גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפוחים לתפוזים: האם ואיך נכון להשוות את מחירי הפירות בין ממשלות?

ראש האופוזיציה יאיר לפיד ביקש להשתמש במחירים הגבוהים של פירות מסוימים כאינדיקטור ליוקר המחיה תחת הממשלה המכהנת ● אלא שהוא התעלם מהתנודתיות של מוצרים עונתיים מעין אלה, ומכך שלממשלה יש שליטה מוגבלת על עלות הסחורות ● אז למה כואב לנו בכיס יותר מבעבר? ● המשרוקית של גלובס

יאיר לפיד | צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
יאיר לפיד | צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

הקיץ הגיע ואיתו פירות העונה האהובים, שמחירם כואב בכיס. "הענבים כבר 40 שקל לקילו", אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד בכאן ב', כראיה לכך שהממשלה מעלה את יוקר המחיה. אצלו, לדבריו, זה לא היה ככה. "(כש)אני הייתי ראש ממשלה… משמש לא עלה 55 שקל לקילו", הוא נתן דוגמה אחרת בגלי צה"ל. אבל מכל הביקורות שאפשר להעביר על הממשלה המכהנת, האם מחירי הפירות הם אינדיקטור טוב? בדקנו.

המשרוקית | איראן רוצה לפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני - מה זה אומר?
המשרוקית מארחת | "יש שני דברים אינסופיים": המשפטים שאיינשטיין לא אמר
המשרוקית | כיצד עובד תהליך ההדחה של חבר כנסת?

איך נכון להשוות?

הבעיה הראשונה בהשוואה של לפיד היא שמחירי פירות וירקות הם עניין תנודתי מאוד, שכן מדובר במוצרים עונתיים. לכן, לא רק שהמחיר שלהם משתנה בין הקמעונאים והירקנים בדומה למוצרים לא מפוקחים אחרים, הוא גם משתנה בהתאם לעונות השנה. למשל, פרי יקר יותר בתחילה העונה שלו מאשר בשיאה. מסיבה זו, אם רוצים להשוות בין המחירים תחת ראש הממשלה לפיד לבין המחירים כעת, יש לעשות זאת בין תקופות מקבילות, ולא בין חודשים שונים בשנים שונות. כיוון שלפיד היה ראש הממשלה בין 1 ביולי ל־29 בדצמבר 2022, ב־2025 אנחנו עדיין לא נמצאים בתקופה בת־השוואה לכהונתו.

בעיה שנייה בהשוואה זו היא הבחירה בפירות ספציפיים, שעלולה להתגלות כצ'רי פיקינג. לפי פרופ' איל קמחי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי, אם רק פרי אחד או שניים התייקרו משמעותית, והשאר התייקרו פחות או אף הוזלו, הצרכנים יכולים לבחור לרכוש פרי אחר. לכן, הוא מסביר, יש לבחון את המחיר הכללי של הפירות, כדי להבין אם הציבור יכול להרשות לעצמו לרכוש אותם.

כדי להשוות לממשלה הקודמת, בדקנו את החודשים ינואר-אפריל בשנים 2022-2025. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) חישבה את מחירי הפירות לפי הבסיס בו ב־2000 מחירם היה ערך 100, ומשם בדקו כיצד הם השתנו באופן יחסי. אם נסתכל על המגמה בין 2022 ל־2025, נראה שהמגמה הכללית היא אכן של עלייה (למעט ירידה קלה ב־2023). אם בינואר 2022 הערך של מחירי הפירות עמד על 187.7, עד ינואר 2025 הוא כבר עמד על 215.5 - עלייה של 15%. אם נשווה בין חודשי אפריל, הרי שהם עלו מ־200.7 ל־244.9 - עלייה של 22%. העליות האלה חדות יותר מאלה שהיו על פני אותה תקופת זמן לפני הממשלה הקודמת, בין 2019 ל־2022.

נכון לקחת קרדיט?

אז לפיד צודק שבתקופתו מחירי הפירות היו נמוכים משמעותית מאשר עכשיו. אבל זה מוביל לשאלת המשך: האם הוא יכול להגיד שזה בזכותו? בימי ממשלת בנט־לפיד שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר קידמו רפורמה בחקלאות, במטרה לעודד יבוא פירות וירקות ולהוזיל מחירים. אלא שהרפורמה כלל לא יצאה לפועל, ולא בטוח שלפיד יכול לזקוף משהו לזכות הממשלה שלו.

זאת ועוד, הרפורמה הייתה שנויה במחלוקת בקרב מומחים. פרופ' עדו קן מהמחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ספקן לגבי היכולת של רפורמה כזו להיות מורגשת בכיס: "ההערכות הכלכליות של השפעות הפחתת מכסים מבוססות על ההנחה שהורדת המכסים תתגלגל לצרכנים, כך שמבחינת הצרכנים וסך הרווחה במשק, המהלך אמור להיות כדאי. מכסים הם חסם בפני יעילות, ולכן הנחת התחרותיות תוביל למסקנה שהפחתתם כדאית. השאלה היא האם הנחת התחרותיות נכונה. מחקר שעשיתי לפני כעשור הראה מידה מסוימת של חוסר תחרותיות. זה בהחלט שווה מחקר עדכני לאור השינויים שחלו מאז".

עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזרוב, ספקן אף יותר: "לפי התפיסה הכלכלית המקובלת, כאשר מבטלים חסמי יבוא, מתאפשר יבוא גדול יותר, מה שיוצר תחרות בין תוצרת מקומית ליבוא - וכך המחירים יורדים. בפועל זה לא קורה בהכרח, כי יש עוד שחקנים בשרשרת. גם אם הצלחת להוזיל את היבוא, אין בכך הבטחה שההוזלה תתגלגל לצרכן".

פרופ' קמחי אף סבור כי רפורמה כזו הייתה עלולה להביא נזק של ממש, בשל הגברת התלות בגורמים חיצוניים: "נסתכל לדוגמה על העגבניות שיובאו בעבר מטורקיה. כאשר היא הפסיקה את היצוא עקב המלחמה - נוצר מחסור, ומחירי העגבניות עלו. מכאן ניתן להבין מדוע חשוב לישראל לקיים ייצור חקלאי מקומי".

ובכלל, לא בטוח שהראיה של לפיד רלוונטית: "עליית מחירי הפירות אינה תוצאה של ממשלה מסוימת", מסביר קמחי. "היכולת של ממשלה להשפיע בטווח הקצר על מחירי תוצרת חקלאית טרייה מוגבלת מאוד. כשמדברים על תנודות מחירי פירות בפרקי זמן קצרים של כמה שנים, קשה לייחס זאת למדיניות מסוימת. המדינה, כמובן, צריכה להיות מוטרדת מיוקר המחיה, במיוחד כשמדובר בפירות וירקות, שהם חלק מ'סל מזון בריא'. על כן היא יכולה לנקוט מדיניות ארוכת־טווח שנועדה להגדיל את הייצור - כמו שמירה על קרקעות חקלאיות, ביטוחים לחקלאים, השקעה במחקר ופיתוח טכנולוגיות גידול יעילות יותר - ובכך לשמור על יציבות המחירים".

מה מעלה את המחירים?

אחרי שסיכמנו שלפיד עשה השוואה לא נכונה, ושאין מה להתהדר בה בשל פרק הזמן הקצר, נותרנו עם שאלה עקרונית: מה מוביל לכך שמחירי הפירות עולים? אם נחזור ללמ"ס, הרי שהם יותר מהוכפלו מאז 2000, משמעותית יותר מהעלייה הכללית במחירי המזון מאז תחילת המאה.

פרופ' קמחי מייחס זאת לכמה גורמים: "הרבה מהם לא בשליטתנו, למשל שינויי האקלים - תופעה ארוכת־טווח. בטווח הקצר אנו רואים תנודות קיצוניות במזג האוויר: גלי חום, שיטפונות, ברד ועוד. כל אלה הפכו שכיחים יותר, והם פוגעים ביבולים. למשל, אם יש גשם חזק או ברד בזמן הפריחה (מרץ-אפריל), הדבר עלול לפגוע ביבול של כל הקיץ. וכשיש פחות היצע, המחירים עולים.

"בנוסף, ההתחממות הגלובלית גורמת להתפתחות מזיקים שפעם הקור היה מדכא. כשהלילות חמים יותר - המזיקים משגשגים. אז או שהם פוגעים ביבול, או שהחקלאי נאלץ להשתמש ביותר חומרי הדברה, מה שמייקר את תהליך הגידול והמוצר הסופי".

השוואה עולמית תראה לנו שעליית מחירי המזון לא ייחודית לישראל וקיימת בכל מדינות ה־OECD, אבל במדינת ישראל מדובר בהאמרה חדה יותר. משרד האוצר פרסם ניתוח של נתוני הארגון, המראה כי כלל מוצרי החקלאות הצמחית בישראל יקרים בכ־26% מהממוצע במדינות אלה.

למה זה? משרד החקלאות סיפק לנו הסברים: "מדובר בשילוב של מספר גורמים מרכזיים: ראשית, המצב הביטחוני והמלחמה. נרשמו פגיעות קשות באלפי חקלאים, בעיקר בצפון הארץ ובדרומה, כולל פינוי יישובים חקלאיים, מגבלות גישה לשטחי עיבוד ועיכובים בטיפול ביבולים. אלה הביאו לפגיעה בהיצע המקומי בעונת האביב והקיץ. שנית, עלייה בתשומות הייצור. עלויות המים וכוח־האדם מהגבוהים בעולם. שלישית, חוסר ודאות רגולטורי. תנודתיות במדיניות היבוא והיעדר אופק תכנוני ארוך־טווח פוגעים ביכולת החקלאים לבצע השקעות, להתרחב ולשפר את היעילות. רביעית, עלייה במרווחי השיווק. נתוני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד מצביעים על כך שמרווחי השיווק לצרכן התרחבו בעקביות בשנים האחרונות, כך שחלק משמעותי ממחיר הפירות אינו מגיע ליצרן אלא נבלע לאורך שרשרת האחסון, האריזה, ההובלה והשיווק".

על כך מוסיף בן צור את עניין הפיתוח הטכנולוגי, שלשיטתו כרגע מתקשה לעמוד בקצב של שינוי האקלים: "אחת הסיבות לפערים הגדולים בין ישראל לבין האיחוד האירופי, למשל, היא ההשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגי בחקלאות. באירופה המדיניות החקלאית מתוכננת לשבע שנים קדימה, תוך תקצוב מסודר והכרזה מוקדמת על השינויים הצפויים. הוודאות הזאת - בענף כל־כך רגיש לתנאי אקלים - מאפשרת לחקלאים להשקיע במשקים שלהם ולהגדיל את הפריון. הוודאות הזאת חסרה בישראל".

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