גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגד משרד המשפטים ובלי חוות־דעת מקצועית, קרעי ממשיך ברפורמת השידורים

ועדת השרים אישרה בשנית את רפורמת התקשורת של שלמה קרעי, למרות התנגדות משרד המשפטים והיעדר חוות־דעת מחויבת מהרגולטור - תוך דילוג על שלבים שנדרשים עפ"י חוק ● גורמים מקצועיים מזהירים: החוק לא בשל ועלול לאפשר השפעה מסוכנת על החדשות והמדיה ● ממשרד התקשורת נמסר: "תהליך ההיוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו"

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') בשנית את "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי, זאת לאחר שינויים שבוצעו בחוק, ולאחר שהודגשו המחלוקות מול משרד המשפטים, שהפכו גלויות יותר. החוק במתכונתו החדשה מנוגד לעמדת הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים, שכן מבקרי המהלך טוענים כי לא הושלמו ההתייעצויות המתחייבות לגביו בחוק.

האם היועמ"שית סותרת את עמדת המשנה שלה לגבי הרפורמה בתקשורת?
בניגוד לעמדת היועמ"שית: הממשלה תקדם את הדחת בהרב־מיארה תוך עקיפת הוועדה המייעצת

מטרת חוק השידורים של שלמה קרעי היא סגירת הרגולטורים הקיימים - הרשות השנייה ומועצת הכבלים ולוויין - והקמת רשות חדשה, רזה יותר, עם סמכויות אכיפה נמוכות יותר.

מטרה נוספת היא ביטול ההפרדה המבנית בין חברות החדשות לחברות המסחריות של הערוצים, מה שמעלה חשש כי אינטרסים מסחריים יוכלו להשתלט על החדשות.

עוד נועד החוק להסיר מגבלות על בעלויות צולבות בכלי תקשורת ולבטל את האיסור שיש על פלטפורמות כמו yes והוט לשדר פרסומות. נקודה נוספת היא לייצר סטנדרט אחיד בכל מה שקשור בהפקות מקור - משמע, כלל השחקנים יהיו חייבים להשקיע 6.5% בהפקות מקור, גם שחקניות בינלאומיות כמו נטפליקס וגם שחקניות OTT (משמע כאלה המשדרות על גבי האינטרנט כמו פרטנר TV).

חילוקי הדעות מול קרעי

קרעי צירף לנוסח המחודש מכתב מטעמו שמאשים את משרד המשפטים בעיכוב בהליך. לטענתו, משרד התקשורת לא זכה לשיתוף־פעולה מצד משרד המשפטים, "בלשון המעטה". אחת הדוגמאות שהוזכרו היא שמשרד המשפטים מערים קשיים בהליך הטכני בהכנת החוק לקריאה ראשונה ברשומות, כלומר אינו מספק מספר זיהוי להצעה, מה שלא מאפשר להניח אותה כהצעת חוק שניתן לקדמה.

קרעי כתב: "לאור הפגם בחוות־הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע לחוק האסדרה, אבקש לציין כי הליך ההיוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו, ואנחנו מתכוונים להשלימו לפני הקריאה הראשונה".

בדומה להליך בסבב הראשון, גם כעת התהליך נעשה בבהילות. ביום שישי התפרסמה תוספת לסדר היום של הוועדה שהתכנסה כאמור היום.

עוד צורף מכתב לייעוץ המשפטי לממשלה שכתב מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי. במכתבו הוא מציין כי במהלך החודשים האחרונים התקיים שיתוף־פעולה אינטנסיבי בנוגע לחוק, ואף "הושגו הסכמות רבות בנושאי ליבה, ובוצעו, לבקשתכם שינויים בנוסח המשקפים הסכמות אלה". מקדסי אף מביע הערכה כלפי אנשי המשרד על העבודה המקצועית יחדיו. אך לאחר אלה כתב כי על הנושאים שלא הוסכמו, "לא קיבלנו מענה או התייחסות עניינית".

בייעוץ המשפטי סיפקו חוות־דעת לשר המשפטים בנוגע לחוק. לדברי מקדסי, "התאכזבנו למצוא בחוות־הדעת מספר אמירות כלליות, קשות ולא מדויקות", כמו לדוגמה על כך שההצעה כוללת הסדרים שמאפשרים התערבות פוליטית "ויוצרים סיכונים מוגברים". לדבריו, מדובר בחוק שמנסה להסדיר היבטים כלכליים־מסחריים, כמו לדוגמה ההערכה שעד סוף השנה הזו, מעל ל־80% משוק הטלוויזיה יהיו מנויי OTT (אינטרנט), וזה שוק שאינו נתון לרגולציה.

במכתבו של מקדסי פורטו הנושאים המהותיים שבמחלוקת: ראשית, לעניין אסדרת החדשות, משרד המשפטים הציע להחיל מודל "רך", שחל על בעל רישיון זעיר לפי חוק הרשות השנייה. משרד התקשורת הסתייג, בטענה כי הדבר מייצר פער בין גופי תקשורת למערכות חדשות, ואף לטענתו מגביר את מידת ההתערבות בתהליכי העבודה הפנימיים.

סוגיה נוספת בליבת הדיון היא החזקות צולבות. משרד המשפטים מעוניין לאסור החזקה של שחקניות מסוימות בשידורי הטלוויזיה, כלומר חברה שיש לה גם ערוץ טלוויזיה וגם פלטפורמה.

סוגיה שלישית מרכזית היא נושא הרייטינג, והחובה על הערוצים המסחריים לפרסם מידע על נתוני הצפייה, סוגיה שמשרד המשפטים מתנגד לשילובה.

בהחלטה הקודמת בוועדת השרים לענייני חקיקה נקבע כי יש לאשר את הטיוטה המצורפת לאחר שינויי נוסח וליבון הסוגיות הפתוחות מול משרד המשפטים. כעת, לאור הטענות לאי־שיתוף־פעולה, המטרה היא לקדם ישירות לקריאה ראשונה בהקדם.

דילוג על רשות האסדרה

ההצעה הראשונה הוגשה בשבועות האחרונים, ללא חוות־דעת כלכלית על ההשפעות הרגולטוריות שהחוק עתיד להביא, וזה היבט מרכזי שמעסיק את משרד המשפטים. במשרד התקשורת פרסמו את המסמך רק ב־4 ביוני (ויום למחרת את התיקונים לחקיקה).

על־פי חוק עקרונות האסדרה, על מאסדר להגיש את ההצעה החדשה, ולרשות האסדרה יש שבועיים להחליט אם היא נדרשת לה, ואז עומד לרשותה כחודש לכתוב את חוות־דעתה, תקופה שניתן להאריך בחודש נוסף. בחוק עקרונות נקבע כי מאסדר נדרש "להשלים את הליך ההתייעצות לפני השלמת השלב הממשלתי של גיבוש האסדרה". גורמים מקצועיים מסבירים כי רק לאחר תהליך זה מצופה מהצעת חקיקה להגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה ולהתחיל את התהליך בכנסת.

עם זאת, תהליך זה לא התקיים, ובמשרד התקשורת יש מי שטוען כי אין שום בעיה לבצע את זה במקביל. משמע, לטענת גורמים במשרד, אין שום מניעה שהצעת החקיקה החדשה תגיע לקריאה ראשונה, במקביל לבחינת רשות האסדרה. בשוק מסבירים כי הבהילות נובעת מהרצון להעניק הטבת לערוצים הזעירים ובכללם ערוץ 14.

בתחילת המלחמה השר קרעי נתן הוראה, במסגרת הוראות שעה, לרשות השנייה להעלות את כל הערוצים לעידן פלוס - ומי שיממן זאת יהיה התאגיד השידור הציבורי. המשמעות היא שערוץ 14 לא יצטרך לממן מכיסו את ההצטרפות שלו לשירות. לאחר שבמשרד התקשורת ביקשו הארכה נוספת להוראות האלה בוועדת הכלכלה, יו"ר הוועדה דוד ביטן דרש להבין מדוע ממשיכים להאריך הוראות שעה ולא מסדירים זאת בחקיקה.

בוועדה נקבע כי עד 15 ביוני יהיה על שר התקשורת להתחיל את החקיקה בסוגיה בקריאה ראשונה לפחות, וגורמים מקצועיים ששוחחו עם גלובס מסבירים כי זו הסיבה לבהילות. המשמעות היא קריאה ראשונה עד רביעי הקרוב בשל ימי עבודת הכנסת. כך גם עולה ממכתבו של מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, כי הבהילות נובעת מפקיעת הוראת השעה בכל מה שקשור לעידן פלוס.

במשרד המשפטים לא מעלים את הצעת החקיקה לרשומות, שכן אין עדיין את חוות־הדעת שמחייבת החוק על־ידי רשות האסדרה - שבוחנת את ההיבטים החוקתיים ואת ההיבטים המסחריים־כלכליים המורכבים בסוגיה.

"חובה שלא קוימה"

בייעוץ המשפטי לממשלה מסרו היום בתגובה למהלכו של שר התקשורת קרעי כי "המחוקק הטיל חובה על משרד התקשורת לקיים היוועצות מקצועית טרם קידום שינויים מקיפים בשוק התקשורת, ואפילו חובה בסיסית זו לא קוימה".

עוד נכתב: "על אף שבראייתנו תהליך העבודה המקצועי המתחייב התקדם, ונדרשה שהות נוספת כדי ללבן סוגיות ליבה, החליט שר התקשורת להפסיק את הדיונים המקצועיים ולהביא את ההצעה לדיון לפני ועדת השרים לחקיקה, כשהיא אינה בשלה.

"הצעת החוק, בשל קידומה המהיר, אפילו אינה עומדת בחובה הסטטוטורית שקבע המחוקק לשם בירור מקצועי על־ידי מומחים של מלוא השפעותיהן של הצעות מסוג זה על המשק ושוק התקשורת, לשם שמירה על אינטרסים ציבוריים כבדי־משקל".

בחוות־הדעת שנשלחה למזכיר הממשלה פוקס נכתב כי "לטענתך קיים צורך בהול בקידום הצעת החוק. טענה זו היא מסוג הטענות של 'הזנב מכשכש בכלב', והיא אינה יכולה לשמש הצדקה לפרסם ברשומות הצעת חוק ממשלתית מורכבת, מקיפה ומשמעותית מעין זו בעלת השפעה רחבת־היקף, בטרם הושלמו ההליכים הממשלתיים הנדרשים על־פי דין".

כעת, משוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק הזו, ועדיין אין חוות־דעת של רשות האסדרה, הסוגיה תגיע ליועצת המשפטית של הכנסת, שתיאלץ להתמודד עם ניהול המצב "החריג" - הצעת חקיקה שמשנה ליועץ משפטי לממשלה לא סמך את ידו עליה.

גורמים בשוק תקפו את הצעת החקיקה כ"מחוררת", "לא בשלה" וללא חוות־דעת על השפעות רגולטוריות כלכליות כנדרש בהצעת החקיקה. אותם גורמים מסבירים כי "מדובר בהליך חריג ביותר באופן כמעט חסר תקדים".

קרעי: "הסדרה רחבה, שוויונית ועניינית"

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "תהליך ההיוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו. במסגרת זו התקיים שיח מקדים עם רשות האסדרה, והועבר אליהם ביום 30 במאי5 נוסח הצעה לקראת קריאה ראשונה וכן גרסה סופית של דוח הערכת הרגולציה. הנוסח והדוח פורסמו באתר משרד התקשורת בשבוע שעבר. בכוונתנו להשלים את תהליך ההיוועצות בהתאם להוראות החוק ועוד לפני הקריאה הראשונה".

בנוגע למחלוקות בין משרד המשפטים למשרד התקשורת, נמסר מהאחרון: "איננו מגיבים בעניין שיח פנימי בין משרדי ממשלה".

שר התקשורת שלמה קרעי מסר בתגובה לטענות היועמ"שית: "הצעת חוק השידורים מבקשת לשים סוף לרגולציה מיושנת, באמצעות רשות עצמאית אחת, שתיבחר לראשונה באמצעות ועדת איתור מקצועית ובלתי תלויה. הטענה על 'פוליטיזציה' מצד היועמ"שית מנותקת מהשוואה אמיתית: החוק הקיים מאפשר לשרים למנות את חברי הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין ללא ועדת איתור, בעוד שהחוק המוצע דווקא מגביל את השר ומצמצם את יכולתו להשפיע על ההרכב.

"גם הטענה כאילו החוק נועד 'להציל את ערוץ 14' אינה נכונה. מדובר באסדרה רחבה, שוויונית ועניינית, החלה על כלל הגופים. בנוסף, החוק כולל מהלכים שיגדילו את התחרות בשוק, יפתחו אותו לשחקנים חדשים ויאפשרו לצרכנים להרכיב חבילות צפייה באופן חופשי - מהלך שיביא לחיסכון ניכר בהוצאות משקי הבית על שידורים".

עוד כתבות

קפיצה של 60% באקזיטים - במחיר הפסד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש חושף את מכירת החיסול בהייטק הישראלי

האקזיטים של וויז וסייברארק אומנם הזניקו את שווי העסקאות הישראליות ב-340% השנה - אך יחד עם זאת, בנטרול העסקאות הללו, גודל עסקת הרכישה הממוצעת ירד ב-40%: מ-268 מיליון דולר ב-2024 ל-160 מיליון דולר בלבד

המכלית שהוחרמה ע''י ארה''ב / צילום: ap, ©2025 Vantor via

יצוא הנפט מוונצואלה צנח לאחר שארה"ב החרימה מכלית מול חופיה

החרמת מכלית והחרפת הסנקציות מצד ארה"ב משתקות כמעט לחלוטין את יצוא הנפט מוונצואלה, מותירות מיליוני חביות תקועות בים ומאותתות על מעבר אמריקאי ללחץ צבאי גלוי על משטר מדורו

יו''ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד, אורח הכבוד ויו''ר הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים LA28 קייסי וסרמן וארוסתו / צילום: הוועד האולימפי בישראל

הוועד האולימפי מסכם שנה באירוע חגיגי

פורום טכנולוגי סגור ביוזמת MIND Israel התקיים בתל אביב ● הוועד האולימפי בישראל חתם את השנה הפוסט־אולימפית בטקס חגיגי ● מאות רוקחי Be פארם השתתפו בכנס השנתי באקספו תל אביב ● וגם: יו"ר חדשה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ת"א ומועמד מבטיח לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

חברות הביטוח בראש, ומי בתחתית? בדקו מה עשו החסכונות שלכם בנובמבר

חברות הביטוח הן המנצחות הגדולות בתשואות של חודש נובמבר, מנורה מבטחים וכלל מובילות גם מתחילת השנה ● בתחתית: הגופים שחשופים לחו"ל - אלטשולר שחם וילין לפידות ● הסיבה היא זינוק של יותר מ-4% בשוק המקומי לעומת יציבות בארה"ב ● ומה קורה בינתיים בדצמבר?

Poco F8 Ultra מלפנים ומאחור / צילום: יח''צ

הסמארטפון הסיני שפיצח את חוויית השמיעה בטלפון

מותג POCO של שיאומי שחרר לשוק את המכשיר החדש Poco F8 Ultra, תוך הצהרה כי מדובר בכניסה רשמית לפלח מכשירי הדגל היוקרתיים ● הרמקולים, המסך והסוללה אכן מרשימים, אך תג המחיר גבוה מדי

אילוסטרציה: Shutterstock

עשור לאחר ההרשעה: לירז אברג’ל תשלם כ-62 מיליון שקל לרשות המסים

10 שנים אחרי הטלת כפל המס במסגרת פרשיית סחר לא חוקי בזהב והוצאת חשבוניות פיקטיביות, בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של לירז אברג'ל לאי-ידיעה וחייב אותה לשלם לרשות המסים כ-62 מיליון שקל

השנה בה נשברו כל המיתוסים בשוק הרכב / צילום: AI

הסיניות השתלטו, החשמליות נזנחו: הנתונים שמאחורי השנה הדרמטית בשוק הרכב

בשנה החולפת השתנו חוקי המשחק בגזרת הרכב הישראלי: מלאים עצומים הכבידו על השוק ועיוותו את תמונת המכירות, המכוניות החשמליות נזנחו לטובת פלאג-אין, הסינים כבשו את השוק, ומותגים ותיקים נדחקו לקרן זווית ● האם 2026 צפויה להיות סוערת יותר?

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: דוד גראב

ויולה ונצ'רס מגייסת כ־250 מיליון דולר להשקעות חדשות ולהגדלת החזקות קיימות

הקרן ביצעה סגירה ראשונה בהיקף של כ־150 מיליון דולר, שצפויה להתחיל לפעול בתחילת 2026 ● במקביל גויסה קרן נוספת בהיקף של כ־100 מיליון דולר, שמטרתה להגדיל החזקות בחברות פורטפוליו שהקרן מגדירה כמצטיינות שבהן היא כבר השקיעה, ובעצם להעמיק את ההשקעה

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

המשקיעים בוול סטריט מתרחקים מענקיות הטכנולוגיה - וזו החלופה

סימני הספקנות סביב תחום ה-AI הולכים ומתרבים, ובתי ההשקעות הגדולים אומרים ללקוחות שלהם להוריד את החשיפה לענקיות הטכנולוגיה ● לדידם, ההזדמנויות הן בתחומים שאינם תחת הפנס ● "המשקיעים כבר לא ירדפו רק אחרי מיקרוסופט ואמזון - ההשקעה הולכת ומתרחבת לשאר השוק"

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי אי שוויון / צילום: Shutterstock

בקרוב יתפרסמו נתונים על אי־השוויון בישראל. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?

אחד הנתונים הכלכליים שמעוררים הכי הרבה עניין הוא אי־השוויון • לאילו היבטים הוא מתייחס, ואיך בכלל מודדים אותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

משגרים ללא רקטות אמריקאיות: הצעד של ממשל טראמפ נגד אלביט

עפ"י דיווח של אתר דיפנס אקספרס, ארה"ב לא מאשרת למדינות אירופה להשתמש ברקטות וטילים אמריקאים במשגרים של אלביט ● הסיבה לצעד החריג היא חשש ל"דליפות טכנולוגיות", אך במשרד ההגנה הגרמני מציינים כי ניתן לטפל בחשש הזה בעזרת עדכוני תוכנה

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

האחים נקש יישארו בנמל אילת? הממשלה תיאלץ להכריע בקרוב

שרי האוצר והתחבורה יודיעו עד סוף החודש אם יוארך זיכיון האחים נקש בנמל שהסב להם רווחים במאות מיליונים ● בממשלה סבורים שהם לא עמדו בתנאים, אולם פרסום מכרז חדש כעת אינו מהלך פשוט

האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היום שאחרי הפיגוע הקטלני באוסטרליה, 25 מדינות צפויות לדון מחר בשליחת כוחות בינלאומיים לעזה, ואנטישמיות בחגיגות החנוכה באמסטרדם ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מניות הטכנולוגיה נפלו, ברודקום איבדה 5.5%

מדד הנאסד"ק ירד בכ-0.6% ● מניות הטכנולוגיה הגדולות איבדו גובה ● הזהב נסחר לזמן קצר בשיא חדש של כל הזמנים ● מחירי הנפט סביב שפל של ארבע שנים ● הביטקוין צנח לרמה של 86 אלף דולר ● "רוטציה סקטוריאלית גדולה" - בתי ההשקעות בארה"ב מסמנים את ההזדמנות הבאה בוול סטריט

מימין: אייסו קאנט, מייסד פולסייד וג'ייסון ורנר, מייסד פולסייד / איור: גיל ג'יבלי

חברת ה־AI ששווה מיליארדים מגיעה לישראל ופוזלת למערכת הביטחון

חד־הקרן האמריקאי פולסייד, שמפתח מנוע פיתוח תוכנה אוטונומי המתחרה בג'מיני, רוצה לגייס את המהנדסים מישראל ● הוא כבר חתם עם כמה מענקיות הביטחון בארה"ב, כולל משרד ההגנה

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך; סיגל יעקבי, שופטת בית המשפט הכלכלי; ויעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בסאני / צילום: שלומי יוסף, ניב קנטור, סיון פרג'

רשות ני"ע נגד ביהמ"ש הכלכלי: המחלוקת לגבי מניות של קרובי משפחה מגיעה לעליון

האם מניות שנרכשו ע"י קרובי משפחה של בעל שליטה נחשבות לחלק מ"החזקות הציבור", או שהן נספרות כחלק מהחזקות בעל השליטה? ● שאלה משפטית זו עומדת בלב מחלוקת בין ביהמ"ש הכלכלי לרשות ני"ע ● במרכז ההליך: איש העסקים יעקב לוקסנבורג

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

אילו מחלות נפש הן "אחיות" גנטיות? מחקר חדש חושף

מחקר ב־Nature ממפה קשרים גנטיים בין הפרעות פסיכיאטריות ● סטארט־אפ ישראלי לטיפול בכאב כרוני משלים גיוס הון ● קוצב מוח לאפילפסיה ופרקינסון נכנס לשימוש בישראל, בבתי החולים הדסה ואיכילוב ● מיקרוסופט מציגה כלי בינה מלאכותית חדש להתאמת טיפול בסרטן ● וגם: עמותת "אחת מתשע" יוצאת להאקתון להעלאת מודעות לאבחון מוקדם של סרטן השד ● השבוע בביומד

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מנכ"ל פאלו אלטו לגלובס: “אין חשש לפגיעה בתגמול עובדי סייברארק”

ניקש ארורה, שהגיע לביקור בישראל, התייחס לתקופת הביניים סביב אקזיט הענק שטרם הושלם והבטיח בהירות לעובדים ● בדבריו ציין את החותם שהשאיר ניר צוק בחברה גם אחרי עזיבתו וסימן את האתגרים הבאים של עולם הסייבר בעידן הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל

מלך ירדן עבדאללה השני / צילום: ap, Gonzalo Fuentes

שיא היסטורי בחוב הציבורי: הכלכלה הירדנית תחת לחץ הולך וגובר

ברקע מלחמת "חרבות ברזל", מתקפות החות'ים והאטה מבנית ממושכת, החוב הירדני מטפס לשיא כל הזמנים ● שוק עבודה חלש וגלי פליטים מציבים את עמאן בפני מבחן יציבות כלכלי-פוליטי