עופר סמדרי, אילון מאסק, דן בנימין, ליאור סושרד / צילום: תמר מצפי, אייל מרילוס, גיא חמוי
החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
● חדשות ההייטק | מהנדסים אמרו למודל AI שיוחלף - והוא ניסה לסחוט אותם באיומים
● חדשות ההייטק | נחשפו טכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות של מיקרוסופט שפותחו בישראל
1 מרלין ונצ'רס מגייסת קרן שנייה להשקעות בסייבר
קרן ההון סיכון הישראלית-אמריקאית מרלין ונצ'רס גייסה קרן שנייה בהיקף של 75 מיליון דולר, שתתמקד בהשקעות בחברות סייבר ישראליות בשלבי הצמיחה. הקרן תנוהל על ידי שי מישל, סת' ספרגל ודיוויד פלפס, והיא גויסה ממשקיעים מישראל ומארה"ב, בהם יזמים ותיקים ובכירים בתעשייה, כך לפי הקרן. בין היועצים והמשקיעים בקרן הנוכחית נמנים עופר סמדרי מחברת טורק, עופר בן-נון מטאלון סקיורטי, דן בנימין מדיג סקיורטי וליאור סושרד שהצטרף כשותף ביוני האחרון.
מרלין, שפתחה את משרדיה בתל אביב ב-2021, כבר רשמה שישה אקזיטים, בהם מכירת טאלון ודיג לפאלו אלטו נטוורקס. הקרן החדשה כבר השקיעה בשתי חברות בשיתוף פעולה עם הקרנות Lightspeed ו-Norwest. בנוסף, היא השיקה את תוכנית ג'נסיס - פלטפורמת ליווי לחברות הפורטפוליו, זאת במטרה להאיץ צמיחה וחדירה לשוק בעידן של בינה מלאכותית שמכתיבה קצב מהיר הן לפיתוחים והן להטמעות.
2 סניק היא בין החברות ששוקלות להימכר במקום להנפיק
חברת הסייבר הישראלית סניק (Snyk), כמו גם חברת המשקאות האמריקאית Liquid Death, נחשבות כעת למועמדות בולטות לרכישה, לאחר שבעבר פעלו אל עבר הנפקה. לפי דיווחים מבנקאים, יותר ויותר חברות טכנולוגיה שעד לאחרונה כיוונו ל-IPO, חוזרות לבחון מכירה אסטרטגית, זאת במיוחד על רקע שוק תנודתי, חששות ממכסים וחוסר ודאות מאקרו-כלכלית, כך בין היתר לפי דה אינפורמיישן. עוד לפי האתר, חלק מהחברות שכבר גייסו יועצים לקראת הנפקה, החלו לקיים שיחות לא רשמיות עם רוכשים פוטנציאליים.
לרוב, בענף הסייבר יש פער קטן יחסית בין מה שחברות רוצות לקבל לבין מה שרוכשים פוטנציאליים מוכנים לשלם, וזה מה שהופך אותו לאחד התחומים הפעילים ביותר בעסקאות רכישה. הסיבה המרכזית: חברות סייבר ציבוריות נסחרות כיום במכפילי הכנסות גבוהים, כלומר המשקיעים בבורסה מוכנים לשלם סכומים גדולים עבור כל שקל הכנסה. המשמעות היא שלחברות גדולות קל יותר להצדיק רכישות יקרות, במיוחד כשמדובר בסטארט־אפים עם קצב צמיחה גבוה.
כך למשל, גוגל רכשה השנה את וויז הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר, עסקה ששיקפה מכפיל של כ־45 על ההכנסות הצפויות של החברה. כל דולר שוויז צפויה להכניס, שווה בתמחור הזה, פי 45. זהו רף גבוה, אבל שחקניות נוספות בענף כמו סניק שואפות להתקרב אליו, בתקווה שגם עבורן יימצאו רוכשים שמוכנים לשלם לפי אותם כללים.
3 אימפולס ספייס גייסה 300 מיליון דולר - דובי פרנסס בין המשקיעים הראשונים
חברת החלל אימפולס ספייס (Impulse Space), שהוקמה על ידי טום מולר, המהנדס הראשון ב-SpaceX, חברת החלל של אילון מאסק, גייסה 300 מיליון דולר בסבב C, אחד מסבבי הגיוס הגדולים בתולדות תעשיית החלל הפרטית. בין המשקיעים: Founders Fund של פיטר ת'יל, Linse Capital, Airbus Ventures, RTX ו-Group 11 של דובי פרנסס, שהיה אחד המשקיעים הראשונים עוד לפני הקמת החברה.
חברת אימפולס ספייס מפתחת גוררי חלל, שהם רכבי חלל המיועדים להעברת לוויינים בין מסלולים שונים. לחברה שני דגמים: מירה, דגם שלפי החברה כבר ביצע שתי משימות מוצלחות, והליוס, שעתיד להתחיל לפעול בשנת 2026 ויוכל לשנע מטענים למסלולים גבוהים בתוך שעות ספורות. כיום מחזיקה החברה ביותר מ-30 חוזים בשווי כולל של כ-200 מיליון דולר, ובשנת 2027 היא צפויה להשיק פלטפורמה לשיגור משותף של מטענים, כלומר שירות שיתוף נסיעה לחלל.
4 פער של 100 מיליארד דולר - Cohere מגייסת, xAI של מאסק מזנקת
שוק הבינה המלאכותית לא מפסיק להתחמם, והמרוץ לגיוסי הון חושף פערים משמעותיים בין החברות המובילות - לא רק בשווי שלהן, אלא גם באסטרטגיה. חברת Cohere הקנדית, שמתמקדת בפתרונות לארגונים ואינה מפתחת מוצרים לציבור הרחב, נמצאת בעיצומו של סבב גיוס של יותר מ-500 מיליון דולר לפי שווי של כ-5.5 מיליארד. אמנם מדובר בשווי מרשים, אך הוא נמוך משמעותית בהשוואה לענקיות התחום כמו: OpenAI המוערכת כיום ב-300 מיליארד דולר, ו-Anthropic המוערכת בכ-61.5 מיליארד. Cohere נוסדה על ידי יוצאי גוגל, ובהם איידן גומז, אחד ממחברי המאמר המדעי שהניח את היסודות למודלים המודרניים, ומתמקדת בפיתוח מודלים פתוחים לארגונים, כמו סדרת Aya שתומכת בשפות רבות.
הגישה הזהירה שלה מאפשרת מיקוד ויציבות, אך מגבילה את קצב הצמיחה בעולם שבו מתחרות נועזות כמו למשל מיסטראל (Mistral) ואפילו דיפסיק הסינית (DeepSeek) פועלות באגרסיביות. לראייה, ולעומתה, חברת xAI של אילון מאסק בוחרת ללכת בגדול, ומהר. בימים אלה יוצאת החברה לגיוס הון לפי שווי של 113 מיליארד דולר, זאת תוך שהיא מגייסת 300 מיליון דולר במניות ועוד חמישה מיליארד דולר באג"ח, בעסקה שמובלת על ידי מורגן סטנלי, כך בין היתר לפי הפיננשל טיימס.
מאז שהוקמה ב-2023, xAI כבר רכשה את הרשת החברתית X (לשעבר טוויטר), השיקה את הצ'אטבוט Grok והקימה את Colossus - תשתית מחשוב עצומה שמיועדת לאימון מודלים. השבוע הכריזה החברה על שיתופי פעולה עם מיקרוסופט וטלגרם, שישלבו את הטכנולוגיה שלה בפלטפורמות הענק שלהן. מאסק, מצידו, לא מוותר על הדרמה: "אני חוזר לישון בחדרי שרתים, זה הזמן להתמקד בטכנולוגיות הקריטיות של טסלה, X ו-xAI", הצהיר השבוע.