גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש מגלה: העניים בישראל מתים יותר בתאונות דרכים

נתונים חדשים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מצביעים על שיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב המעמד החברתי־כלכלי הנמוך, על רקע תשתיות ירודות, נגישות מוגבלת לתחבורה ציבורית וחינוך תעבורתי לקוי ● בשעה שבעולם פועלים לצמצום הסיכון - ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה ● הפגיעה החמורה ביותר: בילדים

195 בני אדם כבר נהרגו השנה בתאונות דרכים / צילום: Shutterstock
195 בני אדם כבר נהרגו השנה בתאונות דרכים / צילום: Shutterstock

מחקר חדש של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) מלמד שקיים קשר ברור בין מעמד סוציו־אקונומי ובין שיעורי היפגעות גבוהים יותר בתאונות דרכים. ואולם, בשונה ממדינות רבות בעולם שפועלות תחת מדיניות ייחודית לטיפול בפערים הללו - בישראל עדיין לא נעשה דבר.

דעה | דחיית המטרו בישראל: סימפטום לכשל תכנוני - או טרילמה פיסקלית
מכה לאייל עופר: ספינה עם אלפי כלי רכב בסכנת טביעה

כך המחקר שהתבסס על השנים 2022-2018 מלמד שתושבים מיישובים באשכול חברתי־כלכלי נמוך (אשכולות 1-4, שחופפים לרבים מהיישובים בחברה הערבית) נהרגים בתאונות דרכים בממוצע פי 1.4 יותר מתושבי יישובים באשכול גבוה (8-10). התמונה חמורה עוד יותר כאשר מדובר בילדים, אז הפער עומד על פי 2.4. תאונות דרכים הן אחת מסיבות המוות והאשפוז השכיחות ביותר בקרב ילדים, והן בולטות במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות בישראל.

הסיבות לפערים הללו רבות. במחקר, שהגיע לידי גלובס, מזכירים כי "בישראל קיימים פערים בתשתיות בין אזורי מרכז לפריפריה, כשהפערים בולטים יותר ביישובים בפריפריה וביישובים ערבים, שמאופיינים עם ריכוז של אוכלוסייה חברתית־כלכלית מוחלשת. בנוסף, איכות הכבישים ושירותי הרכבות בישראל קיבלו ציונים נמוכים בדירוגים בינלאומיים".

בבדיקות שביצעו ברשות בשנים האחרונות אודות התשתיות בסביבת בתי ספר, עלה ש־53% מבתי הספר היסודיים באשכול חברתי 1-4 דיווחו על ליקויים חמורים, לעומת 27% מבתי הספר באשכולות 5-8 ו־4% בלבד באשכולות 9-10. גם מיזם משמרות זה"ב מועבר בשיעור מזערי בחברה החרדית והערבית.

הבעיה ממשיכה בתגובה האיטית לאחר תאונה כשפרק הזמן מהפגיעה ועד הקליטה בבית החולים משתנה על פי המיקום, ואולם בישראל חסרים נתונים עדכניים בנושא.

גם מידת הציות לחוק משתנה, כשלפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2021 כ־95% ממשקי בית עם הכנסה גבוהה דיווחו שהם חוגרים חגורות בטיחות, לעומת 89% ממשקי בית עם הכנסה בינונית ו־84.5% עם הכנסה נמוכה. "בשאלות כמו נהיגה מעל המהירות המותרת, משיבים ממשקי בית עם הכנסה גבוהה דיווחו יותר על חריגות ממשיבים בעלי הכנסה נמוכה, וגם בנושאים כמו שימוש בטלפונים או נהיגה בעייפות", הוסיפו החוקרים.

מה המצב בעולם?

מדובר במגמה גלובלית. לפי אתר הבריאות העולמי, 93% מההרוגים בתאונות דרכים ברחבי העולם הם משתמשי דרך ממדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית, ובתוך מדינות עם הכנסה גבוהה - אנשים מסטטוס חברתי־כלכלי נמוך מעורבים יותר בתאונות דרכים.

המעמד החברתי־כלכלי נודע כמנבא של מצב הבריאות ואף תוחלת החיים, ובשנים האחרונות התרחב המחקר על תאונות דרכים שמציג תמונה דומה. אחת החלוצות היא קנדה שהוכיחה עוד בשנות ה־90 שבעיר מונטריאול ילדים משכונות עניות נפגעו פי ארבעה מילדים משכונות שאינן עניות. באותן שנים מחקר דומה הצביע על אותה המגמה בנוטינגהאם בבריטניה.

מחקר שפורסם לפני חמש שנים וניתח מקרים מרחבי העולם מצא שיש היפגעות יתר בקרב אנשים עם השכלה והכנסה נמוכה, אנשים שגרים ביישובים כפריים וכן בקרב צעירים ומיעוטים. נהגים צעירים בשבדיה מסטטוס חברתי־כלכלי נמוך נפגעים פי 1.8 מאחרים, ובאוסטרליה נמצא שהסיכוי היחסי לאשפוז הוא כפול. וזה לא הכל, בקנדה נמצא שאנשים עם הכנסה נמוכה נהרגים יותר מאלו עם הכנסה גבוהה ומחקר מאיראן הראה שנהגים בעלי פחות מ־12 שנות לימוד מעורבים יותר בתאונות.

לנוכח המאסה המחקרית שמצביעה על נתונים דומים ברחבי העולם, החלו תוכניות שונות שממוקדות בפערים הכלכליים־חברתיים באוכלוסייה והקשר לתמותה בתאונות דרכים. התוכניות נסקרו במחקר של הרלב"ד שנכתב ע"י פאדי כבהה ואושר מדעית על ידי פרופ' הלל בר גרא.

התוכנית הלאומית האוסטרלית למשל מבוססת על גישת המודל החברתי לבטיחות בדרכים, שמכיר בכך שמעבר לידע או לכישורים של הפרט יש משמעות לגורמים נוספים כמו רקע חברתי, תרבות וסביבה. לכן, אחריות אישית היא רק חלק מהתמונה וניתן להעזר בהתארגנויות חברתיות, בקהילתיות ובקשרים בין אישיים לצד טיפול במדיניות ציבורית כמו התאמת רגולציה וחוקים.

כיוון המדיניות הזה משפיע על תוכניות נוספות בעולם שבבסיסן שינויים סביבתיים ושינוי התכנון, כך שיעביר את האשמה מהקורבן לעבר תכנון מערכת כבישים סלחנית לטעויות אנוש, שינוי הסביבה הבנויה וקידום ערים קומפקטיות ממותנות תנועה עם תעדוף להולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית.

בבריטניה פותחה תוכנית ייעודית לצעירים מאזורים מוחלשים ובבסיסה ההבנה שתלמידים שנשרו מתיכון או שמעורבים בפשע נוטים להיות מעורבים יותר בתאונות.

"חייבים לפעול במשותף"

מחקרים שונים מראים שקיים קשר בין הבטיחות לעוני, נגישות לשירותים, חינוך ותעסוקה, וכי זמינות של תחבורה ציבורית יכולה להוריד מהשפעת הסכנות. במחקר של הרלב"ד, הכפופה למשרד התחבורה, הוסבר ש"כיום משרד התחבורה מקדם רפורמת צדק תחבורתי במטרה לתת מענים לצרכי האוכלוסייה", ואולם הרפורמה המדוברת מתייחסת רק לתעריף הנסיעה ולא לזמינותה ואמינותה.

"הנתונים מחייבים אותנו לפעול במשותף - הממשלה, הרשויות המקומיות, הארגונים החברתיים והציבור כולו", אמר יורם הלוי יו"ר הרלב"ד. "רק באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי, שיוביל לשינויים מערכתיים והתאמת הפתרונות לצרכים הייחודיים של כלל האוכלוסיות, נוכל לשפר את בטיחות כלל אזרחי ישראל ולצמצם את הפערים המסכני חיים הללו".

לאחר שנים של חוסר עשייה ממשלתית בנושא, במחקר הומלצו גם כיווני פעולה אפשריים שכוללים צעדים שכבר נוסו בהצלחה בעולם - למשל קידום תוכנית לאומית בהתאם לגישת מערכת בטוחה, שהצילה חיים רבים בשבדיה ובהולנד. גישה זו מעבירה את האשמה מהקורבן לתכנון מתוך הכרה בכך שמרבית משתמשי הדרך לא עבריינים, אלא מבצעים טעויות אנוש. כך למשל אם הכביש מאפשר נסיעה של 70 קמ"ש לא יעזור לשים בו תמרור של 30 קמ"ש ולצפות שלא ייסעו בו מהר. הגישה מחייבת טיפול הוליסטי בגיאומטריית הכביש ובתכנון העירוני, באכיפה דיגיטלית, בחינוך והסברה ועוד.

תוכנית כזו הוכנה כבר לפני שנים בישראל אך היא לא קודמה ולא תוקצבה. במסגרתה ממליצים ברלב"ד לקדם שיתופי פעולה רב־מגזריים ולהשקיע באופן ממוקד בתשתיות ובחינוך תעבורתי, בדגש על יישובים ואזורים מוחלשים, ולקדם תוכנית שמבוססת על עקרונות של שוויוניות.

בינתיים תוכניות לחוד ומציאות לחוד: מתחילת השנה נהרגו 195 בני אדם בתאונות דרכים, נתון זהה לתקופה המקבילה אשתקד שהייתה שנת שיא במספר ההרוגים זה 17 שנה. במדידות בינלאומיות המתייחסות למספר ההרוגים ביחס לגודל האוכלוסייה ולקילומטרז', מצבה של ישראל בינוני־טוב ביחס למדינות ה־OECD וגרוע ביחס לשינוי האבסולוטי במספרי ההרוגים במשך השנים. הדוח מצביע על נקודת חולשה משמעותית בישראל ועל הפוטנציאל לחסוך בה בחיי אדם מתוך הבנה שאיננה גזירת גורל.

עוד כתבות

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים - תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל - עלה לכותרות פחות מחודש לאחר השקתו עקב צמצום שחל בהטבות שהוא מקנה ● האם סיום המלחמה מבשר על שינויים נוספים שיחולו בהמשך? גלובס עושה סדר ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

צבי מרמור / צילום: דוברות רפאל

הבכיר מאחורי מערכות ההגנה הישראליות: "זה כבר מוכח מבצעית. הלייזר מיירט רקטות, מרגמות וכטב"מים"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חרף המחיר הכבד, המלחמה הארוכה הוכיחה את העליונות הישראלית גם בתחומי ההגנה ● צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל, הוביל במשך שני עשורים את פיתוח "מעיל רוח" להגנה על טנקים ואת "אור איתן" ליירוט בלייזר ● בראיון ראשון הוא חושף את האתגרים שמאחורי פריצות הדרך, ומספר איך ישראל הקדימה את העולם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המכרזים החדשים בנתב"ג: המסעדות שצפויות לקום בדיוטי פרי

רשות שדות התעופה מפרסמת מכרזים חדשים להקמת מסעדות ובתי קפה בנתב”ג, כחלק מהמהלך להרחבת היצע המזון בשדה ● מנכ”ל החטיבה המסחרית של קשת, ויקטור וקרט, עובר ללאומי פרטנרס ● וגם: TwentyFourSeven משיקה פופ-אפ מאצ’ה בר בתל אביב ומינויים חדשים בשיכון ובינוי, ישראל קנדה ואשטרום מגורים ● אירועים ומינויים

יום השחרור של החטופים החיים / צילום: ap, Oded Balilty

מחקרים מגלים מה קורה לנפש ביום שאחרי האופוריה

עכשיו, כשהמלחמה נגמרה כביכול, ישראלים רבים מגלים שהם לא באמת יכולים לחזור לחייהם הקודמים, ובמקום ההקלה שציפו לה עם שחרור החטופים הם חווים סוג חדש של מצוקה ● חוקרות תקווה וחוסן מסבירות מהי "תסמונת השחרור" ואיך בונים נרטיב חדש

אדם בלומנברג, סמנכ''ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות / צילום: עודד קרני

הקיצוץ בקרנות ההשתלמות: בהסתדרות עולים להתקפה

הכלכלן הראשי באוצר פרסם אתמול נייר עמדה בו המליץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה ● בתגובה, בהסתדרות פרסמו היום תגובה חריפה נגד היוזמה ואמרו כי "לא ניתן לגעת בכבשת הרש האחרונה של האדם העובד"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התקלה בבתי הזיקוק באשדוד: איך תפח הנזק ביותר מ־100 מיליון שקל

התקלה בבית זיקוק אשדוד בעקבות נפט מזוהם מאזרבייג'ן, הובילה תחילה להערכת נזק של עשרות מיליוני דולרים ● לאחר שלושה חודשים, הנזק כבר הגיע ל־130 מיליון דולר במצטבר ● וגם: כך באירופה הצליחו להתמודד עם תקלה דומה

ויקטור וקרט / צילום: סטודיו דינו

מקשת ללאומי: ויקטור וקרט ישמש בתפקיד מנכ"ל לאומי פרטרנס

וקרט שכיהן בתפקידים בכירים בקבוצת קשת עובר לזרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי והוא מחליף את רון בן חיים שיסיים את תפקידו בחברה ● ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס הסתכמו בסוף השנה שעברה ב-5.6 מיליארד שקל

רובע 3, תל אביב / צילום: גיא ליברמן

מכה לעיריות תל אביב וירושלים: לא ייהנו מהיטלי השבחה של מיליארדים

ערעוריהן של שתי העיריות נדחו פה אחד בהרכב של שלושה שופטים בעליון – אשר דחו גם את עמדתה של היועמ"שית לממשלה • השופט שטיין: "באין קשר סיבתי, חיוב בהיטל השבחה לא יכול לקום"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בשוק צופים הורדת ריבית, אך נוטלי המשכנתאות לא צפויים להרגיש זאת בקרוב

בעקבות סיום הלחימה, היו מי שקיוו כי הנגיד ימהר להוריד ריבית, אולי אפילו לפני ההחלטה הבאה המתוכננת בסוף נובמבר ● בבנק ישראל הכחישו כי יקדימו את המועד ● בינתיים, בשוק טוענים כי ההפוגה והציפיות להקלה לא ישפיעו בקרוב גם על נוטלי המשכנתאות

מסעדת מלכה של איל שני / צילום: אנטוליו מיכאלו

החריימה מושלם, השניצל מתפרץ והקינוח אגדי - אבל משהו חסר

בבית האוכל מבית איל שני מבקשים להיות בו זמנית גם מסעדת שף עכשווית וגם ליצור אווירת חאפלה, ולא תמיד זה מצליח להתיישב יחד

דיור מסובסד / אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

שיא ב"דירה בהנחה": יותר מ-128 אלף משקי בית נרשמו להגרלה הקרובה

הביקוש לדירות מוזלות בשיא מאז החלה תוכנית ההגרלות ב־2017 ● 7,500 דירות בלבד מוצעות כעת, והסיכוי לזכייה נמוך מאי פעם ● במקביל: ההנחות גדלו, אך זמני האכלוס מתארכים לשנים ארוכות

זרע בתא הקפאה / צילום: Shutterstock, Anamaria Mejia

בית הדין הרבני מנסח את התנאים לנישואים עבור ילדים שנולדו מתרומת זרע

מאחר שהאפשרות היחידה להינשא כחוק בישראל עוברת דרך ביה"ד הרבני, אימהות רבות שהרו באמצעות תרומת זרע מודאגות מהאפשרות שבעתיד, כאשר ילדיהן ירצו להינשא כדת משה וישראל, הם ייתקלו בקשיים בשל אי-ידיעת זהות האב ● כתוצאה מכך התפתחה פרקטיקה יוצאת דופן

השבוע בעולם / צילום: ap

טראמפ "מאוכזב מאוד" מוולדימיר, אבל אוהב את חאבייר ללא תנאי

טראמפ מאוכזב מוולדימיר אבל אוהב את חאבייר ● עוד מהפכת Gen Z ניצחה השבוע, במדגסקר: מי הבאה בתור? ● העבדקן האפגני לא רצה נשים עיתונאיות ● מספר צופי הליגה האנגלית בהודו גדול מאוכלוסיית בריטניה ● קאבו ורדה לאליפות

חברת נטפים / צילום: יח''צ-אבישי פינקלשטיין

נטפים בדרך לידיים ישראליות? הקרן שמועמדת לרכישתה תוך שבועות

חברת נטפים עומדת "על המדף", וקרן פורטיסימו היא המועמדת הבולטת לרכישת השליטה בה ● נטפים, שגם לחברי קיבוץ חצרים יש חלק מועט במניותיה, נשלטת כיום ע"י אורביה המקסיקנית ועדיין נחשבת לחברת מוצרי ההשקיה הגדולה בעולם ● צפי לסגירת העסקה: שבועות בודדים

נדל''ן בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוכשי הדירות מתרחקים מתל אביב, והמחיר ירד בכ-200 אלף שקל

הלמ”ס מדווחת על ירידה של כ־4% בקצב שנתי במחירי הדירות, כשבתל אביב נרשמת צניחה של כ-200 אלף שקל ● ובכל זאת, בשוק השכירות, השוכרים החדשים משלמים יותר

השוק השורי חוגג שלוש שנים / צילום: Shutterstock

השוק השורי חוגג שלוש שנים. מה מלמדת ההיסטוריה לגבי ההמשך?

מאז השפל של אוקטובר 2022, טיפסו המדדים לשיא כל הזמנים והשוק השורי חוגג שלוש שנים ● מה מלמדת ההיסטוריה לגבי הצפי לשנה הרביעית?

אלכס בואזיז ושואו וואנג, מייסדי DEEL / צילום: DEEL

שווי של 17 מיליארד דולר: הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי יוצא בגיוס ענק

חברת דיל, שפועלת בתחום משאבי האנוש, מספקת פלטפורמה לניהול עובדים ותשלומים גלובליים ● מוקדם יותר השנה הוערכה דיל ב־12.6 מיליארד דולר, כשקרנות ג'נרל קטליסט ומובדאלה רכשו מניות ב־300 מיליון דולר ממשקיעים מוקדמים

אלי פודה / צילום: קונסטנטין גרוסמן

החוקר שמסביר: מה מחפשת אינדונזיה בישראל ומה הסיכוי של חמאס לשרוד

המחיר של היעדרות נתניהו מהוועידה בשארם, השליטה של חמאס בשטח גם היום, סלידת הפלסטינים מטוני בלייר והקלף של ישראל מול אינדונזיה בדרך לכינון היחסים ● פרופ' אלי פודה, חוקר המזרח התיכון כ-30 שנה, קורא את האותיות הקטנות בהסכם טראמפ

פרבואו סוביאנטו, נשיא אינדונזיה / צילום: ap, Ajeng Dinar Ulfiana

סכומים נמוכים, פוטנציאל גבוה: העסקאות שנרקמות בין ישראל לאינדונזיה

תחנות אנרגיה, סייבר התקפי וסחר עקיף הולך וגדל: מאחורי הקלעים ישראל הפכה לשחקן כלכלי פעיל באינדונזיה ● בעוד המדינה המוסלמית מתמודדת עם משבר בתעשיות המסורתיות שלה ועם אבטלה נוסקת, ההזדמנות לשיתופי־פעולה עם ישראל מתחדדת

נתניהו וטראמפ בכנסת. ''לראש הממשלה יש עוד נשק סודי, רון דרמר'' / צילום: ap, Evelyn Hockstein

רה"מ נתניהו והנשיא טראמפ שוחחו על הצעדים הבאים בעזה

נתניהו בדיון המצומצם שמתקיים כעת: ״אני יודע בדיוק בכמה חללים החמאס מחזיק, ואם לא נקבל אותם - ישראל תדע לפעול בהתאם״ ● גשש צה״ל שנפל בקרב ומי שהייתה האישה החטופה האחרונה בעזה יובאו למנוחות ● דיווח ברויטרס: נשיא סוריה א-שרע ביקש מפוטין את תמיכת רוסיה נגד העמדה של ישראל ליצירת אזור חיץ רחב בדרום סוריה ● שורד השבי מתן אנגרסט: "אני מוכן להיכנס עכשיו לעזה להחזיר את החללים" ● עדכונים שוטפים