גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשק נכנס להדממה, ומודל החל"ת שוב עומד על הפרק

הארכת מצב החירום בעורף מותירה את המשק בחוסר ודאות, כאשר עובדים רבים נעדרים ממקומות העבודה, ומעסיקים דורשים רשת ביטחון כלכלית ● באוצר טוענים כי מוקדם מדי לקבל החלטה, ורוצים לראות כיצד תתפתח המערכה ● בינתיים מודל החל"ת שהופעל בתקופת הקורונה ובתחילת המלחמה שב לשולחן

קניון ערים כפר סבא, נטוש / צילום: רמי זרנגר
קניון ערים כפר סבא, נטוש / צילום: רמי זרנגר

עם הארכת מצב החירום בעורף עד סוף החודש לפחות, חוסר הוודאות בשוק העבודה הולך ומעמיק. מדינת ישראל מתנהלת תחת ההגבלות המחמירות ביותר, המשק סגור למעט עסקים שהוגדרו חיוניים ועובדים רבים נעדרים ממקומות עבודתם, אך בשונה מההיערכות המוקפדת בתחומים אחרים לקראת התקיפה באיראן - כמו למשל פינוי המטוסים מנתב"ג - שוק העבודה הישראלי נשאר ללא מתווה והעובדים והמעסיקים משוועים לרשת ביטחון כלכלית מהמדינה.

שר האוצר: המדינה תעניק 500 שקל לכל אדם שמפונה מביתו
מתכננים לחזור לישראל ביאכטה? המחיר הבלתי נתפס שתשלמו לכרטיס

ביום ראשון, הסתדרות העובדים שלחה מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובו דרשה הקמה מיידית של מנגנון קבוע אשר "יבטיח פיצוי הולם לעובדים שאינם יכולים להגיע לעבודתם עקב מצב חירום".

ארנון בר דוד / צילום: ניב קנטור

למחרת כבר נפגש סמוטריץ' עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ועם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, והשלושה דנו ב"צעדים שינקטו על מנת לתמוך במשק ובעובדים ועל מנת למקסם את הרציפות התפקודית בזמן המלחמה". ואולם, מהפגישה לא יצא בשלב זה צעד מדיניות קונקרטי, אלא רק הסכמה על קיום פגישה נוספת.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

במקביל, בדיונים שמתקיימים בממשלה עלה לשולחן מודל החופשה ללא תשלום, אשר יושם לראשונה עם החלת הסגרים בתקופת הקורונה, ובמסגרתו עובדים קיבלו דמי אבטלה מהמדינה תוך שמירה על קשר עם המעסיק. גם בתחילת המלחמה, בין אוקטובר לדצמבר 2023, הופעל מודל דומה. הוא כלל למעשה פיטורים ללא צורך בהודעה מוקדמת או בניצול ימי חופשה, כאשר המדינה שילמה דמי אבטלה במשך חודשים ארוכים. בתחילת המלחמה גם קוצרה תקופת החל"ת המינימלית לקבלת דמי אבטלה מחודש לשבועיים ותקופת האכשרה הנדרשת לזכאות להם צומצמה מ־12 ל־6 חודשים בלבד.

"לספוג את המכה"

אחד התומכים הנלהבים של מודל החל"ת הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שמאמין כי "מה שעשינו בזמן הקורונה עבד מצוין. גם גופים בינ"ל שבחנו את זה בדיעבד הגדירו את זה כהצלחה ובאו ללמוד מאיתנו".

לדבריו, "ברגע שהקורונה נגמרה, אנשים חזרו לעבודה כרגיל. שמרו על כוח החיות של העסקים כך שברגע שהמשק נפתח עובדים ומעסיקים חזרו אלה לאלה".

היתרון הגדול של המודל הוא שנחסכות טלטלות גדולות בשוק העבודה, בדמות קריסת עסקים והחלפתם בעסקים חדשים, או פיטורים וכניסה של עובדים חדשים.

גורם בממשלה אומר לגלובס שמודל החל"ת לא ייושם בשלב זה, כי "צריך לראות כמה זמן יארכו המגבלות של פיקוד העורף (כזכור בכל מקרה מדובר על התחשבנות דו-חודשית)".

שמחון מדגיש כי התפקיד של המדינה הוא "לספוג את המכה" במקום העסקים, אך מצד שני, הוא מסכים עם עמדת האוצר בדיון ולפיה עוד מוקדם מכדי לגבש מודל מסודר: "הכלים רבים, ואפשר להפעיל אותם במהירות רבה, אבל אין צורך", אומר שמחון. "עסקים לא נהנים להיות סגורים כמה ימים או שבוע, אבל זה לא מה שיפיל אותם".

מה האלטרנטיבה?

מן העבר השני, יש למודל החל"ת גם חסרונות רבים. אותו גורם בממשלה מציין כי הוא יוצר חזרה איטית לעבודה, ולכן יש לו "שובל שלילי".

קובי בר־נתן, לשעבר הממונה על השכר באוצר שליווה למעשה את מודל החל"ת בקורונה, חושף ביקורת על המודל, ומציע אלטרנטיבות. בעיניו, מצד אחד "בזכות החל"ת, היו פחות פיטורים. וזה גם היה מאוד מהיר: לא היו מגבלות או צורך במיצוי ימי חופשה. גם בשעת אירוע קיצוני, אין ברירה אלא לתת פתרונות קיצוניים. עדיף לעשות מאשר לא לעשות".

אך לדבריו "כן יש היפרדות משוק העבודה. אנשים נשארו בבית חודשים וקצת 'נעלמו' לא חזרו. נוצר תמריץ שלילי לעבוד, ומאז ועד היום אנחנו סובלים ממחסור אדיר בעובדים". הוא גם מציין שבניגוד למשבר הקורונה, "היום אין אבטלה בכלל. 'אבטלה חיכוכית' נחשבת בסביבות 4%, וכשאנחנו על 3.1%, זה כמעט כמו אבטלה שלילית", ולכן הוא חושש במיוחד מתמריץ שלילי לחזור לשוק העבודה. בנוסף לכך, לדבריו "עוד חיסרון הוא העלות הנרחבת למדינה".

אז מה האלטרנטיבה? קודם כל, בר־נתן חוזר על ביקורת שנשמעה כבר בזמן אמת: "'המודל הגרמני' אפשר הוצאה חלקית לחל"ת, כך שעובדים ימשיכו לעבוד במשרה חלקית בהתאם למצב, יקבלו שכר בהתאם והמדינה תשלים חלק מהשאר. זה מאפשר לשמור על קשר עם המעסיק וכשירות בעבודה, בלי להתנוון בבית. דבר נוסף ששווה לשקול הוא סיוע דיפרנציאלי לפי ענפים: למשל לחקלאות, לתיירות או לבנייה. אפשר גם לעודד מעסיקים להשאיר עובדים לעבוד מרחוק, בעיקר במגזר הציבורי". הוא גם מציע משהו שלדבריו יש לו סיכוי נמוך יחסית להתבצע, אך יהיו לו יתרונות רבים: ניצול של הזמן כדי לבצע הכשרות מקצועיות כדי לשפר את פריון העבודה במשק באופן כללי.

בר־נתן גם חושש מההשתקפות של המצב כלפי חוץ: "הקורונה הייתה אירוע עולמי, בזמן שהמלחמה היא אירוע מאוד מקומי. לכן דברים שהיה אפשר לעשות אז - היום קשה יותר לעשות, כי השווקים מבחוץ מסתכלים עלינו. חברות דירוג האשראי בכל מקרה בהסתכלות שלילית עלינו, במיוחד כי יש כספים קואליציוניים שמדכאים צמיחה וממשלה עם מעל 30 משרדים. ואם לא למדנו מזה, זו בעיה. כל פעולה שנעשה עכשיו תהיה רגישה הרבה יותר מבעבר". לכן, לשיטתו בעייתי לאשר מדיניות כמו חל"ת שתעכב חזרה לעבודה.

פרשנות אחרת ל"חיוניות"

הצעה יצירתית יותר מגיעה מכיוון מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן. הוא רוצה להגדיר את כל המשק הישראלי כ"משק חיוני". לדבריו, "יש היום הגדרה מאוד מצומצמת של מה נחשב 'מפעל חיוני', שזה כולל ספקים חיצוניים למשרדי ממשלה ומשרד הביטחון בפרט. רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף הגדירו את כל ישראל כ'אדומה' וסגרו את מערכת החינוך, התחבורה הציבורית ושוק העבודה למעט המשק החיוני. אבל זו תפיסה מאוד מצמצמת שנועדה רק לרציפות תפקודית".

לכן, הוא שואף שההגדרה ל"למשק חיוני" תהיה "כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה", ואלו יוכלו להתחיל לעבוד מבלי לקבל אישור מאף גורם.

פרקטית, זה אומר שכל אחד יוכל להגדיר לעצמו שהוא חלק מהמשק החיוני, וכך לפתוח את ישראל לחלוטין גם בזמן המלחמה. אך פיקוד העורף מתנגדים לכך, כנראה משום שמדובר למעשה בעקיפה מלאה של ההוראות שלהם לשוק העבודה. לדבריו, תתקיים פגישה עם משרד הכלכלה, משרד רה"מ ופיקוד העורף במטרה לדון במתן פרשנות מרחיבה הרבה יותר של המשק החיוני.

נראה שלפחות בינתיים, אין עדיין הסכמה על המודל הרצוי לשוק העבודה בזמן המלחמה. גם חוסר הוודאות לגבי משך המלחמה העצימה מול איראן מוסיף לקושי, משום שאין דין מודל שאמור להימשך כמה ימים עד שבועות ספורים כדין מודל לטווח ארוך יותר. הדיונים צפויים להימשך, ועד שהממשלה תקבל החלטה - העובדים והמעסיקים יישארו לעת עתה בחוסר ודאות.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם