גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא ארגנטינה מסביר: "כך עשינו את הנס הכלכלי במדינה"

נשיא ארגנטינה חבייר מיליי הסביר בנאום באוניברסיטה העברית כיצד ממשלתו ביצעה שינוי חד ומוצלח בכלכלת המדינה ● לדבריו, המדיניות שהוביל ניפצה שלושה מיתוסים כלכליים והצליחה להילחם באינפלציה ולהוציא 10 מיליון איש מהעוני

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם
נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי / צילום: דודי סאלם

נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי, נאם היום (ה') באוניברסיטה העברית על המדיניות הכלכלית הרדיקלית אותה הוא הוביל בשנה וחצי האחרונות בארגנטינה, מדיניות שהובילה להתאוששות דרמטית של כלכלה כושלת שדהרה לעבר פשיטת הרגל העשירית בתולדותיה.

הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן
הפוטנציאל בים התיכון מוצה? למה ישראל הפסיקה לחפש גז

"באתי לדבר על מה שאנחנו עושים בארגנטינה. להציג את היסודות של מה שיש מי שקוראים לו 'הנס הארגנטינאי'", אמר, ועוד לפני שתיאר את תנאי הפתיחה של ארגנטינה, הוא פתח בשלושה מיתוסים שבעיניו הקדנציה שלו עד כה הפריכה.

"הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני"

"המיתוס הראשון הוא על הכמות והתזמון. מנהיגים ושרי אוצר הטילו ספק בהתאמות התקציביות שלנו (קיצוצים והעלאות מסים במטרה להשוות את ההוצאות להכנסות - ע"א) 'כמה תתאימו, 5% מהתוצר? אולי רק 1% בשנה?' ענינו 'נעשה 5% בחודש'. אמרו לנו שזה בלתי אפשרי, אבל זה בדיוק מה שעשינו. עשינו סדר בפיננסים שלנו, חיסלנו את הגרעון, ובסוף השלב הראשון עשינו התאמה של 7% מהתוצר", סיפר מיילי.

לדבריו, ארגנטינה סבלה לא רק מגרעון גלוי בתקציב, אלא גם בנכסי הבנק המרכזי. "הגרעון שם היה גדול פי שלושה מהגרעון הממשלתי. כדי למנוע היפראינפלציה, היינו צריכים לחסל את שניהם. תוך 6 חודשים, עשינו למעשה התאמה תקציבית של 15% מהתוצר, מה שכולם חשבו שהוא בלתי אפשרי", סיפר.

המיתוס השני, הוא מספר, הוא ש"אם תהיה התאמה תקציבית, זה ייצור מיתון. אמרו שהתוצר יצטמק. לא היה לנו שום אמינות, כי ארגנטינה הייתה ידועה כפושטת רגל סדרתית, וגם אני הגעתי מבחוץ. חששו ממשבר כלכלי גדול, על כל השלכותיו. אבל בניגוד לכל הציפיות, הכלכלה התחילה להתרחב. בסוף 2024, היא כבר צמחה בקצב שנתי של 6%. וכל זה בזמן שהייתה צניחה באינפלציה". מיליי הוסיף ואמר כי"כולם ציפו שהאבטלה והעוני יזנקו, אבל העוני דווקא ירד. הוצאנו 10 מיליון אנשים מעוני".

"המיתוס השלישי הוא שההתאמה היא לא פופולרית" הוא אמר, והתייחס לקשיים הפוליטיים שנלוו לקיצוצים הקשים שהוא יזם. "זה דרש שרים מצוינים, תודה לאל שהצלחנו לאסוף כזאת חבורה. הכרענו יחד ללכת עד הסוף עם כל ההון הפוליטי שיש לנו. ואנחנו יודעים שאנחנו יושבים על 'כיסא חם'. החלטנו שעדיף לשלם את המחיר של לעשות את הדבר הנכון ולעוף מהשלטון, מאשר להתחרט כל החיים שלא עשינו את מה שהיה צריך".

אבל בכל הנוגע לצבירת ההון הפוליטי, הוא מספר שהאסטרטגיה שלו הייתה להיות כמה שיותר כן עם הציבור: "דיברנו עם אנשים בקמפיין, ואמרנו במפורש שנקצץ בהוצאות הממשלה. דיברנו על רפורמות פרו-שוק, וגם על מדיניות ביטחון פנים: אף פושע לא יתחמק מעונש". הוא מספר שאחוזי התמיכה בו גבוהים יותר מאשר מהזמן שהוא נכנס לתפקיד, ושהמפלגה שלו צוברת תמיכה בבחירות המקומיות: "באוקטובר אנחנו מצפים שהחירות תתקדם" הוא אומר, ומכוון לבחירות האמצע בחודש אוקטובר לבית הנבחרים ולשליש מהסנאט, ולשם מפלגתו "החירות מתקדמת".

"מערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית"

מיילי גם סיפר שאחת האג'נדות שלו הייתה הגנה על מערכת המשפט: "אני לא לוקח קרדיט על זה שמערכת המשפט פועלת" ובכך הוא כנראה רומז לפסק הדין שנתן ביהמ"ש העליון הארגנטינאי יום קודם, לפיו הנשיאה לשעבר קריסטינה קירשנר (שהובילה בעבר את המפלגה הפרוניסטית שאותה הוא הדיח בבחירות) הוכנסה לכלא על עבירות שחיתות. "אני מאמין בעקרון הרפובליקני שמערכת המשפט צריכה לפעול בצורה חופשית. אני הנשיא הראשון שלא התעסק במערכת המשפט", הוא התגאה. הוא גם סיפר שמבחינת מדיניות החוץ, הוא רוצה "מדיניות של שלום וחירות. אמרתי מהיום הראשון מי בנות הברית שלנו יהיו: ארה"ב וישראל".

על הקיצוצים: "לא עבודה של מנתח אלא של שוחט"

לאחר מכן סיפר מיילי על נקודת הפתיחה הקשה של ארגנטינה ערב כניסתו לתפקיד: "ארגנטינה סבלה משילוב של חוסר איזון תקציבי, מחסור במוצרים תחת פיקוח, אינפלציה מעל 200%, ותוצר סטגנטי שלא צמח מאז 2011. גם שער מטבע החוץ של ארגנטינה היה כפול, והתקיימו בו זמנית שער רשמי ושער 'כחול' לא חוקי, כשהפער ביניהם הגיע לפי שלושה. ארגנטינה הפרה שוב ושוב את התוכניות שלה עם קרן המטבע העולמית. היה לנו חוב עומד ל 45 מיליארד דולר ליבואנים, והחוב החיצוני שלנו עמד על 90 מיליארד דולר".

כשמיילי נכנס לתפקיד, היו כאלה שביקרו אותו שהוא לא מממש את התכניות הגרנדיוזיות שהבטיח לבטל את הבנק המרכזי כבר ביום הראשון. "היו אנרכו-קפיליסטים רדיקליים שהאשימו אותי בקומוניזם. אבל אם היינו עושים את זה, לא היינו יכולים לעמוד בחובות שלנו. אם היינו מספיק טיפשים כדי לעשות את זה, המחירים היו מזנקים עוד יותר. היינו רואים בזיזה של סופרמרקטים, והיו מעיפים אותי מהתפקיד. היינו מידרדרים למצב של ונצואלה, והיו משתמשים במקרה שלי כדי להראות את כשלון הרעיונות של חופש".

הוא מספר שהקיצוצים היו "לא עבודה של מנתח, אלא של שוחט. הפסקנו את ההעברות לפרובינציות, פיטרנו 50 אלף עובדי ממשלה ולא חידשנו חוזים ממשלתיים למעט מקרים מיוחדים". הוא מספר שהם גם ביטלו סובסידיות כבדות למוצרי תשתית כמו דלק, שבזמנו "כיסו 20% מהעלות שלהם". הוא ציטט את הכלכלן תומאס סוואל שאמר ש"החוק הראשון של הכלכלה זה מחסור, אין מספיק לכולם. החוק הראשון של פוליטיקה הוא להתעלם מזה'", אבל לדבריו "לא משנה מה יגידו הגנבים, אצמד לאיזון התקציבי לא משנה מה".

כדי לאזן את התקציב, הוא דרש מהשרים לקחת אחריות אישית: "שר הכלכלה (מקביל לשר האוצר - ע.א) קפוטו אמר לשרים 'תביאו קיצוץ של 10% בכל אחד מהמשרדים. ובפגישה הבאה כל אחד הביאו מצגת עם הקיצוצים. בד"כ שר הכלכלה נחשב הרשע שהמשרדים צריכים להתמודד איתו. אבל אצלי, השרים מפחדים להתמודד איתי, לא רק איתו".

מיליי מודה: "היו טעויות בדרך"

באופן יוצא דופן, מיליי גם מספר על טעויות: "הבנו שאנחנו עושים טעות בקניית דולרים כדי לשלם את החובות. במקור, חשבנו שהביקוש לדולרים נובע מהההצמדה שעשינו למטבע. ככה שילמנו 45 מיליארד דולר בחוב, ויחס החוב לתוצר שלנו צנח". אך בגלל מגבלות ההון, מה שבפועל קרה הוא שקניית הדולרים רק הגבירה את הביקוש לכסף, מה ש"דווקא האט את ירידת האינפלציה. לא היה לי נוח עם זה, כי אני לא אוהב אינפלציה. אבל ברגע שהבנו שטעינו, הפסקנו את המדיניות. בשנה הבאה האינפלציה תהיה סיפור רע שכבר נגמר".

השלב הבא היה הסרת המגבלות על שער מטבע החוץ. כדי לעשות את זה, מיליי השיג חבילה מארגונים בינ"ל והנפיק אג"ח, כך ש"החבילה הכוללת היא של 49 מיליארד דולר, מתוכם 20 מיליארד דולר במזומן. כל הממסד הפוליטי אמר שלא נסיר את המגבלות, ועשינו את זה. אחרי זה, אמרו לנו שהמטבע יגיע היישר לתקרה החדשה שקבענו (1,400 פסו לדולר - ע.א) וזה לא קרה. אם האינפלציה שתצא היום תרד מתחת ל-2% בחודש, נהיה בדרך לירידה דרמטית באינפלציה".

ועדיין, ארגנטינאים רבים "יושבים" על דולרים רבים, בחשבונות בנק בחו"ל או במזומן מוחבא. ומיליי אומר שהוא מבין אותם: "ארגנטינאים הבריחו את הכסף החוצה כדי להרוויח מהאינפלציה. אי אפשר לצפות מאנשים לחסוך בגלידה באמצע מדבר סהרה. לגלידה יש ריבית שלילית. אנשים בארגנטינה ניסו לחפש דרכים להתמודד עם הרשע, הגנב, הממשלה", ומתאר את "מס האינפלציה" כ"מכניזם גניבה נוראי". כדי שאנשים יסכימו להוציא דולרים, הוא יצר מקלטי מס למי שמוכנים להחזיר את הדולרים שלהם לכלכלה הרשמית. לדבריו, ברגע שאנשים ירגישו בנוח להשתמש בדולרים לצורכי היום-יום, הכלכלה תהיה מוכנה לדולריזציה וסגירת הבנק המרכזי שהוא הבטיח בבחירות.

הוא מספר שכדי להתמודד עם העוני, הוא ייעל את מערכת הרווחה על ידי הסרת עמותות שהיו "מתווכות" בין מערכת הרווחה לבין העניים, והפכו לכוח פוליטי: "מי שקיבל רווחה היה צריך להעביר חצי ממנה למתווכים. כשרצינו לבטל את זה, הם איימו להביא 100 אלף אנשים לרחוב. אז אמרנו - מי שיחסום כבישים לא יקבל רווחה. גם נתנו לאנשים את האפשרות לדווח על לחץ מהמתווכים, ש'אם לא תגיעו להפגנה הזאת לא תקבלו'. חתכנו את המתווכים, והיום אנשים מקבלים רווחה ישירות ולא צריך לשלם את ההכנסה שלהם לאף אחד. הוצאנו 10 מיליון מעוני, ואנחנו עוזרים לאנשים להשיג כישורים חדשים בשוק העבודה. חינוך והכשרה מקצועית הם קריטיים, וההון האנושי הוא מה שמביא לצמיחה כלכלית" ומוסיף ש"הצמיחה בישראל היא עדות לכך".

עוד כתבות

אריה דרעי ודוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

התפקיד הנחשק שהצית מאבק בין דוד אמסלם לאריה דרעי

המשנה למנכ"ל משרד הפנים משה מור יוסף, המזוהה עם ש"ס, נבחר ע"י ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל החברה למתנ"סים, אך המינוי מצוי בבדיקת הוועדה למינויים לאחר פנייה בנושא זיקות פוליטיות ● במקביל סומנה מועמדת נוספת שנתמכת ע"י אמסלם ● התפקיד נחשב לבעל משקל רב: החברה אחראית על תקציב של כ־5 מיליארד שקל ומהווה מנוף משמעותי ביחסים מול הרשויות המקומיות

מטוס קרב מסוג F-15 / צילום: ap

"האיראנים משפרים יכולות": מה אפשר ללמוד מהפלת המטוס האמריקאי?

אירועי סוף השבוע - שכללו לראשונה הפלת מטוס אמריקאי באיראן - לא באמת מערערים את השליטה האווירית שישראל וארה"ב השיגו בחודש האחרון בשמי טהרן ● ובכל זאת, מה בעצם קרה שם, והאם יש סיבה לדאגה? ● שאלת השעה

מטוס אמריקאי שנהרס לכאורה באיראן, במהלך המאמצים לאיתור הנווט / צילום: Reuters

36 שעות בשטח אויב: איך שרד הנווט האמריקאי באיראן?

כוחות מיוחדים אמריקאים השלימו היום מבצע חילוץ מורכב בתוך איראן, לאחר שמטוס F-15E הופל ביום שישי, והנווט נותר מאחור בשטח עוין ● לפי הדיווחים, הנווט הסתמך על הכשרת ההישרדות שלו כדי להתחמק מחטיפה, התרחק מההריסות, טיפס לרכס גבוה והסתתר, תוך שהוא מאותת לכוחות החילוץ באמצעות מכשיר קשר מתקדם

אבישי אברהמי, עידו גל, יהוא עופר / צילום: שלומי יוסף, קרן הברברג, אלן צצקין

הישראלית החדשה שתצטרף לבורסה בת"א, וזו שרכשה בחזרה כ-30% ממניותיה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● אודיסייט, המפתחת פתרונות ניטור על בסיס חיזוי מבוסס AI, נרשמה ברישום כפול ותחל להיסחר השבוע בת"א ● וויקס השלימה מכרז לרכישה עצמית של מניות וקנתה בחזרה כ-30% ממניותיה ● גם ריסקיפייד רכשה בחזרה ממניותיה מקרן פיטנגו

הקלישאה הגדולה מכולן: גלידת שוקולד / צילום: Shutterstock

כמה מתוק זה יותר מדי? מחקר חדש מערער על המלצה מרכזית בתזונה

מחקר חדש חושף כי בניגוד לגישה של גורמים מסוימים בבריאות הציבור, לא נראה כי הטעם המתוק ממכר, או שהחשיפה למתוק מובילה לצריכה עודפת של מזון ובפרט מזון פחות בריא בהמשך ● בנוסף, לא נמצאה השפעה משמעותית על סוכרת או בריאות הלב

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

שני רק לדצמבר: מה מאיים על הפוטנציאל של אפריל בשווקים?

עליית האינפלציה והחשש מהעלאות ריבית מצד הפד עלולים לקלקל את החגיגה המסורתית של אפריל ● אך רווחי החברות הצפויים להתפרסם בקרוב וההיסטוריה של המלחמות עשויים לשמור על שמו הטוב

מטוס ''רפאל'' מתוצרת צרפת / צילום: ap

באיחוד האמירויות ביטלו פרויקט של מיליארדים עם צרפת. ומה הקשר למלחמה?

עפ"י דיווח בצרפת, איחוד האמירויות נסוגה מעסקה בשווי 3.5 מיליארד אירו לפיתוח הדור הבא של מטוסי קרב צרפתיים מסוג "רפאל" ● העסקה בוטלה בדצמבר האחרון אך היא מסמלת התרופפות ביחסים, שעשויה להעמיק על רקע החלטתה של צרפת שלא להתערב מבחינה צבאית במלחמה

עדי לויתן / צילום: טל שחר

מנכ"לית אנלייט החדשה על הבעלים: "כשהוא רואה שאני שולטת, הוא לוקח צעד אחורה"

באוקטובר האחרון חזרה עדי לויתן לארץ, אחרי שנים בענקיות בינלאומיות, וקיבלה את המושכות לחברת האנרגיה המתחדשת אנלייט ● כעת מצופה ממנה לשמור על הביצועים הגבוהים של החברה, שרשמה זינוק של כ-150% ברווח בשנה החולפת ● בראיון היא מספרת על ההחלטה הקשה שהיא נדרשת לה, ולמה לדעתה יש מעט מנכ"ליות בבורסה

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר דורש להאריך את חופשת הפסח בשל המלחמה, ארגוני המורים מתנגדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבקש לבטל את הלמידה מרחוק ולהוציא את התלמידים והמורים לחופשה של עד שלושה שבועות, תוך קיזוז הימים מהחופש הגדול ● במשרד החינוך ובארגוני המורים מתנגדים ● באוצר מזהירים מנזק של מעל מיליארד שקל בשבוע כתוצאה מלימודי הזום שמשאירים את הילדים בבית, ומאיימים בחקיקת בזק

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, והאם הגיע הזמן למכור את הלהיט של וול סטריט?

השווקים בדריכות שיא לקראת תפוגת האולטימטום של טראמפ לאיראן ● וול סטריט סגרה שבוע ירוק ראשון מאז פרוץ המלחמה, אך אי־הוודאות נותרה גבוהה, ומחירי הנפט קפצו ● האינפלציה בארה"ב צפויה לרשום את הקפיצה החודשית הגדולה מאז 2022 ● וגם: אחרי שהמריאו במאות אחוזים בשנה האחרונה, האנליסט הוותיק שמעריך - הגיע הזמן למכור את מניות שבבי הזיכרון ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

רחפני FPV של חיזבאללה משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר / צילום: ap, Asgaripour Majid

"מספיק לפגוע רק בחלק": האיום של טראמפ מעביר את המלחמה לשלב הבא

האולטימטום האמריקאי מתקרב לפקיעה, והמסר ברור: פתיחת מצרי הורמוז - או מעבר לתקיפת תשתיות ● המשמעות עלולה להיות שיתוק כלכלי וצבאי באיראן ובמקביל הסלמה אזורית רחבה ● לכן, לדברי מומחה בנושא, "הפגיעה חייבת להיות נרחבת ומהירה - לא הדרגתית"

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

למרות התנגדות העירייה: פאוורג'ן ושמיר אנרגיה יקימו תחנת כוח ליד בית שמש

הממשלה מתקדמת עם פרויקט תחנת הכוח "דוד": לאחר הדחייה בינואר, השותפות קיבלה הסמכה ראשונית ותעבור כעת לבחינת הוות"ל ואישור סופי • התחנה, בהספק של עד 900 מגה־וואט, מיועדת לחזק את ביטחון האנרגיה ולספק חשמל לכ-400 אלף משקי בית

קרנות נאמנות / צילום: Shutterstock

הלהיט של קרנות הנאמנות מגלה: המשקיעים מהמרים על השקל

לפי ניתוח זרימת הכספים של מיטב, הציבור בורח מהתנודתיות אל האפיקים הסולידיים: קרנות כספיות ואג"ח מדינה ● פדיונות גדולים נרשמו בקרנות הסל על חו"ל לטובת קרנות מחקות על נכסים בישראל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הפתעה: מנכ"ל התעשייה האווירית ימונה ליו"ר

אחרי הפארסה במינוי יו"ר לתעשייה האווירית ופרישתו של המועמד האחרון סילבן שלום, סיכמו השרים ישראל כ"ץ ודוד אמסלם על המינוי המפתיע

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

רגע לפני פקיעת האולטימטום: ההפתעה הגדולה של המלחמה וההשלכות

ההערכה הרווחת ערב המלחמה שקרסה ● ביבשת הצומחת בעולם גילו לפתע שנתיב שייט אחד יכול להביא למשבר מזון ● תגובת השווקים ביחס למשבר האנרגיה של שנות ה-70 ● והמוניטין שקרס למדינות המפרץ ● ההפתעות הכלכליות בסיכום חמישה שבועות של מלחמה ● טור אורח

נתב''ג בזמן המלחמה / צילום: מיכל אלוני

הקלה נוספת בנתב"ג: החל מחצות – עד 100 נוסעים בטיסות יוצאות

ההחלטה התקבלה בהערכת מצב ביטחונית שנערכה היום במשרד התחבורה ובגורמי הביטחון ● מדובר בהקלה נוספת לעומת ההחלטה מסוף השבוע, אז הוגדלה המכסה ל-80 נוסעים לכל טיסה יוצאת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין-פנטון, ''הארץ''

נתניהו הבטיח להתערב, אבל מאות אלפי עובדים יקבלו השבוע שכר מקוצץ

מתווה החל"ת שאושר קובע כי במגזר הפרטי רק מי שנעדר לפחות עשרה ימים יזכה לפיצוי מהמדינה ● אלפים שנשארו בבית בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא מענה ● והמעסיקים עדיין מחכים

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני, 4 באפריל / צילום: ap, Maya Levin

איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?

בשבועות האחרונים יותר ויותר טילים ושברי טילים נופלים בערי המרכז הסמוכות לת"א ● ראש עיריית רמת גן אף הכריז בשבת כי "האיראנים לצערנו לא יודעים לכוון", אך המציאות קצת יותר מורכבת ● וגם: למה למשטר האיראני יש אינטרס לכוון דווקא לבני ברק? ● שאלת השעה

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

הרגע שבו מבצע החילוץ הדרמטי באיראן כמעט נכשל

מקורות אמריקאים סיפרו לרויטרס כיצד כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב כמעט נתקעו על אדמת איראן, על ההחלטה הלא שגרתית שהתקבלה ועל מבצע ההטעיה בשטח