גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברוסיה ובאיראן: רחפנים שהוברחו לעורף האויב השיקו עידן חדש בלוחמה המודרנית

בתוך שבועיים בלבד חוללו שני מבצעי עומק - של המוסד באיראן ושל אוקראינה ברוסיה - מהפכה בלוחמה המודרנית: מאות רחפנים חדרו למדינות אויב, פגעו במערכות רגישות וחמקו ממערכות הגילוי ● אלא שהטכנולוגיה הזו זולה, זמינה - ועלולה לפעול גם בכיוון ההפוך

רחפני ''צרעה'' אוקראיניים / צילום: אתר חברת OSA
רחפני ''צרעה'' אוקראיניים / צילום: אתר חברת OSA

בתוך שבועיים מאות רחפנים וכלי טיס זעירים הוברחו לעורף האויב בשני מבצעים הרואיים נפרדים, האחד על ידי המוסד באיראן והשני על ידי האוקראינים ברוסיה. ממרחק של עשרות קילומטרים בסך הכל, שוגרו בכל אחד מהמבצעים כלי טיס זעירים לעבר מטרות מקומיות, כאשר באמצעות חומר נפץ במשקל מינימלי הם הצליחו לייצר נזק גדול במיוחד והשמידו כלי נשק כבדים מהם בהרבה. אגב כך, הושק עידן חדש בלוחמה המודרנית - עידן שבו לגבולות הארץ, למכ"מים ומערכות רדאר אין משמעות בבלימת מתקפה גדולה שיכולה להשמיד מטוסים אסטרטגיים, משגרים ואפילו בסיסים שלמים.

המהנדס שבנה אתר שעוזר לישראלים בלי ממ"ד למצוא מחסה
שאלות ותשובות | ייקח להם שנים להתאושש: המומחה שמסביר כמה נפגע הגרעין האיראני

באיראן, היתה זו ישראל שהקימה במשך שנים ארוכות מערך של צוותי קרקע, והצליחה להחדיר כלי נפץ מעופפים לפגיעה בסוגים רבים של מטרות. קבוצה אחת של לוחמי קומנדו של המוסד שיגרה מתוך שטחים פתוחים טילי נ"ט מונחי מטרה מדויקים בשטחים פתוחים הסמוכים למיקום של מערכות טילי קרקע־אוויר איראניים; קבוצה אחרת של המוסד הטמינה מערכות תקיפה מיוחדות על גבי כלי רכב ושיגרה לעבר מערכות ההגנה האווירית האיראניות; ואילו קבוצה שלישית הקימה בסיס של רחפני נפץ שהוחדרו ללב איראן זמן רב לפני המתקפה, ובמהלכה אלה הופעלו לעבר משגרי טילי הקרקע־קרקע בבסיס אספג'אבאד בסמוך לטהרן.

באוקראינה, הדרמה היתה לא קטנה מכך. פחות משבועיים קודם לכן, באחד ביוני, שוגרו 117 רחפני מרוצים פשוטים מדגם "צרעה" האוקראיני מתוך משאיות אל עבר ששה בסיסים בכל רחבי רוסיה, ממורמנסק בצפון המערב ועד מחוז אמור שבמזרח הרחוק. הם הביאו להרס של כ־10 מפציצים אסטרטגיים מסוג טופולב ופגיעה בעוד כ־60 מטוסים מסוגים שונים, בהם מטוסי מודיעין מתקדמים.

כמו המבצע של המוסד, גם זה האוקראיני, שזכה לכינוי "רשת העכביש", לא קרה ברגע אחד, אלא הוכן זמן רב מראש. על פי הוול סטריט ג'ורנל, ישראל החדירה במשך חודשים לאיראן מאות רחפנים וחומרי נפץ באמצעות משאיות, מכולות ומזוודות בדרך תמימה, ואלה שוגרו רק לאחר הרכבה בשטח על ידי חוליות המוסד. באוקראינה, הנשיא וולודימיר זלנסקי אף התגאה בכך כי הכנת המבצע ארכה "18 חודשים ותשעה ימים", של הצטיידות ברחפנים, בניית משאיות מיוחדות בעלות גג כפול לשיגור הרחפנים, אימונים והחדרת הציוד והלוחמים לשטחי רוסיה על ידי השירות החשאי SBU.

הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי ישראל הבריחה לשטח איראן מאות רחפנים בעלי ארבעה להבים (קוואדקופטרים) בעוד שאוקראינה שחררה צילומים מהמבצע שהסגירו כי מדובר ברחפנים פשוטים מסוג "צרעה" - רחפני תקיפה (FPV) קלים מאוד מתוצרת מקומית שיכולים לשאת מטען של עד 3.3 ק"ג. הם הוברחו בחלקים בכוורות של 36 רחפנים כל אחת, שהוטמנו בגגות של מכולות עץ והורכבו בתוך שטחי רוסיה.

הניגוד בין הפשטות לנזק

ד"ר יאיר אנסבכר, יועץ במערכת הביטחון ובצה"ל ומומחה למלחמות החדשות, מזכיר כי לוחמת קומנדו בעומק כלפי מטרות אסטרטגיות איננה המצאה חדשה: באחד המבצעים המפורסמים במערכה על צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, פשטו הכוחות המיוחדים הבריטיים על שדות התעופה הגרמניים בצפון אפריקה, ו־18 ג'יפים חמושים בתתי מקלע ופצצות דביקות הסתערו והוציאו מכלל שימוש 37 מטוסים גרמניים. אחרי כמה מבצעים כאלה נגרעו כ־300 מטוסים מחיל האוויר של הוורמאכט.

עם זאת, טוען ד"ר אנסבכר, המבצעים באיראן וברוסיה מביאים לשיא את הניגוד בין פשטות האמצעים הקונבנציונליים והנזק הגדול שיכול להיות לפעמים בסדר גודל אסטרטגי. "מדובר ברחפנים מתאבדים בעלות נמוכה שנעה בין כמה מאות דולרים לאלפים בודדים. הם טסים בגובה נמוך, ממרחקים קצרים של כמה עשרות קילומטרים, וקשה לגלות אותם באמצעות מכ"ם שגרתי. הם מייצרים אימפקט משמעותי גם אם הם נושאים עליהם חומר נפץ במשקל נמוך ביותר של כמה מאות גרמים. אם הרחפן הזה מתביית באופן מדויק על דופן של משגר טילי קרקע־קרקע או מכל דלק של מטוס טופולב, שלהם כבר אין חלקי חילוף היום, הנזק גדול וביחס הפוך לעלות שנדרשה כדי להגיע לכך".

"את החומרים והחלקים לבניית רחפני תקיפה כל אחד יכול לקנות ולהרכיב בכל מקום בעולם, אפשר גם להדפיס אותם בבית ולהבריח במזוודה למדינה אחת מבלי להשאיר עקבות", אומר ד"ר יפתח ריכטר, מייסד חברת מערכת גילוי הרחפנים והכטב"מים הישראלית R2 וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. "גם מערכות התקשורת שלהם יחסית פשוטות וקצרות טווח - לכן הן כה קשות לגילוי על ידי המערכות הצבאיות הסטנדרטיות. אלה מכוונות לגבולות המדינה ומשמשות בדרך כלל לגילוי אותות מרוחקים יותר, למשל של מטוסים או כטב"מים. לפיכך, מדובר באמצעים חדשים שיכולים בעלות נמוכה ואמצעים פשוטים כמו משאיות, מזוודות ומכוניות תמימות לכאורה לעקוף את מערכות הגילוי הגדולות שבגבולות ולהגיע אלפי קילומטרים לעורף האויב".

עיבוי ההגנה בתוך הארץ

הפשטות הזו אמנם מספקת למדינות כמו ישראל ואוקראינה להחדיר בקלות רבה כלי נשק זעירים ומעופפים לעורף האויב, אך האיום הזה יוכל גם לפעול נגדן בתוך שטחן. למעשה, טוען אנסבכר, מי שהדגים את היכולת הזו לפני האוקראינים, היו הרוסים באוקראינה בתחילת המלחמה. בישראל מתנסות כנופיות פשע בהפעלת רחפנים להברחת סמים, ואילו בין גבול מצרים לרצועת עזה כבר הוברחו מספר פעמים כלי נשק באמצעות רחפנים. איום זה, לכאורה, חושף בסיסים צבאיים, תחנות כח ונקודות אסטרטגיות נוספות למתקפות רחפנים מאולתרים המופעלים ממרחק של קילומטרים בודדים בלבד עד 30 קילומטר.

משום כך, הדרך הטובה להתגונן מפני אותם רחפני תקיפה היא לעבות את מערך ההגנה מפניהם לא רק בגבולות הארץ אלא גם בפנים הארץ - בגדרות בסיסים, במתקנים אסטרטגיים ובצמתי הדרכים.

גילוי רחפנים נעשה בדרך כלל באמצעים שונים כמו גילוי אותות רדיו, מערכות רדאר ומצלמות המתמחות באיתור עצמים מעופפים, בעוד שגילוי אותות רדיו לטווח קצר (כמו ברחפנים שאוקראינה השתמשה בהם) יכול להיעשות באמצעים זולים ופשוטים: "ברגע שיש אות שידור כלשהו - החדשות הטובות הן שאותו רחפן הוא בר גילוי", אומר ריכטר.

יחד עם זאת, המלחמה לאיתור רחפנים כיום "מתקיימת כמו משחק של חתול ועכבר", מוסיף ריכטר: אם בעבר מפעילי רחפנים לטווח קצר היו עושים שימוש ברחפני DJI הסיניים, רחפני מדף שניתן לקנות מיידית במחיר נמוך יחסית ולשגר למשימות, הרי שמערכות הגילוי שלהם, המכונות 'אירוסקופ' - גם הן מוצר מדף פשוט יחסית - הפכו זמינות כמעט בכל צבא, מה שאפשר ליירט את אותם הרחפנים. הרחפנים המשמשים את האוקראינים, למשל, מצוידים במערכות המאפשרות להם לשנות את תדר התקשורת שלהם ולהתל במערכות הלוחמה האלקטרונית של הרוסים, גם אם לטווח זמן קצר. "לפיכך, גילוי רחפנים בעומק האויב צריך להיעשות בשילוב של אמצעי ראייה, זיהוי אנומליות מבוסס בינה מלאכותית ואיתור גלי רדיו", מסכם ריכטר.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים