גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היום הדרמטי של הממשלה: מה צפוי בהצבעה ואיך יודעים מתי יהיו בחירות?

היום תעלה לקריאה טרומית הצעה לפיזור הכנסת ה-25, והמשרוקית עונה על השאלות החשובות: מהו אופי ההליך, מהם המכשולים שבדרך, ומה יקרה אם החוק אכן יעבור?

מתוך השבעת הכנסת ה-25 / צילום: דוברות הכנסת
מתוך השבעת הכנסת ה-25 / צילום: דוברות הכנסת

בשעות הקרובות תידרש הכנסת להצביע בקריאה טרומית על התפזרותה. אבל מה הפרוצדורה המלאה, כמה פעמים זה קרה בעבר, ומה יקרה עם הממשלה עד הבחירות (אם יהיו)? המשרוקית של גלובס עושה סדר.

איך מפזרים את הכנסת?

התפזרות הכנסת נעשית באמצעות חקיקה רגילה. פירוש הדבר הוא שמעבר לקריאה הטרומית שעליה לעבור היום, היא תצטרך גם לעבור בשלוש קריאות נוספות, מה שעשוי לקחת זמן. בנוסף, אם ההצעה תיפול, לא יהיה ניתן להגיש הצעה דומה במשך חצי שנה (אם כי תמיד אפשרי למשוך את ההצעה ברגע האחרון כדי להימנע מכך). הבדל משמעותי בין חקיקה פשוטה לחוק התפזרות הכנסת הוא - כפי שקובע סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת - שכדי לפזר את הכנסת נדרשים לפחות 61 מחבריה שיתמכו בכך.

ראוי לזכור שכמו הצעות חוק רבות, דברים לא סגורים עד שהם סגורים. דוגמה בולטת היא הכוונה לפזר את הכנסת ה-18 במאי 2012 ביוזמת הממשלה (דבר שקורה לא פעם), ואחרי הקריאה הראשונה ראש הממשלה נתניהו סגר עסקה עם ראש האופוזיציה דאז שאול מופז, שצירף את קדימה לממשלה, וההצעה נמשכה. רק באוקטובר אותה שנה הכנסת פוזרה.

תיקון שהוספנו ב-12.6.25: לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, תקנון הכנסת מאפשר להעלות את החוק שוב להצבעה טרם עברה חצי שנה אם יו"ר הכנסת סבור שחל שינוי בנסיבות. החוק היבש משאיר את שיקול הדעת ליו"ר, אך בג"ץ אדלשטיין מ-2020 יכול להיות תקדים לכך שאם תהיה תמיכה ברורה של 61 חברים בפיזור הכנסת יהיה ניתן לכפות על היו"ר להעלות את ההצעה להצבעה.

אם החוק יעבור בקריאה שלישית, מתי יהיו בחירות?

אם ההצעה תעבור, סעיף 35 לחוק היסוד קובע שהבחירות חייבות להתקיים לא יותר מחמישה חודשים לאחר קבלת החוק.

כמה פעמים עבר חוק פיזור הכנסת בעבר?

כמעט כל הכנסות מתפזרות לפני המועד המתוכנן, ולכן עצם ההליכה המוקדמת לבחירות היא לא יוצאת דופן. למעשה, הבחירות האחרונות שהתקיימו במועדן נערכו ב-1988. מאז, כמעט כל הכנסות פוזרו באמצעות חוק לפיזור הכנסת. עם זאת, יש יוצאת דופן: בדצמבר 2020 הכנסת ה-23 פוזרה מוקדם ללא חוק להתפזרות הכנסת, לאחר שלא עבר תקציב, כפי שדורש סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת.

הכנסת שלפניה, טכנית, גם הייתה אמורה להתפזר ללא חוק, שכן מוצו כל ההליכים להרכבת ממשלה מבלי שהושבעה אחת, מה שלפי סעיף 11 לחוק יסוד: הממשלה אמור להביא לבחירות מוקדמות בתוך 90 יום. בפועל, כדי לאפשר את קיום הבחירות תוך 82 יום בלבד, עבר חוק לפיזור הכנסת.

