גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפוחים לתפוזים: האם ואיך נכון להשוות את מחירי הפירות בין ממשלות?

ראש האופוזיציה יאיר לפיד ביקש להשתמש במחירים הגבוהים של פירות מסוימים כאינדיקטור ליוקר המחיה תחת הממשלה המכהנת ● אלא שהוא התעלם מהתנודתיות של מוצרים עונתיים מעין אלה, ומכך שלממשלה יש שליטה מוגבלת על עלות הסחורות ● אז למה כואב לנו בכיס יותר מבעבר? ● המשרוקית של גלובס

יאיר לפיד | צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
יאיר לפיד | צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

הקיץ הגיע ואיתו פירות העונה האהובים, שמחירם כואב בכיס. "הענבים כבר 40 שקל לקילו", אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד בכאן ב', כראיה לכך שהממשלה מעלה את יוקר המחיה. אצלו, לדבריו, זה לא היה ככה. "(כש)אני הייתי ראש ממשלה… משמש לא עלה 55 שקל לקילו", הוא נתן דוגמה אחרת בגלי צה"ל. אבל מכל הביקורות שאפשר להעביר על הממשלה המכהנת, האם מחירי הפירות הם אינדיקטור טוב? בדקנו.

המשרוקית | איראן רוצה לפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני - מה זה אומר?
המשרוקית מארחת | "יש שני דברים אינסופיים": המשפטים שאיינשטיין לא אמר
המשרוקית | כיצד עובד תהליך ההדחה של חבר כנסת?

איך נכון להשוות?

הבעיה הראשונה בהשוואה של לפיד היא שמחירי פירות וירקות הם עניין תנודתי מאוד, שכן מדובר במוצרים עונתיים. לכן, לא רק שהמחיר שלהם משתנה בין הקמעונאים והירקנים בדומה למוצרים לא מפוקחים אחרים, הוא גם משתנה בהתאם לעונות השנה. למשל, פרי יקר יותר בתחילה העונה שלו מאשר בשיאה. מסיבה זו, אם רוצים להשוות בין המחירים תחת ראש הממשלה לפיד לבין המחירים כעת, יש לעשות זאת בין תקופות מקבילות, ולא בין חודשים שונים בשנים שונות. כיוון שלפיד היה ראש הממשלה בין 1 ביולי ל־29 בדצמבר 2022, ב־2025 אנחנו עדיין לא נמצאים בתקופה בת־השוואה לכהונתו.

בעיה שנייה בהשוואה זו היא הבחירה בפירות ספציפיים, שעלולה להתגלות כצ'רי פיקינג. לפי פרופ' איל קמחי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי, אם רק פרי אחד או שניים התייקרו משמעותית, והשאר התייקרו פחות או אף הוזלו, הצרכנים יכולים לבחור לרכוש פרי אחר. לכן, הוא מסביר, יש לבחון את המחיר הכללי של הפירות, כדי להבין אם הציבור יכול להרשות לעצמו לרכוש אותם.

כדי להשוות לממשלה הקודמת, בדקנו את החודשים ינואר-אפריל בשנים 2022-2025. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) חישבה את מחירי הפירות לפי הבסיס בו ב־2000 מחירם היה ערך 100, ומשם בדקו כיצד הם השתנו באופן יחסי. אם נסתכל על המגמה בין 2022 ל־2025, נראה שהמגמה הכללית היא אכן של עלייה (למעט ירידה קלה ב־2023). אם בינואר 2022 הערך של מחירי הפירות עמד על 187.7, עד ינואר 2025 הוא כבר עמד על 215.5 - עלייה של 15%. אם נשווה בין חודשי אפריל, הרי שהם עלו מ־200.7 ל־244.9 - עלייה של 22%. העליות האלה חדות יותר מאלה שהיו על פני אותה תקופת זמן לפני הממשלה הקודמת, בין 2019 ל־2022.

נכון לקחת קרדיט?

אז לפיד צודק שבתקופתו מחירי הפירות היו נמוכים משמעותית מאשר עכשיו. אבל זה מוביל לשאלת המשך: האם הוא יכול להגיד שזה בזכותו? בימי ממשלת בנט־לפיד שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר קידמו רפורמה בחקלאות, במטרה לעודד יבוא פירות וירקות ולהוזיל מחירים. אלא שהרפורמה כלל לא יצאה לפועל, ולא בטוח שלפיד יכול לזקוף משהו לזכות הממשלה שלו.

זאת ועוד, הרפורמה הייתה שנויה במחלוקת בקרב מומחים. פרופ' עדו קן מהמחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ספקן לגבי היכולת של רפורמה כזו להיות מורגשת בכיס: "ההערכות הכלכליות של השפעות הפחתת מכסים מבוססות על ההנחה שהורדת המכסים תתגלגל לצרכנים, כך שמבחינת הצרכנים וסך הרווחה במשק, המהלך אמור להיות כדאי. מכסים הם חסם בפני יעילות, ולכן הנחת התחרותיות תוביל למסקנה שהפחתתם כדאית. השאלה היא האם הנחת התחרותיות נכונה. מחקר שעשיתי לפני כעשור הראה מידה מסוימת של חוסר תחרותיות. זה בהחלט שווה מחקר עדכני לאור השינויים שחלו מאז".

עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזרוב, ספקן אף יותר: "לפי התפיסה הכלכלית המקובלת, כאשר מבטלים חסמי יבוא, מתאפשר יבוא גדול יותר, מה שיוצר תחרות בין תוצרת מקומית ליבוא - וכך המחירים יורדים. בפועל זה לא קורה בהכרח, כי יש עוד שחקנים בשרשרת. גם אם הצלחת להוזיל את היבוא, אין בכך הבטחה שההוזלה תתגלגל לצרכן".

פרופ' קמחי אף סבור כי רפורמה כזו הייתה עלולה להביא נזק של ממש, בשל הגברת התלות בגורמים חיצוניים: "נסתכל לדוגמה על העגבניות שיובאו בעבר מטורקיה. כאשר היא הפסיקה את היצוא עקב המלחמה - נוצר מחסור, ומחירי העגבניות עלו. מכאן ניתן להבין מדוע חשוב לישראל לקיים ייצור חקלאי מקומי".

ובכלל, לא בטוח שהראיה של לפיד רלוונטית: "עליית מחירי הפירות אינה תוצאה של ממשלה מסוימת", מסביר קמחי. "היכולת של ממשלה להשפיע בטווח הקצר על מחירי תוצרת חקלאית טרייה מוגבלת מאוד. כשמדברים על תנודות מחירי פירות בפרקי זמן קצרים של כמה שנים, קשה לייחס זאת למדיניות מסוימת. המדינה, כמובן, צריכה להיות מוטרדת מיוקר המחיה, במיוחד כשמדובר בפירות וירקות, שהם חלק מ'סל מזון בריא'. על כן היא יכולה לנקוט מדיניות ארוכת־טווח שנועדה להגדיל את הייצור - כמו שמירה על קרקעות חקלאיות, ביטוחים לחקלאים, השקעה במחקר ופיתוח טכנולוגיות גידול יעילות יותר - ובכך לשמור על יציבות המחירים".

מה מעלה את המחירים?

אחרי שסיכמנו שלפיד עשה השוואה לא נכונה, ושאין מה להתהדר בה בשל פרק הזמן הקצר, נותרנו עם שאלה עקרונית: מה מוביל לכך שמחירי הפירות עולים? אם נחזור ללמ"ס, הרי שהם יותר מהוכפלו מאז 2000, משמעותית יותר מהעלייה הכללית במחירי המזון מאז תחילת המאה.

פרופ' קמחי מייחס זאת לכמה גורמים: "הרבה מהם לא בשליטתנו, למשל שינויי האקלים - תופעה ארוכת־טווח. בטווח הקצר אנו רואים תנודות קיצוניות במזג האוויר: גלי חום, שיטפונות, ברד ועוד. כל אלה הפכו שכיחים יותר, והם פוגעים ביבולים. למשל, אם יש גשם חזק או ברד בזמן הפריחה (מרץ-אפריל), הדבר עלול לפגוע ביבול של כל הקיץ. וכשיש פחות היצע, המחירים עולים.

"בנוסף, ההתחממות הגלובלית גורמת להתפתחות מזיקים שפעם הקור היה מדכא. כשהלילות חמים יותר - המזיקים משגשגים. אז או שהם פוגעים ביבול, או שהחקלאי נאלץ להשתמש ביותר חומרי הדברה, מה שמייקר את תהליך הגידול והמוצר הסופי".

השוואה עולמית תראה לנו שעליית מחירי המזון לא ייחודית לישראל וקיימת בכל מדינות ה־OECD, אבל במדינת ישראל מדובר בהאמרה חדה יותר. משרד האוצר פרסם ניתוח של נתוני הארגון, המראה כי כלל מוצרי החקלאות הצמחית בישראל יקרים בכ־26% מהממוצע במדינות אלה.

למה זה? משרד החקלאות סיפק לנו הסברים: "מדובר בשילוב של מספר גורמים מרכזיים: ראשית, המצב הביטחוני והמלחמה. נרשמו פגיעות קשות באלפי חקלאים, בעיקר בצפון הארץ ובדרומה, כולל פינוי יישובים חקלאיים, מגבלות גישה לשטחי עיבוד ועיכובים בטיפול ביבולים. אלה הביאו לפגיעה בהיצע המקומי בעונת האביב והקיץ. שנית, עלייה בתשומות הייצור. עלויות המים וכוח־האדם מהגבוהים בעולם. שלישית, חוסר ודאות רגולטורי. תנודתיות במדיניות היבוא והיעדר אופק תכנוני ארוך־טווח פוגעים ביכולת החקלאים לבצע השקעות, להתרחב ולשפר את היעילות. רביעית, עלייה במרווחי השיווק. נתוני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד מצביעים על כך שמרווחי השיווק לצרכן התרחבו בעקביות בשנים האחרונות, כך שחלק משמעותי ממחיר הפירות אינו מגיע ליצרן אלא נבלע לאורך שרשרת האחסון, האריזה, ההובלה והשיווק".

על כך מוסיף בן צור את עניין הפיתוח הטכנולוגי, שלשיטתו כרגע מתקשה לעמוד בקצב של שינוי האקלים: "אחת הסיבות לפערים הגדולים בין ישראל לבין האיחוד האירופי, למשל, היא ההשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגי בחקלאות. באירופה המדיניות החקלאית מתוכננת לשבע שנים קדימה, תוך תקצוב מסודר והכרזה מוקדמת על השינויים הצפויים. הוודאות הזאת - בענף כל־כך רגיש לתנאי אקלים - מאפשרת לחקלאים להשקיע במשקים שלהם ולהגדיל את הפריון. הוודאות הזאת חסרה בישראל".

עוד כתבות

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מהומה בדיון בבג"ץ על מינוי ראש השב"כ; עמית: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

בג"ץ דן בשתי עתירות: האחת מבקשת לאפשר לנתניהו להשלים את מינוי האלוף זיני לראש השב"כ - בניגוד לעמדת היועמ"שית שקבעה כי הוא בניגוד עניינים; והשנייה מבקשת למנות ועדה בלתי תלויה לאיתור מועמדים לתפקיד ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל

מערכת הנשק האמריקאית שבדרך לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

האם זו החברה הראשונה בוול סטריט שתגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר

58 מתוך 66 האנליסטים שמסקרים את מניית אנבידיה בוול סטריט ממליצים לרכוש אותה, ואנליסט אחד אף צופה שהיא תזנק עד למחיר של 250 דולר, כ-60% מעל מחירה כעת ● "אנחנו בנקודה שבה אנבידיה מתחילה להגדיל את ייצור שבבי ה-Blackwell"

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

פעילות קרקעית של צה''ל ברצועת עזה / צילום: ap

צה"ל: יותר מ-140 מטרות טרור הותקפו ביממה האחרונה ברצועת עזה

איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● עדכונים שוטפים

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות בבורסות אירופה; באסיה, על רקע משבר בשיחות הסחר עם ארה"ב, בורסת טוקיו ירדה ב-1.2%

הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה