גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשק נכנס להדממה, ומודל החל"ת שוב עומד על הפרק

הארכת מצב החירום בעורף מותירה את המשק בחוסר ודאות, כאשר עובדים רבים נעדרים ממקומות העבודה, ומעסיקים דורשים רשת ביטחון כלכלית ● באוצר טוענים כי מוקדם מדי לקבל החלטה, ורוצים לראות כיצד תתפתח המערכה ● בינתיים מודל החל"ת שהופעל בתקופת הקורונה ובתחילת המלחמה שב לשולחן

קניון ערים כפר סבא, נטוש / צילום: רמי זרנגר
קניון ערים כפר סבא, נטוש / צילום: רמי זרנגר

עם הארכת מצב החירום בעורף עד סוף החודש לפחות, חוסר הוודאות בשוק העבודה הולך ומעמיק. מדינת ישראל מתנהלת תחת ההגבלות המחמירות ביותר, המשק סגור למעט עסקים שהוגדרו חיוניים ועובדים רבים נעדרים ממקומות עבודתם, אך בשונה מההיערכות המוקפדת בתחומים אחרים לקראת התקיפה באיראן - כמו למשל פינוי המטוסים מנתב"ג - שוק העבודה הישראלי נשאר ללא מתווה והעובדים והמעסיקים משוועים לרשת ביטחון כלכלית מהמדינה.

שר האוצר: המדינה תעניק 500 שקל לכל אדם שמפונה מביתו
מתכננים לחזור לישראל ביאכטה? המחיר הבלתי נתפס שתשלמו לכרטיס

ביום ראשון, הסתדרות העובדים שלחה מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובו דרשה הקמה מיידית של מנגנון קבוע אשר "יבטיח פיצוי הולם לעובדים שאינם יכולים להגיע לעבודתם עקב מצב חירום".

ארנון בר דוד / צילום: ניב קנטור

למחרת כבר נפגש סמוטריץ' עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ועם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, והשלושה דנו ב"צעדים שינקטו על מנת לתמוך במשק ובעובדים ועל מנת למקסם את הרציפות התפקודית בזמן המלחמה". ואולם, מהפגישה לא יצא בשלב זה צעד מדיניות קונקרטי, אלא רק הסכמה על קיום פגישה נוספת.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

במקביל, בדיונים שמתקיימים בממשלה עלה לשולחן מודל החופשה ללא תשלום, אשר יושם לראשונה עם החלת הסגרים בתקופת הקורונה, ובמסגרתו עובדים קיבלו דמי אבטלה מהמדינה תוך שמירה על קשר עם המעסיק. גם בתחילת המלחמה, בין אוקטובר לדצמבר 2023, הופעל מודל דומה. הוא כלל למעשה פיטורים ללא צורך בהודעה מוקדמת או בניצול ימי חופשה, כאשר המדינה שילמה דמי אבטלה במשך חודשים ארוכים. בתחילת המלחמה גם קוצרה תקופת החל"ת המינימלית לקבלת דמי אבטלה מחודש לשבועיים ותקופת האכשרה הנדרשת לזכאות להם צומצמה מ־12 ל־6 חודשים בלבד.

"לספוג את המכה"

אחד התומכים הנלהבים של מודל החל"ת הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שמאמין כי "מה שעשינו בזמן הקורונה עבד מצוין. גם גופים בינ"ל שבחנו את זה בדיעבד הגדירו את זה כהצלחה ובאו ללמוד מאיתנו".

לדבריו, "ברגע שהקורונה נגמרה, אנשים חזרו לעבודה כרגיל. שמרו על כוח החיות של העסקים כך שברגע שהמשק נפתח עובדים ומעסיקים חזרו אלה לאלה".

היתרון הגדול של המודל הוא שנחסכות טלטלות גדולות בשוק העבודה, בדמות קריסת עסקים והחלפתם בעסקים חדשים, או פיטורים וכניסה של עובדים חדשים.

גורם בממשלה אומר לגלובס שמודל החל"ת לא ייושם בשלב זה, כי "צריך לראות כמה זמן יארכו המגבלות של פיקוד העורף (כזכור בכל מקרה מדובר על התחשבנות דו-חודשית)".

