גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשק נכנס להדממה, ומודל החל"ת שוב עומד על הפרק

הארכת מצב החירום בעורף מותירה את המשק בחוסר ודאות, כאשר עובדים רבים נעדרים ממקומות העבודה, ומעסיקים דורשים רשת ביטחון כלכלית ● באוצר טוענים כי מוקדם מדי לקבל החלטה, ורוצים לראות כיצד תתפתח המערכה ● בינתיים מודל החל"ת שהופעל בתקופת הקורונה ובתחילת המלחמה שב לשולחן

קניון ערים כפר סבא, נטוש / צילום: רמי זרנגר
קניון ערים כפר סבא, נטוש / צילום: רמי זרנגר

עם הארכת מצב החירום בעורף עד סוף החודש לפחות, חוסר הוודאות בשוק העבודה הולך ומעמיק. מדינת ישראל מתנהלת תחת ההגבלות המחמירות ביותר, המשק סגור למעט עסקים שהוגדרו חיוניים ועובדים רבים נעדרים ממקומות עבודתם, אך בשונה מההיערכות המוקפדת בתחומים אחרים לקראת התקיפה באיראן - כמו למשל פינוי המטוסים מנתב"ג - שוק העבודה הישראלי נשאר ללא מתווה והעובדים והמעסיקים משוועים לרשת ביטחון כלכלית מהמדינה.

שר האוצר: המדינה תעניק 500 שקל לכל אדם שמפונה מביתו
מתכננים לחזור לישראל ביאכטה? המחיר הבלתי נתפס שתשלמו לכרטיס

ביום ראשון, הסתדרות העובדים שלחה מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובו דרשה הקמה מיידית של מנגנון קבוע אשר "יבטיח פיצוי הולם לעובדים שאינם יכולים להגיע לעבודתם עקב מצב חירום".

ארנון בר דוד / צילום: ניב קנטור

למחרת כבר נפגש סמוטריץ' עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ועם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, והשלושה דנו ב"צעדים שינקטו על מנת לתמוך במשק ובעובדים ועל מנת למקסם את הרציפות התפקודית בזמן המלחמה". ואולם, מהפגישה לא יצא בשלב זה צעד מדיניות קונקרטי, אלא רק הסכמה על קיום פגישה נוספת.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

במקביל, בדיונים שמתקיימים בממשלה עלה לשולחן מודל החופשה ללא תשלום, אשר יושם לראשונה עם החלת הסגרים בתקופת הקורונה, ובמסגרתו עובדים קיבלו דמי אבטלה מהמדינה תוך שמירה על קשר עם המעסיק. גם בתחילת המלחמה, בין אוקטובר לדצמבר 2023, הופעל מודל דומה. הוא כלל למעשה פיטורים ללא צורך בהודעה מוקדמת או בניצול ימי חופשה, כאשר המדינה שילמה דמי אבטלה במשך חודשים ארוכים. בתחילת המלחמה גם קוצרה תקופת החל"ת המינימלית לקבלת דמי אבטלה מחודש לשבועיים ותקופת האכשרה הנדרשת לזכאות להם צומצמה מ־12 ל־6 חודשים בלבד.

"לספוג את המכה"

אחד התומכים הנלהבים של מודל החל"ת הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שמאמין כי "מה שעשינו בזמן הקורונה עבד מצוין. גם גופים בינ"ל שבחנו את זה בדיעבד הגדירו את זה כהצלחה ובאו ללמוד מאיתנו".

לדבריו, "ברגע שהקורונה נגמרה, אנשים חזרו לעבודה כרגיל. שמרו על כוח החיות של העסקים כך שברגע שהמשק נפתח עובדים ומעסיקים חזרו אלה לאלה".

היתרון הגדול של המודל הוא שנחסכות טלטלות גדולות בשוק העבודה, בדמות קריסת עסקים והחלפתם בעסקים חדשים, או פיטורים וכניסה של עובדים חדשים.

גורם בממשלה אומר לגלובס שמודל החל"ת לא ייושם בשלב זה, כי "צריך לראות כמה זמן יארכו המגבלות של פיקוד העורף (כזכור בכל מקרה מדובר על התחשבנות דו-חודשית)".

שמחון מדגיש כי התפקיד של המדינה הוא "לספוג את המכה" במקום העסקים, אך מצד שני, הוא מסכים עם עמדת האוצר בדיון ולפיה עוד מוקדם מכדי לגבש מודל מסודר: "הכלים רבים, ואפשר להפעיל אותם במהירות רבה, אבל אין צורך", אומר שמחון. "עסקים לא נהנים להיות סגורים כמה ימים או שבוע, אבל זה לא מה שיפיל אותם".

מה האלטרנטיבה?

מן העבר השני, יש למודל החל"ת גם חסרונות רבים. אותו גורם בממשלה מציין כי הוא יוצר חזרה איטית לעבודה, ולכן יש לו "שובל שלילי".

קובי בר־נתן, לשעבר הממונה על השכר באוצר שליווה למעשה את מודל החל"ת בקורונה, חושף ביקורת על המודל, ומציע אלטרנטיבות. בעיניו, מצד אחד "בזכות החל"ת, היו פחות פיטורים. וזה גם היה מאוד מהיר: לא היו מגבלות או צורך במיצוי ימי חופשה. גם בשעת אירוע קיצוני, אין ברירה אלא לתת פתרונות קיצוניים. עדיף לעשות מאשר לא לעשות".

אך לדבריו "כן יש היפרדות משוק העבודה. אנשים נשארו בבית חודשים וקצת 'נעלמו' לא חזרו. נוצר תמריץ שלילי לעבוד, ומאז ועד היום אנחנו סובלים ממחסור אדיר בעובדים". הוא גם מציין שבניגוד למשבר הקורונה, "היום אין אבטלה בכלל. 'אבטלה חיכוכית' נחשבת בסביבות 4%, וכשאנחנו על 3.1%, זה כמעט כמו אבטלה שלילית", ולכן הוא חושש במיוחד מתמריץ שלילי לחזור לשוק העבודה. בנוסף לכך, לדבריו "עוד חיסרון הוא העלות הנרחבת למדינה".

אז מה האלטרנטיבה? קודם כל, בר־נתן חוזר על ביקורת שנשמעה כבר בזמן אמת: "'המודל הגרמני' אפשר הוצאה חלקית לחל"ת, כך שעובדים ימשיכו לעבוד במשרה חלקית בהתאם למצב, יקבלו שכר בהתאם והמדינה תשלים חלק מהשאר. זה מאפשר לשמור על קשר עם המעסיק וכשירות בעבודה, בלי להתנוון בבית. דבר נוסף ששווה לשקול הוא סיוע דיפרנציאלי לפי ענפים: למשל לחקלאות, לתיירות או לבנייה. אפשר גם לעודד מעסיקים להשאיר עובדים לעבוד מרחוק, בעיקר במגזר הציבורי". הוא גם מציע משהו שלדבריו יש לו סיכוי נמוך יחסית להתבצע, אך יהיו לו יתרונות רבים: ניצול של הזמן כדי לבצע הכשרות מקצועיות כדי לשפר את פריון העבודה במשק באופן כללי.

בר־נתן גם חושש מההשתקפות של המצב כלפי חוץ: "הקורונה הייתה אירוע עולמי, בזמן שהמלחמה היא אירוע מאוד מקומי. לכן דברים שהיה אפשר לעשות אז - היום קשה יותר לעשות, כי השווקים מבחוץ מסתכלים עלינו. חברות דירוג האשראי בכל מקרה בהסתכלות שלילית עלינו, במיוחד כי יש כספים קואליציוניים שמדכאים צמיחה וממשלה עם מעל 30 משרדים. ואם לא למדנו מזה, זו בעיה. כל פעולה שנעשה עכשיו תהיה רגישה הרבה יותר מבעבר". לכן, לשיטתו בעייתי לאשר מדיניות כמו חל"ת שתעכב חזרה לעבודה.

פרשנות אחרת ל"חיוניות"

הצעה יצירתית יותר מגיעה מכיוון מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן. הוא רוצה להגדיר את כל המשק הישראלי כ"משק חיוני". לדבריו, "יש היום הגדרה מאוד מצומצמת של מה נחשב 'מפעל חיוני', שזה כולל ספקים חיצוניים למשרדי ממשלה ומשרד הביטחון בפרט. רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף הגדירו את כל ישראל כ'אדומה' וסגרו את מערכת החינוך, התחבורה הציבורית ושוק העבודה למעט המשק החיוני. אבל זו תפיסה מאוד מצמצמת שנועדה רק לרציפות תפקודית".

לכן, הוא שואף שההגדרה ל"למשק חיוני" תהיה "כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה", ואלו יוכלו להתחיל לעבוד מבלי לקבל אישור מאף גורם.

פרקטית, זה אומר שכל אחד יוכל להגדיר לעצמו שהוא חלק מהמשק החיוני, וכך לפתוח את ישראל לחלוטין גם בזמן המלחמה. אך פיקוד העורף מתנגדים לכך, כנראה משום שמדובר למעשה בעקיפה מלאה של ההוראות שלהם לשוק העבודה. לדבריו, תתקיים פגישה עם משרד הכלכלה, משרד רה"מ ופיקוד העורף במטרה לדון במתן פרשנות מרחיבה הרבה יותר של המשק החיוני.

נראה שלפחות בינתיים, אין עדיין הסכמה על המודל הרצוי לשוק העבודה בזמן המלחמה. גם חוסר הוודאות לגבי משך המלחמה העצימה מול איראן מוסיף לקושי, משום שאין דין מודל שאמור להימשך כמה ימים עד שבועות ספורים כדין מודל לטווח ארוך יותר. הדיונים צפויים להימשך, ועד שהממשלה תקבל החלטה - העובדים והמעסיקים יישארו לעת עתה בחוסר ודאות.

עוד כתבות

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● החוק כבר תוקן לפני מספר חודשים כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

האם זו החברה הראשונה בוול סטריט שתגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר

58 מתוך 66 האנליסטים שמסקרים את מניית אנבידיה בוול סטריט ממליצים לרכוש אותה, ואנליסט אחד אף צופה שהיא תזנק עד למחיר של 250 דולר, כ-60% מעל מחירה כעת ● "אנחנו בנקודה שבה אנבידיה מתחילה להגדיל את ייצור שבבי ה-Blackwell"

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מהומה בדיון בבג"ץ על מינוי ראש השב"כ; עמית: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

בג"ץ דן בשתי עתירות: האחת מבקשת לאפשר לנתניהו להשלים את מינוי האלוף זיני לראש השב"כ - בניגוד לעמדת היועמ"שית שקבעה כי הוא בניגוד עניינים; והשנייה מבקשת למנות ועדה בלתי תלויה לאיתור מועמדים לתפקיד ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

פעילות קרקעית של צה''ל ברצועת עזה / צילום: ap

צה"ל: יותר מ-140 מטרות טרור הותקפו ביממה האחרונה ברצועת עזה

איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● עדכונים שוטפים

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל