גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא ארגנטינה מסביר: "כך עשינו את הנס הכלכלי במדינה"

נשיא ארגנטינה חבייר מיליי הסביר בנאום באוניברסיטה העברית כיצד ממשלתו ביצעה שינוי חד ומוצלח בכלכלת המדינה ● לדבריו, המדיניות שהוביל ניפצה שלושה מיתוסים כלכליים והצליחה להילחם באינפלציה ולהוציא 10 מיליון איש מהעוני

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם
נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי, נאם היום (ה') באוניברסיטה העברית על המדיניות הכלכלית הרדיקלית אותה הוא הוביל בשנה וחצי האחרונות בארגנטינה, מדיניות שהובילה להתאוששות דרמטית של כלכלה כושלת שדהרה לעבר פשיטת הרגל העשירית בתולדותיה.

הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן
הפוטנציאל בים התיכון מוצה? למה ישראל הפסיקה לחפש גז

"באתי לדבר על מה שאנחנו עושים בארגנטינה. להציג את היסודות של מה שיש מי שקוראים לו 'הנס הארגנטינאי'", אמר, ועוד לפני שתיאר את תנאי הפתיחה של ארגנטינה, הוא פתח בשלושה מיתוסים שבעיניו הקדנציה שלו עד כה הפריכה.

"הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני"

"המיתוס הראשון הוא על הכמות והתזמון. מנהיגים ושרי אוצר הטילו ספק בהתאמות התקציביות שלנו (קיצוצים והעלאות מסים במטרה להשוות את ההוצאות להכנסות - ע"א) 'כמה תתאימו, 5% מהתוצר? אולי רק 1% בשנה?' ענינו 'נעשה 5% בחודש'. אמרו לנו שזה בלתי אפשרי, אבל זה בדיוק מה שעשינו. עשינו סדר בפיננסים שלנו, חיסלנו את הגרעון, ובסוף השלב הראשון עשינו התאמה של 7% מהתוצר", סיפר מיילי.

לדבריו, ארגנטינה סבלה לא רק מגרעון גלוי בתקציב, אלא גם בנכסי הבנק המרכזי. "הגרעון שם היה גדול פי שלושה מהגרעון הממשלתי. כדי למנוע היפראינפלציה, היינו צריכים לחסל את שניהם. תוך 6 חודשים, עשינו למעשה התאמה תקציבית של 15% מהתוצר, מה שכולם חשבו שהוא בלתי אפשרי", סיפר.

המיתוס השני, הוא מספר, הוא ש"אם תהיה התאמה תקציבית, זה ייצור מיתון. אמרו שהתוצר יצטמק. לא היה לנו שום אמינות, כי ארגנטינה הייתה ידועה כפושטת רגל סדרתית, וגם אני הגעתי מבחוץ. חששו ממשבר כלכלי גדול, על כל השלכותיו. אבל בניגוד לכל הציפיות, הכלכלה התחילה להתרחב. בסוף 2024, היא כבר צמחה בקצב שנתי של 6%. וכל זה בזמן שהייתה צניחה באינפלציה". מיליי הוסיף ואמר כי"כולם ציפו שהאבטלה והעוני יזנקו, אבל העוני דווקא ירד. הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני".

"המיתוס השלישי הוא שההתאמה היא לא פופולרית" הוא אמר, והתייחס לקשיים הפוליטיים שנלוו לקיצוצים הקשים שהוא יזם. "זה דרש שרים מצוינים, תודה לאל שהצלחנו לאסוף כזאת חבורה. הכרענו יחד ללכת עד הסוף עם כל ההון הפוליטי שיש לנו. ואנחנו יודעים שאנחנו יושבים על 'כיסא חם'. החלטנו שעדיף לשלם את המחיר של לעשות את הדבר הנכון ולעוף מהשלטון, מאשר להתחרט כל החיים שלא עשינו את מה שהיה צריך".