האם יהיו מגבלות על הממשלה אם החוק יעבור בקריאה טרומית?

ככל הנראה לא. ואולם חשוב לציין כי ייתכן שהממשלה תהיה מוגבלת בפעילותה עוד לפני שהחוק לפיזור הכנסת יעבור בקריאה שלישית. זה, למשל, מה שקרה בכנסת הקודמת: החוק לפיזור הכנסת עלה לקריאה טרומית ב-22 ביוני 2022 - וכבר באותו יום הודיעה היועמ"שית כי מינויי הממשלה (אז דובר על מינוי רמטכ"ל) כבר כפופים "לכללים הנוגעים לקבלת החלטות בידי הממשלה בתקופת בחירות". ואולם הדבר התבסס על הודעה על הקדמת הבחירות שמסרו יומיים לפני כן ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד - מה שנכון לעכשיו טרם קרה בממשלה הנוכחית.

ואם נגיע לתקופת בחירות, מה אז יהיו המגבלות על הממשלה?

כפי שמציינים ד"ר עמיר פוקס ופרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, חוק יסוד: הממשלה לא קובע שום מגבלות על סמכויותיה של ממשלת המעבר, ואף לא מתייחס למושג של "ממשלת מעבר". חוק היסוד מדגיש את הצורך שלא יווצר "ואקום משילותי", וכך בכל רגע, עד להשבעת הממשלה החדשה, תהיה ממשלה שיכולה לפעול באופן רציף ולמלא את כל תפקידי הממשלה.

ואכן, בהתאם לרוח חוק היסוד, גישת בית המשפט היא, באופן כללי, שיש מעט מאד הגבלות על ממשלת המעבר. יחד עם זאת, בג"ץ קבע בעבר כי כאשר בית המשפט שוקל, במסגרת ביקורת מנהלית, את "סבירות" פעולות הממשלה, "מתחם הסבירות" של ממשלת מעבר הוא מתחם צר יותר מזה של ממשלה רגילה ומוטלת עליה "חובת איפוק" - אלא אם קיים "צורך ציבורי חיוני בעשייה".

הדבר נכון ביתר שאת ביחס לשתי סוגיות: מינויים ו"כלכלת בחירות". באשר למינויים, פוקס וקניג מציינים שבשורה של פסקי דין, שעסקו במינוי רבנים ראשיים, מינוי חברים למועצות דתיות וכן במינוי שופטים, הוטלה חובה על הממשלה לנהוג באיפוק שכן לא מדובר בצורך חיוני בעשייה. הדבר בא לידי ביטוי גם בהנחיות היועמ"ש.

ובנוגע לכלכלת בחירות, בג"ץ רמז בעבר שיש סיכוי שיופעל לחץ טרם הבחירות על החלטות ממשלה כמעין "שוחד בחירות". גם כאן הדבר מגולם בהנחיות יועמ"ש, כאשר הנחיה 1.0004 קובעת איסור על "הבטחות בחירות": "ככלל, יש להימנע ממתן הבטחות מינהליות. הוראה זו חלה ביתר שאת בתקופת בחירות שבה באופן עקרוני, יש להימנע מהבטחות או התחייבויות לחלוקת הטבות או להקצאת תקציבים ספציפיים במהלך סיורי בחירות או בזיקה אליהם" - לשון ההנחיה.

גילוי מלא: לאחר פרסום הכתבה הוסבה תשומת לבנו לטעות שנפלה בו לגבי העלאת חוק דומה להצבעה במקרה בו החוק המקורי נופל, שכן כתבנו שלא ניתן לעשות זאת במשך חצי שנה בעוד ישנן נסיבות שיאפשרו זאת, ולכן הטעות תוקנה.

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"גאות קיצונית" - האם מניות הנשק עלו יותר מדי

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● פייננשל טיימס: "מה שמזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית"● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: איל יצהר

עליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם