

עד כמה עליית תשומות הבנייה מקזזת את הרווח היזמי?
"כשתיקנו את חוק המכר וביקשו להצמיד 40% ממחיר הדירה בטענה שזה החלק של עלויות הבנייה ממחיר הדירה - עשו פה עיוות נוראי, כי יש פרויקטים שבהם עלות הבנייה היא באמת כ־40% ממחיר הדירה, אבל בפרויקטים של התחדשות עירונית, ובפרויקטים שבהם היזם עשה עסקת קומבינציה עם בעלי קרקע, עלות הבנייה יכולה להגיע ל־70%-80% אחוז מסך כל העלויות של היזם בפרויקט, ואז זה הרבה יותר משמעותי.

"מצד שני. כשאתה קונה קרקע יקרה, מרכיב הבנייה מהווה אחוז נמוך יותר; כשאתה הולך לפריפריה ורכיב הקרקע זול יותר, אז רכיב הבנייה שוב גבוה יותר, והחברה רגישה יותר לעלייה בתשומות הבנייה. אז לשאלתך, אין פה תשובה אחת.

"במהלך המלחמה התחלנו פרויקטים רבים, כי אנחנו מאמינים שבמהלך תקופת הבנייה שלהם, שזה שלוש-שלוש וחצי שנים, המצב ישתנה והרווחיות בהם תעלה".

איך הרווחיות תעלה?
"אנחנו מניחים שהשוק יסתדר, ויתרגל למצב. אנחנו שומעים שכנראה יגיעו עוד 3,000 או יותר עובדים מסין לענף הבנייה, ומאמינים שחלק מהיזמים לא יממשו את היתרי הבנייה שלהם ויהיה פחות ביקוש לעובדים, כי יתחילו פחות פרויקטים. יש פערים בין היתרי הבנייה להתחלות הבנייה".

"ההערכה שלנו היא שמכאן והלאה מדד תשומות הבנייה לא יעלה בצורה דרמטית כפי שעלה מתחילת המלחמה ועד היום, ואולי יעלה שוב בקרוב, בעקבות העדכון הצפוי הבא.

"אם כך יהיה, והמלחמה תסתיים, ומצב הרוח הלאומי והמצב הכלכלי במדינה ישתפרו, אנחנו מניחים שהביקושים יחזרו להיות כמו בעבר וכמו שהם צריכים להיות כתוצאה מהגידול באוכלוסייה. אז גם מחירי הדירות יעלו, נקבל יותר על מכירת הדירות, ולא נצטרך לשלם יותר על עלויות הבנייה והרווחיות בפרוייקטים האלה תעלה".

איך אתה מסביר את העובדה שיש שיא של היצע דירות חדשות והמחירים ממשיכים לעלות?
"אני חושב שהמדידה לא מדויקת, כי המחירים לא מגלמים מספיק את ההטבות שניתנות לרוכשים. המחיר הריאלי של הדירות ירד להערכתי ברוב האזורים בארץ.

"היום נותנים תנאי תשלום של דחיית תשלומים לסוף, גם פטור הצמדה למדד בפרויקטים בתחילת הדרך. המשמעות היא לפעמים 10% ממחיר הדירה. אז אם מחירי הדירות עלו ב־6% אחוז והשווי של ההטבות הוא 10%, אז בעצם המחיר הריאלי ירד ב-4%. ראיתי מבצעים של 'קנה דירה וקבל מכונית', תוריד את שווי המכונית מהדירה ותמצא את המחיר הריאלי של הדירה.

"אני חושב שהיום מחירי הדירות הם באמת בהזדמנות. ההטבות שהיזמים נותנים שוות הרבה כסף".

מדוע בכלל מארגנים את מבצעי 20%/80% ולא מורידים מחירים?
"המבצעים נובעים מצורך של הרוכשים, כי אחת הבעיות הגדולות ביותר שלהם היא הריבית הגבוהה. אם הרוכש נדרש לקחת משכנתא עכשיו כדי לשלם את מחיר הדירה - מצבו רע יותר מזה של רוכשים שמקבלים הנחה, באמצעות דחיית התשלום לעוד שלוש שנים, בריבית שכנראה תהיה יותר נמוכה.

"נוסף לכך, משפרי דיור תמיד העדיפו לדחות תשלומים עד סמוך למועד האכלוס, שאז תכנונו למכור את הדירה שלהם. הבעיה שהביקושים לדירות יד שנייה קטנו אפילו יותר מאשר הירידה בקצב מכירת הדירות החדשות, ומשפרי דיור חוששים שהם ייתקעו בחוסר יכולת למכור את הדירה שלהם.

"דחיית מועד התשלום מאפשרת להם מרווח זמן מספיק לחיפוש קונים לדירות שלהם, באמונה שעם סיום המלחמה המצב גם במכירת דירות יד שנייה ישתפר והם יוכלו למצוא קונים".

אתם משתמשים במבצעי 20%/80%?
"אנחנו משתמשים בשיטה הזו, לא ב־10%/90%. אנחנו שולחים אותם כבר היום לקחת הלוואת קבלן מבנק למשכנתאות בסדר גודל של 50% ממחיר הדירה. אנחנו בעצם כבר מקבלים 70% בשלב הזה (20% הון עצמי ועוד 50% הלוואת קבלן).

"אמנם אנחנו מסבסדים את הריבית לתקופה הזאת עד המסירה, כלומר מבחינת הלקוח הוא באמת יראה שהוא צריך לשלם את ה־80% בסוף, אבל כבר היום הוא נבחן על ידי הבנק למשכנתאות אם הוא מסוגל לעמוד בהחזרי המשכנתא כאלה. בעצם אנחנו נעזרים בתרגיל הזה כדי שהבנקים למשכנתאות יבדקו את הרוכשים שלנו, והאם הם באמת בעלי יכולת לעמוד ברכישת הדירה".

"הגדלנו משמעותית את המלאי שיצא לשיווק"

נחזור לשיא ההיצע. מדוע יזמים ממשיכים לבנות?
"הנתון של 80 אלף דירות לא מכורות לכאורה מדאיג מאוד את היזמים, הרי בעבר היינו בפחות מ־40 אלף דירות. אבל כמה מתוך ה־80 אלף האלה הושלמו או נמצאות לקראת סיום, וכמה מהן מצויות בתחילת הדרך?

"נתחיל מזה שמי שמכר את רוב הדירות שלו בפרויקט ונשאר עם דירות אחרונות בפרויקטים - לא לחוץ. הוא יכול לסיים את הפרויקט עם כמה דירות לא מכורות, לסיים את הליווי הבנקאי, להחזיר לבנק את כל החובות, כי ההון העצמי פלוס הרווחיות שהבנק דרש שווים סדרי גודל של 30%-35% אחוז מהיקף הפרויקט (כ־15% כל אחד).

"כלומר, אם נשארת עם 15%-20% מהדירות, לבנק אין בעיה. הוא מוגן. אתה צריך להחליט אם אתה רוצה למכור את הדירות האלה בהנחה משמעותית, או לחכות עוד קצת שהמצב ישתפר. בפרויקטים שהתחלת בזמן האחרון, שבהם משך הבנייה הוא שלוש שנים, אתה לא צריך למכור את כל הדירות השנה. תמכור השנה פחות, והשאלה היא מה אתה מאמין שיקרה בשנתיים שאחרי זה.

"אני חושב שיש כאלה שאין להם היכולת להתחיל פרויקטים חדשים, כי הם מציגים רווחיות נמוכה מדי, והם לא מסוגלים להוציא את הפרויקט לדרך מול הבנק המלווה.

"אבל מי שיכול לעשות את זה, בעצם מאמין שבתקופת הבנייה בשנתיים-שלוש הקרובות המצב ישתפר כי המלחמה תסתיים, ובדרך כלל אחרי משברים כלכליים, ואחרי הקורונה, ואחרי מלחמות, הייתה פריחה. השוק חוזר מהר מאוד לפעילות. מה שאתה רואה עכשיו מצביע על כך שיזמים לא רק מספרים סיפורים. הם מתחילים פרויקטים.

"אנחנו הגדלנו בשנה האחרונה בצורה משמעותית את המלאי שהוצאנו לשיווק. רק השבוע הרסנו בניינים ברעננה ויצאנו לביצוע של פרויקט נוסף. אנחנו מוציאים עוד סחורה גם אם לא נמכור בחודשים הקרובים בכמות שהיינו רוצים למכור. אנחנו מאמינים שבטווח של חצי שנה של שנה של שנתיים המצב ישתפר. השנה הוצאנו לשיווק למעלה מ-30 פרויקטים. זה מספר גדול מאוד, אם לא הגדול ביותר בשוק, בהשוואה למתחרים".

השיחה עם פרידמן התקיימה לפני הודעתה של חברת גינדי החזקות השבוע, כי תמכור דירות בשדה דב במחיר שמתחיל ב-49 אלף שקל למ"ר. הוא בוודאי לא הופתע.

מדוע לא נכנסתם גם אתם לשדה דב?
"ניגשנו בסיבוב הראשון. בניתוח שלנו, המדינה מתנהלת פה כמו ספקולנטים. במקום להוציא במכרז אחד הרבה מאוד מתחמים, לתחרות בין עשרות יזמים עם היצע מאוד גדול של דירות, המדינה הוציאה מכרז ראשון ל-2,000 יחידות דיור. זכו בו ארבעה-חמישה יזמים. המדינה חיכתה חצי שנה והוציאה עוד מכרז.

"ברור שאלה שבאו אחרי כן הסתכלו על הראשונים ואמרו - בואו נציע קצת פחות. ועכשיו יוצא שהמחירים של הקרקעות בעצם בירידה, ושהראשונים שנכנסו לשם נכווים. המדינה לא סיימה - יש שם עוד קרקעות לשיווק במכרז הבא, במחירים יותר נמוכים.

"יכול להיות שהראשונים ששיווקו שם הצליחו למכור במחיר גבוה, אבל שאלנו את עצמנו מה יהיה המחיר בעוד שלוש שנים, כשתתחיל הבנייה, מה יהיה המחיר בעוד ארבע שנים?

"היזמים הראשונים שזכו גם התעכבו מאוד, כי לא הייתה תוכנית עיצוב מאושרת. בסוף אלה שרכשו במכרז השני יבנו פחות או יותר בחפיפה לאלה שזכו במכרז הראשון. ההיצע שם יהיה מאוד גדול אז מחירי המכירה ירדו".

מה ההערכה שלכם לגבי מחירי המכירה שם?
"שוב, השאלה היא כמה מהר ישווקו את יתרת הקרקעות. להערכתנו, המחירים שם לא יהיו 80 אלף שקל למ"ר, כמו שכתוב בתוכנית העסקית של חלק מהיזמים, אלא קרובים יותר ל-60-65 אלף שקל למ"ר".

עוד כתבות

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה