גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא ארגנטינה מסביר: "כך עשינו את הנס הכלכלי במדינה"

נשיא ארגנטינה חבייר מיליי הסביר בנאום באוניברסיטה העברית כיצד ממשלתו ביצעה שינוי חד ומוצלח בכלכלת המדינה ● לדבריו, המדיניות שהוביל ניפצה שלושה מיתוסים כלכליים והצליחה להילחם באינפלציה ולהוציא 10 מיליון איש מהעוני

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם
נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי, נאם היום (ה') באוניברסיטה העברית על המדיניות הכלכלית הרדיקלית אותה הוא הוביל בשנה וחצי האחרונות בארגנטינה, מדיניות שהובילה להתאוששות דרמטית של כלכלה כושלת שדהרה לעבר פשיטת הרגל העשירית בתולדותיה.

הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן
הפוטנציאל בים התיכון מוצה? למה ישראל הפסיקה לחפש גז

"באתי לדבר על מה שאנחנו עושים בארגנטינה. להציג את היסודות של מה שיש מי שקוראים לו 'הנס הארגנטינאי'", אמר, ועוד לפני שתיאר את תנאי הפתיחה של ארגנטינה, הוא פתח בשלושה מיתוסים שבעיניו הקדנציה שלו עד כה הפריכה.

"הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני"

"המיתוס הראשון הוא על הכמות והתזמון. מנהיגים ושרי אוצר הטילו ספק בהתאמות התקציביות שלנו (קיצוצים והעלאות מסים במטרה להשוות את ההוצאות להכנסות - ע"א) 'כמה תתאימו, 5% מהתוצר? אולי רק 1% בשנה?' ענינו 'נעשה 5% בחודש'. אמרו לנו שזה בלתי אפשרי, אבל זה בדיוק מה שעשינו. עשינו סדר בפיננסים שלנו, חיסלנו את הגרעון, ובסוף השלב הראשון עשינו התאמה של 7% מהתוצר", סיפר מיילי.

לדבריו, ארגנטינה סבלה לא רק מגרעון גלוי בתקציב, אלא גם בנכסי הבנק המרכזי. "הגרעון שם היה גדול פי שלושה מהגרעון הממשלתי. כדי למנוע היפראינפלציה, היינו צריכים לחסל את שניהם. תוך 6 חודשים, עשינו למעשה התאמה תקציבית של 15% מהתוצר, מה שכולם חשבו שהוא בלתי אפשרי", סיפר.

המיתוס השני, הוא מספר, הוא ש"אם תהיה התאמה תקציבית, זה ייצור מיתון. אמרו שהתוצר יצטמק. לא היה לנו שום אמינות, כי ארגנטינה הייתה ידועה כפושטת רגל סדרתית, וגם אני הגעתי מבחוץ. חששו ממשבר כלכלי גדול, על כל השלכותיו. אבל בניגוד לכל הציפיות, הכלכלה התחילה להתרחב. בסוף 2024, היא כבר צמחה בקצב שנתי של 6%. וכל זה בזמן שהייתה צניחה באינפלציה". מיליי הוסיף ואמר כי"כולם ציפו שהאבטלה והעוני יזנקו, אבל העוני דווקא ירד. הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני".

"המיתוס השלישי הוא שההתאמה היא לא פופולרית" הוא אמר, והתייחס לקשיים הפוליטיים שנלוו לקיצוצים הקשים שהוא יזם. "זה דרש שרים מצוינים, תודה לאל שהצלחנו לאסוף כזאת חבורה. הכרענו יחד ללכת עד הסוף עם כל ההון הפוליטי שיש לנו. ואנחנו יודעים שאנחנו יושבים על 'כיסא חם'. החלטנו שעדיף לשלם את המחיר של לעשות את הדבר הנכון ולעוף מהשלטון, מאשר להתחרט כל החיים שלא עשינו את מה שהיה צריך".

אבל בכל הנוגע לצבירת ההון הפוליטי, הוא מספר שהאסטרטגיה שלו הייתה להיות כמה שיותר כן עם הציבור: "דיברנו עם אנשים בקמפיין, ואמרנו במפורש שנקצץ בהוצאות הממשלה. דיברנו על רפורמות פרו-שוק, וגם על מדיניות ביטחון פנים: אף פושע לא יתחמק מעונש". הוא מספר שאחוזי התמיכה בו גבוהים יותר מאשר מהזמן שהוא נכנס לתפקיד, ושהמפלגה שלו צוברת תמיכה בבחירות המקומיות: "באוקטובר אנחנו מצפים שהחירות תתקדם" הוא אומר, ומכוון לבחירות האמצע בחודש אוקטובר לבית הנבחרים ולשליש מהסנאט, ולשם מפלגתו "החירות מתקדמת".

"מערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית"

מיילי גם סיפר שאחת האג'נדות שלו הייתה הגנה על מערכת המשפט: "אני לא לוקח קרדיט על זה שמערכת המשפט פועלת" ובכך הוא כנראה רומז לפסק הדין שנתן ביהמ"ש העליון הארגנטינאי יום קודם, לפיו הנשיאה לשעבר קריסטינה קירשנר (שהובילה בעבר את המפלגה הפרוניסטית שאותה הוא הדיח בבחירות) הוכנסה לכלא על עבירות שחיתות. "אני מאמין בעקרון הרפובליקני שמערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית. אני הנשיא הראשון שלא התעסק במערכת המשפט", הוא התגאה. הוא גם סיפר שמבחינת מדיניות החוץ, הוא רוצה "מדיניות של שלום וחירות. אמרתי מהיום הראשון מי בנות הברית שלנו יהיו: ארה"ב וישראל".

על הקיצוצים: "לא עבודה של מנתח אלא של שוחט"

לאחר מכן סיפר מיילי על נקודת הפתיחה הקשה של ארגנטינה ערב כניסתו לתפקיד: "ארגנטינה סבלה משילוב של חוסר איזון תקציבי, מחסור במוצרים תחת פיקוח, אינפלציה מעל 200%, ותוצר סטגנטי שלא צמח מאז 2011. גם שער מטבע החוץ של ארגנטינה היה כפול, והתקיימו בו זמנית שער רשמי ושער 'כחול' לא חוקי, כשהפער ביניהם הגיע לפי שלושה. ארגנטינה הפרה שוב ושוב את התוכניות שלה עם קרן המטבע העולמית. היה לנו חוב עומד ל 45 מיליארד דולר ליבואנים, והחוב החיצוני שלנו עמד על 90 מיליארד דולר".

כשמיילי נכנס לתפקיד, היו כאלה שביקרו אותו שהוא לא מממש את התכניות הגרנדיוזיות שהבטיח לבטל את הבנק המרכזי כבר ביום הראשון. "היו אנרכו-קפיליסטים רדיקליים שהאשימו אותי בקומוניזם. אבל אם היינו עושים את זה, לא היינו יכולים לעמוד בחובות שלנו. אם היינו מספיק טיפשים כדי לעשות את זה, המחירים היו מזנקים עוד יותר. היינו רואים בזיזה של סופרמרקטים, והיו מעיפים אותי מהתפקיד. היינו מידרדרים למצב של ונצואלה, והיו משתמשים במקרה שלי כדי להראות את כשלון הרעיונות של חופש".

הוא מספר שהקיצוצים היו "לא עבודה של מנתח, אלא של שוחט. הפסקנו את ההעברות לפרובינציות, פיטרנו 50 אלף עובדי ממשלה ולא חידשנו חוזים ממשלתיים למעט מקרים מיוחדים". הוא מספר שהם גם ביטלו סובסידיות כבדות למוצרי תשתית כמו דלק, שבזמנו "כיסו 20% מהעלות שלהם". הוא ציטט את הכלכלן תומאס סוואל שאמר ש"החוק הראשון של הכלכלה זה מחסור, אין מספיק לכולם. החוק הראשון של פוליטיקה הוא להתעלם מזה'", אבל לדבריו "לא משנה מה יגידו הגנבים, אצמד לאיזון התקציבי לא משנה מה".

כדי לאזן את התקציב, הוא דרש מהשרים לקחת אחריות אישית: "שר הכלכלה (מקביל לשר האוצר - ע.א) קפוטו אמר לשרים 'תביאו קיצוץ של 10% בכל אחד מהמשרדים. ובפגישה הבאה כל אחד הביאו מצגת עם הקיצוצים. בד"כ שר הכלכלה נחשב הרשע שהמשרדים צריכים להתמודד איתו. אבל אצלי, השרים מפחדים להתמודד איתי, לא רק איתו".

מיליי מודה: "היו טעויות בדרך"

באופן יוצא דופן, מיליי גם מספר על טעויות: "הבנו שאנחנו עושים טעות בקניית דולרים כדי לשלם את החובות. במקור, חשבנו שהביקוש לדולרים נובע מהההצמדה שעשינו למטבע. ככה שילמנו 45 מיליארד דולר בחוב, ויחס החוב לתוצר שלנו צנח". אך בגלל מגבלות ההון, מה שבפועל קרה הוא שקניית הדולרים רק הגבירה את הביקוש לכסף, מה ש"דווקא האט את ירידת האינפלציה. לא היה לי נוח עם זה, כי אני לא אוהב אינפלציה. אבל ברגע שהבנו שטעינו, הפסקנו את המדיניות. בשנה הבאה האינפלציה תהיה סיפור רע שכבר נגמר".

השלב הבא היה הסרת המגבלות על שער מטבע החוץ. כדי לעשות את זה, מיליי השיג חבילה מארגונים בינ"ל והנפיק אג"ח, כך ש"החבילה הכוללת היא של 49 מיליארד דולר, מתוכם 20 מיליארד דולר במזומן. כל הממסד הפוליטי אמר שלא נסיר את המגבלות, ועשינו את זה. אחרי זה, אמרו לנו שהמטבע יגיע היישר לתקרה החדשה שקבענו (1,400 פסו לדולר - ע.א) וזה לא קרה. אם האינפלציה שתצא היום תרד מתחת ל-2% בחודש, נהיה בדרך לירידה דרמטית באינפלציה".

ועדיין, ארגנטינאים רבים "יושבים" על דולרים רבים, בחשבונות בנק בחו"ל או במזומן מוחבא. ומיליי אומר שהוא מבין אותם: "ארגנטינאים הבריחו את הכסף החוצה כדי להרוויח מהאינפלציה. אי אפשר לצפות מאנשים לחסוך בגלידה באמצע מדבר סהרה. לגלידה יש ריבית שלילית. אנשים בארגנטינה ניסו לחפש דרכים להתמודד עם הרשע, הגנב, הממשלה", ומתאר את "מס האינפלציה" כ"מכניזם גניבה נוראי". כדי שאנשים יסכימו להוציא דולרים, הוא יצר מקלטי מס למי שמוכנים להחזיר את הדולרים שלהם לכלכלה הרשמית. לדבריו, ברגע שאנשים ירגישו בנוח להשתמש בדולרים לצורכי היום-יום, הכלכלה תהיה מוכנה לדולריזציה וסגירת הבנק המרכזי שהוא הבטיח בבחירות.

הוא מספר שכדי להתמודד עם העוני, הוא ייעל את מערכת הרווחה על ידי הסרת עמותות שהיו "מתווכות" בין מערכת הרווחה לבין העניים, והפכו לכוח פוליטי: "מי שקיבל רווחה היה צריך להעביר חצי ממנה למתווכים. כשרצינו לבטל את זה, הם איימו להביא 100 אלף אנשים לרחוב. אז אמרנו - מי שיחסום כבישים לא יקבל רווחה. גם נתנו לאנשים את האפשרות לדווח על לחץ מהמתווכים, ש'אם לא תגיעו להפגנה הזאת לא תקבלו'. חתכנו את המתווכים, והיום אנשים מקבלים רווחה ישירות ולא צריך לשלם את ההכנסה שלהם לאף אחד. הוצאנו 10 מיליון מעוני, ואנחנו עוזרים לאנשים להשיג כישורים חדשים בשוק העבודה. חינוך והכשרה מקצועית הם קריטיים, וההון האנושי הוא מה שמביא לצמיחה כלכלית" ומוסיף ש"הצמיחה בישראל היא עדות לכך".

עוד כתבות

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח פעילות קופות החולים: שלוש קופות הגיעו לאיזון תקציבי, ואחת לא

ממשרד הבריאות נמסר כי הגירעון של שירותי בריאות כללית בשנת 2024 הוא משמעותי ומחייב מתן מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות ובזמינות השירות למבוטחים ● ובכמה גדל סל הבריאות לפי הדוח?

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף, ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבן מירן, המינוי של טראמפ לפד הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי מורגן

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

עומר אדם בקמפיין לאומי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

לאומי ודיסקונט ראש בראש: מי הפרסומת הזכורה ביותר, ומי הפרסומת האהובה

בנק לאומי אחראי השבוע לפרסומת הזכורה ביותר, ואילו בנק דיסקונט מתברג במקום השני בזכירות - אך הראשון באהדה. כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● פרטנר משלבת בין הדור הצעיר לשיר בן כ–60 שנה, ומתברגת גבוה

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

המשרוקית. על הפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק / צילום: ap, Alex Brandon

הלקח החשוב מהפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק - שהגיעו גם לארץ

דקות אחרי הירי ביוטה, היו כבר מי ש"ידעו" מי הרוצח ומה המניעים שלו ● עד כה תיאוריות שונות הופרכו שוב ושוב, אבל זה לא מפריע להן להמשיך ללוות אותנו ● הפרשה מלמדת אותנו שיעור קריטי בצריכת מידע בסביבה טכנולוגית

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

"עובדים על ההסכם כבר שנה, טראמפ לא היה מעורב": פרטים חדשים על עסקת אנבידיה-אינטל

"אני בתפקיד הזה כבר חצי שנה - וכבר ביומי הראשון בו עסקתי בפרטי ההסכם", גילה מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, במסיבת עיתונאים לרגל חתימת עסקת הענק ההיסטורית בין שתי החברות ● ראש תחום מניות טכנולוגיה בבית ההשקעות האמריקאי DA Davidson: "המוטיבציה של אנבידיה להשקיע באינטל היא כפולה - היא יכולה לעזור לגוון חלק מהייצור הרחק מ-TSMC והיא יכולה לתמוך בממשל האמריקאי"

מאגר תמר. בעיגול: אהרון פרנקל / צילומים: מארק ישראל סלם, מורג ביטן

יומיים ברצף: אהרון פרנקל קונה עוד מניות תמר פטרוליום ב־52 מיליון שקל

יום אחד בלבד לאחר רכישת 9% ממניות תמר פטרוליום, איש העסקים אהרון פרנקל ממשיך להגדיל את החזקותיו ומוסיף 1.5% נוספים בסכום של 52 מיליון שקל ● הרכישה הנוכחית מעלה את פרנקל להחזקה של 17.5% ממניות תמר פטרוליום בשווי של 612 מיליון שקל