אבל בכל הנוגע לצבירת ההון הפוליטי, הוא מספר שהאסטרטגיה שלו הייתה להיות כמה שיותר כן עם הציבור: "דיברנו עם אנשים בקמפיין, ואמרנו במפורש שנקצץ בהוצאות הממשלה. דיברנו על רפורמות פרו-שוק, וגם על מדיניות ביטחון פנים: אף פושע לא יתחמק מעונש". הוא מספר שאחוזי התמיכה בו גבוהים יותר מאשר מהזמן שהוא נכנס לתפקיד, ושהמפלגה שלו צוברת תמיכה בבחירות המקומיות: "באוקטובר אנחנו מצפים שהחירות תתקדם" הוא אומר, ומכוון לבחירות האמצע בחודש אוקטובר לבית הנבחרים ולשליש מהסנאט, ולשם מפלגתו "החירות מתקדמת".

"מערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית"

מיילי גם סיפר שאחת האג'נדות שלו הייתה הגנה על מערכת המשפט: "אני לא לוקח קרדיט על זה שמערכת המשפט פועלת" ובכך הוא כנראה רומז לפסק הדין שנתן ביהמ"ש העליון הארגנטינאי יום קודם, לפיו הנשיאה לשעבר קריסטינה קירשנר (שהובילה בעבר את המפלגה הפרוניסטית שאותה הוא הדיח בבחירות) הוכנסה לכלא על עבירות שחיתות. "אני מאמין בעקרון הרפובליקני שמערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית. אני הנשיא הראשון שלא התעסק במערכת המשפט", הוא התגאה. הוא גם סיפר שמבחינת מדיניות החוץ, הוא רוצה "מדיניות של שלום וחירות. אמרתי מהיום הראשון מי בנות הברית שלנו יהיו: ארה"ב וישראל".

על הקיצוצים: "לא עבודה של מנתח אלא של שוחט"

לאחר מכן סיפר מיילי על נקודת הפתיחה הקשה של ארגנטינה ערב כניסתו לתפקיד: "ארגנטינה סבלה משילוב של חוסר איזון תקציבי, מחסור במוצרים תחת פיקוח, אינפלציה מעל 200%, ותוצר סטגנטי שלא צמח מאז 2011. גם שער מטבע החוץ של ארגנטינה היה כפול, והתקיימו בו זמנית שער רשמי ושער 'כחול' לא חוקי, כשהפער ביניהם הגיע לפי שלושה. ארגנטינה הפרה שוב ושוב את התוכניות שלה עם קרן המטבע העולמית. היה לנו חוב עומד ל 45 מיליארד דולר ליבואנים, והחוב החיצוני שלנו עמד על 90 מיליארד דולר".

כשמיילי נכנס לתפקיד, היו כאלה שביקרו אותו שהוא לא מממש את התכניות הגרנדיוזיות שהבטיח לבטל את הבנק המרכזי כבר ביום הראשון. "היו אנרכו-קפיליסטים רדיקליים שהאשימו אותי בקומוניזם. אבל אם היינו עושים את זה, לא היינו יכולים לעמוד בחובות שלנו. אם היינו מספיק טיפשים כדי לעשות את זה, המחירים היו מזנקים עוד יותר. היינו רואים בזיזה של סופרמרקטים, והיו מעיפים אותי מהתפקיד. היינו מידרדרים למצב של ונצואלה, והיו משתמשים במקרה שלי כדי להראות את כשלון הרעיונות של חופש".

הוא מספר שהקיצוצים היו "לא עבודה של מנתח, אלא של שוחט. הפסקנו את ההעברות לפרובינציות, פיטרנו 50 אלף עובדי ממשלה ולא חידשנו חוזים ממשלתיים למעט מקרים מיוחדים". הוא מספר שהם גם ביטלו סובסידיות כבדות למוצרי תשתית כמו דלק, שבזמנו "כיסו 20% מהעלות שלהם". הוא ציטט את הכלכלן תומאס סוואל שאמר ש"החוק הראשון של הכלכלה זה מחסור, אין מספיק לכולם. החוק הראשון של פוליטיקה הוא להתעלם מזה'", אבל לדבריו "לא משנה מה יגידו הגנבים, אצמד לאיזון התקציבי לא משנה מה".

כדי לאזן את התקציב, הוא דרש מהשרים לקחת אחריות אישית: "שר הכלכלה (מקביל לשר האוצר - ע.א) קפוטו אמר לשרים 'תביאו קיצוץ של 10% בכל אחד מהמשרדים. ובפגישה הבאה כל אחד הביאו מצגת עם הקיצוצים. בד"כ שר הכלכלה נחשב הרשע שהמשרדים צריכים להתמודד איתו. אבל אצלי, השרים מפחדים להתמודד איתי, לא רק איתו".

מיליי מודה: "היו טעויות בדרך"

באופן יוצא דופן, מיליי גם מספר על טעויות: "הבנו שאנחנו עושים טעות בקניית דולרים כדי לשלם את החובות. במקור, חשבנו שהביקוש לדולרים נובע מהההצמדה שעשינו למטבע. ככה שילמנו 45 מיליארד דולר בחוב, ויחס החוב לתוצר שלנו צנח". אך בגלל מגבלות ההון, מה שבפועל קרה הוא שקניית הדולרים רק הגבירה את הביקוש לכסף, מה ש"דווקא האט את ירידת האינפלציה. לא היה לי נוח עם זה, כי אני לא אוהב אינפלציה. אבל ברגע שהבנו שטעינו, הפסקנו את המדיניות. בשנה הבאה האינפלציה תהיה סיפור רע שכבר נגמר".

השלב הבא היה הסרת המגבלות על שער מטבע החוץ. כדי לעשות את זה, מיליי השיג חבילה מארגונים בינ"ל והנפיק אג"ח, כך ש"החבילה הכוללת היא של 49 מיליארד דולר, מתוכם 20 מיליארד דולר במזומן. כל הממסד הפוליטי אמר שלא נסיר את המגבלות, ועשינו את זה. אחרי זה, אמרו לנו שהמטבע יגיע היישר לתקרה החדשה שקבענו (1,400 פסו לדולר - ע.א) וזה לא קרה. אם האינפלציה שתצא היום תרד מתחת ל-2% בחודש, נהיה בדרך לירידה דרמטית באינפלציה".

ועדיין, ארגנטינאים רבים "יושבים" על דולרים רבים, בחשבונות בנק בחו"ל או במזומן מוחבא. ומיליי אומר שהוא מבין אותם: "ארגנטינאים הבריחו את הכסף החוצה כדי להרוויח מהאינפלציה. אי אפשר לצפות מאנשים לחסוך בגלידה באמצע מדבר סהרה. לגלידה יש ריבית שלילית. אנשים בארגנטינה ניסו לחפש דרכים להתמודד עם הרשע, הגנב, הממשלה", ומתאר את "מס האינפלציה" כ"מכניזם גניבה נוראי". כדי שאנשים יסכימו להוציא דולרים, הוא יצר מקלטי מס למי שמוכנים להחזיר את הדולרים שלהם לכלכלה הרשמית. לדבריו, ברגע שאנשים ירגישו בנוח להשתמש בדולרים לצורכי היום-יום, הכלכלה תהיה מוכנה לדולריזציה וסגירת הבנק המרכזי שהוא הבטיח בבחירות.

הוא מספר שכדי להתמודד עם העוני, הוא ייעל את מערכת הרווחה על ידי הסרת עמותות שהיו "מתווכות" בין מערכת הרווחה לבין העניים, והפכו לכוח פוליטי: "מי שקיבל רווחה היה צריך להעביר חצי ממנה למתווכים. כשרצינו לבטל את זה, הם איימו להביא 100 אלף אנשים לרחוב. אז אמרנו - מי שיחסום כבישים לא יקבל רווחה. גם נתנו לאנשים את האפשרות לדווח על לחץ מהמתווכים, ש'אם לא תגיעו להפגנה הזאת לא תקבלו'. חתכנו את המתווכים, והיום אנשים מקבלים רווחה ישירות ולא צריך לשלם את ההכנסה שלהם לאף אחד. הוצאנו 10 מיליון מעוני, ואנחנו עוזרים לאנשים להשיג כישורים חדשים בשוק העבודה. חינוך והכשרה מקצועית הם קריטיים, וההון האנושי הוא מה שמביא לצמיחה כלכלית" ומוסיף ש"הצמיחה בישראל היא עדות לכך".

עוד כתבות

שדה התעופה בהרצליה. כאלף יחידות דיור ייבנו במקומו / צילום: איל יצהר

הבליץ שהכניס 10 מיליארד שקל לרמ"י: ארבע הערות על מכרזי הקרקעות של סוף השנה

הבליץ של מכרזי רמ"י בדצמבר הכניס לקופתה כמעט 10 מיליארד שקל ● גלובס עם ארבע הערות על מה שמסתתר מאחורי המכרזים

שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

חנו בחניה בבניין במשך 48 שנים. ביהמ"ש קבע שהיא לא שלהם

המפקח על המקרקעין קבע כי שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות - החלטה שצפויה להסיר חסמים משמעותיים בפרויקטים של התחדשות עירונית

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

ללא מנכ''ל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

7 חברות ממשלתיות מחפשות מנכ"ל, ועשרות מיליארדי שקלים בסימן שאלה

מאבקי כוח בין שרים, ועדי עובדים דומיננטיים ומועמדים צעירים מדי משאירים את החברות הקריטיות ביותר עם "הנהלות רפאים" ● כך, רכבת ישראל, מקורות ונגה נותרו בלי שאיש יעמוד בראשן ● בינתיים, מיזמי הענק בתחומי האנרגיה, התחבורה והדיור מתעכבים

ראש הממשלה בנימין נתניהו דוח מיוחד עם ברט באייר, פוקס ניוז, 31.12.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו סיפר שהשופטים ייחסו לתביעה "מניעים פוליטיים". זה לא מה שקרה

אומנם השופטים המליצו למדינה לשקול ויתור על אישום השוחד בתיק 4000, אך לא ייחסו לפרקליטות מניעים פוליטיים בפתיחת התיק או בניהולו ● המשרוקית של גלובס

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הצ'ק־ליסט הפנסיוני: מה חשוב לבדוק בחיסכון?

עבור רוב הישראלים מדובר בנכס הפיננסי הגדול ביותר, אך גם זה שזוכה להכי מעט תשומת־לב ● מדמי הניהול שנמצאים בשפל ועד לטעות המיסוי שחצי מהפורשים מבצעים - אלו הצעדים שחייבים לבצע כדי לוודא שהכסף באמת יחכה לכם ביום הפרישה

חברת סופווייב (SOFWAVE) / צילום: יח''צ/ אסף לוי

עם המלצה מקים קרדשיאן: שמעון אקהויז לוקח את סופווייב לנאסד"ק

חברת האסתטיקה הרפואית של שמעון אקהויז פרסמה תוצאות מקדמיות, עם צמיחה של מעל 50% בהכנסות ● מניית סופווייב זינקה ב-300% מהשפל והיא נסחרת במיליארד שקל

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

עד 15 משכורות: סלקום אישרה פרישה מרצון ל-77 עובדים

מספר הבקשות לפרישה מרצון שהוגשו הוא פי שלושה ממה שאושר בפועל ● סך המענקים החד-פעמיים שישולמו לעובדים עומד על כ-12 מיליון שקל ● הפרישה צפויה להניב לקבוצת סלקום חיסכון שנתי של כ-18 מיליון שקל

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תשיב 300 מיליון שקל שגבתה ביתר מחברות במכרזים של רמ"י

ביהמ"ש המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רמ"י ורשות המסים, לפיו חברות שהשתתפו במכרזים לרכישת מקרקעין, שילמו "הוצאות פיתוח נוספות" וקיבלו קבלה במקום חשבונית מס - זכאיות להחזר מרשות המסים

ח''כ אביחי בוארון / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: החלשת היועמ"שים ומינוי נציב שירות המדינה ללא מכרז

לפי הצעות החוק שאושרו, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יוכפפו למנכ"ל המשרד ולשר במקום ליועצת המשפטית לממשלה, ונתניהו יוכל למנות את נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי – בניגוד לפסיקת בג"ץ

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל / צילום: תמר מצפי

בעלות של 8 מיליארד שקל: נתיבי ישראל בבליץ חריג של מכרזים

בין הפרויקטים בגל המכרזים: שדרוג כביש 44 במקטע שבין בית דגן לניר צבי ובאזור מחלף בית דגן, בהשקעה כוללת של כ־2־2.4 מיליארד שקל ● במסגרת העבודות ישודרג הכביש בחתך מלא, יבוצעו עבודות תשתית נרחבות לאורך הציר, ויוקמו שני מחלפים - מחלף בית דגן ומחלפון כפר חב״ד

"הצבא הגרמני לא הצליח ליירט": תעלומת הרחפנים שריגלו אחר מערכת החץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: רחפנים מסתוריים ריגלו אחרי פריסת מערכת חץ בגרמניה, פרטים חדשים על המטוסים שישראל תרכוש מארה"ב, והממשלה בבריטניה מנסה להתמודד עם גל חרמות מקומי נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

איור: גיל ג'יבלי

תמיד במצב רוח טוב, מנומס ולפעמים גם מתעטש: הכירו את סוכן ה-AI הקולי

בשנה האחרונה קמו בישראל חברות המתמחות בסוכני בינה מלאכותית קוליים, אשר עונים או מוציאים שיחות מכירה, שירות ותמיכה ● בין החברות הגדולות שכבר אימצו את הפיתוח נמצאות בזק, פרטנר, קופ"ח מכבי ואמישראגז אנרג'י, וייתכן שכבר שוחחתם עם הסוכנים שלהן בלי לדעת

פרופ' מייקל היידן / צילום: יח''צ

האיש שמאחורי אקזיט שטבע פספסה: "אנחנו בתור הזהב של הביומד"

פרופ' מייקל היידן, מהגנטיקאים הבכירים בעולם, עזב את טבע כשהייתה שקועה בבור של חובות, וקיבל ממנה שני מוצרים שהחלה לפתח ● אחד מהם הפך בספטמבר האחרון לאקזיט של עד 3.5 מיליארד דולר, כמעט כנגד הסיכויים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על שתי החברות שהקים וצופה עתיד מזהיר לתעשייה

חבילות מחו''ל שהגיעו לישראל / צילום: איל יצהר

מתי בכל זאת נשלם? סימני השאלה שעולים סביב רפורמת היבוא האישי

שבועיים חלפו מאז שהוכפל הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל ל־150 דולר, והשאלות בשטח גוברות ● בינתיים ועדת הכספים החליטה השבוע לפעול לביטולו בדיעבד, וההכרעה עוברת לכנסת

היישוב עלי, יהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה

האוצר מכחיש: לא מתכוונים לפטור את יהודה ושומרון ממס הקרקעות

באוצר שוללים דיווחים על הטבה מתוכננת למתנחלים, אך מודים כי צפוי להיקבע מנגנון קיזוז עם הארנונה המקומית על אדמת בניין ● ההצעה תעלה לוועדת שרים בשבוע הבא

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"תקנו את כולם": בנק אוף אמריקה בהמלצה מדהימה למניות הבנקים הישראליים

בסקירה מעמיקה ומסקרנת יוצאים בבנק אוף אמריקה במחמאות לבנקים הגדולים וסבורים כי הם נכנסים ל"עידן של עודפי הון מאסיביים"

קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר

רווח של מיליארדים: קני רוזנברג מתחיל להיפגש עם הכסף באל על

אל על תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר, שכמעט מחציתו יזרום לרוזנברג, המורווח כ־3.5 מיליארד שקל על השקעתו בחברת התעופה

צורי דבוש בעל שליטה קליל / צילום: איל יצהר

מרוויחה כפול מקליל: מה עמד מאחורי הרכישה החדשה של צורי דבוש?

ביטול היטל ההיצף על יבוא אלומיניום הנחית מכה נוספת על קליל, שמתמודדת גם עם המשבר בענף הבנייה ● בעל השליטה צורי דבוש מסביר מדוע השקיע 44 מיליון שקל ביבואנית גולן צח, ומה היו הגורמים ש"הדליקו אותו" להתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים