גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא ארגנטינה מסביר: "כך עשינו את הנס הכלכלי במדינה"

נשיא ארגנטינה חבייר מיליי הסביר בנאום באוניברסיטה העברית כיצד ממשלתו ביצעה שינוי חד ומוצלח בכלכלת המדינה ● לדבריו, המדיניות שהוביל ניפצה שלושה מיתוסים כלכליים והצליחה להילחם באינפלציה ולהוציא 10 מיליון איש מהעוני

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם
נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי, נאם היום (ה') באוניברסיטה העברית על המדיניות הכלכלית הרדיקלית אותה הוא הוביל בשנה וחצי האחרונות בארגנטינה, מדיניות שהובילה להתאוששות דרמטית של כלכלה כושלת שדהרה לעבר פשיטת הרגל העשירית בתולדותיה.

הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן
הפוטנציאל בים התיכון מוצה? למה ישראל הפסיקה לחפש גז

"באתי לדבר על מה שאנחנו עושים בארגנטינה. להציג את היסודות של מה שיש מי שקוראים לו 'הנס הארגנטינאי'", אמר, ועוד לפני שתיאר את תנאי הפתיחה של ארגנטינה, הוא פתח בשלושה מיתוסים שבעיניו הקדנציה שלו עד כה הפריכה.

"הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני"

"המיתוס הראשון הוא על הכמות והתזמון. מנהיגים ושרי אוצר הטילו ספק בהתאמות התקציביות שלנו (קיצוצים והעלאות מסים במטרה להשוות את ההוצאות להכנסות - ע"א) 'כמה תתאימו, 5% מהתוצר? אולי רק 1% בשנה?' ענינו 'נעשה 5% בחודש'. אמרו לנו שזה בלתי אפשרי, אבל זה בדיוק מה שעשינו. עשינו סדר בפיננסים שלנו, חיסלנו את הגרעון, ובסוף השלב הראשון עשינו התאמה של 7% מהתוצר", סיפר מיילי.

לדבריו, ארגנטינה סבלה לא רק מגרעון גלוי בתקציב, אלא גם בנכסי הבנק המרכזי. "הגרעון שם היה גדול פי שלושה מהגרעון הממשלתי. כדי למנוע היפראינפלציה, היינו צריכים לחסל את שניהם. תוך 6 חודשים, עשינו למעשה התאמה תקציבית של 15% מהתוצר, מה שכולם חשבו שהוא בלתי אפשרי", סיפר.

המיתוס השני, הוא מספר, הוא ש"אם תהיה התאמה תקציבית, זה ייצור מיתון. אמרו שהתוצר יצטמק. לא היה לנו שום אמינות, כי ארגנטינה הייתה ידועה כפושטת רגל סדרתית, וגם אני הגעתי מבחוץ. חששו ממשבר כלכלי גדול, על כל השלכותיו. אבל בניגוד לכל הציפיות, הכלכלה התחילה להתרחב. בסוף 2024, היא כבר צמחה בקצב שנתי של 6%. וכל זה בזמן שהייתה צניחה באינפלציה". מיליי הוסיף ואמר כי"כולם ציפו שהאבטלה והעוני יזנקו, אבל העוני דווקא ירד. הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני".

"המיתוס השלישי הוא שההתאמה היא לא פופולרית" הוא אמר, והתייחס לקשיים הפוליטיים שנלוו לקיצוצים הקשים שהוא יזם. "זה דרש שרים מצוינים, תודה לאל שהצלחנו לאסוף כזאת חבורה. הכרענו יחד ללכת עד הסוף עם כל ההון הפוליטי שיש לנו. ואנחנו יודעים שאנחנו יושבים על 'כיסא חם'. החלטנו שעדיף לשלם את המחיר של לעשות את הדבר הנכון ולעוף מהשלטון, מאשר להתחרט כל החיים שלא עשינו את מה שהיה צריך".

אבל בכל הנוגע לצבירת ההון הפוליטי, הוא מספר שהאסטרטגיה שלו הייתה להיות כמה שיותר כן עם הציבור: "דיברנו עם אנשים בקמפיין, ואמרנו במפורש שנקצץ בהוצאות הממשלה. דיברנו על רפורמות פרו-שוק, וגם על מדיניות ביטחון פנים: אף פושע לא יתחמק מעונש". הוא מספר שאחוזי התמיכה בו גבוהים יותר מאשר מהזמן שהוא נכנס לתפקיד, ושהמפלגה שלו צוברת תמיכה בבחירות המקומיות: "באוקטובר אנחנו מצפים שהחירות תתקדם" הוא אומר, ומכוון לבחירות האמצע בחודש אוקטובר לבית הנבחרים ולשליש מהסנאט, ולשם מפלגתו "החירות מתקדמת".

"מערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית"

מיילי גם סיפר שאחת האג'נדות שלו הייתה הגנה על מערכת המשפט: "אני לא לוקח קרדיט על זה שמערכת המשפט פועלת" ובכך הוא כנראה רומז לפסק הדין שנתן ביהמ"ש העליון הארגנטינאי יום קודם, לפיו הנשיאה לשעבר קריסטינה קירשנר (שהובילה בעבר את המפלגה הפרוניסטית שאותה הוא הדיח בבחירות) הוכנסה לכלא על עבירות שחיתות. "אני מאמין בעקרון הרפובליקני שמערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית. אני הנשיא הראשון שלא התעסק במערכת המשפט", הוא התגאה. הוא גם סיפר שמבחינת מדיניות החוץ, הוא רוצה "מדיניות של שלום וחירות. אמרתי מהיום הראשון מי בנות הברית שלנו יהיו: ארה"ב וישראל".

על הקיצוצים: "לא עבודה של מנתח אלא של שוחט"

לאחר מכן סיפר מיילי על נקודת הפתיחה הקשה של ארגנטינה ערב כניסתו לתפקיד: "ארגנטינה סבלה משילוב של חוסר איזון תקציבי, מחסור במוצרים תחת פיקוח, אינפלציה מעל 200%, ותוצר סטגנטי שלא צמח מאז 2011. גם שער מטבע החוץ של ארגנטינה היה כפול, והתקיימו בו זמנית שער רשמי ושער 'כחול' לא חוקי, כשהפער ביניהם הגיע לפי שלושה. ארגנטינה הפרה שוב ושוב את התוכניות שלה עם קרן המטבע העולמית. היה לנו חוב עומד ל 45 מיליארד דולר ליבואנים, והחוב החיצוני שלנו עמד על 90 מיליארד דולר".

כשמיילי נכנס לתפקיד, היו כאלה שביקרו אותו שהוא לא מממש את התכניות הגרנדיוזיות שהבטיח לבטל את הבנק המרכזי כבר ביום הראשון. "היו אנרכו-קפיליסטים רדיקליים שהאשימו אותי בקומוניזם. אבל אם היינו עושים את זה, לא היינו יכולים לעמוד בחובות שלנו. אם היינו מספיק טיפשים כדי לעשות את זה, המחירים היו מזנקים עוד יותר. היינו רואים בזיזה של סופרמרקטים, והיו מעיפים אותי מהתפקיד. היינו מידרדרים למצב של ונצואלה, והיו משתמשים במקרה שלי כדי להראות את כשלון הרעיונות של חופש".

הוא מספר שהקיצוצים היו "לא עבודה של מנתח, אלא של שוחט. הפסקנו את ההעברות לפרובינציות, פיטרנו 50 אלף עובדי ממשלה ולא חידשנו חוזים ממשלתיים למעט מקרים מיוחדים". הוא מספר שהם גם ביטלו סובסידיות כבדות למוצרי תשתית כמו דלק, שבזמנו "כיסו 20% מהעלות שלהם". הוא ציטט את הכלכלן תומאס סוואל שאמר ש"החוק הראשון של הכלכלה זה מחסור, אין מספיק לכולם. החוק הראשון של פוליטיקה הוא להתעלם מזה'", אבל לדבריו "לא משנה מה יגידו הגנבים, אצמד לאיזון התקציבי לא משנה מה".

כדי לאזן את התקציב, הוא דרש מהשרים לקחת אחריות אישית: "שר הכלכלה (מקביל לשר האוצר - ע.א) קפוטו אמר לשרים 'תביאו קיצוץ של 10% בכל אחד מהמשרדים. ובפגישה הבאה כל אחד הביאו מצגת עם הקיצוצים. בד"כ שר הכלכלה נחשב הרשע שהמשרדים צריכים להתמודד איתו. אבל אצלי, השרים מפחדים להתמודד איתי, לא רק איתו".

מיליי מודה: "היו טעויות בדרך"

באופן יוצא דופן, מיליי גם מספר על טעויות: "הבנו שאנחנו עושים טעות בקניית דולרים כדי לשלם את החובות. במקור, חשבנו שהביקוש לדולרים נובע מהההצמדה שעשינו למטבע. ככה שילמנו 45 מיליארד דולר בחוב, ויחס החוב לתוצר שלנו צנח". אך בגלל מגבלות ההון, מה שבפועל קרה הוא שקניית הדולרים רק הגבירה את הביקוש לכסף, מה ש"דווקא האט את ירידת האינפלציה. לא היה לי נוח עם זה, כי אני לא אוהב אינפלציה. אבל ברגע שהבנו שטעינו, הפסקנו את המדיניות. בשנה הבאה האינפלציה תהיה סיפור רע שכבר נגמר".

השלב הבא היה הסרת המגבלות על שער מטבע החוץ. כדי לעשות את זה, מיליי השיג חבילה מארגונים בינ"ל והנפיק אג"ח, כך ש"החבילה הכוללת היא של 49 מיליארד דולר, מתוכם 20 מיליארד דולר במזומן. כל הממסד הפוליטי אמר שלא נסיר את המגבלות, ועשינו את זה. אחרי זה, אמרו לנו שהמטבע יגיע היישר לתקרה החדשה שקבענו (1,400 פסו לדולר - ע.א) וזה לא קרה. אם האינפלציה שתצא היום תרד מתחת ל-2% בחודש, נהיה בדרך לירידה דרמטית באינפלציה".

ועדיין, ארגנטינאים רבים "יושבים" על דולרים רבים, בחשבונות בנק בחו"ל או במזומן מוחבא. ומיליי אומר שהוא מבין אותם: "ארגנטינאים הבריחו את הכסף החוצה כדי להרוויח מהאינפלציה. אי אפשר לצפות מאנשים לחסוך בגלידה באמצע מדבר סהרה. לגלידה יש ריבית שלילית. אנשים בארגנטינה ניסו לחפש דרכים להתמודד עם הרשע, הגנב, הממשלה", ומתאר את "מס האינפלציה" כ"מכניזם גניבה נוראי". כדי שאנשים יסכימו להוציא דולרים, הוא יצר מקלטי מס למי שמוכנים להחזיר את הדולרים שלהם לכלכלה הרשמית. לדבריו, ברגע שאנשים ירגישו בנוח להשתמש בדולרים לצורכי היום-יום, הכלכלה תהיה מוכנה לדולריזציה וסגירת הבנק המרכזי שהוא הבטיח בבחירות.

הוא מספר שכדי להתמודד עם העוני, הוא ייעל את מערכת הרווחה על ידי הסרת עמותות שהיו "מתווכות" בין מערכת הרווחה לבין העניים, והפכו לכוח פוליטי: "מי שקיבל רווחה היה צריך להעביר חצי ממנה למתווכים. כשרצינו לבטל את זה, הם איימו להביא 100 אלף אנשים לרחוב. אז אמרנו - מי שיחסום כבישים לא יקבל רווחה. גם נתנו לאנשים את האפשרות לדווח על לחץ מהמתווכים, ש'אם לא תגיעו להפגנה הזאת לא תקבלו'. חתכנו את המתווכים, והיום אנשים מקבלים רווחה ישירות ולא צריך לשלם את ההכנסה שלהם לאף אחד. הוצאנו 10 מיליון מעוני, ואנחנו עוזרים לאנשים להשיג כישורים חדשים בשוק העבודה. חינוך והכשרה מקצועית הם קריטיים, וההון האנושי הוא מה שמביא לצמיחה כלכלית" ומוסיף ש"הצמיחה בישראל היא עדות לכך".

עוד כתבות

מירי רגב ובצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

סמוטריץ' מקדם הפרטת הרכבת. גורם במשרד התחבורה תוקף: "מנסה לקושש קולות"

משרד האוצר מבקש לפתוח את קווי הרכבת לתחרות מצד מפעילים פרטיים - מהלך שיסמן את תחילת הפרטתה של רכבת ישראל ● במשרד התחבורה צפויים להתנגד בתוקף מחשש לפגיעה בשירות ולפיטורי עובדים

הנהלת קרביין / צילום: ניר אריאלי

האמריקאים הסתערו, ושתי חברות ביטחוניות בדרך לאקזיט גדול

חברת הסטארט-אפ הישראלית קרביין, המנהלת את מרכזי השיחות וניהול מבצעי החילוץ וההצלה של כוחות ביטחון בארה"ב, מקסיקו וישראל - נמכרה הלילה ב-625 מיליון דולר לאקסון האמריקאית ● גם אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

מגמה חיובית באסיה בעקבות העליות בוול סטריט; מניות השבבים קופצות

הניקיי קפץ בכ-1.2% ● בוול סטריט, נתונים כלכליים טובים מהצפוי הובילו להתאוששות אתמול, בהובלת מניות הטכנולוגיה ● טבע, סולאראדג' ולמונייד הישראליות כיכבו וזינקו בשיעורים דו־ספרתיים ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות ● הביטקוין מתאושש ונסחר הבוקר סביב 103 אלף דולר, אם כי הוא עדיין רחוק משמעותית משיאו

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

האקזיט הגדול בתולדות ישראל מתקרב לקו הסיום: גוגל קיבלה אישור רגולטורי מרכזי לרכישת וויז

משרד המשפטים האמריקאי סיים את בדיקת ההגבלים העסקיים לעסקה הגדולה בתולדות אלפאבית ● עם זאת, הבדיקות בעולם נמשכות

הבניין ברחוב יוכבד שבחיפה / צילום: סתיו ליבנה

תמ"א 38 ללא תמ"א: החברה ביצעה את הפרויקט אך לא חיזקה את הבניין

פרויקט חיזוק ותוספת דירות בחיפה הסתבך, ובמסגרת הליך בוררות בין החברה לדיירים התברר כי בוצעו בו ליקויי בנייה רבים ● במרכזם: עבודה לקויה שבפועל לא חיזקה את המבנה מפני רעידות אדמה

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew

מסלול עוקף ישראל: המהלך של ארדואן להקמת מסדרון יבשתי למפרץ

שר המסחר הטורקי הצהיר על פתיחת המסדרון היבשתי למפרץ דרך סוריה וירדן כבר בשנה הבאה ● במקביל, אנקרה פועלת לחדש את מסילת הרכבת החיג'אזית ולהוציא לפועל את "דרך הפיתוח", בניסיון להפוך למוקד הובלה אזורי מול יוזמות הסחר של הודו וישראל

עו''ד דורי קלגסבלד / צילום: דן לב

למה דורי קלגסבלד מייצג את הפצ"רית, ואיך הוא יתוגמל?

ההחלטה שעו"ד דורי קלגסבלד ייצג את הפצ"רית מטעם הסנגוריה הצבאית לא עברה בשקט ● עד כמה זה מקובל שעורכי דין מהמגזר הפרטי ייצגו קצינים, ומי מממן את זה? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

מה עוד מביא לטלטלה בשוק הקריפטו / צילום: Shutterstock

אחרי השיאים הגיעה הנפילה: למה מטבעות הקריפטו משנים כיוון?

אחרי שמתחילת השנה רשם הביטקוין שיאים חדשים בזה אחר זה, בחודש האחרון ניכר במטבע הדיגיטלי המוביל שינוי מגמה ● בשוק מייחסים זאת להשפעות מאקרו ולשינויים מבניים, ומזהירים מפני המשך ירידות בתקופה הקרובה ● אך יש גם מי שמזהים הזדמנות בטווח הארוך

הסכם חדש בין ישראל והודו, והדוקו הגרמני על מבצע הביפרים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: דוקו גרמני על מבצע הביפרים הישראלי חושף פרטים חדשים, הסכם חדש בין ישראל והודו, וכוננות שיא בבריטניה לקראת משחק כדורגל בהשתתפות מכבי תל אביב ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל פייבר מיכה קאופמן, מנכ''לי למונייד דניאל שרייבר ושי ויניגר, ומנכ''ל טאבולה אדם סינגולדה / צילום: יואב הורנונג, בן קלמר, יח''צ

פייבר, למונייד וטאבולה: איך היו הדוחות של הישראליות בוול סטריט?

פייבר, המפתחת זירת מסחר לחיבור בין פרילנסרים למעסיקים, צמחה ב-23% ברווח ● למונייד עקפה את התחזיות ברבעון השלישי ומעלה את תחזית ההכנסות וה-EBITDA ● טאבולה ממשיכה ברכישה עצמית אגרסיבית של מניות

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה – כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

האקזיט הגדול בתולדות ישראל עולה שלב: עסקת גוגל־וויז קיבלה אור ירוק בארה"ב. התחנה הבאה: אירופה

עסקת הענק בסכום של 32 מיליארד דולר עברה ציון דרך משמעותי עם אישורה על ידי הרגולטור האמריקאי ● אלא שהאישור הוא רק שלב ראשון בדרך להשלמתה, והיא תצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רשויות בעולם, בראשן אירופה, עליהן העסקה משפיעה בתחום הענן ● וגם: כמה צפויה ישראל להרוויח מהרווח של המייסדים?

חיסכון פנסיוני / אילוסטרציה: Shutterstock, Elle Aon

העליון: אין להחיל על שכירים הטבת מס שהוענקה לעצמאים בהפקדה לחיסכון פנסיוני

בית המשפט העליון ביטל את החלטת המחוזי, שאישר תובענה ייצוגית בהיקף 664 מיליון שקל נגד רשות המסים, בטענה כי גבתה מס ביתר משכירים המפקידים כספים לפנסיה

מורי ארקין / צילום: תמר מצפי

שוק הביומד מתעורר? מורי ארקין מגייס קרן של 40 מיליון דולר

בין המשקיעים בגיוס של קרן ארקין דיגיטל נמצאות הקרנות וינטג' פרטנרס וקבוצת הראל ● הסכום אומנם לא גדול מאוד, אך מדובר בחדשות משמעותיות לסקטור הביומד בישראל, בו גויסה מתחילת המלחמה רק קרן אחת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות; טבע זינקה ב-17% והפכה לחברה השנייה בשוויה בבורסה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1% ●  טבע זינקה לאחר שהיכתה את התחזיות לרבעון השלישי, והעלתה תחזיות ל-2025 ●  נובה, קמטק וטאואר עם ירידות של 2%-3%, על רקע הירידות במניות הטכנולוגיה ברחבי העולם ● אורביט מזנקת בכ-13%, לאחר שדווח כי היא צפויה להתמזג עם חברה ביטחונית אמריקאית ● וול סטריט ננעלה בירידות חדות אמש, בין היתר, על רקע חששות מפני הערכות שווי קיצוניות ואזהרות של מנכ"לים בכירים בוול סטריט מפני תיקון קרוב בשווקים

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

האקזיט ה-76 של קרן פימי: הרוויחה פי 9 על השקעה צנועה של 15 מיליון דולר באורביט

הלילה דיווחה אורביט כי תתמזג עם חברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356 מיליון דולר ● פימי נכנסה להשקעה באורביט ב-2018 והשקיעה סכום של 15 מיליון דולר בלבד

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכיה שלו, הבוקר / צילום: ap, Yuki Iwamura

כוננות ספיגה בניו יורק: האם ממדאני יכול להפר את חוזי העירייה עם חברות ישראליות?

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק מדירה שינה מעיניהם של יזמים ישראלים: על בסיס הכרזותיו מהעבר, הוא יוכל לפעול נגד חברות בטענה שהן מוכרות טכנולוגיה לזרועות הביטחון ● כיצד הוא יגיב לרכישה שהושלמה ערב בחירתו, האם הוא יפגע בחברות כי המייסדים שלהן שירתו בצה"ל, ומה יעשו אנשי ההייטק הישראלים?

בצלאל סמוטריץ', עמית גל, ספי זינגר, אילן רום / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, עופר עמרם, ברוך גרינברג, יוסי כהן

"השר הפתיע אותנו": מאחורי הקלעים של הפשרה במהפכה בתחום החיסכון

הפשרה סביב קופות הגמל להשקעה, שפרטיה נחשפו בגלובס, תאפשר למהלך הגדול של השוואת תנאי מיסוי בין שורה של מוצרי חיסכון להגיע לחקיקה ● פרטים חדשים: קרנות ההשתלמות יירדו מההמלצות הסופיות ולא יכללו כלל בפלטפורמה החדשה, ומהי המחלוקת המרכזית שנותרה?

סניף יוחננוף / צילום: ישראל כהן

תתחרה בחקלאים? המהלך של יוחננוף לגידול פירות וירקות שיימכרו ברשתות

כפי שנחשף באתר גלובס, רשת יוחננוף תשקיע כ־30 מיליון שקל ברכישת קרקע חקלאית ● ב־IBI מעריכים כי המהלך "יקטין את התלות ביבוא ויצמצם את עלויות שרשרת האספקה" ● מה עומד מאחוריו, עד כמה הוא חריג והאם יש לו פוטנציאל להתרחב מעבר?

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

מחירי הטיסות הקצרות ירדו, והרחוקות התייקרו: כמה עולה כרטיס טיסה בנובמבר?

עם פתיחת עונת החורף בתעופה, ולאחר תקופה ארוכה של פעילות מצומצמת, כ-50 חברות תעופה כבר חזרו לפעול מישראל ● הדבר השפיע על מחירי הטיסות ליעדי אירופה, שירדו בעשרות אחוזים, אמנם ביעדים מרוחקים נרשמו עליות חדות