שמחון מדגיש כי התפקיד של המדינה הוא "לספוג את המכה" במקום העסקים, אך מצד שני, הוא מסכים עם עמדת האוצר בדיון ולפיה עוד מוקדם מכדי לגבש מודל מסודר: "הכלים רבים, ואפשר להפעיל אותם במהירות רבה, אבל אין צורך", אומר שמחון. "עסקים לא נהנים להיות סגורים כמה ימים או שבוע, אבל זה לא מה שיפיל אותם".

מה האלטרנטיבה?

מן העבר השני, יש למודל החל"ת גם חסרונות רבים. אותו גורם בממשלה מציין כי הוא יוצר חזרה איטית לעבודה, ולכן יש לו "שובל שלילי".

קובי בר־נתן, לשעבר הממונה על השכר באוצר שליווה למעשה את מודל החל"ת בקורונה, חושף ביקורת על המודל, ומציע אלטרנטיבות. בעיניו, מצד אחד "בזכות החל"ת, היו פחות פיטורים. וזה גם היה מאוד מהיר: לא היו מגבלות או צורך במיצוי ימי חופשה. גם בשעת אירוע קיצוני, אין ברירה אלא לתת פתרונות קיצוניים. עדיף לעשות מאשר לא לעשות".

אך לדבריו "כן יש היפרדות משוק העבודה. אנשים נשארו בבית חודשים וקצת 'נעלמו' לא חזרו. נוצר תמריץ שלילי לעבוד, ומאז ועד היום אנחנו סובלים ממחסור אדיר בעובדים". הוא גם מציין שבניגוד למשבר הקורונה, "היום אין אבטלה בכלל. 'אבטלה חיכוכית' נחשבת בסביבות 4%, וכשאנחנו על 3.1%, זה כמעט כמו אבטלה שלילית", ולכן הוא חושש במיוחד מתמריץ שלילי לחזור לשוק העבודה. בנוסף לכך, לדבריו "עוד חיסרון הוא העלות הנרחבת למדינה".

אז מה האלטרנטיבה? קודם כל, בר־נתן חוזר על ביקורת שנשמעה כבר בזמן אמת: "'המודל הגרמני' אפשר הוצאה חלקית לחל"ת, כך שעובדים ימשיכו לעבוד במשרה חלקית בהתאם למצב, יקבלו שכר בהתאם והמדינה תשלים חלק מהשאר. זה מאפשר לשמור על קשר עם המעסיק וכשירות בעבודה, בלי להתנוון בבית. דבר נוסף ששווה לשקול הוא סיוע דיפרנציאלי לפי ענפים: למשל לחקלאות, לתיירות או לבנייה. אפשר גם לעודד מעסיקים להשאיר עובדים לעבוד מרחוק, בעיקר במגזר הציבורי". הוא גם מציע משהו שלדבריו יש לו סיכוי נמוך יחסית להתבצע, אך יהיו לו יתרונות רבים: ניצול של הזמן כדי לבצע הכשרות מקצועיות כדי לשפר את פריון העבודה במשק באופן כללי.

בר־נתן גם חושש מההשתקפות של המצב כלפי חוץ: "הקורונה הייתה אירוע עולמי, בזמן שהמלחמה היא אירוע מאוד מקומי. לכן דברים שהיה אפשר לעשות אז - היום קשה יותר לעשות, כי השווקים מבחוץ מסתכלים עלינו. חברות דירוג האשראי בכל מקרה בהסתכלות שלילית עלינו, במיוחד כי יש כספים קואליציוניים שמדכאים צמיחה וממשלה עם מעל 30 משרדים. ואם לא למדנו מזה, זו בעיה. כל פעולה שנעשה עכשיו תהיה רגישה הרבה יותר מבעבר". לכן, לשיטתו בעייתי לאשר מדיניות כמו חל"ת שתעכב חזרה לעבודה.

פרשנות אחרת ל"חיוניות"

הצעה יצירתית יותר מגיעה מכיוון מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן. הוא רוצה להגדיר את כל המשק הישראלי כ"משק חיוני". לדבריו, "יש היום הגדרה מאוד מצומצמת של מה נחשב 'מפעל חיוני', שזה כולל ספקים חיצוניים למשרדי ממשלה ומשרד הביטחון בפרט. רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף הגדירו את כל ישראל כ'אדומה' וסגרו את מערכת החינוך, התחבורה הציבורית ושוק העבודה למעט המשק החיוני. אבל זו תפיסה מאוד מצמצמת שנועדה רק לרציפות תפקודית".

לכן, הוא שואף שההגדרה ל"למשק חיוני" תהיה "כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה", ואלו יוכלו להתחיל לעבוד מבלי לקבל אישור מאף גורם.

פרקטית, זה אומר שכל אחד יוכל להגדיר לעצמו שהוא חלק מהמשק החיוני, וכך לפתוח את ישראל לחלוטין גם בזמן המלחמה. אך פיקוד העורף מתנגדים לכך, כנראה משום שמדובר למעשה בעקיפה מלאה של ההוראות שלהם לשוק העבודה. לדבריו, תתקיים פגישה עם משרד הכלכלה, משרד רה"מ ופיקוד העורף במטרה לדון במתן פרשנות מרחיבה הרבה יותר של המשק החיוני.

נראה שלפחות בינתיים, אין עדיין הסכמה על המודל הרצוי לשוק העבודה בזמן המלחמה. גם חוסר הוודאות לגבי משך המלחמה העצימה מול איראן מוסיף לקושי, משום שאין דין מודל שאמור להימשך כמה ימים עד שבועות ספורים כדין מודל לטווח ארוך יותר. הדיונים צפויים להימשך, ועד שהממשלה תקבל החלטה - העובדים והמעסיקים יישארו לעת עתה בחוסר ודאות.

עוד כתבות

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

חוזה בשווי מיליארד וחצי שקל: דוראל אנרגיה תקים שדה סולארי בטקסס

דוראל אנרגיה חתמה עם קבלן אמריקאי על חוזה בשווי מיליארד וחצי שקל להקמת שדה סולארי בטקסס, ארה"ב ● בנוסף, חברת סולאיר קיבלה את האישור הסביבתי האחרון להקמת שדה סולארי משמעותי במדבר טקמה שבצפון צ'ילה ● וגם: חברת האנרגיה הסולארית ערבה פאוור סיימה סבב השקעות בשווי 115 מיליון שקל

משרדי קוואלקום בישראל / צילום: יח''צ

תחרות לאנבידיה: השבב החדש שמשיקה קוואלקום

ענקית השבבים הכריזה על סדרת מעבדים למרכזי נתונים שיותאמו במיוחד להרצת מודלי בינה מלאכותית, ומאותתת על כניסה רשמית לשוק שבו אנבידיה שולטת כמעט לבדה ● המניה מזנקת בכמעט 20%

חברת מדטרוניק / צילום: בר - אל

מדטרוניק מפטרת כ-60 עובדים מהחברה-הבת אורידיון בירושלים

ממדטרוניק נמסר כי הסיבה לצמצומים בכוח-האדם היא התוכנית האסטרטגית שמיישם המנכ"ל ג'ף מרתה, במסגרתה מרוכזות חלק מפעילויות החברה במספר קטן יותר של מיקומים ● בישראל מעסיקה החברה מעל 1,000 עובדים בשמונה מרכזי פיתוח, כאשר במרכז הפיתוח בירושלים מועסקים כ-200 עובדים

אפליקציית גריינדר / צילום: Shutterstock

העסקה שחושפת כמה שווה אפליקציית ההיכרויות גריינדר

שני משקיעים מובילים מציעים לרכוש ממניות אפליקציית ההיכרויות מידי הציבור במחיר של 18 דולר למניה, המשקף פרמיה של כ־51% על מחירה מוקדם יותר החודש

אביב צידון, יו''ר ומייסד פינרג'י / צילום: יח''צ

בעקבות ההסכם עם גוגל ומיקרוסופט - המניה הקטנה שמזנקת ב-20%

הטכנולוגיה של פינרג'י נבחרה ע"י קונסוציום בהובלת גוגל ומיקרוסופט כפתרון לגיבוי בדאטה סנטרס ● בפינרג'י מקווים שהצלחה בהדגמה תוביל להאצה באימוץ הטכנולוגיות שנבחרו ע"י ענקיות הטכנולוגיה והגעתם לפריסה מסחרית נרחבת

אהרון פרנקל. מבעלי מאגר תמר / צילום: עמית באום, מתוך ויקיפדיה

פרנקל מגדיל יצוא, תשובה מצפה להיתר: למה כולם רוצים נתח מצינור הגז למצרים

רגע לפני המועד האחרון, חברות הגז המחזיקות במאגרים הישראליים הודיעו על חתימת ההסכם להקמת צינור ניצנה, שישמש ליצוא גז למצרים ● תמורת 2 מיליארד שקל סה"כ, יקבלו החברות הגדלה של היקפי היצוא, שנחשבים רווחיים יותר מהמשק המקומי

פיצ'רים שונים של הדפדפן אטלס / צילום: צילום מסך

זה מה שחשבנו על דפדפן ה-AI החדש שהושק

חברת OpenAI השיקה את הדפדפן אטלס, שמבוסס על בינה מלאכותית ומטמיע את ChatGPT כמעט בכל פעולה ● כרגע הוא קיים רק במחשבי אפל, אבל אפשר כבר לדבר על תחרות לכרום

פרויקט בנייה למגורים / צילום: Shutterstock

ההנחה תתכווץ? המכשולים שעשויים לעלות ביוקר לזוכי הדירות ברעננה ובבאר יעקב

מספר שיא נרשם בהגרלת "דירה בהנחה" האחרונה שהציעה הנחות של כ־1.75-1 מיליון שקל בערים מבוקשות ● אולם מבדיקת גלובס עולה כי לאחר שמביאים בחשבון משתנים כגון שנות המתנה לאכלוס ודמי שכירות שישלמו הזוכים לאורך התקופה, ההנחה נחתכת בכ־50%

רינקי סטי / צילום: בוריס זכרוב

מפאלו אלטו למיזם ישראלי: אחת הנשים החזקות בסייבר מספרת על המהפך בקריירה

עם יותר משני עשורים בתפקידי מפתח בתחום הסייבר סקיוריטי, רינקי סטי הפתיעה רבים בענף כשהצטרפה לסטארט־אפ הישראלי אפווינד ● בראיון לגלובס היא מספרת על המפגש עם עומרי כספי שתרם להחלטה, מה היא זיהתה בשוק המקומי, ואיך מעמד האישה בתחום השתנה לטובה

הבכירה שכינתה את מרואן ברגותי "הנלסון מנדלה של הפלסטינים"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הוול סטריט ג'ורנל חושף את המחסן שממנו ארה"ב מפקחת על הפסקת האש, אוסטרליה חוטפת אש בגלל עסקה עם אלביט מערכות, וגם: כך משפיעים הסכמי אברהם על הבחירות בעיראק ● כותרות העיתונים בעולם 

נתב''ג. השבוע נרשמו עליות בענף התיירות / צילום: ap, Matias Delacroix

מחכים למבצעי נובמבר: הנתונים המתעתעים על רכישות הישראלים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים לכאורה על שבוע של עליות, אך בנטרול שמחת תורה מדובר בירידות

בניין HSBC בניו יורק / צילום: Shutterstock, Roman Tiraspolsky

משלמים על ההונאה של מיידוף: HSBC ירשום הפרשה של 1.1 מיליארד דולר

בנק HSBC ירשום הפרשה של 1.1 מיליארד דולר בדוחות הרבעון השלישי שלו ● בית משפט בלוקסמבורג דחה את ערעורו של הבנק בנוגע לתביעת ההשבה של ניירות הערך שהגישה קרן הרלד

אופיר יוסף ומעין אדם / צילום: פרטי

"יצעיד למחוזות הדימיון": זה המנכ"ל החדש במועדון הצרכנות של מעיין אדם

מועדון הצרכנות של מעיין אדם, "מאמי", ממנה מנכ"ל - אופיר יוסף, שכיהן עד לפני שנה כמנכ"ל אפליקציית חיפוש העסקים easy ● ממתקי עלית מקבוצת שטראוס משיקה מהדורה נוסטלגית של שוקולד "חייל חיילת", במטרה לגייס תמיכה לשיקום פצועי ופצועות צה"ל ● וגם: הכנס שיזמה פירמת הייעוץ כדי לקדם את שיקום ותקומת יישובי עוטף עזה ● אירועים ומינויים

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

אחרי כמעט שבוע של עצירה: חמאס צפוי לשחרר חטוף חלל אחד הלילה

חמאס צפוי להשיב הלילה חלל חטוף אחד ● בכירים במערכת הביטחון למשפחות חטופים על החיפושים של חמאס: "הצגה שנועדה למרוח את האולטימטום של טראמפ ● ארגון הטרור אישר מיקום של 9-7 חללים, אך לא ציין מועד מסירה ● הזרוע הצבאית של חמאס ממשיכה לפעול באזור - בחסות הגעת הכלים הכבדים, שמסייעים בפעולות חפירה ● עדכונים שוטפים

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי לאחר הניצחון בבחירות האמצע / צילום: ap, Natacha Pisarenko

בניגוד לתחזיות: נשיא ארגנטינה ניצח בבחירות האמצע. מה יהיו מהלכיו הבאים?

הנשיא הארגנטינאי חאבייר מיליי רשם ניצחון קריטי בבחירות האמצע במדינה וקיבל זריקת תמיכה מהציבור, זאת לאחר בלימת האינפלציה ובתמיכה אמריקאית - וחרף המחאות על מדיניות הצנע בהובלתו ועל היחלשות הפסו ● השאלה הגדולה: האם יצליח לשמר את ההצלחה?

אילון מאסק / צילום: ap, Jose Luis Magana

יו"ר טסלה: "אם חבילת השכר לא תאושר, מאסק עלול לעזוב"

יו"ר טסלה רובין דנהולם קראה לבעלי המניות לאשר את חבילת השכר חסרת התקדים של המנכ"ל אילון מאסק ● לדבריה, ללא אישור החבילה, טסלה עלולה לאבד ערך משמעותי ● ברקע: המלצתם של גופי השקעה מוסדיים להתנגד לתוכנית בשל היקפה החריג והחשש מריכוז חסר תקדים בידי מאסק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה בתל אביב; מניות הבנייה והקלינטק הובילו את העליות

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1% ● מדד הבנייה טיפס במעל 2%, מניות השבבים הדואליות קפצו ● עסקה של דוראל אנרגיה בהיקף של מיליארד וחצי שקל הקפיצה את המניה ואת מדד ת"א־קלינטק ● השבוע בוול סטריט: החלטת ריבית של הפדרל ריזרב ודוחות של שלוש ענקיות טכנולוגיה ● וגם: במרקטוואץ' מסמנים חמש מניות מומלצות לעונת הדוחות הנוכחית

דירת פנטהאוז במגדל בראשל''צ / הדמיה: 3Division

מחיר שיא לדירה בבנייה רוויה בראשל"צ: 11.2 מיליון שקל

דירת פנטהאוז בסמוך לכביש 4 בראשון לציון נמכרה ב־11.2 מיליון שקל ● מדובר בדירת פנטהאוז בת 5 חדרים ובשטח של 178 מ"ר, בקומה ה־29 במגדל חדש במערב העיר ● הפרויקט יכלול לאחר השלמתו שלושה מגדלים, פארק ו־15 בתים דו־משפחתיים

מושגים לאזרחות מיודעת. נבחרת הדירקטורים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

נבחרת הדירקטורים על הכוונת של הממשלה. מה זה אומר?

בימים אלה מקודמות שתי הצעות חוק שמבקשות לשנות את שיטת מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות, ולהגדיל את כוחה של הממשלה בהליך ● מהי "נבחרת הדירקטורים" הניצבת במרכז שיטה זו, ולמה היא חשובה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שוק המשכנתאות מוסיף להיות גבוה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

גובה המשכנתא מוסיף לעלות: נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר

המשכנתא הממוצעת בספטמבר הגיעה ל-1.34 מיליון שקל - כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום ● המגזר שתרם במידה המשמעותית ביותר לעלייה הזו הוא המשקיעים ● גם רוכשי הדירות בשוק החופשי לקחו משכנתאות של מעל מיליון שקל